הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

The two pools of Bethesda separated by a dam on which a small church was built. By Aaadir, [CC0], via Wikimedia Commons

בריכות בית חסדא והסכר שביניהן

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Pools of Bethesda - from the model of Jerusalem at the end of the Second Temple period in the Israel Museum. By Aaadir, [CC0], via Wikimedia Commons

זוג בריכות בית-חסדא (הן בריכות הצאן), ובריכת ישראל (בִּירְכֶּת-יִשְׂרָאִין) מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני שבמוזיאון ישראל

רמת זיהוי : 3 - זיהוי משוער

כנויים נוספים : בריכות הצאן\בריכות בית חסדא

הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה במקרא

כשרְצִין מלך אֲרָם ופֶקַח מלך יִשְׂרָאֵל עלו על יְהוּדָה בימי אָחָז, שלח ה' את הנביא יְשַׁעְיָהוּ עם בנו (שְׁאָר יָשׁוּב) "אֶל קְצֵה תְּעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה אֶל מְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס" כדי לעודד שם את אָחָז. באותו מקום ניצב מאוחר יותר ה"רַב שָׁקֵה", שר המשקים ושליחו של סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר ששם מצור על יְרוּשָׁלַיִם, ונאם לפני העם והמלך חִזְקִיָּהוּ הנצורים כדי לשכנעם להכנע .

זיהוי המקום

יש שזיהו את "הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה" עם בריכה שהיתה באזור מעין הגִּחוֹן שם היה "קְצֵה התְּעָלַה" שהובילה את מי המעין לבריכה, או קצה תעלת הַשִּׁילוֹחַ שהובילה את מי המעיין לגני המלך ועד לבְּרֵכַת הַשִּׁילוֹחַ התחתונה (ראו בעמוד על נִקְבַּת הַשִּׁלֹחַ). אך סביר יותר שהמצור האשורי התמקד בצפון העיר שהיה חסר הגנה טבעית ושימש כמקום ההתקפה הקבוע על העיר בימי קדם, ולא מכוון המדרון העמוק של נחל קִדְרוֹן שממזרח לאזור מעין הגִּחוֹן. קשה גם להניח שה"רַב שָׁקֵה" ניצב בנחל קִדְרוֹן או בגדתו המערבית התלולה ונאם לפני העם שבחומות. לכן מקובל יותר לחפש את "הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה" באתר צפוני יותר של העיר.

כך, יש המשערים שהַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה הוזנה מתעלה שיצאה מכוון הגיא המרכזי שעבר ממערב לחומות עיר דוד (ברחוב הגיא של היום בעיר העתיקה) ושנסכר לצורך זה. וזאת להבדיל מ"הַבְּרֵכָה הַתַּחְתּוֹנָה" היא בריכת הַשִּׁלֹחַ ששכנה במורד הגיא בדרום עיר דוד. האתרים המוצעים לפי השערה זו כוללים את חמאם אבו שיפא (מרחץ הבריאות) שהתקיים בימי הביניים באזור הגיא ליד שער השלשלת של הכותל המערבי , או את בריכת לג'ר שהתקיימה בתקופה הצלבנית בצפון הגיא ליד שער שכם של היום.

אך הזיהוי המקובל ביותר כיום לאתר הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה הוא באחת מהבריכות שמצפון לחומה הצפונית של העיר מימי בית שני, באזור שַׁעַר הַצֹּאן, שממנו הובא כמשוער הַצֹּאן לרחצה בבריכה, לקראת הקרבתו במקדש. מקומו של שַׁעַר הַצֹּאן בחומה הצפונית מתואר בנְחֶמְיָה פרק ג,י"ב, וראו מפה מפורטת של אזור זה בימי נְחֶמְיָה בעמודי הפרקים הללו. בברית החדשה נזכרת בריכת בית חסדא וסביבה חמש אכסדראות עמודים על יד שער הצאן. בריכה זו מזוהה עם "בריכת הצאן" שליד "שוק הצאן" מימי בית שני. מדובר בזוג בריכות, יבשות כיום, הנמצאות במתחם כנסיית סנטה אנה שמצפון לרחוב הנכנס לעיר העתיקה משער האריות ואשר עובר במקביל ומצפון לחומה הצפונית של הר הבית ושל העיר בימי בית ראשון (ראו במפה).

באתר של הבריכה הצפונית מבין זוג בריכות בית חסדא היה בימי בית ראשון בור מים שאגר מי גשמים ושטפונות מנחל בית זיתא. המים נאגרו כאן בעזרת סכר בתוך בריכה ששימשה כמשוער לכביסה ב"שְׂדֵה כוֹבֵס" ולמלאכות נוספות הדורשות מים. בימי בית שני נבנתה בריכה נוספת מדרום לסכר, ובקיר הסכר נחצבה מנהרה ששימש לקישור ולוִסּוּת המים שבזוג הבריכות. בתקופה הביזנטית נבנתה כנסייה על הסכר שבין הבריכות, והצלבנים הקימו על חורבותיה קפלה קטנה ולצידה את כנסיית סנטה אנה .

