עַלַמַּפָּה

גְדוֹר נזכרת בין חַלְחוּל ובֵּית-צוּר לבין בֵית-עֲנוֹת ברשימת ערי יְהוּדָה שבאזור ההָר במחוז שבו נזכרו 6 ערים. ברשימות היחס של בתי האב של ערי יְהוּדָה בדִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ד נמסר שפְנוּאֵל, אחד מבְנֵי חוּר בְּכוֹר אֶפְרָתָה אֲבִי בֵּית לָחֶם, היה אֲבִי גְדֹר. בתיאור המקביל שבדִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ב נאמר שחָרֵף בֶּן חוּר היה אֲבִי בֵית גָּדֵר, והפירוש המקובל הוא שמדובר בגְדוֹר (כמו שבני חוּר נוספים נזכרים כאבות המייסדים של ערים נוספות ביְהוּדָה). בהמשך פרק ד נזכרת שוב גְדוֹר ונאמר שיֶרֶד, בנה של "אִשְׁתּוֹ הַיְהֻדִיָּה" של עֶזְרָה, היה האב הקדמון של בני גְדוֹר ושל ערים נוספות בשְּׁפֵלָה, ולא ברור אם מדובר בגְדוֹר נוספת באזור הַשְּׁפֵלָה או בגְדוֹר שבמחוז בֵּית-צוּר המזרחי יותר הנזכרת בפסוק נ"ח.

גְדוֹר מזוהה בד"כ עם ח'רבת גֵ'דוּר\גֻ'דֵירַה המשמרת כמשוער את שם העיר המקראית. ח'רבת גֵ'דוּר שוכנת מעט צפונה מחַלְחוּל ומבֵּית-צוּר (איתן היא שיתפה כאמור את אותו המחוז ביְהוּדָה), ומדרום-מערב לבֵּית לָחֶם (אשר גם היא היתה כאמור מבני חוּר, כמו פְנוּאֵל אבי גְדוֹר). באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית - במאה ה-4 לספירה) נמסר שכפר בשם "גידורה\גאדורה" שכן בימיו בתחום ירושלים באזור אֵלֹנֵי-מַמְרֵא. נראה שתיאור זה מתאים לח'רבת גֵ'דוּר ולגְדוֹר, למרות שאוסביוס קישר את הכפר בטעות לגְּדֵרָה שבשְּׁפֵלָה הנזכרת ב.

ח'רבת גֵ'דוּר יושבת על ראש גבעה מוקפת וואדיות הניראית למרחוק, ונמצאו בה בין השאר קברים מפוארים מתקופת הברונזה (הכנענית), חרסים רבים מתקופת הברזל (הישראלית) הקדומה, וממצאים נוספים מתקופות מאוחרות יותר .