פרטי היוצר\ת
Palmyre Vue Generale. Eustache Diemert, [CC-BY-1.0], via Wikimedia Commons
חורבות תַּדְמֹר (לחצו להגדלה). ניתן לראות את מקדש בֶּל ברקע וממנו יוצאת שדירת העמודים הארוכה.
פרטי היוצר\ת
Tower tombs in the Valley of the Tombs at Palmyra, Syria. By Bernard Gagnon, [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
מגדלי קבורה בעמק הקברים שבחוצות העיר
|
|
רמת זיהוי
: 1 - זיהוי ודאי
תַּדְמֹר במקרא
ב
מְלָכִים-א פרק ט פסוקים י"ז-י"חמְלָכִים-א פרק ט פסוקים י"ז-י"ח: יז
וַיִּבֶן שְׁלֹמֹה אֶת גָּזֶר וְאֶת בֵּית חֹרֹן תַּחְתּוֹן.
יח
וְאֶת בַּעֲלָת וְאֶת תמר [תַּדְמֹר] בַּמִּדְבָּר בָּאָרֶץ.
מופיעה רשימת ערים שבנה המלך שְׁלֹמֹה, וביניהן את "תַּדְמֹר בַּמִּדְבָּר בָּאָרֶץ". הכתיב של פסוק זה מזכיר את "תמר" במקום הקרי "תַּדְמֹר". בפסוק המקביל בדִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ח פסוקים ג-ודִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ח פסוקים ג-ו: ג
וַיֵּלֶךְ שְׁלֹמֹה חֲמָת צוֹבָה וַיֶּחֱזַק עָלֶיהָ.
ד
וַיִּבֶן אֶת תַּדְמֹר בַּמִּדְבָּר וְאֵת כָּל עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת אֲשֶׁר בָּנָה בַּחֲמָת.
ה
וַיִּבֶן אֶת בֵּית חוֹרוֹן הָעֶלְיוֹן וְאֶת בֵּית חוֹרוֹן הַתַּחְתּוֹן עָרֵי מָצוֹר חוֹמוֹת דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ.
ו
וְאֶת בַּעֲלָת וְאֵת כָּל עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לִשְׁלֹמֹה וְאֵת כָּל עָרֵי הָרֶכֶב וְאֵת עָרֵי הַפָּרָשִׁים וְאֵת כָּל חֵשֶׁק שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר חָשַׁק לִבְנוֹת בִּירוּשָׁלִַם וּבַלְּבָנוֹן וּבְכֹל אֶרֶץ מֶמְשַׁלְתּוֹ.
נמסר ששְׁלֹמֹה השתלט על חֲמָת צוֹבָה ובנה בַּחֲמָת (כלומר באזור שהיה בשליטתה) את "תַּדְמֹר בַּמִּדְבָּר".
זיהוי המקום
תַּדְמֹר היתה עיר מסחר חשובה ששלטה על דרכי מסחר במדבר הסורי. העיר שכנה בנווה מדבר ובו מעין ותמרים אשר מהם נגזר כמשוער שם העיר, גם בלשון יוון והמערב (Palmyra). תַּדְמֹר התפתחה כתחנת מסחר בינלאומי בין מסופוטמיה ופָּרַס לבין המערב, והתיישבו בה בעיקר תושבים ממוצא אמורי, ארמי וערבי. השפה התַּדְמֹרית היתה ניב ארמי שנכתב בכתב התַּדְמֹרי היחודי, אך היוונית שימשה כשפת המסחר והדיפלומטיה. לשיא תהילתה וכוחה הגיעה תַּדְמֹר בתקופה הרומית, ולתקופה זו שייכים גם שרידי העיר המרשימים שנותרו באתר עד התקופה המודרנית (ושרבים מהם נפגעו בזדון תחת הכיבוש של "המדינה האסלאמית" בשנת 2015).
נווה המדבר של תַּדְמֹר שוכן בקצה של וואדי קטן (וואדי קוּבּוּר), שמדרום לו נבע מעיין "אֶפְקָה", ושעל גדותיו נישא התל שעליו נבנה מאוחר יותר מקדש בֶּל (ראו במפה למטה). שרידי ההתיישבות הקדומים ביותר באתר מהתקופה הניאוליתית נמצאו באזור המעיין והתל. העיר נזכרת לראשונה כתחנת מסחר בתעודות הסטוריות מהאלף השני לפנה"ס (כך בתעודות מארי מהמאה ה-18 לפנה"ס), ובמאה ה-11 לפנה"ס, דווח תִּגְלַת-פַּלְאֶסֶר ה-1 מלך אַשּׁוּר שהכה את הארמים של תַּדְמֹר.
