פרטי היוצר\ת
תוואי נקבת השילוח, ממעין הגיחון מחוץ לחומות אל בריכת השילוח, By Tamar Hayardeni תמר הירדני [CC-BY-3.0], from Wikimedia Commons
חותמת (בּוּלַה) מימי בית ראשון שנמצא בחפירות לָכִיש, ועליה הכיתוב 'לשבניהו עבד המלך' .
פרטי היוצר\ת
An inscription from Silwan (Siloam), from the lintel of a royal steward's tomb. The name is largely obliterated (only the last two letters, hw, survive), but is believed to be Shebna-yahu. By Mustafaa at English Wikipedia, [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
כתובת מעל מערת קבורה מימי בית ראשון שנמצאה בין בתי הכפר סילואן מעל נחל קִדְרוֹן שביְרוּשָׁלַיִם, ואולי הקבר הוא קברו החצוב לגובה של שֶׁבְנָא\(שְׁבַנְ)יָהוּ:
זאת (קבורת ...)יהו אשר על הבית. אין פה כסף וזהב (כי) אם (עצמותיו) ועצמות אמתו אִתו. ארור האדם אשר יפתח את זאת
זאת (קבורת ...)יהו אשר על הבית. אין פה כסף וזהב (כי) אם (עצמותיו) ועצמות אמתו אִתו. ארור האדם אשר יפתח את זאת
|
|
סיכום
חזון על יְרוּשָׁלַיִם ("גֵּיא חִזָּיוֹן"): יְשַׁעְיָהוּ בוכה כשכל תושבי העיר חוגגים (אולי לכבוד סיום העבודות על נִקְבַּת הַשִּׁלֹחַ?) למרות שהעיר עוד צפוייה להתמלא בקורבנות (כשצבא אַשּׁוּר יתקרב?). יְשַׁעְיָהוּ נוזף בשר הבכיר שֶׁבְנָא על גאוותו. הוא לועג לפיטוריו הצפויים ולגירושו הרחק מהעיר, אך מבקר גם את יורשו בתפקיד - אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ.
תקציר
| נאום-נבואי\מַשָּׂא על "גֵּיא חִזָּיוֹן": [*]מסתבר מהמשך הדברים שמדובר ביְרוּשָׁלַיִם, המכונה כך אולי בגלל הגאיות שבה או בגלל ההרים הסובבים אותה, ובגלל החזיונות של נביאיה. בכל מקרה "גֵיא חִזָּיוֹן" ככינוי ליְרוּשָׁלַיִם מופיע גם בפסוק ה' להלן, וכנראה שמשם הוא נלקח לכותרת של הנבואה. יְרוּשָׁלַיִם - למה עלית כולך לחגוג בגגות הבתים? כל העיר\קִרְיָה מלאה בתְּשֻׁאוֹת שמחה והיא הומה\רועשת ועַלִּיזָה. דעי לך שחֲלָלַיִךְ לא יהיו חַלְלֵי\מֵתֵי מלחמה\חֶרֶב![*]ניתן לשער שהחגיגות בעיר הן לרגל סיום העבודות על נִקְבַּת הַשִּׁלֹחַ, ותושבי העיר מרגישים בטחון כעת שיעמדו בהצלחה במצור. אך יְשַׁעְיָהוּ חוזה שהחוגגים אולי לא ימותו מחֶרֶב הכובש אבל ימותו ברעב או במחלות בזמן המצור המתמשך הצפוי, או מעונשו של ה' - ראו פסוק י"ד. |
| א מַשָּׂא גֵּיא חִזָּיוֹן מַה לָּךְ אֵפוֹא כִּי עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגּוֹת. ב תְּשֻׁאוֹת מְלֵאָה עִיר הוֹמִיָּה קִרְיָה עַלִּיזָה חֲלָלַיִךְ לֹא חַלְלֵי חֶרֶב וְלֹא מֵתֵי מִלְחָמָה. |
| כל קציני הצבא של יְהוּדָה נָדְדוּ לעיר מבסיסיהם והם כרגע חסרי תעסוקה ואינם יכולים להלחם בקֶּשֶׁת [*]כי הם סגורים\אסורים בין חומות העיר הנצורה ומנותקים מהאויב וכל שאר הפליטים הנמצאים בעיר גם כן "אסורים" בה ביחד, אחרי שברחו אל העיר מערי יְהוּדָה הרחוקות. |
