עיר
גַת
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Tel Zafit. By Ori~, Attribution, via Wikimedia Commons
תל צָפִית המזוהה עם גַּת המקראית
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

תל-צפית - היא גת, By Mboesch [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
שביל יורד מתל צָפִית
רמת זיהוי : 3 - זיהוי משוער
כנויים נוספים : תל צָפִית\א-צאפי
גַת במקרא
גַת היתה אחת מ-5 ערי\סַרְנֵי הפְּלִשְׁתִּים, שכללו גם את עַזָּה, אַשְׁקְלוֹן, אַשְׁדּוֹד, ועֶקְרוֹן. ערים אלה שכנו בחֶבֶל הַיָּם ומוצא הפלישתים שישבו בהן היה באי כְּרֵתִים
[^]צְפַנְיָה פרק ב פסוקים ד-ה: ד כִּי עַזָּה עֲזוּבָה תִהְיֶה וְאַשְׁקְלוֹן לִשְׁמָמָה אַשְׁדּוֹד בַּצָּהֳרַיִם יְגָרְשׁוּהָ וְעֶקְרוֹן תֵּעָקֵר. ה הוֹי יֹשְׁבֵי חֶבֶל הַיָּם גּוֹי כְּרֵתִים דְּבַר יְהוָה עֲלֵיכֶם כְּנַעַן אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים וְהַאֲבַדְתִּיךְ מֵאֵין יוֹשֵׁב.
. יְהוֹשֻׁעַ השמיד את העֲנָקִים ואת עריהם, מלבד את אלה שנותרו בעַזָּה בְּגַת וּבְאַשְׁדּוֹד
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"א פסוקים כ"א-כ"ב: כא וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא וַיַּכְרֵת אֶת הָעֲנָקִים מִן הָהָר מִן חֶבְרוֹן מִן דְּבִר מִן עֲנָב וּמִכֹּל הַר יְהוּדָה וּמִכֹּל הַר יִשְׂרָאֵל עִם עָרֵיהֶם הֶחֱרִימָם יְהוֹשֻׁעַ. כב לֹא נוֹתַר עֲנָקִים בְּאֶרֶץ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַק בְּעַזָּה בְּגַת וּבְאַשְׁדּוֹד נִשְׁאָרוּ.
. גָּלְיָת הענק היה מִגַּת, וכך גם עוד 3 העֲנָקִים בני הָרָפָה שנפלו בתקופה מאוחרת יותר ביד המלך דָּוִד וגיבוריו
[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק כ"א פסוק כ"ב: כב אֶת אַרְבַּעַת אֵלֶּה יֻלְּדוּ לְהָרָפָה בְּגַת וַיִּפְּלוּ בְיַד דָּוִד וּבְיַד עֲבָדָיו.
.

גַת נזכרת בכל אופן יחד עם שאר ערי הפְלִשְׁתִּים ברשימת "הָאָרֶץ הַנִּשְׁאָרֶת" - כלומר אזורים בארץ המובטחת שעוד נשאר לרשת אותם אחרי ימי ההתנחלות
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ג פסוקים א-ג: א וִיהוֹשֻׁעַ זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו אַתָּה זָקַנְתָּה בָּאתָ בַיָּמִים וְהָאָרֶץ נִשְׁאֲרָה הַרְבֵּה מְאֹד לְרִשְׁתָּהּ. ב זֹאת הָאָרֶץ הַנִּשְׁאָרֶת כָּל גְּלִילוֹת הַפְּלִשְׁתִּים וְכָל הַגְּשׁוּרִי. ג מִן הַשִּׁיחוֹר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרַיִם וְעַד גְּבוּל עֶקְרוֹן צָפוֹנָה לַכְּנַעֲנִי תֵּחָשֵׁב חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים הָעַזָּתִי וְהָאַשְׁדּוֹדִי הָאֶשְׁקְלוֹנִי הַגִּתִּי וְהָעֶקְרוֹנִי וְהָעַוִּים.
