עיר
גִּתָּיִם
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Tel Ras Abu-Hamid, sometimes identified as the biblical city of Gittaim. By Aaadir, [CC0], via Wikimedia Commons
תל ראס אבו-חמיד ליד יד-רמב"ם, אשר יש המזהים אותו עם גִּתָּיִם המקראית. התל שוכן על גבעה חקלאית ובה פזורים חרסים רבים.
רמת זיהוי : 3 - זיהוי משוער
כנויים נוספים : רַאס אַבּוּ-חַמִיד
גִּתָּיִם במקרא
גִּתָּיִם היא הצורה הזוגית של גַת, ולא תמיד ברור באיזה מהערים בשם זה מדבר הכתוב. בתולדות בְּנֵי אֶפְרַיִם מסופר על מותם של עֵזֶר וְאֶלְעָד בני אֶפְרַיִם (כנראה צאצא של אֶפְרַיִם אב השבט) בידי אַנְשֵׁי גַת (היא כמשוער גִּתָּיִם שבשפלה ולא גַת פְּלִשְׁתִּים
[1]עולם התנ"ך, ספר דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א עמ' 119.
) ואחרי זאת ילדה אִשְׁתּוֹ את "בְּרִיעָה כִּי בְרָעָה הָיְתָה בְּבֵיתוֹ"
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ז פסוקים כ-כ"ג: כ וּבְנֵי אֶפְרַיִם שׁוּתָלַח וּבֶרֶד בְּנוֹ וְתַחַת בְּנוֹ וְאֶלְעָדָה בְנוֹ וְתַחַת בְּנוֹ. כא וְזָבָד בְּנוֹ וְשׁוּתֶלַח בְּנוֹ וְעֵזֶר וְאֶלְעָד וַהֲרָגוּם אַנְשֵׁי גַת הַנּוֹלָדִים בָּאָרֶץ כִּי יָרְדוּ לָקַחַת אֶת מִקְנֵיהֶם. כב וַיִּתְאַבֵּל אֶפְרַיִם אֲבִיהֶם יָמִים רַבִּים וַיָּבֹאוּ אֶחָיו לְנַחֲמוֹ. כג וַיָּבֹא אֶל אִשְׁתּוֹ וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ בְּרִיעָה כִּי בְרָעָה הָיְתָה בְּבֵיתוֹ.
. מאוחר יותר מסופר על רָאשֵׁי הָאָבוֹת משבט בִנְיָמִן, כולל בְרִעָה, שהתיישבו באזור אַיָּלוֹן והִבְרִיחוּ אֶת יוֹשְׁבֵי גַת\גִּתָּיִם ומן הסתם התיישבו בה
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ח פסוק י"ג: יג וּבְרִעָה וָשֶׁמַע הֵמָּה רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְיוֹשְׁבֵי אַיָּלוֹן הֵמָּה הִבְרִיחוּ אֶת יוֹשְׁבֵי גַת.
.

כשבני יִשְׂרָאֵל הכו את הפְּלִשְׁתִּים תחת הובלתו של שְׁמוּאֵל הם השיבו לעצמם את הערים שכבשו קודם הפְּלִשְׁתִּים "עַד גַּת" וחזרו לחיות שם בשלום בין הָאֱמֹרִים
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק ז פסוק י"ד: יד וַתָּשֹׁבְנָה הֶעָרִים אֲשֶׁר לָקְחוּ פְלִשְׁתִּים מֵאֵת יִשְׂרָאֵל לְיִשְׂרָאֵל מֵעֶקְרוֹן וְעַד גַּת וְאֶת גְּבוּלָן הִצִּיל יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים וַיְהִי שָׁלוֹם בֵּין יִשְׂרָאֵל וּבֵין הָאֱמֹרִי.
שישבו גם הם באזור אַיָּלוֹן תחת שלטון בֵּית יוֹסֵף
[^]שׁוֹפְטִים פרק א פסוק ל"ה: לה וַיּוֹאֶל הָאֱמֹרִי לָשֶׁבֶת בְּהַר חֶרֶס בְּאַיָּלוֹן וּבְשַׁעַלְבִים וַתִּכְבַּד יַד בֵּית יוֹסֵף וַיִּהְיוּ לָמַס.
. גם כאן משוער שמדובר בגִּתָּיִם של בִנְיָמִן
[2]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ב, עמוד 574
. מאוחר יותר בימי דָוִד מסופר על תושבי בְאֵרוֹת של שבט בִנְיָמִן שברחו לגִּתָּיִם בעקבות רצח אִישׁ-בֹּשֶׁת
[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק ד פסוק ג: ג וַיִּבְרְחוּ הַבְּאֵרֹתִים גִּתָּיְמָה וַיִּהְיוּ שָׁם גָּרִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
. יש המשערים שגם העיר גַת אותה לקח דָוִד מהפְּלִשְׁתִּים
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק י"ח פסוק א: א וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיַּךְ דָּוִיד אֶת פְּלִשְׁתִּים וַיַּכְנִיעֵם וַיִּקַּח אֶת גַּת וּבְנֹתֶיהָ מִיַּד פְּלִשְׁתִּים.
, כמו גם גַת שאותה כבש חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם בדרכו ליְרוּשָׁלַיִם
[^]מְלָכִים-ב פרק י"ב פסוק י"ח: יח אָז יַעֲלֶה חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַיִּלָּחֶם עַל גַּת וַיִּלְכְּדָהּ וַיָּשֶׂם חֲזָאֵל פָּנָיו לַעֲלוֹת עַל יְרוּשָׁלָ‍ִם.
, וגַת שאת חומותיה פרץ עֻזִּיָּהוּ מלך יְהוּדָה (יחד עם חומות יַבְנֶה ואַשְׁדּוֹד)
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ו פסוק ו: ו וַיֵּצֵא וַיִּלָּחֶם בַּפְּלִשְׁתִּים וַיִּפְרֹץ אֶת חוֹמַת גַּת וְאֵת חוֹמַת יַבְנֵה וְאֵת חוֹמַת אַשְׁדּוֹד וַיִּבְנֶה עָרִים בְּאַשְׁדּוֹד וּבַפְּלִשְׁתִּים.
מזוהות כולן עם גִּתָּיִם
[3]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ב, עמוד 575
.