| ג כָּל קְצִינַיִךְ נָדְדוּ יַחַד מִקֶּשֶׁת אֻסָּרוּ כָּל נִמְצָאַיִךְ אֻסְּרוּ יַחְדָּו מֵרָחוֹק בָּרָחוּ. |
| לכן יְשַׁעְיָהוּ בוכה ואומר: לכו\פנו\שְׁעוּ ממני ותנו לי לבכות בכי מר, ואל תמהרו לנחם אותי על השוד הצפוי של בני\בנות עַמִּי. כי ה' קבע שיבוא יום של מְהוּמָה, תבוסה, וחוסר-אונים ליְרוּשָׁלַיִם\גֵיא-חִזָּיוֹן, וכשהאויב יערער\יקַרְקַר את החומה\קיר שלה כולם ישעו\יזעקו לעזרה לכוון הר הבית. |
| ד עַל כֵּן אָמַרְתִּי שְׁעוּ מִנִּי אֲמָרֵר בַּבֶּכִי אַל תָּאִיצוּ לְנַחֲמֵנִי עַל שֹׁד בַּת עַמִּי. ה כִּי יוֹם מְהוּמָה וּמְבוּסָה וּמְבוּכָה לַאדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת בְּגֵיא חִזָּיוֹן מְקַרְקַר קִר וְשׁוֹעַ אֶל הָהָר. |
| בין הכוחות שיצורו על העיר יהיו גם חיילים בני עֵילָם שיִשְׂאוּ אַשְׁפת חיצים [*]מעין סל הנישא על הכתף שבו מחזיקים את החיצים. בני עֵילָם היו ידועים כמומחים בלוחמה בחץ וקֶשֶׁת ומרכבות לבני-אדם לוחמים, והחיילים בני קִיר
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק מ"ט פסוק ל"ה: לה
כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת הִנְנִי שֹׁבֵר אֶת קֶשֶׁת עֵילָם רֵאשִׁית גְּבוּרָתָם.
.[*]ארץ קִיר היתה תחת שלטון אַשּׁוּר. בני אֲרָם באו במקור מקִיר ואַשּׁוּר הגלתה אותם בחזרה אליה אחרי שכבשה את אֲרָם יחשפו\יערו את המגנים מתוך הכיסוי שלהם לקראת הקרב. כך יהיו העמקים הטובים\נבחרים שלך
[^]
עָמוֹס פרק ט פסוק ז: ז
הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נְאֻם יְהוָה הֲלוֹא אֶת יִשְׂרָאֵל הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְלִשְׁתִּיִּים מִכַּפְתּוֹר וַאֲרָם מִקִּיר.
[^]
מְלָכִים-ב פרק ט"ז פסוק ט: ט
וַיִּשְׁמַע אֵלָיו מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶל דַּמֶּשֶׂק וַיִּתְפְּשֶׂהָ וַיַּגְלֶהָ קִירָה וְאֶת רְצִין הֵמִית.
[^]
עָמוֹס פרק א פסוק ה: ה
וְשָׁבַרְתִּי בְּרִיחַ דַּמֶּשֶׂק וְהִכְרַתִּי יוֹשֵׁב מִבִּקְעַת אָוֶן וְתוֹמֵךְ שֵׁבֶט מִבֵּית עֶדֶן וְגָלוּ עַם אֲרָם קִירָה אָמַר יְהוָה.
.[*]הכוונה לעמקים הפוריים שסביב העיר, כמו למשל עמק רְפָאִים מלאים במרכבות, והפָּרָשִׁים יובילו\ישימו\שָׁתוּ את כלי המצור מול שער העיר.
[^]
יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ח פסוק ט"ז: טז
וְיָרַד הַגְּבוּל אֶל קְצֵה הָהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי גֵּי בֶן הִנֹּם אֲשֶׁר בְּעֵמֶק רְפָאִים צָפוֹנָה וְיָרַד גֵּי הִנֹּם אֶל כֶּתֶף הַיְבוּסִי נֶגְבָּה וְיָרַד עֵין רֹגֵל.
