פרטי היוצר\ת
תל שילה, משמאל לתל, למרגלותיו, שרידי הכנסייה הביזנטית, By Abraham Sobkowski OFM [CC-BY-SA-3.0], from Wikimedia Commons
וְנָתַתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה כְּשִׁלֹה (ו)
וַיִּשְׁמְעוּ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִאִים וְכָל הָעָם אֶת יִרְמְיָהוּ מְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּבֵית יְהוָה (ז)
|
|
סיכום
יִרְמְיָהוּ מתנבא בחצר המקדש שאם הָעָם לא יחזור בתשובה, אז ה' לא יהסס להחריב את המקדש כפי שהחריב בעבר את משכנו בשִׁלֹה. הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִאִים שומעים זאת ומבקשים להרוג את יִרְמְיָהוּ. נערך משפט בפני הַשָּׂרִים, ונזכרים התקדימים של נביאי החורבן - מִיכָה מימי חִזְקִיָּהוּ שלא הומת, ואוּרִיָּהוּ מימי יְהוֹיָקִים שברח למִצְרַיִם, הוסגר משם, והוצא להורג. אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן מגן על יִרְמְיָהוּ והוא לא מורשע.
תקציר
| נבואת החורבן של יִרְמְיָהוּ במקדש: [*]דברי נבואת המקדש של יִרְמְיָהוּ המובאים בפסוקים א-ו הם תקציר של הנבואה השלמה המובאת ביִרְמְיָהוּ פרק ז פסוקים א-ל ובמיוחד יִרְמְיָהוּ פרק ז פסוקים י"ג-י"ד בְּרֵאשִׁית מלכותו של יְהוֹיָקִים בן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה, פנה ה' אל יִרְמְיָהוּ בדברים הבאים:
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ז פסוקים י"ג-י"ד: יג
וְעַתָּה יַעַן עֲשׂוֹתְכֶם אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה נְאֻם יְהוָה וָאֲדַבֵּר אֲלֵיכֶם הַשְׁכֵּם וְדַבֵּר וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וָאֶקְרָא אֶתְכֶם וְלֹא עֲנִיתֶם.
יד
וְעָשִׂיתִי לַבַּיִת אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו אֲשֶׁר אַתֶּם בֹּטְחִים בּוֹ וְלַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם וְלַאֲבוֹתֵיכֶם כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְשִׁלוֹ.
|
| א בְּרֵאשִׁית מַמְלְכוּת יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה הָיָה הַדָּבָר הַזֶּה מֵאֵת יְהוָה לֵאמֹר. |
| עמוד בחצר המקדש ואמור את הדברים הבאים לכל הבאים מעָרֵי יְהוּדָה כדי להשתחוות במקדש, ואל תחסיר\תִּגְרַע אף דָּבָר מהדברים. אז אולי בני יְהוּדָה ישמעו את הדברים וישובו בתשובה כל אחד מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה, ואני אתחרט\נִחַמְתִּי על הָרָעָה שאני מתכנן לעשות להם בגלל מעשיהם הרעים. |
| ב כֹּה אָמַר יְהוָה עֲמֹד בַּחֲצַר בֵּית יְהוָה וְדִבַּרְתָּ עַל כָּל עָרֵי יְהוּדָה הַבָּאִים לְהִשְׁתַּחֲוֹת בֵּית יְהוָה אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם אַל תִּגְרַע דָּבָר. ג אוּלַי יִשְׁמְעוּ וְיָשֻׁבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וְנִחַמְתִּי אֶל הָרָעָה אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת לָהֶם מִפְּנֵי רֹעַ מַעַלְלֵיהֶם. |
| ואמור להם שה' עצמו אמר: "אם לא תִשְׁמְעוּ בקולי ותלכו בדרך של תוֹרָתִי שנתתי לכם, ולא תשמעו את הדברים שנתתי בפי עֲבָדַי הַנְּבִאִים שאותם אני שולח אליכם הַשְׁכֵּם כל בוקר מחדש ..." |
| ד וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם כֹּה אָמַר יְהוָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֵלַי לָלֶכֶת בְּתוֹרָתִי אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם. ה לִשְׁמֹעַ עַל דִּבְרֵי עֲבָדַי הַנְּבִאִים אֲשֶׁר אָנֹכִי שֹׁלֵחַ אֲלֵיכֶם וְהַשְׁכֵּם וְשָׁלֹחַ וְלֹא שְׁמַעְתֶּם. |
| "... אז אני אעשה שבית המקדש הזה יחרב כמו שהחרבתי את מקום משכני בשִׁלֹה [*]העיר שִׁלֹה היתה מקום משכנו של אֹהֶל מוֹעֵד, ומקום התאספות הָעָם בימי ההתנחלות , ואחריב גם את העיר הזאת (את יְרוּשָׁלַיִם) ואעשה אותה לסמל של קְלָלָה בעיני כל עמי העולם."
