עַלַמַּפָּה

מוֹרֶשֶׁת, או מוֹרֶשֶׁת גַּת, היא כמשוער גַּת הנזכרת ברשימת הערים שביצר רְחַבְעָם מלך יְהוּדָה (אולי לקראת או בעקבות מסע המלחמה של פרעה שִׁישַׁק). גַּת נזכרת כאן אחרי שׂוֹכֹה ועֲדֻלָּם ולפני מָרֵשָׁה ולָכִישׁ.

מוֹרֶשֶׁת היתה עיר מוצאו של הנביא מִיכָה "הַמּוֹרַשְׁתִּי" אשר ניבא לממלכות יִשְׂרָאֵל ויְהוּדָה בימי יוֹתָם, אָחָז, וחִזְקִיָּהוּ מלכי יהודה. בימיו עלה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ אַשּׁוּר על יְהוּדָה ותפס את הערים הבצורות כולל את לָכִישׁ. מִיכָה כינה את לָכִישׁ מקור חטאי העם, ולכן היא תתן מס (שִׁלּוּחִים הם השי הניתן לבת היוצאת להנשא) על הערים הכבושות - מוֹרֶשֶׁת גַּת, ואַכְזִיב. ה' עוד יביא לה את ה"יורש" (הכובש היורש את אדמותיה) שיגיע עד עֲדֻלָּם ומָרֵשָׁה (ויש להבחין בין מָרֵשָׁה זו לבין מוֹרֶשֶׁת הסמוכה).

מִיכָה הַמּוֹרַשְׁתִּי נזכר שוב ע"י זקני העם שהגנו על הנביא יִרְמְיָהוּ, אשר ניבא את חורבן יְרוּשָׁלַיִם בימי מלכות יְהוֹיָקִים. הזקנים הזכירו שמִיכָה ניבא נבואות חורבן לירושלים בימי חִזְקִיָּהוּ, אך לא הומת אז, מפחד ה', וה' חזר בו מכוונת החורבן.

האתר של מוֹרֶשֶׁת גַּת אינו ידוע בוודאות והצעות הזיהוי השונות מבוססות בעיקר על האיזכורים המעטים של מוֹרֶשֶׁת במקרא ועל מסורות נוצריות עממיות קדומות על מקום קבורתו של הנביא מִיכָה.

מוֹרֶשֶׁת גַּת נמצאת מן הסתם לא הרחק מדי מגַּת הפְּלִשְׁתִּית המזוהה עם תל צָפִית שבשְּׁפֵלָה (ראו במפה). בימי רְחַבְעָם היתה כנראה גַּת עדיין ביד הפְּלִשְׁתִּים, ולכן גַּת הפְּלִשְׁתִּית לא יכלה להיות גַּת הנזכרת על קו הביצורים של רְחַבְעָם בין עֲדֻלָּם ומָרֵשָׁה, וגַּת זו של רְחַבְעָם מזוהה במקום זאת בד"כ עם מוֹרֶשֶׁת גַּת. האזור שבין עֲדֻלָּם למָרֵשָׁה מתאים גם לאיזכור של מוֹרֶשֶׁת בין לָכִישׁ לאַכְזִיב ברשימת ערי הַשְּׁפֵלָה שנכבשו ע"י אַשּׁוּר על פי הנביא מִיכָה (ראו למעלה ובמפה).

על התלים המקראיים המתאימים הנמצאים באזור זה מתחרות עוד כמה ערים מקראיות שזיהויין אינו וודאי ואשר נמצאות כמשוער באזור זה של הַשְּׁפֵלָה. כך, בין הזיהויים שהוצעו למוֹרֶשֶׁת נכללים חורבת לבנין\תל אלביצ'ה המזוהה בד"כ עם אַכְזִיב, תל בורנה\בֻרְנַאט המזוהה בד"כ עם לִבְנָה, ותל גּוֹדֵד\ח'רבת אֶל-גֻ'דֶידֶה שהוא הזיהוי המקובל ביותר למוֹרֶשֶׁת, אך הוצע כזיהוי סביר גם ללִבְנָה ולמַקֵּדָה. הזיהוי של תל גּוֹדֵד עם מוֹרֶשֶׁת מתאים גם למסורות הנוצריות העממיות הממקמות את קברו של הנביא מִיכָה מעט מצפון לבית גוברין במרחק של כ-2 עד 4 ק"מ. מסורות אלה מתייחסות אולי לחורבת בצל שמצפון לבית גוברין וכ-1.5 ק"מ מדרום לתל גּוֹדֵד, שם נמצאו שרידים מהתקופה הרומית-ביזנטית (אך לא מתקופת המקרא).

בתל גּוֹדֵד בכל אופן נמצאו עדויות ליישוב מקראי, כולל מתקופת הברונזה (הכנענית) והברזל (הישראלית), והעיר שהיתה בו שכנה על דרך אורך חשובה בשפלה שקישרה את לָכִישׁ עם עֵמֶק אַיָּלוֹן שמצפון. באתר נמצאו מספר גדול של חותמות "למלך" הטבועות על ידיות כדים, מהסוג שנמצא עוד באתרים רבים נוספים ברחבי יְהוּדָה. החותמות מתוארכות בד"כ לימי מלכות חִזְקִיָּהוּ, ואחת ההשערות היא שמדובר במאגרי מזון שהוכנו לקראת המרד באַשּׁוּר והפלישה הצפויה של סַנְחֵרִיב מלך אַשּׁוּר ליְהוּדָה (701 לפנה"ס). בתל גּוֹדֵד נמצאו גם שרידי ביצורים ומערכת מים מהתקופה הרומית, ומערכות מסתור מימי מרד בר-כוכבא.