בימי שיבת ציון תחת הפרסים, נזכרת גִּתָּיִם יחד עם חָדִיד, נְבַלָּט, לֹד וְאוֹנוֹ ברשימה של 16 ישובים מצפון ליְרוּשָׁלַיִם ובשְּׁפֵלָה בנחלות בִנְיָמִן ואֶפְרָיִם לשעבר, שבהם התיישבו בני בִנְיָמִן השבים לארצם
[^]נְחֶמְיָה פרק י"א פסוקים ל"א-ל"ה: לא וּבְנֵי בִנְיָמִן מִגָּבַע מִכְמָשׂ וְעַיָּה וּבֵית אֵל וּבְנֹתֶיהָ. לב עֲנָתוֹת נֹב עֲנָנְיָה. לג חָצוֹר רָמָה גִּתָּיִם. לד חָדִיד צְבֹעִים נְבַלָּט. לה לֹד וְאוֹנוֹ גֵּי הַחֲרָשִׁים.
.
זיהוי המקום
גִּתָּיִם או גַת היתה כאמור עיר באזור אַיָּלוֹן שבה התיישבו בני בִנְיָמִן בתוך אוכלוסיה נוכרית של הָאֱמֹרִים, אולי אחרי נסיון התיישבות שם של בְּנֵי אֶפְרַיִם, ולא תמיד ברור במקורות השונים אם המדובר בגַת זו של בִנְיָמִן או בגַת פְּלִשְׁתִּים. כך משערים שגִּתָּיִם היא גִמְתֻ הנזכרת ברשימות של סַרְגוֹן ה-2 מלך אַשּׁוּר בין הערים שכבש מידי אַשְׁדּוֹד
[4]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ב, עמוד 575
.

גִּתָּיִם מזוהה בד"כ עם היישוב שהתקיים בתל רַאס אַבּוּ-חַמִיד
[5]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 315
[6]עולם התנ"ך, ספר נְחֶמְיָה עמ' 296.
אשר נמצא באזור הערים הנזכרות יחד עם גִּתָּיִם בתולדות בני בִנְיָמִן (בספר דִּבְרֵי-הַיָּמִים וברשימת נְחֶמְיָה - ראו למעלה)
[*]התל נמצא כ-14 ק"מ מצפון-מערב לאַיָּלוֹן, כ-6 ק"מ מדרום ללֹד הקדומה, כ-8 ק"מ מדרום מזרח לחָדִיד, וכ-11 ק"מ מדרום-מזרח לנְבַלָּט
. אתר זה מתאים גם לתיאור של גִּתָּיִם באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית - במאה ה-4 לספירה) שם היא מתוארת כשוכנת בין אֲפֵק ליַבְנֶה. תל רַאס אַבּוּ-חַמִיד נמצא גם כ-3 ק"מ מדרום-מזרח לעיר רַמְלָה שנוסדה תחת שלטון האיסלאם המוקדם, ובימי הביניים זיהתה הקהילה היהודית של רַמְלָה את עירם עם גִּתָּיִם של בִנְיָמִן
[9]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ב, עמוד 576
.

תל רַאס אַבּוּ-חַמִיד יושב על גבעה מלאכתית נמוכה על גדות נחל גֶּזֶר (יובל של נחל אַיָּלוֹן), שם נמצאו שרידי ישוב כולל חרסים רבים החל מהתקופה הכלכוליתית ומהברונזה הביניימית (הכנענית). היישוב שגשג בתקופת הברזל הקדומה (הישראלית) והוקף בחומה שנבנתה על סלע היסוד, והמשיך להיות מבוצר כך עד לסוף התקופה הביזנטית וראשית שלטון האיסלאם, אז חדל היישוב להתקיים עם התבססות רַמְלָה הסמוכה כבירת הארץ .
פרקים המזכירים את גִּתָּיִם
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על גִּתָּיִם באתרים של עמוד ענן ורשות העתיקות.