, וגַת המשיכה להציק לבני ישראל בימי השופטים. כך נזכרו עֵזֶר וְאֶלְעָד בני אֶפְרַיִם שנהרגו ע"י בידי אַנְשֵׁי גַת כאשר יצאו לרעות את מִקְנֵיהֶם
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ז פסוקים כ-כ"א: כ וּבְנֵי אֶפְרַיִם שׁוּתָלַח וּבֶרֶד בְּנוֹ וְתַחַת בְּנוֹ וְאֶלְעָדָה בְנוֹ וְתַחַת בְּנוֹ. כא וְזָבָד בְּנוֹ וְשׁוּתֶלַח בְּנוֹ וְעֵזֶר וְאֶלְעָד וַהֲרָגוּם אַנְשֵׁי גַת הַנּוֹלָדִים בָּאָרֶץ כִּי יָרְדוּ לָקַחַת אֶת מִקְנֵיהֶם.
, ונזכרו גם בני בִנְיָמִן מאַיָּלוֹן שהבריחו את תושבי גַת מהאזור
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ח פסוק י"ג: יג וּבְרִעָה וָשֶׁמַע הֵמָּה רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְיוֹשְׁבֵי אַיָּלוֹן הֵמָּה הִבְרִיחוּ אֶת יוֹשְׁבֵי גַת.
. אחרי נצחון הפְלִשְׁתִּים על בני ישראל בקרב אֶבֶן הָעֵזֶר בימי עֵלִי, הם לקחו כשלל את ארון הברית ושמרו אותו במקדש דגון שבאַשְׁדּוֹד, אך שם הוא גרם נזק למקדש וה' הכה את אנשי אַשְׁדּוֹד בטחורים עד ששלחו את הארון לגַּת. אבל אז ה' הכה גם את תושבי גַּת בטְחֹרִים עד ששלחו את הארון לעֶקְרוֹן
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק ה פסוקים ח-י: ח וַיִּשְׁלְחוּ וַיַּאַסְפוּ אֶת כָּל סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים אֲלֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ גַּת יִסֹּב אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּסֵּבּוּ אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. ט וַיְהִי אַחֲרֵי הֵסַבּוּ אֹתוֹ וַתְּהִי יַד יְהוָה בָּעִיר מְהוּמָה גְּדוֹלָה מְאֹד וַיַּךְ אֶת אַנְשֵׁי הָעִיר מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וַיִּשָּׂתְרוּ לָהֶם עפלים [טְחֹרִים]. י וַיְשַׁלְּחוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים עֶקְרוֹן וַיְהִי כְּבוֹא אֲרוֹן הָאֱלֹהִים עֶקְרוֹן וַיִּזְעֲקוּ הָעֶקְרֹנִים לֵאמֹר הֵסַבּוּ אֵלַי אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לַהֲמִיתֵנִי וְאֶת עַמִּי.
. תושבי עֶקְרוֹן שחששו מפגיעתו החזירו את הארון לבני ישראל בבֵּית-שֶׁמֶשׁ, יחד עם מנחת טְחֹרֵי זָּהָב מ-5 הערים כולל מגַת
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק ו פסוק י"ז: יז וְאֵלֶּה טְחֹרֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר הֵשִׁיבוּ פְלִשְׁתִּים אָשָׁם לַיהוָה לְאַשְׁדּוֹד אֶחָד לְעַזָּה אֶחָד לְאַשְׁקְלוֹן אֶחָד לְגַת אֶחָד לְעֶקְרוֹן אֶחָד.
.

גַּת הפְּלִשְׁתִּית היתה בעימות עם בני ישראל, ודָּוִד הנער נאבק עם גָּלְיָת הַגִּתִּי באזור העימות בְּעֵמֶק הָאֵלָה שבשְׁפֵלַת יְהוּדָה. אחרי תבוסת גָּלְיָת, הפלישתים ברחו "עַד גַּת וְעַד עֶקְרוֹן"
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק י"ז פסוק נ"ב: נב וַיָּקֻמוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וַיָּרִעוּ וַיִּרְדְּפוּ אֶת הַפְּלִשְׁתִּים עַד בּוֹאֲךָ גַיְא וְעַד שַׁעֲרֵי עֶקְרוֹן וַיִּפְּלוּ חַלְלֵי פְלִשְׁתִּים בְּדֶרֶךְ שַׁעֲרַיִם וְעַד גַּת וְעַד עֶקְרוֹן.
