עַלַמַּפָּה

אֶשְׁתָּאוֹל נזכרת במקרא תמיד ביחד עם צָרְעָה, בד"כ בהקשר של נחלת שבט דָן. היא נזכרת ברשימת ערי הגבול של דָן יחד עם צָרְעָה ועם "עִיר שָׁמֶשׁ", המזוהה בד"כ עם בֵּית-שֶׁמֶשׁ. שלוש ערים אלה נזכרות גם בין ערי הַשְּׁפֵלָה שבנחלת יְהוּדָה.

בתקופת השופטים מַחֲנֵה דָן שהה בעיקר בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל ושם החלה רוח ה' לפעם בשִׁמְשׁוֹן בימי נעוריו, ולשם גם הביאו אותו בני משפחתו לקבורה לאחר מותו.

הָאֱמֹרִים דחקו את בני דָן לאזור ההר ולא איפשרו להם להתנחל בכל נחלתם,. לבסוף שלחו בני דָן מרגלים מִצָּרְעָה וּמֵאֶשְׁתָּאֹל כדי למצוא נחלה חלופית, ואח"כ עזבו את צָּרְעָה ואת אֶשְׁתָּאֹל עם חילותיהם צפונה כדי לכבוש את לַיִשׁ שהיתה לעיר הראשית של השבט, ונקראה מאז בשם "דָּן". נראה שמאוחר יותר התפשטה נחלת יְהוּדָה מערבה וכללה חלק מערי דָּן לשעבר, כולל כאמור את צָּרְעָה ואת אֶשְׁתָּאֹל, ולכן נזכרו "הַצָּרְעָתִי וְהָאֶשְׁתָּאֻלִי" כצאצאיהם של מִשְׁפְּחוֹת קִרְיַת יְעָרִים מיְהוּדָה.

האתר של אֶשְׁתָּאוֹל לא זוהה בוודאות, וקיימות כמה הצעות זיהוי באזור התלים של בֵּית-שֶׁמֶשׁ ושל צָרְעָה שזוהו בסבירות יחסית. הזיהוי המקובל הוא עם שרידים קדומים מתקופת המעבר בין התקופה הכנענית (ברונזה) והישראלית (ברזל) שנמצאו במקום בו שכן בעבר הכפר הערבי אֶשְׁוַע, אשר שימר כמשוער את שם העיר המקראית. כיום שוכן במקום המושב אֶשְׁתָאוֹל, ובחפירות הצלה שנערכו לאורך השנים עם הרחבת הישוב והכביש הראשי שלידו נמצאו ממצאים דומים נוספים.

יש המתנגדים לזיהוי זה בנימוק שהאתר של אֶשְׁוַע שוכן על גבעה קטנה מדי מכדי להיות עיר חשובה כפי שמשתמע מהאיזכורים שלה במקרא, ולכן מציעים גם את האתר של הכפר ערטוף לשעבר (כיום המושב נַחַם) מעט דרומית למושב אֶשְׁתָּאוֹל ועל גבעה שולטת יותר , או את התל הגדול בחורבת שובב, שגם בה נמצאו ממצאים מתקופת הברונזה הקדומה, מימי בית ראשון ומתקופות מאוחרות יותר.