. |
| ו וְעֵילָם נָשָׂא אַשְׁפָּה בְּרֶכֶב אָדָם פָּרָשִׁים וְקִיר עֵרָה מָגֵן. ז וַיְהִי מִבְחַר עֲמָקַיִךְ מָלְאוּ רָכֶב וְהַפָּרָשִׁים שֹׁת שָׁתוּ הַשָּׁעְרָה. |
| ההכנות למצור: לבסוף כשהורם המָסַךְ מעל עיני בני יְהוּדָה והם ראו את הסכנה הצפויה להם, הם הביטו בתקווה אל כְּלֵי הנֶשֶׁק שבבֵית-יַעַר-הַלְּבָנוֹן [*]בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן שימש לאחסון כלי הנֶשֶׁק להגנת העיר עוד מימי המֶלֶךְ שְׁלֹמֹה, שהקים את המבנה על הר הבית . הם שמו לב אז לבקיעים הרבים שבחומת עִיר דָּוִד, ואספו את המים שבבְּרֵכָה הַתַּחְתּוֹנָה
[^]
מְלָכִים-א פרק י פסוק י"ז: יז
וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת מָגִנִּים זָהָב שָׁחוּט שְׁלֹשֶׁת מָנִים זָהָב יַעֲלֶה עַל הַמָּגֵן הָאֶחָת וַיִּתְּנֵם הַמֶּלֶךְ בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן.
. שמו ניתן לו כנראה בגלל העמודים הרבים שבו שנעשו מאֲרָזִים שהובאו מהַלְּבָנוֹן
[^]
מְלָכִים-א פרק ז פסוקים ב-ג: ב
וַיִּבֶן אֶת בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן מֵאָה אַמָּה אָרְכּוֹ וַחֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ עַל אַרְבָּעָה טוּרֵי עַמּוּדֵי אֲרָזִים וּכְרֻתוֹת אֲרָזִים עַל הָעַמּוּדִים.
ג
וְסָפֻן בָּאֶרֶז מִמַּעַל עַל הַצְּלָעֹת אֲשֶׁר עַל הָעַמּוּדִים אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה עָשָׂר הַטּוּר.
.[*]היא הבְּרֵכָה "הַיְשָׁנָה" הנזכרת בפסוק י"א. לפני המצור, הובלו המים של מעין הגִּחוֹן דרך תעלת הַשִּׁילוֹחַ שמחוץ לחומות המזרחיות של עיר דָוִד אל גני המֶלֶךְ ואל בְּרֵכַת הַשִּׁילוֹחַ "הַיְשָׁנָה" שבדרום העיר. כדי למנוע גישה של צבא אַשּׁוּר למים האלה, נחסמה התעלה החיצונית והמים הובלו במקום זאת בניקבה תת-קרקעית (נִקְבַּת הַשִּׁילוֹחַ) אל בְּרֵכָה שהיתה סמוכה לבְּרֵכָה הַיְשָׁנָה\הַתַּחְתּוֹנָה, אך מעט גבוהה ממנה. ראו בעמוד על נִקְבַּת הַשִּׁלֹחַ. . |
| ח וַיְגַל אֵת מָסַךְ יְהוּדָה וַתַּבֵּט בַּיּוֹם הַהוּא אֶל נֶשֶׁק בֵּית הַיָּעַר. ט וְאֵת בְּקִיעֵי עִיר דָּוִד רְאִיתֶם כִּי רָבּוּ וַתְּקַבְּצוּ אֶת מֵי הַבְּרֵכָה הַתַּחְתּוֹנָה. |
| הם ספרו את בתי העיר וניתצו חלק מהם כדי להשתמש בחומרי הבנייה שלהם בשביל לְבַצֵּר את הַחוֹמָה המבוקעת. הם כאמור עשו מקווה חדש בין החומות [*]אם "חֹמֹתַיִם" מתייחס לזוג של חומות, אולי הכוונה לחומה הדרום-מערבית המקורית של עיר דָּוִד, ולחומה החדשה "הרחבה" שנבנתה ממערב לה לקראת המצור. ראו על החומה הרחבה במפה שבעמוד של נְחֶמְיָה פרק ב. שאסף את המים שזרמו עד כה לבְּרֵכָה הַיְשָׁנָה דרך נִקְבַּת הַשִּׁילוֹחַ, ולא ראו שה' הוא זה שעשה\יצר את הנִקְבָּה הזאת כבר מזמן\מֵרָחוֹק[*]הבונים רק הרחיבו את החללים שבנקבה הקיימת וחסמו חללים אחרים כדי לנתב את המים עד לבְּרֵכָה החדשה. . |
| י וְאֶת בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם סְפַרְתֶּם וַתִּתְֿצוּ הַבָּתִּים לְבַצֵּר הַחוֹמָה. יא וּמִקְוָה עֲשִׂיתֶם בֵּין הַחֹמֹתַיִם לְמֵי הַבְּרֵכָה הַיְשָׁנָה וְלֹא הִבַּטְתֶּם אֶל עֹשֶׂיהָ וְיֹצְרָהּ מֵרָחוֹק לֹא רְאִיתֶם. |
