מבנה פניקי מוקף חומה מתקופת הברזל בראש זית
|
|
רמת זיהוי
: 1 - זיהוי ודאי
כָּבוּל במקרא
כָּבוּל נכללה בנחלת שבט אָשֵׁר, והיא נזכרת ברשימת ערי אָשֵׁר של אזור נחל יִפְתַּח אֵל (ציפורי) וצפונה
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוקים כ"ד, כ"ז: כד
וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי לְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם.
... כז
וְשָׁב מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ בֵּית דָּגֹן וּפָגַע בִּזְבֻלוּן וּבְגֵי יִפְתַּח אֵל צָפוֹנָה בֵּית הָעֵמֶק וּנְעִיאֵל וְיָצָא אֶל כָּבוּל מִשְּׂמֹאל.
. אח"כ ניתן פירוש לשם העיר כָּבוּל בסיפור של מתנת שְׁלֹמֹה לחִירָם מֶלֶךְ צֹר: שְׁלֹמֹה נתן לחִירָם 20 ערים בגליל בתמורה לעזרתו בעצי אֶרֶז ובְרוֹשׁ מהלבנון. חִירָם התאכזב מהערים שקיבל, ונתן להם את השם - ארץ כָּבוּל (כנראה במשמעות של ארץ לא פורייה)[^]מְלָכִים-א פרק ט פסוקים י"א-י"ג: יא
חִירָם מֶלֶךְ צֹר נִשָּׂא אֶת שְׁלֹמֹה בַּעֲצֵי אֲרָזִים וּבַעֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבַזָּהָב לְכָל חֶפְצוֹ אָז יִתֵּן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְחִירָם עֶשְׂרִים עִיר בְּאֶרֶץ הַגָּלִיל.
יב
וַיֵּצֵא חִירָם מִצֹּר לִרְאוֹת אֶת הֶעָרִים אֲשֶׁר נָתַן לוֹ שְׁלֹמֹה וְלֹא יָשְׁרוּ בְּעֵינָיו.
יג
וַיֹּאמֶר מָה הֶעָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי אָחִי וַיִּקְרָא לָהֶם אֶרֶץ כָּבוּל עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
. בגירסה של הדברים בדִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ח פסוק בדִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ח פסוק ב: ב
וְהֶעָרִים אֲשֶׁר נָתַן חוּרָם לִשְׁלֹמֹה בָּנָה שְׁלֹמֹה אֹתָם וַיּוֹשֶׁב שָׁם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
סיפור מסירת הערים הוא הפוך, וחִירָם הוא זה שנתן את הערים לשְׁלֹמֹה[*]ואולי הסיפור תוקן בכדי לשמור על כבוד שְׁלֹמֹה
.
זיהוי המקום
כָּבוּל היתה כאמור עיר, ואזור ("אֶרֶץ כָּבוּל"
חורבת ראש זית נמצאת על שלוחת גבעות היורדות מהרי הגליל התחתון מערבה אל עמק עַכּוֹ, כ-15 ק"מ ממזרח לעַכּוֹ (ראו במפה). בחורבה התגלו כמה שכבות יישוב בעל אופי שונה. בשלב הקדום שכן במקום ישוב כפרי קטן מראשית המאה ה-10 לפנה"ס, המזוהה עם כָּבוּל של שבט אָשֵׁר. אח"כ הוקמה בראש הגבעה מצודה חזקה אשר שרידים ניכרים ממנה נראים יפה גם כיום (ראו בצילום). ממצאים רבים מהמצודה מעידים שהיתה שייכת לתרבות הפניקית והיתה וודאי חלק ממערך השלטון והמסחר הפניקי באזור. המצודה מוקפת חומה ריבועית בעובי של מעל 2 מטר, ושני מגדלים ניצבו בפינות המערביות. המצודה חרבה מסיבה לא ברורה בערך בראשית המאה ה-9 לפנה"ס, ואז הוקם על חורבותיה יישוב חדש בעל אופי הדומה ליישובים אחרים בממלכת ישראל (ולא עוד כאתר בעל אופי פניקי).
ההשפעה והשלטון הצידוני אבל המשיכו להתקיים באזור עמק עכו עד למאה ה-8 לפנה"ס, אז חרב הישוב בראש-זית וחדל להתקיים במהלך מסע הכיבוש של תִּגְלַת-פַּלְאֶסֶר השלישי מלך אַשּׁוּר בשנת 732 לפנה"ס.
[^]מְלָכִים-א פרק ט פסוק י"ג: יג
וַיֹּאמֶר מָה הֶעָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר נָתַתָּה לִּי אָחִי וַיִּקְרָא לָהֶם אֶרֶץ כָּבוּל עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
) בתחום נחלת שבט אָשֵׁר. לפי סדר הערים בתיאור הנחלה משתמע שכָּבוּל שכנה באזור עמק עַכּוֹ או בגבולותיו. גם יוסף בן מתתיהו מזכיר את כָּבוּל כמקום בגליל התחתון בקרבת חוף עכו על גבול הצורים. באזור זה שוכן כיום הכפר כָּאבּוּל המשמר וודאי את שמה של כָּבוּל המקראית. בשטח הכפר נמצאו אבל רק ממצאים מתקופת הברונזה התיכונה ומהתקופה ההלניסטית ואילך[2]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ד, עמוד 6
, ולמעשה האתר של כָּבוּל המקראית מזוהה בד"כ עם חורבת ראש זית, כ-1.5 ק"מ מצפון-מזרח לכפר.
חורבת ראש זית נמצאת על שלוחת גבעות היורדות מהרי הגליל התחתון מערבה אל עמק עַכּוֹ, כ-15 ק"מ ממזרח לעַכּוֹ (ראו במפה). בחורבה התגלו כמה שכבות יישוב בעל אופי שונה. בשלב הקדום שכן במקום ישוב כפרי קטן מראשית המאה ה-10 לפנה"ס, המזוהה עם כָּבוּל של שבט אָשֵׁר. אח"כ הוקמה בראש הגבעה מצודה חזקה אשר שרידים ניכרים ממנה נראים יפה גם כיום (ראו בצילום). ממצאים רבים מהמצודה מעידים שהיתה שייכת לתרבות הפניקית והיתה וודאי חלק ממערך השלטון והמסחר הפניקי באזור. המצודה מוקפת חומה ריבועית בעובי של מעל 2 מטר, ושני מגדלים ניצבו בפינות המערביות. המצודה חרבה מסיבה לא ברורה בערך בראשית המאה ה-9 לפנה"ס, ואז הוקם על חורבותיה יישוב חדש בעל אופי הדומה ליישובים אחרים בממלכת ישראל (ולא עוד כאתר בעל אופי פניקי).
ההשפעה והשלטון הצידוני אבל המשיכו להתקיים באזור עמק עכו עד למאה ה-8 לפנה"ס, אז חרב הישוב בראש-זית וחדל להתקיים במהלך מסע הכיבוש של תִּגְלַת-פַּלְאֶסֶר השלישי מלך אַשּׁוּר בשנת 732 לפנה"ס.
פרקים המזכירים את כָּבוּל
ציטוטים נבחרים