[^]
יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ח פסוק א: א
וַיִּקָּהֲלוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שִׁלֹה וַיַּשְׁכִּינוּ שָׁם אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְהָאָרֶץ נִכְבְּשָׁה לִפְנֵיהֶם.
והשופטים
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק א פסוק ג: ג וְעָלָה הָאִישׁ הַהוּא מֵעִירוֹ מִיָּמִים יָמִימָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת וְלִזְבֹּחַ לַיהוָה צְבָאוֹת בְּשִׁלֹה וְשָׁם שְׁנֵי בְנֵי עֵלִי חָפְנִי וּפִנְחָס כֹּהֲנִים לַיהוָה.
. שִׁלֹה חרבה כנראה אחרי קרב אֶבֶן הָעֵזֶר. |
| ו וְנָתַתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה כְּשִׁלֹה וְאֶת הָעִיר הזאתה [הַזֹּאת] אֶתֵּן לִקְלָלָה לְכֹל גּוֹיֵי הָאָרֶץ. |
| משפטו של יִרְמְיָהוּ: הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִאִים ושאר הָעָם שהיו בחצר המקדש באותו הזמן שמעו את דברי יִרְמְיָהוּ, וכאשר הוא סיים לאמר לעָם את כל הדברים שה' צִוָּה עליו לאמר, תפסו אותו הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִאִים ושאר הָעָם שבמקום וקראו להוציאו להורג. |
| ז וַיִּשְׁמְעוּ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִאִים וְכָל הָעָם אֶת יִרְמְיָהוּ מְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּבֵית יְהוָה. ח וַיְהִי כְּכַלּוֹת יִרְמְיָהוּ לְדַבֵּר אֵת כָּל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לְדַבֵּר אֶל כָּל הָעָם וַיִּתְפְּשׂוּ אֹתוֹ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִאִים וְכָל הָעָם לֵאמֹר מוֹת תָּמוּת. |
| הם שאלו את יִרְמְיָהוּ: "מדוע ניבאת כביכול בשם ה' כאילו בית המקדש הזה יחרב כמו מקום המשכן בשִׁלֹה, ושיְרוּשָׁלַיִם תֶּחֱרַב כך שלא ישארו בה תושבים?" וכל הָעָם התקהל סביב יִרְמְיָהוּ כדי להאשימו כך במקדש. |
| ט מַדּוּעַ נִבֵּיתָ בְשֵׁם יְהוָה לֵאמֹר כְּשִׁלוֹ יִהְיֶה הַבַּיִת הַזֶּה וְהָעִיר הַזֹּאת תֶּחֱרַב מֵאֵין יוֹשֵׁב וַיִּקָּהֵל כָּל הָעָם אֶל יִרְמְיָהוּ בְּבֵית יְהוָה. |
| ׂשָׂרֵי יְהוּדָה שמעו על המתרחש בחצר המקדש, ועלו מארמון הַמֶּלֶךְ לכוון המקדש [*]הארמון והמקדש הוקמו שניהם על הר הבית , וישבו לשפוט את יִרְמְיָהוּ בפתח השער החדש של חצר המקדש
[^]
מְלָכִים-א פרק ז
. מתחם בית המקדש היה במקום הגבוה ביותר של ההר, ונבנתה דרך מיוחדת למלך שחיברה בין הארמון למקדש ועברה דרך "שַׁעַר הָרָצִים"
[^]
מְלָכִים-ב פרק י"א פסוק י"ט: יט
וַיִּקַּח אֶת שָׂרֵי הַמֵּאוֹת וְאֶת הַכָּרִי וְאֶת הָרָצִים וְאֵת כָּל עַם הָאָרֶץ וַיֹּרִידוּ אֶת הַמֶּלֶךְ מִבֵּית יְהוָה וַיָּבוֹאוּ דֶּרֶך שַׁעַר הָרָצִים בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיֵּשֶׁב עַל כִּסֵּא הַמְּלָכִים.
אשר נקרא כך כיוון שכנראה בו עברו הָרָצִים של רְחַבְעָם שהיו נושאים את המגינים הלוך ושוב כל פעם שהַמֶּלֶךְ היה הולך למקדש
[^]
מְלָכִים-א פרק י"ד פסוקים כ"ז-כ"ח: כז
וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם תַּחְתָּם מָגִנֵּי נְחֹשֶׁת וְהִפְקִיד עַל יַד שָׂרֵי הָרָצִים הַשֹּׁמְרִים פֶּתַח בֵּית הַמֶּלֶךְ.
