|
|
רמת זיהוי
: 2 - זיהוי מקובל
כנויים נוספים
: ח'רבת גֵ'דוּר\גֻ'דֵירַה
גְדוֹר במקרא
גְדוֹר נזכרת בין חַלְחוּל ובֵּית-צוּר לבין בֵית-עֲנוֹת ברשימת ערי יְהוּדָה שבאזור ההָר במחוז שבו נזכרו 6 ערים
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוקים נ"ח-נ"ט: נח
חַלְחוּל בֵּית צוּר וּגְדוֹר.
נט
וּמַעֲרָת וּבֵית עֲנוֹת וְאֶלְתְּקֹן עָרִים שֵׁשׁ וְחַצְרֵיהֶן.
. ברשימות היחס של בתי האב של ערי יְהוּדָה בדִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ד נמסר שפְנוּאֵל, אחד מבְנֵי חוּר בְּכוֹר אֶפְרָתָה אֲבִי בֵּית לָחֶם, היה אֲבִי גְדֹר[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ד פסוק ד: ד
וּפְנוּאֵל אֲבִי גְדֹר וְעֵזֶר אֲבִי חוּשָׁה אֵלֶּה בְנֵי חוּר בְּכוֹר אֶפְרָתָה אֲבִי בֵּית לָחֶם.
. בתיאור המקביל שבדִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ב נאמר שחָרֵף בֶּן חוּר היה אֲבִי בֵית גָּדֵר[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ב פסוקים נ-נ"א: נ
אֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי כָלֵב בֶּן חוּר בְּכוֹר אֶפְרָתָה שׁוֹבָל אֲבִי קִרְיַת יְעָרִים.
נא
שַׂלְמָא אֲבִי בֵית לָחֶם חָרֵף אֲבִי בֵית גָּדֵר.
, והפירוש המקובל הוא שמדובר בגְדוֹר (כמו שבני חוּר נוספים נזכרים כאבות המייסדים של ערים נוספות ביְהוּדָה). בהמשך פרק ד נזכרת שוב גְדוֹר ונאמר שיֶרֶד, בנה של "אִשְׁתּוֹ הַיְהֻדִיָּה" של עֶזְרָה, היה האב הקדמון של בני גְדוֹר ושל ערים נוספות בשְּׁפֵלָה[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ד פסוק י"ח: יח
וְאִשְׁתּוֹ הַיְהֻדִיָּה יָלְדָה אֶת יֶרֶד אֲבִי גְדוֹר וְאֶת חֶבֶר אֲבִי שׂוֹכוֹ וְאֶת יְקוּתִיאֵל אֲבִי זָנוֹחַ וְאֵלֶּה בְּנֵי בִּתְיָה בַת פַּרְעֹה אֲשֶׁר לָקַח מָרֶד.
, ולא ברור אם מדובר בגְדוֹר נוספת באזור הַשְּׁפֵלָה או בגְדוֹר שבמחוז בֵּית-צוּר המזרחי יותר הנזכרת בפסוק נ"ח[1]עולם התנ"ך, ספר דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א עמ' 76-62.
.
זיהוי המקום
גְדוֹר מזוהה בד"כ עם ח'רבת גֵ'דוּר\גֻ'דֵירַה
ח'רבת גֵ'דוּר יושבת על ראש גבעה מוקפת וואדיות הניראית למרחוק, ונמצאו בה בין השאר קברים מפוארים מתקופת הברונזה (הכנענית), חרסים רבים מתקופת הברזל (הישראלית) הקדומה, וממצאים נוספים מתקופות מאוחרות יותר
[2]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 275
המשמרת כמשוער את שם העיר המקראית. ח'רבת גֵ'דוּר שוכנת מעט צפונה מחַלְחוּל ומבֵּית-צוּר (איתן היא שיתפה כאמור את אותו המחוז ביְהוּדָה), ומדרום-מערב לבֵּית לָחֶם (אשר גם היא היתה כאמור מבני חוּר, כמו פְנוּאֵל אבי גְדוֹר). באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית - במאה ה-4 לספירה)
נמסר שכפר בשם "גידורה\גאדורה" שכן בימיו בתחום ירושלים באזור אֵלֹנֵי-מַמְרֵא. נראה שתיאור זה מתאים לח'רבת גֵ'דוּר ולגְדוֹר, למרות שאוסביוס קישר את הכפר בטעות לגְּדֵרָה שבשְּׁפֵלָה הנזכרת ביְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוקים ל"ג, ל"ויְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוקים ל"ג, ל"ו: לג
בַּשְּׁפֵלָה אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה וְאַשְׁנָה.
... לו
וְשַׁעֲרַיִם וַעֲדִיתַיִם וְהַגְּדֵרָה וּגְדֵרֹתָיִם עָרִים אַרְבַּע עֶשְׂרֵה וְחַצְרֵיהֶן.
.
ח'רבת גֵ'דוּר יושבת על ראש גבעה מוקפת וואדיות הניראית למרחוק, ונמצאו בה בין השאר קברים מפוארים מתקופת הברונזה (הכנענית), חרסים רבים מתקופת הברזל (הישראלית) הקדומה, וממצאים נוספים מתקופות מאוחרות יותר
[5]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ב, עמוד 434
.
פרקים המזכירים את גְדוֹר
ציטוטים נבחרים