| ה' קיווה שהסכנה תביא את בני העיר לִבְכִי ולאֵבֶל\מִסְפֵּד עם מִנְהָגֵי אֵבֶל כמו גילוח שיער הראש לקרחת וחגירת בגד שק פשוט, כדי שאח"כ הם יחזרו בתשובה וימנעו מעצמם את החורבן. |
| יב וַיִּקְרָא אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא לִבְכִי וּלְמִסְפֵּד וּלְקָרְחָה וְלַחֲגֹר שָׂק. |
| אבל במקום זאת הנה העיר מלאה רק בשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה, ותושביה עסוקים בהרג\שחיטה של בָּקָר וצֹאן כדי לחגוג עם אכילת בָּשָׂר וְשתיית יָיִן, וכולם קוראים לאכול ולשתות ככל הניתן כי בקרוב בכל מקרה נָמוּת. |
| יג וְהִנֵּה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה הָרֹג בָּקָר וְשָׁחֹט צֹאן אָכֹל בָּשָׂר וְשָׁתוֹת יָיִן אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת. |
| אך ה' אמר: "שמעתי את קולות השמחה שלכם, ואני נשבע [*]"אִם..." הוא נוסח שבועה שהחטא הזה לא יכופר לכם לפני שתמותו כולכם!" |
| יד וְנִגְלָה בְאָזְנָי יְהוָה צְבָאוֹת אִם יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמֻתוּן אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת. |
| הנבואה על שֶׁבְנָא: ה' מצווה על יְשַׁעְיָהוּ ללכת ל"סֹּכֵן הַזֶּה" [*]סֹּכֵן הוא כנראה תואר של ממלא תפקיד זוּטָר כלשהו בבית המֶלֶךְ, כמו במְלָכִים-א פרק א פסוק ב שֶׁבְנָא, הנושא במִשְׂרַת "אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת"
[^]
מְלָכִים-א פרק א פסוק ב: ב
וַיֹּאמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו יְבַקְשׁוּ לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ נַעֲרָה בְתוּלָה וְעָמְדָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וּתְהִי לוֹ סֹכֶנֶת וְשָׁכְבָה בְחֵיקֶךָ וְחַם לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ.
, וכאן יְשַׁעְיָהוּ משתמש בתואר בצורה מזלזלת[*]משרה בכירה שכללה אולי גם אחריות כללית על ניהול הארמון. נזכרו במקרא מספר שרים בממלכות יִשְׂרָאֵל ויְהוּדָה ששימשו בתפקיד זה ולאמר לו: מַה אתה מחפש כאן? ומי יש לך כאן
[^]
מְלָכִים-א פרק ד פסוק ו: ו
וַאֲחִישָׁר עַל הַבָּיִת וַאֲדֹנִירָם בֶּן עַבְדָּא עַל הַמַּס.
[^]
מְלָכִים-א פרק ט"ז פסוק ט: ט
וַיִּקְשֹׁר עָלָיו עַבְדּוֹ זִמְרִי שַׂר מַחֲצִית הָרָכֶב וְהוּא בְתִרְצָה שֹׁתֶה שִׁכּוֹר בֵּית אַרְצָא אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת בְּתִרְצָה.
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ח פסוק ג: ג
וַיִּקְרָא אַחְאָב אֶל עֹבַדְיָהוּ אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת וְעֹבַדְיָהוּ הָיָה יָרֵא אֶת יְהוָה מְאֹד.
[^]
מְלָכִים-ב פרק י פסוק ה: ה
וַיִּשְׁלַח אֲשֶׁר עַל הַבַּיִת וַאֲשֶׁר עַל הָעִיר וְהַזְּקֵנִים וְהָאֹמְנִים אֶל יֵהוּא לֵאמֹר עֲבָדֶיךָ אֲנַחְנוּ וְכֹל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֵינוּ נַעֲשֶׂה לֹא נַמְלִיךְ אִישׁ הַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עֲשֵׂה.