תַּדְמֹר החליפה כנראה ידיים בין הממלכות האֲרַמִּיּוֹת של אֲרַם צוֹבָה, דַמָּשֶׂק וחֲמָת, ותַּדְמֹר של חֲמָת היא שבוצרה ע"י שְׁלֹמֹה ככתוב במקרא. באתר של תַּדְמֹר לא נמצאו שרידים מימי שְׁלֹמֹה (מאה 10 לפנה"ס) ונראה שהיישוב היה אז עדיין קטן ולא משמעותי. לכן, יש המשערים שגירסת הכתיב במְלָכִים-א המזכירה את "תמר" היא הנכונה והכוונה לעיר תמר שמדרום לים-המלח. אך בכל זאת מקובל יותר הזיהוי עם "תַּדְמֹר" הסורית כפי שמופיע בגירסת הקרי של מְלָכִים-א ובגירסה המקבילה בדִּבְרֵי-הַיָּמִים (ראו למעלה)
תַּדְמֹר שגשגה בתקופה ההלניסטית תחת שלטון בית סלאוקוס, ובמאה ה-2 לפנה"ס נבנו מגדלי הקבורה שבעמק הקברים מחוץ לעיר (ראו צילום) וכמה מהמקדשים שבתוך החומות כולל מקדש בעל שמין. סוריה של בית סלאוקוס נכבשה ע"י פומפיי וסופחה לאימפריה הרומית (64 לפנה"ס), אך תַּדְמֹר הושארה כעיר מסחר אוטונומית בין האימפריות האויבות הרומית והפרתית
תַּדְמֹר המשיכה לשגשג גם במאה ה-2 לספירה בין השאר בשל הפסקת התחרות מצדה של פטרה הנבאטית, שנכבשה בידי רומא. הקיסר אדריאנוס ביקר בעיר (129 לספירה) והוביל את המשך הבנייה של תַּדְמֹר בסגנון ההלניסטי החביב עליו, כולל תיאטרון, ושְׂדֵרַת העמודים הארוכה (ראו בצילום). במהלך המאה ה-3 לספירה עלתה האימפריה הסאסאנית הפרסית שלחמה מול רומא ואף הצליחה לשבות את הקיסר הרומי וַולֶרִיָאנוּס אחרי שהכתה את צבאו בקרב אֶדֶסָה (260 לספירה).
תַּדְמֹר ניצלה את חולשתה של רומא ומינתה את אודיינתוס כמלך תַּדְמֹר. אודיינתוס הביס את הכוחות הסאסאנים וביסס את שלטונו במסופוטמיה, בערב ובאסיה הקטנה, כביכול בשם רומא, אך בפועל כראש ממלכה אוטונונית. אחרי רצח אודיינתוס שלטה (בשם בנו) אלמנתו זֶנוֹבּיה והצליחה בזמן קצר להביא את ממלכת תַּדְמֹר לשיא כוחה כשכבשה מידי רומא את מחוז ערב, את מִצְרַיִם, וחלקים ניכרים באסיה הקטנה. בסופו של דבר הקיסר הרומי אורליאנוס הביס את צבאות תַּדְמֹר וכבש את העיר עצמה. זֶנוֹבּיה נמלטה אך נלכדה וכנראה הוצגה לראווה במסע הטריומפ של אורליאנוס ברומא. אורליאנוס חס בתחילה על תַּדְמֹר, אך אחרי שניסתה למרוד שוב ברומא, עלה שוב אורליאנוס על העיר, החריב אותה וטבח בתושביה. אורליאנוס ואחריו דִּיוקְלֶטִיָאנוּס שיקמו מעט את העיר, והקימו בה מחנות צבאיים, ובתקופה הביזנטית הוקמו בה גם כמה כנסיות, אך תַּדְמֹר לא חזרה עוד להיות עיר חשובה
נווה המדבר של תַּדְמֹר שוכן בקצה של וואדי קטן (וואדי קוּבּוּר), שמדרום לו נבע מעיין "אֶפְקָה", ושעל גדותיו נישא התל שעליו נבנה מאוחר יותר מקדש בֶּל (ראו במפה למטה). שרידי ההתיישבות הקדומים ביותר באתר מהתקופה הניאוליתית נמצאו באזור המעיין והתל. העיר נזכרת לראשונה כתחנת מסחר בתעודות הסטוריות מהאלף השני לפנה"ס (כך בתעודות מארי מהמאה ה-18 לפנה"ס), ובמאה ה-11 לפנה"ס, דווח תִּגְלַת-פַּלְאֶסֶר ה-1 מלך אַשּׁוּר שהכה את הארמים של תַּדְמֹר.
