אַרְתַּחְשַׁסְתְּא משחרר את היהודים
|
|
סיכום
אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא מלך פָּרַס מצווה באיגרת לעֶזְרָא להוביל את היהודים החפצים בכך לשוב ליְרוּשָׁלַיִם. הוא מצווה גם לקיים את הפולחן במקדש עם תרומות המלך והיהודים, וללמד ולאכוף את חוקי התורה ביהודה וביְרוּשָׁלַיִם עם שופטים שימנה שם. עֶזְרָא מתחיל את סיפורו בגוף ראשון בתודה לה'.
תקציר - הפסוקים הצבועים הם באֲרַמִּית. ראו תרגום בקישור כאן לטקסט התנ"כי מתוך פרוייקט ויקיטקסט.
| אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא מלך פָּרַס נותן לעֶזְרָא הסופר (כותב, ובקיא בתורה) ככל בקשתו. נמסר אילן היוחסין של עֶזְרָא הכוהן עם אבות אבותיו עד אַהֲרֹן. |
| א וְאַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּמַלְכוּת אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ פָּרָס עֶזְרָא בֶּן שְׂרָיָה בֶּן עֲזַרְיָה בֶּן חִלְקִיָּה. ב בֶּן שַׁלּוּם בֶּן צָדוֹק בֶּן אֲחִיטוּב. ג בֶּן אֲמַרְיָה בֶן עֲזַרְיָה בֶּן מְרָיוֹת. ד בֶּן זְרַחְיָה בֶן עֻזִּי בֶּן בֻּקִּי. ה בֶּן אֲבִישׁוּעַ בֶּן פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הָרֹאשׁ. ו הוּא עֶזְרָא עָלָה מִבָּבֶל וְהוּא סֹפֵר מָהִיר בְּתוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתֶּן לוֹ הַמֶּלֶךְ כְּיַד יְהוָה אֱלֹהָיו עָלָיו כֹּל בַּקָּשָׁתוֹ. |
| באחד בנִיסָן בשנת 7 לאַרְתַּחְשַׁסְתְּא (458 לפנה"ס) מלך פָּרַס יוצאים מבָּבֶל עֶזְרָא ובני העם המלווים אותו (כוהנים, לויים, משוררים, שוערים, ונתינים - כמו בימי כּוֹרֶשׁ) והם מגיעים ליְרוּשָׁלַיִם בחודש אָב. עֶזְרָא מלמד את חוקי התורה לעם. להלן איגרת אַרְתַּחְשַׁסְתְּא לעֶזְרָא (בארמית). |
| ז וַיַּעֲלוּ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִן הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְהַמְשֹׁרְרִים וְהַשֹּׁעֲרִים וְהַנְּתִינִים אֶל יְרוּשָׁלִָם בִּשְׁנַת שֶׁבַע לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ. ח וַיָּבֹא יְרוּשָׁלִַם בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי הִיא שְׁנַת הַשְּׁבִיעִית לַמֶּלֶךְ. ט כִּי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא יְסֻד הַמַּעֲלָה מִבָּבֶל וּבְאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בָּא אֶל יְרוּשָׁלִַם כְּיַד אֱלֹהָיו הַטּוֹבָה עָלָיו. י כִּי עֶזְרָא הֵכִין לְבָבוֹ לִדְרוֹשׁ אֶת תּוֹרַת יְהוָה וְלַעֲשֹׂת וּלְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל חֹק וּמִשְׁפָּט. יא וְזֶה פַּרְשֶׁגֶן הַנִּשְׁתְּוָן אֲשֶׁר נָתַן הַמֶּלֶךְ אַרְתַּחְשַׁסְתְּא לְעֶזְרָא הַכֹּהֵן הַסֹּפֵר סֹפֵר דִּבְרֵי מִצְוֹת יְהוָה וְחֻקָּיו עַל יִשְׂרָאֵל. |
| אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מצווה שיינתן לכל יהודי שירצה בכך להצטרף לעליית עֶזְרָא ליְרוּשָׁלַיִם. על עֶזְרָא לפקח על יְהוּדָה וירוּשָׁלַיִם לפי חוקי ה'. עליו להביא עִמּוֹ כסף, זהב, וכלי קודש למקדש מתרומות שהעלו המלך, 7 יועציו, הָעָם וְהַכֹּהֲנִים שבבָּבֶל. עליו לרכוש בכסף זה את הקורבנות והנסכים לפולחן, ובעודף הוא יכול להשתמש כראות עיניו. |
| יב אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא לְעֶזְרָא כָהֲנָא סָפַר דָּתָא דִּי אֱלָהּ שְׁמַיָּא גְּמִיר וּכְעֶנֶת. יג מִנִּי שִׂים טְעֵם דִּי כָל מִתְנַדַּב בְּמַלְכוּתִי מִן עַמָּה יִשְׂרָאֵל וְכָהֲנוֹהִי וְלֵוָיֵא לִמְהָךְ לִירוּשְׁלֶם עִמָּךְ יְהָךְ. יד כָּל קֳבֵל דִּי מִן קֳדָם מַלְכָּא וְשִׁבְעַת יָעֲטֹהִי שְׁלִיחַ לְבַקָּרָא עַל יְהוּד וְלִירוּשְׁלֶם בְּדָת אֱלָהָךְ דִּי בִידָךְ. טו וּלְהֵיבָלָה כְּסַף וּדְהַב דִּי מַלְכָּא וְיָעֲטוֹהִי הִתְנַדַּבוּ לֶאֱלָהּ יִשְׂרָאֵל דִּי בִירוּשְׁלֶם מִשְׁכְּנֵהּ. טז וְכֹל כְּסַף וּדְהַב דִּי תְהַשְׁכַּח בְּכֹל מְדִינַת בָּבֶל עִם הִתְנַדָּבוּת עַמָּא וְכָהֲנַיָּא מִתְנַדְּבִין לְבֵית אֱלָהֲהֹם דִּי בִירוּשְׁלֶם. יז כָּל קֳבֵל דְּנָה אָסְפַּרְנָא תִקְנֵא בְּכַסְפָּא דְנָה תּוֹרִין דִּכְרִין אִמְּרִין וּמִנְחָתְהוֹן וְנִסְכֵּיהוֹן וּתְקָרֵב הִמּוֹ עַל מַדְבְּחָה דִּי בֵּית אֱלָהֲכֹם דִּי בִירוּשְׁלֶם. יח וּמָה דִי עליך [עֲלָךְ] וְעַל אחיך [אֶחָךְ] יִיטַב בִּשְׁאָר כַּסְפָּא וְדַהֲבָה לְמֶעְבַּד כִּרְעוּת אֱלָהֲכֹם תַּעַבְדוּן. |
| כלי המקדש (שבזז נְבוּכַדְנֶאצַּר) יוחזרו למקדש, ושאר צרכי המקדש ועֶזְרָא ינתנו במהירה מבית המלך ומגיזברי המחוז (עֵבֶר הַנָּהָר): 100 כיכר כסף, 100 כּוֹר (כּוֹר=180 ליטר)חִטָּה, 100 בַּת יין [*]בַּת=22.5 ליטר , 100 בַּת שמן ומלח כמה שידרש. אין להטיל מסים (מִנְדָּה בְלוֹ וַהֲלָךְ) על משרתי המקדש (הַכֹּהֲנִים, הַלְּוִיִּים, הַמְּשׁוֹרְרִים, הַשּׁוֹעֲרִים, הַנְּתִינִים וְשאר עוֹבְדֵי המקדש). על עֶזְרָא למנות שׁוֹפְטִים (בקיאים בתורה) שישפטו את כל יהודי המחוז. כל מי שלא יימלא אחרי חוקי ה' או המלך - ייענש (במוות, גלות, קנסות או מאסר). |