. גַּת הפְּלִשְׁתִּית אבל היתה גם מקום מפלט לנמלטים מאזור יהוּדָה בראשית ימי הממלכה. כך מצא שם דָּוִד מקלט כשנמלט מפני שָׁאוּל, ומסופר גם על בַּעֲנָה ורֵכָב מבְאֵרוֹת שבבִּנְיָמִן שברחו לגת אחרי מות אַבְנֵר
[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק ד פסוק ג: ג וַיִּבְרְחוּ הַבְּאֵרֹתִים גִּתָּיְמָה וַיִּהְיוּ שָׁם גָּרִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
, ועל שני עבדי שִׁמְעִי בֶן גֵּרָא שברחו לאָכִישׁ מלך גַּת, עד ששִׁמְעִי יצא להחזירם משם ונענש על כך ע"י המלך שְׁלֹמֹה
[^]מְלָכִים-א פרק ב פסוקים ל"ט-מ: לט וַיְהִי מִקֵּץ שָׁלֹשׁ שָׁנִים וַיִּבְרְחוּ שְׁנֵי עֲבָדִים לְשִׁמְעִי אֶל אָכִישׁ בֶּן מַעֲכָה מֶלֶךְ גַּת וַיַּגִּידוּ לְשִׁמְעִי לֵאמֹר הִנֵּה עֲבָדֶיךָ בְּגַת. מ וַיָּקָם שִׁמְעִי וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ וַיֵּלֶךְ גַּתָה אֶל אָכִישׁ לְבַקֵּשׁ אֶת עֲבָדָיו וַיֵּלֶךְ שִׁמְעִי וַיָּבֵא אֶת עֲבָדָיו מִגַּת.
. כשדָוִד ברח לאָכִישׁ מֶלֶךְ גַּת בפעם הראשונה, עבדי אָכִישׁ הזהירו את המלך שמדובר באויב לפלישתים. דָוִד שמע על כך ועשה את עצמו משוגע, עד שאָכִישׁ התלונן שהביאו משוגע אל ביתו
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק כ"א פסוקים י"א-ט"ז: יא וַיָּקָם דָּוִד וַיִּבְרַח בַּיּוֹם הַהוּא מִפְּנֵי שָׁאוּל וַיָּבֹא אֶל אָכִישׁ מֶלֶךְ גַּת. יב וַיֹּאמְרוּ עַבְדֵי אָכִישׁ אֵלָיו הֲלוֹא זֶה דָוִד מֶלֶךְ הָאָרֶץ הֲלוֹא לָזֶה יַעֲנוּ בַמְּחֹלוֹת לֵאמֹר הִכָּה שָׁאוּל באלפו [בַּאֲלָפָיו] וְדָוִד ברבבתו [בְּרִבְבֹתָיו]. יג וַיָּשֶׂם דָּוִד אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בִּלְבָבוֹ וַיִּרָא מְאֹד מִפְּנֵי אָכִישׁ מֶלֶךְ גַּת. יד וַיְשַׁנּוֹ אֶת טַעְמוֹ בְּעֵינֵיהֶם וַיִּתְהֹלֵל בְּיָדָם ויתו [וַיְתָיו] עַל דַּלְתוֹת הַשַּׁעַר וַיּוֹרֶד רִירוֹ אֶל זְקָנוֹ. טו וַיֹּאמֶר אָכִישׁ אֶל עֲבָדָיו הִנֵּה תִרְאוּ אִישׁ מִשְׁתַּגֵּעַ לָמָּה תָּבִיאוּ אֹתוֹ אֵלָי. טז חֲסַר מְשֻׁגָּעִים אָנִי כִּי הֲבֵאתֶם אֶת זֶה לְהִשְׁתַּגֵּעַ עָלָי הֲזֶה יָבוֹא אֶל בֵּיתִי.
. בהזדמנות זו דָוִד שר שני מזמורי תְּהִלִּים בהם הוא ביקש מה' עזרה כנגד אויביו ובטח בעזרתו
[^]תְּהִלִּים פרק נ"ו פסוק א: א לַמְנַצֵּחַ עַל יוֹנַת אֵלֶם רְחֹקִים לְדָוִד מִכְתָּם בֶּאֱחֹז אֹתוֹ פְלִשְׁתִּים בְּגַת.
