עיר
עִיּוֹן
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Hatanur Waterfalls Metula. By Yigal Dekel, [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons
נחל עיון מגיע מאזור מרג' עיוּן שבעמק עיוּן מצפון למטולה ונופל במפל "התנור" משם הוא ממשיך דרומה אל עבר עמק החולה.
רמת זיהוי : 3 - זיהוי משוער
כנויים נוספים : תל דִיבִּין ליד מַרְג' עַיוּן
עִיּוֹן במקרא
במפקד שערך יוֹאָב לבני יִשְׂרָאֵל בהוראת דָוִד הוא עבר בין השאר בדָּן וב"יַּעַן" ומשם סבב אל עבר צִידֹן וצֹר
[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק כ"ד פסוק ו: ו וַיָּבֹאוּ הַגִּלְעָדָה וְאֶל אֶרֶץ תַּחְתִּים חָדְשִׁי וַיָּבֹאוּ דָּנָה יַּעַן וְסָבִיב אֶל צִידוֹן.
, ויש המפרשים שיַּעַן כאן הוא אולי שיבוש של עִיּוֹן שמצפון לדָּן וממזרח לחוף הפניקי של צִידֹן ושל צֹר
[1]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ו, עמוד 185-184
. בכל אופן עִיּוֹן שכנה בצפון הארץ, וכך היא נזכרה ראשונה ברשימת הכיבושים בשטחי ממלכת יִשְׂרָאֵל של בֶּן הֲדַד ה-1 מלך ארם דַמָּשֶׂק ושל תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר שבאו לארץ מצפון.

כשבַּעְשָׁא מלך יִשְׂרָאֵל עלה על יְהוּדָה והחל לבצר את הָרָמָה, אָסָא מלך יְהוּדָה נתן את אוצרות המקדש כשוחד לבֶּן הֲדַד מלך אֲרָם דַמֶּשֶׂק כדי שזה יפר את בריתו עם בַּעְשָׁא ויעלה על יִשְׂרָאֵל. בֶּן הֲדַד אמנם עלה על עָרֵי יִשְׂרָאֵל והכה "אֶת עִיּוֹן וְאֶת דָּן וְאֵת אָבֵל בֵּית מַעֲכָה וְאֵת כָּל כִּנְרוֹת עַל כָּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי"
[^]מְלָכִים-א פרק ט"ו פסוק כ: כ וַיִּשְׁמַע בֶּן הֲדַד אֶל הַמֶּלֶךְ אָסָא וַיִּשְׁלַח אֶת שָׂרֵי הַחֲיָלִים אֲשֶׁר לוֹ עַל עָרֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּךְ אֶת עִיּוֹן וְאֶת דָּן וְאֵת אָבֵל בֵּית מַעֲכָה וְאֵת כָּל כִּנְרוֹת עַל כָּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי.
. שנים רבות אח"כ בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כבש תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת עִיּוֹן, אָבֵל בֵּית מַעֲכָה, יָנוֹחַ, קֶדֶשׁ וְחָצוֹר יחד עם שאר הַגָּלִיל ונחלת נַפְתָּלִי והגלה את תושביהם לאַשּׁוּר
[^]מְלָכִים-ב פרק ט"ו פסוק כ"ט: כט בִּימֵי פֶּקַח מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בָּא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיִּקַּח אֶת עִיּוֹן וְאֶת אָבֵל בֵּית מַעֲכָה וְאֶת יָנוֹחַ וְאֶת קֶדֶשׁ וְאֶת חָצוֹר וְאֶת הַגִּלְעָד וְאֶת הַגָּלִילָה כֹּל אֶרֶץ נַפְתָּלִי וַיַּגְלֵם אַשּׁוּרָה.
.
זיהוי המקום
עִיּוֹן נכזכרת כבר כנראה בכתבי המְאֵרוֹת המצרים מתחילת האלף ה-2 לפנה"ס
[*]כתבים מאגיים מתחילת האלף השני לפנה"ס במִצְרַיִם הקדומה, שנועדו לפגוע באויבים השונים של מצרים.
[2]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 118
וברשימת האתרים שבהם עבר פרעה תחותימס ה-3 באחד ממסעות המלחמה שלו באזור (מאה 15 לפנה"ס), כשאָבֵל (בֵּית מַעֲכָה) נזכרת לא הרחק לפניה ברשימה
[3]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 131
. עִיּוֹן נכבשה כמסופר במקרא גם ע"י בֶּן הֲדַד ה-1 מלך ארם דַמָּשֶׂק (885 לפנה"ס) ואח"כ ע"י תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר ה-3 מֶלֶךְ אַשּׁוּר (732-733 לפנה"ס) שהגיע במסעו זה מבִקְעַת הַלְּבָנוֹן. הכובשים הרבים שעברו בעִיּוֹן באו על סעיף של דרך הים
[*]דרך מסחר קדומה שהובילה ממצרים צפונה לאזור סוריה
שקישר בין חָצוֹר לבין בִקְעַת הַלְּבָנוֹן
[4]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 41
ושעבר בעמק עיוּן מצפון למטולה, שם זורם נחל עיוּן היוצא מאזור העיר מרג' עיוּן ("עמק המעיינות") המשמרת כמשוער את שמה של עִיּוֹן המקראית.

עמק עיוּן משתרע בין נחל הליטאני במערב ונחל שניר\חצבאני במזרח, ובעמק עצמו זורם כאמור נחל עיוּן הנופל במפל "התנור" ממזרח למטולה ומשם ממשיך דרומה אל עמק החולה. עמק עיוּן הפורה מושקה ע"י תעלות רבות המזרימות את מימיהם של עשרות נביעות המזינות את נחל עיוּן וששימשו גם את עיוּן הקדומה ששכנה כמשוער בתל דִיבִּין שבמרכז העמק. שטח התל כ-15 דונם ומדרונותיו תלולים, ונמצאו בו שרידי חומות קדומות וגם חרסים מהאלף ה-3 לפנה"ס (תקופת הברונזה הקדומה - הכנענית) ועד לתקופה העות'מאנית
[5]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ו, עמוד 185
.
פרקים המזכירים את עִיּוֹן
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על עִיּוֹן באתר של ויקיפדיה.
טיולים באזור: שמורת טבע נחל עיון באתר רשות הטבע והגנים
המידע המובא באתרי הטיולים השונים המקושרים כאן הוא בגדר המלצה והינו כללי בלבד. אתר עַלַמַּפָּה או מפעיליו כמובן אינם אחראים על המידע המובא באתרים המקושרים, או על תוצאות הטיולים, והאחריות מוטלת על המטייל\ת לנהוג באחריות הנדרשת כולל לימוד המצב העדכני במקורות נוספים, הכנה מתאימה, ושמירה על הזהירות הנדרשת מאופי המקום והמטיילים.