כח
וַיְהִי מִדֵּי בֹא הַמֶּלֶךְ בֵּית יְהוָה יִשָּׂאוּם הָרָצִים וֶהֱשִׁיבוּם אֶל תָּא הָרָצִים.
.[*]אולי מדובר בשער שבנה יוֹתָם . הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִאִים אמרו לשָּׂרִים ולשאר הָעָם שמגיע ליִרְמְיָהוּ עונש מוות כי, כפי שהם שמעו בעצמם, הוא ניבא חורבן לעיר
[^]
מְלָכִים-ב פרק ט"ו פסוק ל"ה: לה
רַק הַבָּמוֹת לֹא סָרוּ עוֹד הָעָם מְזַבְּחִים וּמְקַטְּרִים בַּבָּמוֹת הוּא בָּנָה אֶת שַׁעַר בֵּית יְהוָה הָעֶלְיוֹן.
[*]יִרְמְיָהוּ נאשם בנבואת שקר הנמסרת כביכול בשם ה' ואשר דינה מוות .
[^]
דְּבָרִים פרק י"ח פסוק כ: כ
אַךְ הַנָּבִיא אֲשֶׁר יָזִיד לְדַבֵּר דָּבָר בִּשְׁמִי אֵת אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִיו לְדַבֵּר וַאֲשֶׁר יְדַבֵּר בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וּמֵת הַנָּבִיא הַהוּא.
|
| י וַיִּשְׁמְעוּ שָׂרֵי יְהוּדָה אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיַּעֲלוּ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ בֵּית יְהוָה וַיֵּשְׁבוּ בְּפֶתַח שַׁעַר יְהוָה הֶחָדָשׁ. יא וַיֹּאמְרוּ הַכֹּהֲנִים וְהַנְּבִאִים אֶל הַשָּׂרִים וְאֶל כָּל הָעָם לֵאמֹר מִשְׁפַּט מָוֶת לָאִישׁ הַזֶּה כִּי נִבָּא אֶל הָעִיר הַזֹּאת כַּאֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם בְּאָזְנֵיכֶם. |
| דברי ההגנה של יִרְמְיָהוּ: יִרְמְיָהוּ מצטדק לפני שופטיו הַשָּׂרִים ושאר הָעָם ואומר "ה' הוא ששלח אותי לנבא את הדברים שאמרתי על בית המקדש הזה ועל העיר הזאת. לכן, עכשיו זה הזמן להיטיב את דרכיכם ומעשיכם הרעים ולשמוע בקולו של ה', ואולי הוא יתחרט על הרעה שהוא החליט להביא עליכם!" |
| יב וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֶל כָּל הַשָּׂרִים וְאֶל כָּל הָעָם לֵאמֹר יְהוָה שְׁלָחַנִי לְהִנָּבֵא אֶל הַבַּיִת הַזֶּה וְאֶל הָעִיר הַזֹּאת אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שְׁמַעְתֶּם. יג וְעַתָּה הֵיטִיבוּ דַרְכֵיכֶם וּמַעַלְלֵיכֶם וְשִׁמְעוּ בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וְיִנָּחֵם יְהוָה אֶל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עֲלֵיכֶם. |
| "אני נמצא עכשיו בְיֶדְכֶם ואתם תוכלו לעשות לי כפי שֶׁיֵּרָאֶה לכם נכון, אבל דְעוּ שאם תוציאו אותי להורג אז אתם תשפכו דָם נָקִי מחטא ובכך תטמאו את עצמכם ואת כל העיר ויושביה באשמת שפיכת דָם נָקִי. כי אינני נביא שקר ובֶאֱמֶת ה' הוא ששלח אותי להשמיע לכם את כל הדברים שאמרתי. |
| יד וַאֲנִי הִנְנִי בְיֶדְכֶם עֲשׂוּ לִי כַּטּוֹב וְכַיָּשָׁר בְּעֵינֵיכֶם. טו אַךְ יָדֹעַ תֵּדְעוּ כִּי אִם מְמִתִים אַתֶּם אֹתִי כִּי דָם נָקִי אַתֶּם נֹתְנִים עֲלֵיכֶם וְאֶל הָעִיר הַזֹּאת וְאֶל יֹשְׁבֶיהָ כִּי בֶאֱמֶת שְׁלָחַנִי יְהוָה עֲלֵיכֶם לְדַבֵּר בְּאָזְנֵיכֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה. |
| התקדים של הנביא מִיכָה הַמּוֹרַשְׁתִּי: הַשָּׂרִים השופטים והָעָם אומרים לכֹּהֲנִים וְלנְּבִיאִים שהם השתכנעו שלא מגיע ליִרְמְיָהוּ גזר דין מוות, כי הוא אמנם דִּבֶּר בשם ה'. |
