עיר
בֵּית-שְׁאָן
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

A Roman street in Bet She'an National Park, Israel. Mark10:43, [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
רחוב מהתקופה הרומית-ביזנטית מול התל המקראי שברקע
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

The Egyptian governor's house, 12th century BC, Scythopolis (Beit She'an), Israel. By Carole Raddato from FRANKFURT, Germany, [CC-BY-SA-2.0], via Wikimedia Commons
ארמון המושל המצרי מהמאה ה-12 לפנה"ס. על ראש התל המקראי
רמת זיהוי : 1 - זיהוי ודאי
בֵּית-שְׁאָן במקרא
בֵּית-שְׁאָן וערים נוספות נכללו בנחלת שבט מְנַשֶּׁה למרות ששכנו באזור של ערי יִשָּׂשכָר
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ז פסוק י"א: יא וַיְהִי לִמְנַשֶּׁה בְּיִשָּׂשכָר וּבְאָשֵׁר בֵּית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְיִבְלְעָם וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת יֹשְׁבֵי דֹאר וּבְנוֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי עֵין דֹּר וּבְנֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי תַעְנַךְ וּבְנֹתֶיהָ וְיֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וּבְנוֹתֶיהָ שְׁלֹשֶׁת הַנָּפֶת.
. בני אֶפְרָיִם ומְנַשֶּׁה התלוננו בפני יְהוֹשֻׁעַ על שקיבלו רק נחלה אחת למרות שהם רבים, ויְהוֹשֻׁעַ הציע להם לפנות שטחים ביער אֶפְרָיִם. הם טענו שההר צר ושקשה להוריש את הכנענים שבאזור בֵית שְׁאָן ועֵמֶק יִזְרְעֶאל כי יש להם שם רכב ברזל, אבל יְהוֹשֻׁעַ התעקש שהם יצליחו בכך
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ז פסוקים ט"ז-י"ח: טז וַיֹּאמְרוּ בְּנֵי יוֹסֵף לֹא יִמָּצֵא לָנוּ הָהָר וְרֶכֶב בַּרְזֶל בְּכָל הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בְּאֶרֶץ הָעֵמֶק לַאֲשֶׁר בְּבֵית שְׁאָן וּבְנוֹתֶיהָ וְלַאֲשֶׁר בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל. יז וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בֵּית יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם וְלִמְנַשֶּׁה לֵאמֹר עַם רַב אַתָּה וְכֹחַ גָּדוֹל לָךְ לֹא יִהְיֶה לְךָ גּוֹרָל אֶחָד. יח כִּי הַר יִהְיֶה לָּךְ כִּי יַעַר הוּא וּבֵרֵאתוֹ וְהָיָה לְךָ תֹּצְאֹתָיו כִּי תוֹרִישׁ אֶת הַכְּנַעֲנִי כִּי רֶכֶב בַּרְזֶל לוֹ כִּי חָזָק הוּא.
. בְּנֵי מְנַשֶּׁה בכל אופן לא הצליחו לכבוש ערים אלה בסופו של דבר ותושביהן הכנענים המשיכו לשבת בהן, אך העלו מס לבני מְנַשֶּׁה כשאלה התחזקו מספיק
[^]שׁוֹפְטִים פרק א פסוקים כ"ז-כ"ח: כז וְלֹא הוֹרִישׁ מְנַשֶּׁה אֶת בֵּית שְׁאָן וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וְאֶת תַּעְנַךְ וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וְאֶת ישב [יֹשְׁבֵי] דוֹר וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וְאֶת יוֹשְׁבֵי יִבְלְעָם וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וְאֶת יוֹשְׁבֵי מְגִדּוֹ וְאֶת בְּנוֹתֶיהָ וַיּוֹאֶל הַכְּנַעֲנִי לָשֶׁבֶת בָּאָרֶץ הַזֹּאת. כח וַיְהִי כִּי חָזַק יִשְׂרָאֵל וַיָּשֶׂם אֶת הַכְּנַעֲנִי לָמַס וְהוֹרֵישׁ לֹא הוֹרִישׁוֹ.
.