והמליץ לשומעיו גם כן לבטוח בה' ולהלל אותו
[^]תְּהִלִּים פרק ל"ד פסוק א: א לְדָוִד בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ וַיְגָרֲשֵׁהוּ וַיֵּלַךְ.
(במזמור ל"ד מלך גַּת נקרא משום מה בשם "אֲבִימֶלֶךְ" במקום "אָכִישׁ"). בפעם השנייה דָוִד כבר בא לגור אצל אָכִישׁ עם כל צבא נאמניו ועם נשותיו, עד שביקש וקיבל מאָכִישׁ את עיר השדה צִקְלָג ועבר לשמור עליה עם כל ביתו
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק כ"ז פסוקים ב-ו: ב וַיָּקָם דָּוִד וַיַּעֲבֹר הוּא וְשֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ אֲשֶׁר עִמּוֹ אֶל אָכִישׁ בֶּן מָעוֹךְ מֶלֶךְ גַּת. ג וַיֵּשֶׁב דָּוִד עִם אָכִישׁ בְּגַת הוּא וַאֲנָשָׁיו אִישׁ וּבֵיתוֹ דָּוִד וּשְׁתֵּי נָשָׁיו אֲחִינֹעַם הַיִּזְרְעֵאלִית וַאֲבִיגַיִל אֵשֶׁת נָבָל הַכַּרְמְלִית. ד וַיֻּגַּד לְשָׁאוּל כִּי בָרַח דָּוִד גַּת וְלֹא יוסף [יָסַף] עוֹד לְבַקְשׁוֹ. ה וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל אָכִישׁ אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ יִתְּנוּ לִי מָקוֹם בְּאַחַת עָרֵי הַשָּׂדֶה וְאֵשְׁבָה שָּׁם וְלָמָּה יֵשֵׁב עַבְדְּךָ בְּעִיר הַמַּמְלָכָה עִמָּךְ. ו וַיִּתֶּן לוֹ אָכִישׁ בַּיּוֹם הַהוּא אֶת צִקְלָג לָכֵן הָיְתָה צִקְלַג לְמַלְכֵי יְהוּדָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
.

אחרי נפילת שָׁאוּל ובניו בקרב הַגִּלְבֹּעַ מול צבאות הפְלִשְׁתִּים, דָוִד שר עליהם קינה וביקש שתושבי גַת ואַשְׁקְלוֹן לא יגלו את דבר תבוסת שָׁאוּל וישמחו בשל כך
[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק א פסוקים י"ט-כ: יט הַצְּבִי יִשְׂרָאֵל עַל בָּמוֹתֶיךָ חָלָל אֵיךְ נָפְלוּ גִבּוֹרִים. כ אַל תַּגִּידוּ בְגַת אַל תְּבַשְּׂרוּ בְּחוּצֹת אַשְׁקְלוֹן פֶּן תִּשְׂמַחְנָה בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים פֶּן תַּעֲלֹזְנָה בְּנוֹת הָעֲרֵלִים.
. הנביא מִיכָה שפעל בתקופה מאוחרת ביקש בקשה דומה בעקבות החורבן הצפוי ביְהוּדָה כְּהֵד לקינת דָוִד
[^]מִיכָה פרק א פסוק י: י בְּגַת אַל תַּגִּידוּ בָּכוֹ אַל תִּבְכּוּ בְּבֵית לְעַפְרָה עָפָר התפלשתי [הִתְפַּלָּשִׁי].
. המלך דָוִד בכל אופן הכה את הפְּלִשְׁתִּים ולקח מהם את גַּת וּבְנֹתֶיהָ
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק י"ח פסוק א: א וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיַּךְ דָּוִיד אֶת פְּלִשְׁתִּים וַיַּכְנִיעֵם וַיִּקַּח אֶת גַּת וּבְנֹתֶיהָ מִיַּד פְּלִשְׁתִּים.