תַּדְמֹר החליפה כנראה ידיים בין הממלכות האֲרַמִּיּוֹת של אֲרַם צוֹבָה, דַמָּשֶׂק וחֲמָת, ותַּדְמֹר של חֲמָת היא שבוצרה ע"י שְׁלֹמֹה ככתוב במקרא. באתר של תַּדְמֹר לא נמצאו שרידים מימי שְׁלֹמֹה (מאה 10 לפנה"ס) ונראה שהיישוב היה אז עדיין קטן ולא משמעותי. לכן, יש המשערים שגירסת הכתיב במְלָכִים-א המזכירה את "תמר" היא הנכונה והכוונה לעיר תמר שמדרום לים-המלח. אך בכל זאת מקובל יותר הזיהוי עם "תַּדְמֹר" הסורית כפי שמופיע בגירסת הקרי של מְלָכִים-א ובגירסה המקבילה בדִּבְרֵי-הַיָּמִים (ראו למעלה)
[2]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ח, עמוד 433
. בכל אופן, בסופו של דבר נפלה אֲרַם ואיתה תַּדְמֹר בידי תִּגְלַת-פַּלְאֶסֶר ה-3 מלך אַשּׁוּר (במהלך המאה ה-8 לפנה"ס).
תַּדְמֹר שגשגה בתקופה ההלניסטית תחת שלטון בית סלאוקוס, ובמאה ה-2 לפנה"ס נבנו מגדלי הקבורה שבעמק הקברים מחוץ לעיר (ראו צילום) וכמה מהמקדשים שבתוך החומות כולל מקדש בעל שמין. סוריה של בית סלאוקוס נכבשה ע"י פומפיי וסופחה לאימפריה הרומית (64 לפנה"ס), אך תַּדְמֹר הושארה כעיר מסחר אוטונומית בין האימפריות האויבות הרומית והפרתית
[*]ששלטה באזור מסופוטמיה ופָּרַס
. הגנרל הרומי מרקוס אנטוניוס כבש את תַּדְמֹר (41 לפנה"ס) והיא נזכרה כמעלת מס לרומא כחלק מהפרובינציה הרומית הסורית. העיר המשיכה להתעשר תחת שלטון רומי וזכתה במעמד אוטונומי מיוחד תחת שלטון מועצה (ונותרו שרידים של מבנה ה"סנאט" של תַּדְמֹר לצד כיכר העיר - ה"אגורה"). במהלך המאה ה-1 נבנתה העיר בסגנון מפואר שכלל מערכת ביצורים חדשה ואת מקדש בֶּל שבראש התל. מבנה המקדש ניצב מול הכניסה ובערך במרכז של חצר רבועה רחבה (בתוכנית המזכירה במעט את תוכנית בית המקדש השני בירושלים של אותם ימים).
תַּדְמֹר המשיכה לשגשג גם במאה ה-2 לספירה בין השאר בשל הפסקת התחרות מצדה של פטרה הנבאטית, שנכבשה בידי רומא. הקיסר אדריאנוס ביקר בעיר (129 לספירה) והוביל את המשך הבנייה של תַּדְמֹר בסגנון ההלניסטי החביב עליו, כולל תיאטרון, ושְׂדֵרַת העמודים הארוכה (ראו בצילום). במהלך המאה ה-3 לספירה עלתה האימפריה הסאסאנית הפרסית שלחמה מול רומא ואף הצליחה לשבות את הקיסר הרומי וַולֶרִיָאנוּס אחרי שהכתה את צבאו בקרב אֶדֶסָה (260 לספירה).
תַּדְמֹר ניצלה את חולשתה של רומא ומינתה את אודיינתוס כמלך תַּדְמֹר. אודיינתוס הביס את הכוחות הסאסאנים וביסס את שלטונו במסופוטמיה, בערב ובאסיה הקטנה, כביכול בשם רומא, אך בפועל כראש ממלכה אוטונונית. אחרי רצח אודיינתוס שלטה (בשם בנו) אלמנתו זֶנוֹבּיה והצליחה בזמן קצר להביא את ממלכת תַּדְמֹר לשיא כוחה כשכבשה מידי רומא את מחוז ערב, את מִצְרַיִם, וחלקים ניכרים באסיה הקטנה. בסופו של דבר הקיסר הרומי אורליאנוס הביס את צבאות תַּדְמֹר וכבש את העיר עצמה. זֶנוֹבּיה נמלטה אך נלכדה וכנראה הוצגה לראווה במסע הטריומפ של אורליאנוס ברומא. אורליאנוס חס בתחילה על תַּדְמֹר, אך אחרי שניסתה למרוד שוב ברומא, עלה שוב אורליאנוס על העיר, החריב אותה וטבח בתושביה. אורליאנוס ואחריו דִּיוקְלֶטִיָאנוּס שיקמו מעט את העיר, והקימו בה מחנות צבאיים, ובתקופה הביזנטית הוקמו בה גם כמה כנסיות, אך תַּדְמֹר לא חזרה עוד להיות עיר חשובה
[6]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ח, עמוד 433-432
.
פרקים המזכירים את תַּדְמֹר
ציטוטים נבחרים
ניתן לקרוא עוד על תַּדְמֹר באתר של ויקיפדיה.
פרטי היוצר\ת
The locations of Palmyra's landmarks University of Southern California, Palmyrene. By Attar-Aram syria, [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons
האתרים השונים שבחורבות תַּדְמֹר (לחצו להגדלה)