| טז וַיֹּאמְרוּ הַשָּׂרִים וְכָל הָעָם אֶל הַכֹּהֲנִים וְאֶל הַנְּבִיאִים אֵין לָאִישׁ הַזֶּה מִשְׁפַּט מָוֶת כִּי בְּשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ. |
| זִּקְנֵי הָאָרֶץ קמו והזכירו לשאר קְהַל הָעָם את המקרה של הנביא מִיכָה ממוֹרֶשֶׁת שניבא בִּימֵי המֶלֶךְ חִזְקִיָּהוּ [^]מִיכָה פרק א פסוק א: א
דְּבַר יְהוָה אֲשֶׁר הָיָה אֶל מִיכָה הַמֹּרַשְׁתִּי בִּימֵי יוֹתָם אָחָז יְחִזְקִיָּה מַלְכֵי יְהוּדָה אֲשֶׁר חָזָה עַל שֹׁמְרוֹן וִירוּשָׁלִָם.
אשר, כמו יִרְמְיָהוּ, גם כן ניבא לפני כל הָעָם נבואת חורבן ליְרוּשָׁלַיִם בדברים: "ה' אמר שצִיּוֹן תחרב ותשמש כשָׂדֶה חרוש ותהיה לעִיִּים\גל\ערימה של חורבות, וְהַר הַבַּיִת יהיה דומה למקומות-גבוהים\בָמוֹת מְיוֹעָרִים שאין בהם כל ישוב[*]זהו אמנם ציטוט כמעט מדויק של דברי מִיכָה .
[^]
מִיכָה פרק ג פסוק י"ב: יב
לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלִַם עִיִּין תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר.
|
| יז וַיָּקֻמוּ אֲנָשִׁים מִזִּקְנֵי הָאָרֶץ וַיֹּאמְרוּ אֶל כָּל קְהַל הָעָם לֵאמֹר. יח מיכיה [מִיכָה] הַמּוֹרַשְׁתִּי הָיָה נִבָּא בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיֹּאמֶר אֶל כָּל עַם יְהוּדָה לֵאמֹר כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַיִם עִיִּים תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר. |
| האם אחרי שמִיכָה אמר את הדברים הללו חִזְקִיָּהוּ ושאר הָעָם ביְהוּדָה הוציאו אותו להורג כאילו הוא היה נביא שקר? הלא חִזְקִיָּהוּ היה יָרֵא את ה' ולא היה חוטא כנגדו ע"י גזר דין שכזה. מִיכָה בעצמו, למרות שניבא את החורבן, פנה-בתפילה\יְחַל-את-פְּנֵי-ה' ובעקבותיה ה' התחרט\יִּנָּחֶם על הָרָעָה שהוא גזר אז על הָעָם. לכן נַעֲשֶׂה דבר רע מאוד לְנַפְשֵׁנוּ אם נחטא בהריגת יִרְמְיָהוּ. |
| יט הֶהָמֵת הֱמִתֻהוּ חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וְכָל יְהוּדָה הֲלֹא יָרֵא אֶת יְהוָה וַיְחַל אֶת פְּנֵי יְהוָה וַיִּנָּחֶם יְהוָה אֶל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר עֲלֵיהֶם וַאֲנַחְנוּ עֹשִׂים רָעָה גְדוֹלָה עַל נַפְשׁוֹתֵינוּ. |
| התקדים של הנביא אוּרִיָּהוּ בֶּן שְׁמַעְיָהוּ: המאשימים את יִרְמְיָהוּ הזכירו את המקרה הנוסף של אוּרִיָּהוּ בֶּן שְׁמַעְיָהוּ מקִּרְיַת-יְּעָרִים שהיה מִתְנַבֵּא בשם ה' נבואות חורבן על יְרוּשָׁלַיִם ויְהוּדָה בדומה לנבואות יִרְמְיָהוּ. |
| כ וְגַם אִישׁ הָיָה מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם יְהוָה אוּרִיָּהוּ בֶּן שְׁמַעְיָהוּ מִקִּרְיַת הַיְּעָרִים וַיִּנָּבֵא עַל הָעִיר הַזֹּאת וְעַל הָאָרֶץ הַזֹּאת כְּכֹל דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ. |
| הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים, מפקדי-צבאו\גִּבּוֹרָיו והַשָּׂרִים שמעו אז את דברי אוּרִיָּהוּ, ויְהוֹיָקִים רצה להוציאו להורג, אך אוּרִיָּהוּ שמע על כך, נבהל וברח למִצְרָיִם. |