. בימי יְהוֹאָשׁ מלך יְהוּדָה, כבש חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם את גַּת לפני שעלה על יְרוּשָׁלַיִם
[^]מְלָכִים-ב פרק י"ב פסוק י"ח: יח אָז יַעֲלֶה חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַיִּלָּחֶם עַל גַּת וַיִּלְכְּדָהּ וַיָּשֶׂם חֲזָאֵל פָּנָיו לַעֲלוֹת עַל יְרוּשָׁלָ‍ִם.
. עֻזִּיָּהוּ נכדו של יְהוֹאָשׁ נלחם בהצלחה בפְּלִשְׁתִּים, פרץ את חומות גַּת, יַבְנֶה ואַשְׁדּוֹד ובנה ערים באזור פְלֶשֶׁת
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ו פסוק ו: ו וַיֵּצֵא וַיִּלָּחֶם בַּפְּלִשְׁתִּים וַיִּפְרֹץ אֶת חוֹמַת גַּת וְאֵת חוֹמַת יַבְנֵה וְאֵת חוֹמַת אַשְׁדּוֹד וַיִּבְנֶה עָרִים בְּאַשְׁדּוֹד וּבַפְּלִשְׁתִּים.
. עָמוֹס שניבא בימי עֻזִּיָּהוּ קרא לשומעיו "הַשַּׁאֲנַנִּים בְּצִיּוֹן וְהַבֹּטְחִים בְּהַר שֹׁמְרוֹן" לראות את הגורל שנפל על ערים חזקות משלהם, כמו כַלְנֵה, חֲמָת וגַת
[^]עָמוֹס פרק ו פסוקים א-ב: א הוֹי הַשַּׁאֲנַנִּים בְּצִיּוֹן וְהַבֹּטְחִים בְּהַר שֹׁמְרוֹן נְקֻבֵי רֵאשִׁית הַגּוֹיִם וּבָאוּ לָהֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל. ב עִבְרוּ כַלְנֵה וּרְאוּ וּלְכוּ מִשָּׁם חֲמַת רַבָּה וּרְדוּ גַת פְּלִשְׁתּים הֲטוֹבִים מִן הַמַּמְלָכוֹת הָאֵלֶּה אִם רַב גְּבוּלָם מִגְּבֻלְכֶם.
.
זיהוי המקום
גַת היתה אחת מ-5 ערי הפְּלִשְׁתִּים שבאזור פְלֶשֶׁת. האתרים של עַזָּה, אַשְׁקְלוֹן ואַשְׁדּוֹד היו מיושבים ברציפות עד לתקופות מאוחרות כך שאתרן לאורך החוף הדרומי של הארץ ידוע, והאתר של עֶקְרוֹן זוהה בסבירות גבוהה בעקבות תגליות ארכיאולוגיות בתל-מקנה. האתר של גַת הפְּלִשְׁתִּית וודאי פחות, והצעות שהועלו בעבר לזיהוי עם אֶל-עַרֵינִי (ליד עיראק אל-מנשייה - בקרית גת של ימינו), עם תל נַגִילָה, ועם אתרים נוספים באזור מערב הַשְּׁפֵלָה אינם מקובלים כיום בעקבות בדיקות ארכאולוגיות שלא מצאו ממצאים מתאימים לעיר פְּלִשְׁתִּית חשובה, או משיקולים היסטורים וגיאוגרפים שונים
[1]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 218
.

האתר המקובל כיום כמקומה של גַת הוא בתל צָפִית\א-צאפי על הגדה הדרומית של נחל הָאֵלָה לא הרחק ממערב לאתר של הַקְּרָב עם גָּלְיָת ליד הנחל באזור שׂוֹכֹה ועֲזֵקָה
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק י"ז פסוק א: א וַיַּאַסְפוּ פְלִשְׁתִּים אֶת מַחֲנֵיהֶם לַמִּלְחָמָה וַיֵּאָסְפוּ שֹׂכֹה אֲשֶׁר לִיהוּדָה וַיַּחֲנוּ בֵּין שׂוֹכֹה וּבֵין עֲזֵקָה בְּאֶפֶס דַּמִּים.
