עַלַמַּפָּה

בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כבש תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת עִיּוֹן, אָבֵל בֵּית מַעֲכָה, יָנוֹחַ, קֶדֶשׁ וְחָצוֹר יחד עם שאר הַגִּלְעָד, הַגָּלִיל ונחלת נַפְתָּלִי והגלה את תושביהם לאַשּׁוּר.

שני כפרים ערבים בשם ינוח שוכנים בצפון הארץ - הכפר הגלילי הדרוזי יָאנוחַ, כ-14 ק"מ ממערב לנהריה, והכפר הלבנוני הנוצרי יָאנוחַ, כ-10 ק"מ ממערב לצֹר. מבין שני כפרים אלה, מועדף הזיהוי עם יָאנוחַ הגלילית, כיוון שלא סביר להניח שהאזור של יָאנוחַ הלבנונית שליד צור השתייך עדיין לממלכת ישראל בימי הכיבוש של תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר (כפי שהשתייך אולי בימי שְׁלֹמֹה ויָרָבְעָם השני).

גם הזיהוי עם יָאנוחַ הגלילית נתקל בקושי, כיוון שאינו נמצא על מסלול הכיבוש של תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר בגליל העליון. סדרת הישובים עִיּוֹן, אָבֵל בֵּית מַעֲכָה, קֶדֶשׁ וְחָצוֹר יושבים זה מדרום לזה על סעיף מזרחי של דרך הים הקדומה, מלבד יָנוֹחַ שאמורה להמצא בין קֶדֶשׁ לחָצוֹר (ראו במפה). למרות קושי זה, הזיהוי המועדף של יָנוֹחַ המקראית הוא בכל זאת עם יָאנוחַ הגלילית, תחת ההנחה שחלק מצבא אַשּׁוּר יצא מקֶדֶשׁ מערבה לכוון עמק עכו וכבש בדרכו את יָאנוחַ. אתר מתאים מעט ממזרח לכפר יָאנוחַ נמצא בחורבת גוב. האתר נמצא בלב אזור חקלאי מעובד כך שכמעט ולא נראים ממצאים בשטח, אך בכל זאת חפירות שנערכו במקום מצאו ממצאים מתקופת הברונזה (הכנענית) והברזל (הישראלית), ושרידי מבנה המשוער כמנזר ביזנטי מהמאה ה-6 לספירה.

יש בכל זאת המחפשים אתר מתאים ליָנוֹחַ על הנתיב הראשי של מסע תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר בין קֶדֶשׁ לחָצוֹר, כמו תל א-נַּעְמֶה הקטן שבבקעת החולה (ראו במפה) שם נמצאו חרסים מתקופת הברונזה והברזל. הצעה נוספת באזור זה היא עם ח'רבת נוחה מצפון-מערב לכפר-גלעדי, אשר משמרת כביכול את שמה של יָנוֹחַ המקראית, אך השרידים המוקדמים ביותר שנמצאו בשני המוקדים של החורבה הם מהתקופות ההלניסטית והרומית . לכן ההנחה היא שהישוב נדד בשלב כלשהו לח'רבת נוחה מגבעת השוקת הסמוכה, בה נמצאו ממצאים בין השאר מתקופת הברונזה ועדויות לרצף ישובי מתקופת הברזל ועד לתקופה ההלניסטית והרומית ביזנטית, אליה מתוארך המאוזוליאום שנמצא במקום ובו מספר קברים כולל אחד שעליו חקוקה כתובת בעברית.