אחרי ששָׁאוּל ובניו נפלו בקרב עם הפְלִשְׁתִּים בגִּלְבֹּעַ, השתלטו הפְלִשְׁתִּים על הערים באזור (כולל על בֵּית-שְׁאָן) והתיישבו בהן. הם מצאו את גופות שָׁאוּל ובניו, כרתו את ראשו והפשיטו את כליו, ושלחו את אלה ברחבי אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים. את הכלים הם הציגו במקדש עַשְׁתָּרוֹת ואת הגופה נטולת הראש תלו על חומת בֵּית-שְׁאָן. בלילה באו בני יָבֵשׁ גִּלְעָד והורידו את גויות שָׁאוּל ובניו מהחומה, שרפו וקברו אותם תחת אֶשֶׁל ביָבֵשׁ גִּלְעָד
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק ל"א פסוקים י-י"ב: י וַיָּשִׂמוּ אֶת כֵּלָיו בֵּית עַשְׁתָּרוֹת וְאֶת גְּוִיָּתוֹ תָּקְעוּ בְּחוֹמַת בֵּית שָׁן. יא וַיִּשְׁמְעוּ אֵלָיו יֹשְׁבֵי יָבֵישׁ גִּלְעָד אֵת אֲשֶׁר עָשׂוּ פְלִשְׁתִּים לְשָׁאוּל. יב וַיָּקוּמוּ כָּל אִישׁ חַיִל וַיֵּלְכוּ כָל הַלַּיְלָה וַיִּקְחוּ אֶת גְּוִיַּת שָׁאוּל וְאֵת גְּוִיֹּת בָּנָיו מֵחוֹמַת בֵּית שָׁן וַיָּבֹאוּ יָבֵשָׁה וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם שָׁם.
. אח"כ לקח דָוִד את עַצְמוֹת שָׁאוּל וְיְהוֹנָתָן מיָבֵשׁ גִּלְעָד והביא אותן לקבורה באחוזת הקבר של קיש אבי שָׁאוּל (יחד עם גופות צאצאי שָׁאוּל שהוצאו להורג ע"י הַגִּבְעֹנִים)
[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק כ"א פסוקים י"ב-י"ד: יב וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַיִּקַּח אֶת עַצְמוֹת שָׁאוּל וְאֶת עַצְמוֹת יְהוֹנָתָן בְּנוֹ מֵאֵת בַּעֲלֵי יָבֵישׁ גִּלְעָד אֲשֶׁר גָּנְבוּ אֹתָם מֵרְחֹב בֵּית שַׁן אֲשֶׁר תלום שם הפלשתים [תְּלָאוּם שָׁמָּה פְּלִשְׁתִּים] בְּיוֹם הַכּוֹת פְּלִשְׁתִּים אֶת שָׁאוּל בַּגִּלְבֹּעַ. יג וַיַּעַל מִשָּׁם אֶת עַצְמוֹת שָׁאוּל וְאֶת עַצְמוֹת יְהוֹנָתָן בְּנוֹ וַיַּאַסְפוּ אֶת עַצְמוֹת הַמּוּקָעִים. יד וַיִּקְבְּרוּ אֶת עַצְמוֹת שָׁאוּל וִיהוֹנָתָן בְּנוֹ בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִן בְּצֵלָע בְּקֶבֶר קִישׁ אָבִיו וַיַּעֲשׂוּ כֹּל אֲשֶׁר צִוָּה הַמֶּלֶךְ וַיֵּעָתֵר אֱלֹהִים לָאָרֶץ אַחֲרֵי כֵן.
.

בֵּית-שְׁאָן נכללה בנציבות החמישית של הממלכה המאוחדת בימי שְׁלֹמֹה תחת הנציב בַּעֲנָא בֶּן אֲחִילוּד, יחד עם תַּעְנַךְ וּמְגִדּוֹ וערים נוספות בנחלת מְנַשֶּׁה
[^]מְלָכִים-א פרק ד פסוקים ז, י"ב: ז וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים עָשָׂר נִצָּבִים עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְכִלְכְּלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת בֵּיתוֹ חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל אחד [הָאֶחָד] לְכַלְכֵּל. ... יב בַּעֲנָא בֶּן אֲחִילוּד תַּעְנַךְ וּמְגִדּוֹ וְכָל בֵּית שְׁאָן אֲשֶׁר אֵצֶל צָרְתַנָה מִתַּחַת לְיִזְרְעֶאל מִבֵּית שְׁאָן עַד אָבֵל מְחוֹלָה עַד מֵעֵבֶר לְיָקְמֳעָם.
.
זיהוי המקום
בֵּית-שְׁאָן המקראית מזוהה בוודאות עם תל אל-חֻצְן מצפון לבֵּית-שְׁאָן של היום, בעבר בֵיסַאן בערבית. זאת על סמך שימור השם, המקום והסביבה המתאימים לתיאורי העיר הקדומים, וגם שתי מצבות מצריות שנמצאו על התל ואשר בהן נזכר שם העיר. למרגלות התל נמצאים שרידי העיר המרשימים בעיקר מהתקופה הרומית ביזנטית, בעוד שרוב שרידי העיר הקדומה נמצאים בראש התל וּבְקִרְבּוֹ.

בֵּית-שְׁאָן שכנה על צומת דרכים חשובות שחיברו את העיר לירדן, לכנרת וצפונה, וגם מערבה לכוון עמק יזרעאל ומגידו בסעיף של דרך הים
[1]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 41
. התל נישא על הגדה הדרומית של נַחַל חֲרוֹד, באזור של אדמות פוריות ומעיינות גדולים לרגלי הגלבוע.