, ממנו נמלטו כאמור הפְּלִשְׁתִּים המובסים בחזרה לגַּת וְלעֶקְרוֹן. עֶקְרוֹן זוהתה עם תל-מקנה, כ-8.5 ק"מ מצפון לתל צָפִית. האתר המשוער של צִקְלַג שנמסרה לדָּוִד מידי אָכִישׁ מלך גַּת נמצא כ-40 ק"מ מדרום לתל צָפִית ומעיד אולי על תחום השפעתה הנרחב של גַּת באותם ימים, בהם היתה העיר הפלישתית הראשית בשפלה.

תל-צָפִית עצמו הוא תל גדול ובולט למרחוק בגוון הבהיר של סלעיו (א-צאפי משמעו "הבוהק" בערבית). היישוב בתל-צָפִית כבר היה גדול ומבוצר בתקופה הכנענית הקדומה (באמצע האלף ה-4 לפנה"ס, הרבה לפני ימי הפְּלִשְׁתִּים), אך דעך מאוחר יותר. העיר הפלישתית הוקמה במאה ה-12 לפנה"ס, ובמאה ה-10 לפנה"ס כבר היתה הגדולה שבערי הפְּלִשְׁתִּים (כ-500 דונם). הממצאים הפְּלִשְׁתִּים הרבים שנמצאו באתר כוללים מערכת ביצורים חזקה, חרסים רבים בסגנון הפְּלִשְׁתִּי האופייני, מזבח אבן בעל שני קרניים, וכלי פולחן. העיר התפשטה לאזור שלרגלי התל, וגם אזור זה נכלל בתחום של חומת ביצורים רחבה. סביב התל נמצאו גם שרידים של מערכת מצור שכללה תעלה חצובה גדולה ומגדלים, ובתל עצמו נמצאו עדויות לחורבן ולשריפה המיוחסים לכיבוש של חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם שנזכר במקרא
[^]מְלָכִים-ב פרק י"ב פסוק י"ח: יח אָז יַעֲלֶה חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַיִּלָּחֶם עַל גַּת וַיִּלְכְּדָהּ וַיָּשֶׂם חֲזָאֵל פָּנָיו לַעֲלוֹת עַל יְרוּשָׁלָ‍ִם.
(סוף המאה ה-9 לפנה"ס) .

גַת נזכרת בכמה תעודות עתיקות. כך, יש המזהים גַת עם גִמְתִ של שֻׁוַרְדָתָה הנזכרת במכתבי אֶל-עַמַארְנָה
[*]אוסף גדול של "מכתבים" מהמאה ה-14 לפנה"ס שנכתבו למלכי מצרים בעיקר ממנהיגים באזור כנען וסוריה.
. היישוב שכן על סעיף מזרחי של "דרך הים", דרך מסחר קדומה שהובילה ממצרים צפונה לאזור סוריה, שבה עברו גם צבאות רבים לאורך הדורות, וסַרְגוֹן מלך אַשּׁוּר הודיע שכבש את אַשְׁדּוֹד, אַשְׁדּוֹד-יָם, גַת ועֶקְרוֹן במסע המלחמה שלו באזור (712 לפנה"ס). בתל צָפִית נמצאו גם כמה ידיות כדים עם הטביעות "למלך" שכמותן נמצאו רבות ברחבי יְהוּדָה ואשר מתוארכות לימי חִזְקִיָּהוּ, אולי לקראת פלישת סַנְחֵרִיב מלך אַשּׁוּר ליְהוּדָה (701 לפנה"ס) ויש המשערים שכתובת ניצחון של סַנְחֵרִיב הזכירה אולי את גַת
[5]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 299-298,291
.
פרקים המזכירים את גַת
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על גַת באתרים של ויקיפדיה, עמוד ענן ורשות העתיקות.
טיולים באזור: יער חרובית. באתר קק"ל.
המידע המובא באתרי הטיולים השונים המקושרים כאן הוא בגדר המלצה והינו כללי בלבד. אתר עַלַמַּפָּה או מפעיליו כמובן אינם אחראים על המידע המובא באתרים המקושרים, או על תוצאות הטיולים, והאחריות מוטלת על המטייל\ת לנהוג באחריות הנדרשת כולל לימוד המצב העדכני במקורות נוספים, הכנה מתאימה, ושמירה על הזהירות הנדרשת מאופי המקום והמטיילים.