[^]
מְלָכִים-ב פרק ט"ו פסוק ה: ה
וַיְנַגַּע יְהוָה אֶת הַמֶּלֶךְ וַיְהִי מְצֹרָע עַד יוֹם מֹתוֹ וַיֵּשֶׁב בְּבֵית הַחָפְשִׁית וְיוֹתָם בֶּן הַמֶּלֶךְ עַל הַבַּיִת שֹׁפֵט אֶת עַם הָאָרֶץ.
. שֶׁבְנָא שירת במִשְׂרַת "אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת" בממשלת חִזְקִיָּהוּ מלך יְהוּדָה. ראו חותמת עם שמו אולי שנמצאה בלָכִיש אשר נכבשה בימיו בידי מֶלֶךְ אַשּׁוּר.[*]אולי שֶׁבְנָא היגר ליְרוּשָׁלַיִם ממקום אחר? שכך העזת לחצוב לעצמך כאן קָבֶר גבוה, וחקקת לעצמך בַסֶּלַע מִשְׁכָּן לנצח?[*]העשירים והמכובדים נהגו לחצוב לעצמם קברים מפוארים, ושֶׁבְנָא הרחיק לכת וחצב לעצמו את הקבר גבוה בַסֶּלַע. ראו כאן תמונה של כתובת מעל קבר חצוב בסלע מעל נחל קִדְרוֹן שביְרוּשָׁלַיִם, שהוא אולי קברו החצוב של שֶׁבְנָא-שבניהו? . |
| טו כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת לֶךְ בֹּא אֶל הַסֹּכֵן הַזֶּה עַל שֶׁבְנָא אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת. טז מַה לְּךָ פֹה וּמִי לְךָ פֹה כִּי חָצַבְתָּ לְּךָ פֹּה קָבֶר חֹצְבִי מָרוֹם קִבְרוֹ חֹקְקִי בַסֶּלַע מִשְׁכָּן לוֹ. |
| עכשיו, גבר, ה' ינער אותך, יעטוף\יעטה אותך ויקפל אותך כמו מצנפת עגולה לכַּדּוּר, ויגלגל אותך אֶל אֶרֶץ רַחֲבַת יָדָיִם, שם תחייה עד יום מותך, ושם תוכל להתכבד ברכיבה על מרכבות הפאר שלך כמה שתרצה, ותרבה את הקלון\בושה של בֵּית אֲדֹנֶיךָ (חִזְקִיָּהוּ). כי אני אדחוף\אהדוף אותך ממַּצָּבֶךָ ואהרוס את מַּעֲמָדְךָ הגבוה כאן! |
| יז הִנֵּה יְהוָה מְטַלְטֶלְךָ טַלְטֵלָה גָּבֶר וְעֹטְךָ עָטֹה. יח צָנוֹף יִצְנָפְךָ צְנֵפָה כַּדּוּר אֶל אֶרֶץ רַחֲבַת יָדָיִם שָׁמָּה תָמוּת וְשָׁמָּה מַרְכְּבוֹת כְּבוֹדֶךָ קְלוֹן בֵּית אֲדֹנֶיךָ. יט וַהֲדַפְתִּיךָ מִמַּצָּבֶךָ וּמִמַּעֲמָדְךָ יֶהֶרְסֶךָ. |
| הנבואה על אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ: באותו יום אני אקרא לְעַבְדִּי אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ, ואלביש אותו בּכֻּתֹּנֶת של מִשְׂרַת "אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת" שלך, ואחגור\אחזק עליו את האַבְנֵט\חגורה שלך [*]גם המדים של הכהנים המשרתים בקודם כוללים כְּתֹנֶת ואַבְנֵט , ואתן בידו את סמכותך\מֶמְשֶׁלְתְּךָ והוא יהיה לְאָב\לראש לתושבי יְרוּשָׁלַיִם ולבני יְהוּדָה
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ח פסוק ד: ד
וְאֵלֶּה הַבְּגָדִים אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ חֹשֶׁן וְאֵפוֹד וּמְעִיל וּכְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ מִצְנֶפֶת וְאַבְנֵט וְעָשׂוּ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ וּלְבָנָיו לְכַהֲנוֹ לִי.
