עיר
בֵּית-צוּר
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Landschap met zicht op Beit Sour. By Willem van de Poll, Collectie / Archief : Fotocollectie Van de Poll [CC0], via Wikimedia Commons
הגבעה של בֵּית-צוּר ועליה ח'רבת א-טֻּבֵיְקֶה - 1950
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

The Ruins of Beth Zur, Early 20th century. By PALÄSTINA und dad OSTOJORDANLAND (Julius Hoffmann, Stuttgart, 1925, [Public domain], via Wikimedia Commons
חורבות בֵּית-צוּר (ח'רבת א-טֻּבֵיְקֶה) - 1925
רמת זיהוי : 1 - זיהוי ודאי
כנויים נוספים : ח'רבת א-טֻּבֵיְקֶה
בֵּית-צוּר במקרא
בֵּית-צוּר נזכרת אחרי חַלְחוּל ברשימת ערי יְהוּדָה שבאזור ההָר במחוז שבו נכללו 6 ערים וביניהן גם גְדוֹר ובֵית-עֲנוֹת
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוקים נ"ח-נ"ט: נח חַלְחוּל בֵּית צוּר וּגְדוֹר. נט וּמַעֲרָת וּבֵית עֲנוֹת וְאֶלְתְּקֹן עָרִים שֵׁשׁ וְחַצְרֵיהֶן.
. דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ב מפרט את בני כָּלֵב (כובש חֶבְרוֹן) מנשותיו ופלגשיו, ורבים מהשמות הם גם שמות ערים באזור הרי יְהוּדָה. כך, מֵישָׁע בְּכֹרוֹ היה "אֲבִי זִיף וּבְנֵי מָרֵשָׁה אֲבִי חֶבְרוֹן", וחֶבְרוֹן היה האב הקדמון של מָעוֹן אֲבִי בֵית צוּר
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ב פסוקים מ"ב-מ"ה: מב וּבְנֵי כָלֵב אֲחִי יְרַחְמְאֵל מֵישָׁע בְּכֹרוֹ הוּא אֲבִי זִיף וּבְנֵי מָרֵשָׁה אֲבִי חֶבְרוֹן. מג וּבְנֵי חֶבְרוֹן קֹרַח וְתַפֻּחַ וְרֶקֶם וָשָׁמַע. מד וְשֶׁמַע הוֹלִיד אֶת רַחַם אֲבִי יָרְקֳעָם וְרֶקֶם הוֹלִיד אֶת שַׁמָּי. מה וּבֶן שַׁמַּי מָעוֹן וּמָעוֹן אֲבִי בֵית צוּר.
.

רְחַבְעָם מלך יְהוּדָה ביצר ערים שונות ביְהוּדָה ואגר בהן מזון לקראת מצור (אולי לקראת או בעקבות מסע המלחמה של פרעה שִׁישַׁק
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק י"ב פסוקים ב-ד: ב וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם עָלָה שִׁישַׁק מֶלֶךְ מִצְרַיִם עַל יְרוּשָׁלָ‍ִם כִּי מָעֲלוּ בַּיהוָה. ג בְּאֶלֶף וּמָאתַיִם רֶכֶב וּבְשִׁשִּׁים אֶלֶף פָּרָשִׁים וְאֵין מִסְפָּר לָעָם אֲשֶׁר בָּאוּ עִמּוֹ מִמִּצְרַיִם לוּבִים סֻכִּיִּים וְכוּשִׁים. ד וַיִּלְכֹּד אֶת עָרֵי הַמְּצֻרוֹת אֲשֶׁר לִיהוּדָה וַיָּבֹא עַד יְרוּשָׁלָ‍ִם.
), ובין הערים שבוצרו נזכרת בֵּית-צוּר יחד עם בֵּית לָחֶם, עֵיטָם, תְּקוֹעַ, וחֶבְרוֹן וערים נוספות
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק י"א פסוקים ה-ז: ה וַיֵּשֶׁב רְחַבְעָם בִּירוּשָׁלָ‍ִם וַיִּבֶן עָרִים לְמָצוֹר בִּיהוּדָה. ו וַיִּבֶן אֶת בֵּית לֶחֶם וְאֶת עֵיטָם וְאֶת תְּקוֹעַ. ז וְאֶת בֵּית צוּר וְאֶת שׂוֹכוֹ וְאֶת עֲדֻלָּם.
.