| כא וַיִּשְׁמַע הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים וְכָל גִּבּוֹרָיו וְכָל הַשָּׂרִים אֶת דְּבָרָיו וַיְבַקֵּשׁ הַמֶּלֶךְ הֲמִיתוֹ וַיִּשְׁמַע אוּרִיָּהוּ וַיִּרָא וַיִּבְרַח וַיָּבֹא מִצְרָיִם. |
| יְהוֹיָקִים שלח למִצְרָיִם את אנשיו, כולל את אֶלְנָתָן בֶּן עַכְבּוֹר וַאֲנָשִׁים נוספים איתו, והם הוציאו את אוּרִיָּהוּ מִמִּצְרַיִם והביאו אותו ליְהוֹיָקִים שהרג אותו במכת חָרֶב וצווה להשליך את גופתו אל קִבְרֵי בְּנֵי הָעָם הפשוט [*]אוּרִיָּהוּ היה כנראה בן למשפחה מיוחסת ולכן היתה זאת השפלה נוספת לקבור את גופתו בקבר של אנשים פשוטים. אוּרִיָּהוּ, כמו יִרְמְיָהוּ, ניבא את האסון הצפוי מהמדיניות האנטי-בבלית של יְהוֹיָקִים, ולכן שליטי מִצְרָיִם יריבת בָּבֶל שמחו בוודאי להסגירו בחזרה ליְהוֹיָקִים בעל בריתם. בכל אופן המקרה של אוּרִיָּהוּ, בניגוד למִיכָה, הוא תקדים להוצאה להורג שהוטלה על אמירת דברי נבואת חורבן כמו זו של יִרְמְיָהוּ. . |
| כב וַיִּשְׁלַח הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים אֲנָשִׁים מִצְרָיִם אֵת אֶלְנָתָן בֶּן עַכְבּוֹר וַאֲנָשִׁים אִתּוֹ אֶל מִצְרָיִם. כג וַיּוֹצִיאוּ אֶת אוּרִיָּהוּ מִמִּצְרַיִם וַיְבִאֻהוּ אֶל הַמֶּלֶךְ יְהוֹיָקִים וַיַּכֵּהוּ בֶּחָרֶב וַיַּשְׁלֵךְ אֶת נִבְלָתוֹ אֶל קִבְרֵי בְּנֵי הָעָם. |
| אבל אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן [*]אֲחִיקָם היה בנו של שָׁפָן, סוֹפֵר המֶלֶךְ בימי יֹאשִׁיָּהוּ הגן על יִרְמְיָהוּ מפני ההאשמות הללו ולא נתן למסור אותו ביד מאשימיו כדי שיהרגו אותו.
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"ב פסוק י"ב: יב
וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת חִלְקִיָּה הַכֹּהֵן וְאֶת אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן וְאֶת עַכְבּוֹר בֶּן מִיכָיָה וְאֵת שָׁפָן הַסֹּפֵר וְאֵת עֲשָׂיָה עֶבֶד הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר.
ואביו של גְּדַלְיָהוּ שהופקד בידי נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל על שארית העם שנותרה ביְהוּדָה אחרי הגלות
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"ה פסוק כ"ב: כב
וְהָעָם הַנִּשְׁאָר בְּאֶרֶץ יְהוּדָה אֲשֶׁר הִשְׁאִיר נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וַיַּפְקֵד עֲלֵיהֶם אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן.
|
| כד אַךְ יַד אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן הָיְתָה אֶת יִרְמְיָהוּ לְבִלְתִּי תֵּת אֹתוֹ בְיַד הָעָם לַהֲמִיתוֹ. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ו | וְנָתַתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה כְּשִׁלֹה.. |
| י"ד | וַאֲנִי הִנְנִי בְיֶדְכֶם עֲשׂוּ לִי כַּטּוֹב וְכַיָּשָׁר בְּעֵינֵיכֶם. |
| כ"ד | אַךְ יַד אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן הָיְתָה אֶת יִרְמְיָהוּ לְבִלְתִּי תֵּת אֹתוֹ בְיַד הָעָם לַהֲמִיתוֹ. |
יְהוֹיָקִים מלך יְהוּדָה
חִזְקִיָּהוּ מלך יְהוּדָה