| יט וּמָאנַיָּא דִּי מִתְיַהֲבִין לָךְ לְפָלְחָן בֵּית אֱלָהָךְ הַשְׁלֵם קֳדָם אֱלָהּ יְרוּשְׁלֶם. כ וּשְׁאָר חַשְׁחוּת בֵּית אֱלָהָךְ דִּי יִפֶּל לָךְ לְמִנְתַּן תִּנְתֵּן מִן בֵּית גִּנְזֵי מַלְכָּא. כא וּמִנִּי אֲנָה אַרְתַּחְשַׁסְתְּא מַלְכָּא שִׂים טְעֵם לְכֹל גִּזַּבְרַיָּא דִּי בַּעֲבַר נַהֲרָה דִּי כָל דִּי יִשְׁאֲלֶנְכוֹן עֶזְרָא כָהֲנָה סָפַר דָּתָא דִּי אֱלָהּ שְׁמַיָּא אָסְפַּרְנָא יִתְעֲבִד. כב עַד כְּסַף כַּכְּרִין מְאָה וְעַד חִנְטִין כֹּרִין מְאָה וְעַד חֲמַר בַּתִּין מְאָה וְעַד בַּתִּין מְשַׁח מְאָה וּמְלַח דִּי לָא כְתָב. כג כָּל דִּי מִן טַעַם אֱלָהּ שְׁמַיָּא יִתְעֲבֵד אַדְרַזְדָּא לְבֵית אֱלָהּ שְׁמַיָּא דִּי לְמָה לֶהֱוֵא קְצַף עַל מַלְכוּת מַלְכָּא וּבְנוֹהִי. כד וּלְכֹם מְהוֹדְעִין דִּי כָל כָּהֲנַיָּא וְלֵוָיֵא זַמָּרַיָּא תָרָעַיָּא נְתִינַיָּא וּפָלְחֵי בֵּית אֱלָהָא דְנָה מִנְדָּה בְלוֹ וַהֲלָךְ לָא שַׁלִּיט לְמִרְמֵא עֲלֵיהֹם. כה וְאַנְתְּ עֶזְרָא כְּחָכְמַת אֱלָהָךְ דִּי בִידָךְ מֶנִּי שָׁפְטִין וְדַיָּנִין דִּי לֶהֱוֹן דאנין [דָּאיְנִין] לְכָל עַמָּה דִּי בַּעֲבַר נַהֲרָה לְכָל יָדְעֵי דָּתֵי אֱלָהָךְ וְדִי לָא יָדַע תְּהוֹדְעוּן. כו וְכָל דִּי לָא לֶהֱוֵא עָבֵד דָּתָא דִי אֱלָהָךְ וְדָתָא דִּי מַלְכָּא אָסְפַּרְנָא דִּינָה לֶהֱוֵא מִתְעֲבֵד מִנֵּהּ הֵן לְמוֹת הֵן לשרשו [לִשְׁרֹשִׁי] הֵן לַעֲנָשׁ נִכְסִין וְלֶאֱסוּרִין. |
| עֶזְרָא מתחיל לספר בגוף ראשון: הוא מברך את ה' על שגרם למלך לְפָאֵר את המקדש, ולהטות חסד לעֶזְרָא עצמו בכך שזכה לקבץ את העולים איתו ליְרוּשָׁלַיִם. |
| כז בָּרוּךְ יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ אֲשֶׁר נָתַן כָּזֹאת בְּלֵב הַמֶּלֶךְ לְפָאֵר אֶת בֵּית יְהוָה אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִָם. כח וְעָלַי הִטָּה חֶסֶד לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְיוֹעֲצָיו וּלְכָל שָׂרֵי הַמֶּלֶךְ הַגִּבֹּרִים וַאֲנִי הִתְחַזַּקְתִּי כְּיַד יְהוָה אֱלֹהַי עָלַי וָאֶקְבְּצָה מִיִּשְׂרָאֵל רָאשִׁים לַעֲלוֹת עִמִּי. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ו | הוּא עֶזְרָא עָלָה מִבָּבֶל וְהוּא סֹפֵר מָהִיר בְּתוֹרַת מֹשֶׁה אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, וַיִּתֶּן לוֹ הַמֶּלֶךְ כְּיַד יְהוָה אֱלֹהָיו עָלָיו, כֹּל בַּקָּשָׁתוֹ. |
| כ"ו | וְכָל אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה עוֹשֶׂה דָת אֱלֹהֶיךָ וְדָת הַמֶּלֶךְ בְּמֶרֶץ, הַדִּין יִהְיֶה נַעֲשֶׂה בּוֹ, אִם לְמָוֶת אִם לְגָלוּת, אִם לְעֹנֶשׁ כְּסָפִים וְלֶאֱסוּרִים. |
| כ"ח | וַאֲנִי הִתְחַזַּקְתִּי כְּיַד יְהוָה אֱלֹהַי עָלַי וָאֶקְבְּצָה מִיִּשְׂרָאֵל רָאשִׁים לַעֲלוֹת עִמִּי. |
אילן יוחסין