בין בריכות הצאן וחומת הר הבית נבנתה בימי בית שני (מאה 1 לספירה) בריכה נוספת שניקזה גם היא את מי נחל בית זיתא מכוון בריכות הצאן - היא הבריכה הגדולה ביותר בירושלים בימי בית שני, אשר כונתה אח"כ בִּירְכֶּת-יִשְׂרָאִין\בריכת-ישראל. כשחדל מקור המים בנחל בית זיתא, יבשה הבריכה והיתה למזבלה. הבריטיםסתמו בשל כך את מקור הבריכה בתקופת המנדט ואח"כ נבנו כיכר וחניון מעל לבור שהתמלא.

פרקים המזכירים את הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה

ציטוטים נבחרים

פרק	פסוק
מְלָכִים-ב-י"ח	י"ז	וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת תַּרְתָּן וְאֶת רַב סָרִיס וְאֶת רַב שָׁקֵה מִן לָכִישׁ אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ בְּחֵיל כָּבֵד יְרוּשָׁלָ‍ִם וַיַּעֲלוּ וַיָּבֹאוּ יְרוּשָׁלַ‍ִם וַיַּעֲלוּ וַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ בִּתְעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה אֲשֶׁר בִּמְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס.
יְשַׁעְיָהוּ-ז	ג	וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יְשַׁעְיָהוּ צֵא נָא לִקְרַאת אָחָז אַתָּה וּשְׁאָר יָשׁוּב בְּנֶךָ אֶל קְצֵה תְּעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה אֶל מְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס.
יְשַׁעְיָהוּ-ל"ו	ב	וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת רַב שָׁקֵה מִלָּכִישׁ יְרוּשָׁלְַמָה אֶל הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ בְּחֵיל כָּבֵד וַיַּעֲמֹד בִּתְעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה בִּמְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס.

ניתן לקרוא עוד על הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה באתר של ויקיפדיה.

טיולים באזור: כנסייה סנטה אנה הקתולית ובריכות בית חסדא. באתר iTtravelJerusalem

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Northern Pool of Bethesda. By Aaadir, [CC0], via Wikimedia Commons

בריכת בית חסדא הצפונית שהוקמה כמשוער במקור בתקופת בית ראשון ומאז נסתמה. מתחת לפני השטח נמצאת עדיין הבריכה מהתקופה הרומית.

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Jerusalem, Pool of Bethesda. By Berthold Werner, [Public domain], via Wikimedia Commons

הבריכה הדרומית, ובה קשת תמיכה לבזיליקה הביזנטית שמימין לקשת. הבזיליקה נבנתה על גבי הסכר שהפריד בין הבריכה הדרומית לצפונית (מימין לאזור המצולם).

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Birket Israel, Jerusalem (previously known as Pool of Bethesda). between 1860 and 1890. By Unknown author, [Public domain], from the Library of Congress, via Wikimedia Commons

בִּירְכֶּת-יִשְׂרָאִין\בריכת-ישראל - בריכת מי גשמים מימי בית שני. הבריכה נסתמה בימי המנדט הבריטי ובמקום כיום נמצאת כיכר ומגרש חניה.

ספר	פרק
מְלָכִים-ב	י”ח	חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה מפסיק לשלם מס לאַשּׁוּר, אך כשסַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר כובש את ערי יְהוּדָה חִזְקִיָּהוּ חוזר בו. אח"כ סַנְחֵרִיב שם מצור על יְרוּשָׁלַיִם והרַב שָׁקֵה (שר המשקים) מנסה לשכנע את שליחי חִזְקִיָּהוּ ואת העם השומע בחומה שאין טעם להתנגד.
יְשַׁעְיָהוּ	ז	רְצִין מלך אֲרָם ופֶקַח מלך יִשְׂרָאֵל עולים על יְהוּדָה בימי אָחָז. יְשַׁעְיָהוּ ובנו יוצאים לעודד את אָחָז שאין לחשוש מפני הפולשים כיוון שהם יִפְּלוּ במהירה. אך יְהוּדָה תדע ימים קשים כשאַשּׁוּר תפלוש לארץ והאדמה תיחרב עד שלא תוכל עוד לשמש לגידולים.
יְשַׁעְיָהוּ	ל”ו	סַנְחֵרִיב כובש את ערי יְהוּדָה. אח"כ מלך אַשּׁוּר צר על ירושלים והרַב שָׁקֵה (שר המשקים) מנסה לשכנע את שליחי חִזְקִיָּהוּ ואת העם השומע בחומה שאין טעם להתנגד. (רוב הפרק תואם את מְלָכִים-ב י”ח)