בימי שיבת ציון היתה בֵּית-צוּר בירת פֶלֶךְ פרסי אשר חולק לשני חצאים, ו"בֶן עַזְבּוּק שַׂר חֲצִי פֶּלֶךְ בֵּית צוּר" השתתף בעבודות שיפוץ חומות ירושלים תחת נְחֶמְיָה ביחד עם תושבי הפֶלֶךְ ועם תושבי ערים רבות נוספות ביְהוּדָה
[^]נְחֶמְיָה פרק ג פסוק ט"ז: טז אַחֲרָיו הֶחֱזִיק נְחֶמְיָה בֶן עַזְבּוּק שַׂר חֲצִי פֶּלֶךְ בֵּית צוּר עַד נֶגֶד קִבְרֵי דָוִיד וְעַד הַבְּרֵכָה הָעֲשׂוּיָה וְעַד בֵּית הַגִּבֹּרִים.
.
זיהוי המקום
על פי המקרא, בֵּית-צוּר שכנה כאמור באזור של חַלְחוּל, גְדוֹר ובֵית-עֲנוֹת. החורבה בבֻּרְג' א-צוּר אשר משמרת כמשוער את שמה של בֵּית-צוּר נמצאת אמנם באזור זה, בשכונות הצפוניות של העיירה חַלְחוּל של ימינו. אך בבֻּרְג' א-צוּר נמצאו שרידים רק החל מהתקופה הביזנטית, וההשערה המקובלת היא שבֵּית-צוּר נדדה לשם מהאתר המקורי בח'רבת א-טֻּבֵיְקֶה הסמוכה, שם נחשפו ממצאים מתאימים יותר לתקופת המקרא - ראו במפה. אתר זה שוכן על תל נישא (990 מעל פני הים) השולט על סביבתו ועל צומת דרכים חשובה אליה הגיעה הדרך מכוון הַשְּׁפֵלָה במערב, וגם דרך האורך הראשית של יְהוּדָה, שעברה על קו פרשת המים דרך חֶבְרוֹן, בֵּית לָחֶם, יְרוּשָׁלַיִם וצפונה
[1]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 19
. בשל מקומה האסטרטגי הזה של בֵּית-צוּר היא בוצרה מספר פעמים לאורך הדורות, וקרבות חשובים נערכו בסביבתה - ראו להלן.

הישוב שבח'רבת א-טֻּבֵיְקֶה נוסד כבר בתקופת הברונזה הקדומה (סוף האלף ה-3 לפנה"ס), ובתקופת הברונזה התיכונה הישוב היה מבוצר היטב, בסגנון הביצורים שאפיין את בני החיקסוס, שהשתלטו גם על מצרים באותה תקופה
[3]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 19
. העיר חרבה ונשרפה במאה ה-16 לפנה"ס (כנראה בעקבות המלחמות המוצלחות של המצרים בבני החיקסוס), ואח"כ התקיים באתר יישוב דליל עד לתקופת הברזל (הישראלית).

רְחַבְעָם ביצר כאמור את בֵּית-צוּר בהקשר למסע שִׁישַׁק (924 לפנה"ס), אך לא נמצאו שרידים לביצורים אלה באתר (אולי כיוון שהביצורים החשמונאים כיסו עליהם). במאות ה-6-7 לפנה"ס היישוב התרחב אל מחוץ לחומות, ושימש אולי כעיר מנהל ומחסנים בימי חִזְקִיָּהוּ מלך יְהוּדָה, וזאת על סמך כמה חותמות "למלך" שנמצאו באתר ואשר מתוארכות לימיו. החותמות הטבועות על ידיות כדים נמצאו באתרים רבים נוספים ברחבי יְהוּדָה, ואחת ההשערות היא שמדובר במאגרי מזון שהוכנו לקראת המרד באַשּׁוּר והפלישה הצפויה של סַנְחֵרִיב מלך אַשּׁוּר ליְהוּדָה (701 לפנה"ס). בֵּית-צוּר חרבה שוב בימי הכיבוש הבבלי, אך על פי הנאמר בספר נְחֶמְיָה, משתמע שהעיר היתה בירת מחוז\פֶלֶךְ בימי השלטון הפרסי, ולמעשה שימשה כמבצר גבול בין המחוז היהודי למחוז האֱדוֹמי (אדומיאה) שמדרום לו
[5]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ב, עמוד 101
, כפי שמעידים גם שְׂרִידֶיהָ של מצודה מהתקופה הפרסית שנמצאו באתר.

בימי מרד החשמונאים התרחשו שוב ארועים דרמטיים סביב בֵּית-צוּר. יהודה המכבי בנה בעיר מצודה והתקין מעבר סתרים תת-קרקעי אל מחוץ לחומות, והצליח לחסום את דרכו של המפקד היווני (ליזיאס) דרך בֵּית-צוּר לירושלים (165 לפנה"ס) ובכך איפשר את טיהור המקדש כפי שמצויין בחג החנוכה. אך ליסיאס הצליח בסופו של דבר לכבוש את בֵּית-צוּר כעבור שנתיים, והוא ואח"כ גם המפקד היווני בקכידס המשיכו לבצר ולהחזיק בה כמעוז המתיוונים עד כיבושה מחדש ע"י שמעון אחי יהודה. יוחנן הורקנוס, בנו של שמעון, כבש אח"כ את מחוז אידומיאה ובכך פחתה חשיבותה הצבאית של בֵּית-צוּר, והעיר המשיכה לשגשג עוד לתקופה מסויימת (100-140 לפנה"ס) עד שהיישוב ננטש.
פרקים המזכירים את בֵּית-צוּר
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על בֵּית-צוּר באתרים של ויקיפדיה ועמוד ענן.