ראשית ההתיישבות על התל היא בתקופה הכלכוליתית (אלף 4-5 לפנה"ס) עם בתים בנויים בלבנים שטוחות אופייניות. היישוב המשיך להתקיים ברציפות לאורך תקופת הברונזה מלבד בתקופה מוגבלת לקראת תקופה הברונזה התיכונה (ראשית האלף ה-2 לפנה"ס), שאחריה העיר התפתחה באופן משמעותי והחלה להיות מוזכרת בכתובות מצריות של אותם ימים. כך בֵּית-שְׁאָן נזכרת למשל ברשימת הכיבושים של פרעה תחותימס במסעו בארץ (בשם "בתשאר" - 1468 לפנה"ס) שאחריו התחזק השלטון המצרי בכנען
[3]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 132
.

במאה ה-14 נבנו על התל שני מקדשים, ונמצאה באתר גם כתובת בכתב החרטומים למְכָּל - הוא האל של בֵּית-שְׁאָן. בראשית המאה ה-13 ערך פרעה סֶתִי הראשון מסע מלחמה בו כבש בחזרה את בֵּית-שְׁאָן וערים נוספות באזור אחרי שנפלו בידי מורדים בשלטון המצרי. סֶתִי השאיר בעיר מצבת ניצחון המתארת את מסעו ומציגה את פרעה מקטיר לאל המצרי רַע (ראו צילום). לתקופה זו שייכים גם ארמון של מפקד חיל המצב המצרי ומקדש.

מתקופת הברזל והופעת בני ישראל בארץ (תחילת מאה 12 לפנה"ס) נמצאו פסלים של הפרעונים רעמסס ה-2 וה-3 (ראו תמונה), ומשקוף בית עם כתובת המזכירה את רעמסס ה-3. לימיו גם שייכים ארונות קבורה דמויי אדם המשוערים כשייכים לפלישתים ששירתו אולי בבסיס המצרי של העיר
[4]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 214
. מהמאה ה-10 נחשפו שרידי חומה ובה שער עם מגדלים בסגנון הבנייה של תקופת המלוכה הישראלית המוקדמת, וגם שני מקדשים נוספים ובהם כלי קטורת
[5]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ב, עמוד 109-102
.

במהלך מסע הכיבוש של פרעה שִׁישַׁק בארץ בימי רְחַבְעָם מלך יְהוּדָה (925~ לפנה"ס), הגיע שִׁישַׁק לבֵּית-שְׁאָן מכוון מזרח עמק הירדן, והמשיך מערבה אל עמק בית שאן (כפי שמשתמע מרשימת כיבושיו המופיעה בתבליט על קיר מקדש אמון בכַּרְנָכּ)
[7]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 252
. העיר של תקופת ממלכות ישראל ויהודה חרבה במהלך מסעות הכיבוש של צבאות אַשּׁוּר, בָּבֶל ופָּרַס, והיישוב באתר בתקופה הפרסית היה דליל ביותר. בתקופה ההלניסטית נוסדה העיר מחדש למרגלות התל (~240 לפנה"ס) או ניסה והשתייכה לאיגוד 10 ערי הדקאפוליס בשם סְקִיתוֹפּוֹלִיס. השרידים המרשימים של בֵּית-שְׁאָן הרומית-ביזנטית שלמרגלות התל כוללים תיאטרון עם כ-7000 מושבים, מקדש, בתי מרחץ, ומרכז עירוני מפואר.
פרקים המזכירים את בֵּית-שְׁאָן
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על בֵּית-שְׁאָן באתרים של ויקיפדיה, עמוד ענן ורשות העתיקות.
טיולים באזור: גן לאומי בית שאן, באתר רשות הטבע והגנים
המידע המובא באתרי הטיולים השונים המקושרים כאן הוא בגדר המלצה והינו כללי בלבד. אתר עַלַמַּפָּה או מפעיליו כמובן אינם אחראים על המידע המובא באתרים המקושרים, או על תוצאות הטיולים, והאחריות מוטלת על המטייל\ת לנהוג באחריות הנדרשת כולל לימוד המצב העדכני במקורות נוספים, הכנה מתאימה, ושמירה על הזהירות הנדרשת מאופי המקום והמטיילים.
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Egyptian Stele in the temple atop Tel Beth She'an. By Ian Scott, [CC-BY-SA-2.0], via Wikimedia Commons
העתק של מצבת פרעה סֶתִי הראשון, בעקבות מסע המלחמה שלו בארץ לאחר מרידת בית-שאן
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Statue of Ramses III. By Marsupium. Israel Antiquities Authority , [Public domain], via Wikimedia Commons
פסל של פרעה רעמסס ה-3 שנמצא בתל בית-שאן