[*]מאוחר יותר, בזמן המצור של סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר על יְרוּשָׁלַיִם, שלח חִזְקִיָּהוּ משלחת לנציגו של סַנְחֵרִיב, והמשלחת כללה את "אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר". כלומר באותו שלב אֶלְיָקִים כבר קיבל את מִשְׂרָתוֹ של שֶׁבְנָא, ושֶׁבְנָא שירת במִשְׂרַת הַסֹּפֵר (האחראי על כתיבת המכתבים ושאר המסמכים הרשמיים של המֶלֶךְ) .
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק ל"ו פסוק ג: ג
וַיֵּצֵא אֵלָיו אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר.
. |
| כ וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא וְקָרָאתִי לְעַבְדִּי לְאֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ. כא וְהִלְבַּשְׁתִּיו כֻּתָּנְתֶּךָ וְאַבְנֵטְךָ אֲחַזְּקֶנּוּ וּמֶמְשֶׁלְתְּךָ אֶתֵּן בְּיָדוֹ וְהָיָה לְאָב לְיוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם וּלְבֵית יְהוּדָה. |
| ואתן בידו של אֶלְיָקִים את המַפְתֵּחַ של בֵּית דָּוִד, כך שרק הוא היה יוכל לפתוח או לסגור אותו [*]כלומר אֶלְיָקִים יקבע מי יכול לדבר עם המֶלֶךְ, וישלוט באופן כללי בענייני הממלכה. , ואתקע את אֶלְיָקִים כמו יָתֵד במקום יציב\נֶאֱמָן, וכִסֵּא מִשְׂרָתוֹ יביא כָבוֹד למשפחתו. |
| כב וְנָתַתִּי מַפְתֵּחַ בֵּית דָּוִד עַל שִׁכְמוֹ וּפָתַח וְאֵין סֹגֵר וְסָגַר וְאֵין פֹּתֵחַ. כג וּתְקַעְתִּיו יָתֵד בְּמָקוֹם נֶאֱמָן וְהָיָה לְכִסֵּא כָבוֹד לְבֵית אָבִיו. |
| על ה"יָתֵד" [*]לא ברור אם מדובר כאן ביָתֵד של שֶׁבְנָא או של אֶלְיָקִים? תָלוּ כל בני משפחתו, הצאצאים\צְּפִעוֹת[*]ביְחֶזְקֵאל פרק ד פסוק ט"ו כל כלי קטן שהיה להם, כולל כלים-יקרים\אַגָּנוֹת ומיימיות\נְּבָלִים זולים
[^]
יְחֶזְקֵאל פרק ד פסוק ט"ו: טו
וַיֹּאמֶר אֵלַי רְאֵה נָתַתִּי לְךָ אֶת צפועי [צְפִיעֵי] הַבָּקָר תַּחַת גֶּלְלֵי הָאָדָם וְעָשִׂיתָ אֶת לַחְמְךָ עֲלֵיהֶם.
"צְפִיעֵי הַבָּקָר" הוא "מה שיוצא מן הַבָּקָר" לכן מפרשים צְּפִעוֹת כמילה נרדפת לצאצאים, אך ניתן גם להסיק מאותו פסוק שהצְּפִעוֹת הם הגללים של משפחתו.[*]הנמשל הוא שבני משפחתו ביקשו לאסוף לעצמם טובות הנאה בזכות הקרבה המשפחתית . אבל ה' הצהיר שביום ההוא תזוז\תמוש הַיָּתֵד שהיתה הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן, תגדע ותיפול, ויחד איתה ישבר\יכרת כל הַמַּשָּׂא שתָלוּ עליה קרובי המשפחה. |
| כד וְתָלוּ עָלָיו כֹּל כְּבוֹד בֵּית אָבִיו הַצֶּאֱצָאִים וְהַצְּפִעוֹת כֹּל כְּלֵי הַקָּטָן מִכְּלֵי הָאַגָּנוֹת וְעַד כָּל כְּלֵי הַנְּבָלִים. כה בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן וְנִגְדְּעָה וְנָפְלָה וְנִכְרַת הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר עָלֶיהָ כִּי יְהוָה דִּבֵּר. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| י"ג | "אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי מָחָר נָמוּת" |
| כ"א | וְהִלְבַּשְׁתִּיו כֻּתָּנְתֶּךָ, וְאַבְנֵטְךָ אֲחַזְּקֶנּוּ, וּמֶמְשֶׁלְתְּךָ אֶתֵּן בְּיָדוֹ.. |
| כ"ג | וּתְקַעְתִּיו יָתֵד בְּמָקוֹם נֶאֱמָן.. |