עיר
פִּתֹם
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Mashuta (Pithom), Egypt, Matson Collection, Library of Congress [Public domain], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
נוף באזור תל-מסחותה שליד וואדי תומילאת המשוער כנמצא בדרום ארץ גֹּשֶׁן. תל-מסחותה משוער כאתר של פִּתֹם המקראיות, המזוהה גם עם העיר סֻּכֹּת
רמת זיהוי : 3 - זיהוי משוער
כנויים נוספים : סֻּכֹּת, תל-מסחותה
פִּתֹם במקרא
פִּתֹם:
פִּתֹם ורַעַמְסֵס היו היו ערי ה"מִסְכְּנוֹת" (כלומר היו בהן מחסנים מלכותיים, כמו ב
[^]מְלָכִים-א פרק ט פסוק י"ט: יט וְאֵת כָּל עָרֵי הַמִּסְכְּנוֹת אֲשֶׁר הָיוּ לִשְׁלֹמֹה וְאֵת עָרֵי הָרֶכֶב וְאֵת עָרֵי הַפָּרָשִׁים וְאֵת חֵשֶׁק שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר חָשַׁק לִבְנוֹת בִּירוּשָׁלַ‍ִם וּבַלְּבָנוֹן וּבְכֹל אֶרֶץ מֶמְשַׁלְתּוֹ.
) שבנו בני יִשְׂרָאֵל בעבודת פרך לפַּרְעֹה במִצְרָיִם
[^]שְׁמוֹת פרק א פסוק י"א: יא וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס.
.

סֻּכֹּת:
יציאת יִשְׂרָאֵל ממִצְרָיִם התחילה בנסיעה מרַעְמְסֵס לסֻּכֹּת
[^]שְׁמוֹת פרק י"ב פסוק ל"ז: לז וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הַגְּבָרִים לְבַד מִטָּף.
, שם הם חנו ואח"כ המשיכו לאֵתָם "אֲשֶׁר בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר"
[^]שְׁמוֹת פרק י"ג פסוק כ: כ וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר.
[^]בַּמִּדְבָּר פרק ל"ג פסוקים ה-ו: ה וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵרַעְמְסֵס וַיַּחֲנוּ בְּסֻכֹּת. ו וַיִּסְעוּ מִסֻּכֹּת וַיַּחֲנוּ בְאֵתָם אֲשֶׁר בִּקְצֵה הַמִּדְבָּר.
.
זיהוי המקום
מהכתוב במקרא, נראה שפִּתֹם וסֻּכֹּת המקראיות היו בסמוך למקום מגוריהם של העברים במִצְרָיִם, כלומר בארץ גֹּשֶׁן. ארץ גֹּשֶׁן מזוהה בד"כ עם האזור הפורה והמתאים למרעה (בו עסקו בני יִשְׂרָאֵל) שבדרום מזרח הדלתה של הנילוס, ובמיוחד באזור וואדי תֻמֵילַאת. סֻּכֹּת כאמור היתה סמוכה למקום יציאת בני יִשְׂרָאֵל ממִצְרָיִם אל האזור המדברי שממזרח לה.

סֻּכֹּת מזוהה בד"כ עם תל-מסחותה שליד וואדי תומילאת, שם נמצאו מספר כתובות עם שם המקום "תכו". תכו נודעה גם כבירת המחוז השמיני של הדלתא, ולפי עדויות קדומות היה בה מבצר גדול
[1]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ה, עמוד 1035
.

זיהויה של פִּתֹם שנוי יותר במחלוקת, אך הדעה המקובלת יותר היא שפִּתֹם זהה עם סֻּכֹּת אשר שכנה בתל-מסחותה. שם העיר פִּתֹם - פי\פר-אתום משמעו במצרית בית-אתום
[2]עולם התנ"ך, ספר שְׁמוֹת עמ' 23.
, כלומר הבית\מקדש של אל השמש אתום, וההשערה היא שפִּתֹם הוא השם המקודש של סֻּכֹּת. כמה מהכתובות בתל-מסחותה מזכירות את שם המקום "תכו" בהקשר של האל אתום, כמו מצבה לאתום אדון "תכו", או מצבה עליה צוין שניצבה במקדש לאתום שב"תכו"
[3]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ה, עמוד 1035
.

בתקופה ההלניסטית-רומית המאוחרת יותר זוהה האל אתום עם האל "אֶרוֹן". תרגומים קדומים לתנ"ך (תרגום השבעים והתרגום הקופטי-בוחיירי) כינו את פִּתֹם על שם אֶרוֹן (ארופוליס או ארונפוליס), ובתל-מסחותה עצמו נמצאו גם כן כתובות המזכירות את שם המקום אֶרוֹן. בתל נמצאו גם קערות מהמאה ה-5 לפנה"ס המעידים על הזהות הערבית של בעליהם, ועובדה זאת גם כן מתישבת עם האמירה של הרודוטוס (הסטוריון וגיאוגרף יווני מאותה תקופה) שסיפר שפִּתֹם היתה בימיו עיר ערבית
[4]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ה, עמוד 640
.

אך כאמור לא כל החוקרים מסכימים עם זיהוי זה של פִּתֹם המקראית, ויש המזהים אותה למשל עם תל אל-רתאבה
[5]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, שמות, עמוד 8
. תל אל-רתאבה נמצא כ-13 ק"מ מערבית לתל-מסחותה, גם כן בוואדי תומילאת, וגם בו נמצאו כתובות הקשורות למקדש של האל אתום. תל אל-רתאבה אוכלס ואח"כ ננטש עוד לפני הישוב בתל-מסחותה, ויש המשערים לכן שפִּתֹם המקודשת לאתום שכנה במקור בתל אל-רתאבה ואח"כ עברה לתל-מסחותה שבאותו האזור
[6]הערך עם פִּתֹם בויקיפדיה האנגלית
.
פרקים המזכירים את פִּתֹם
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים

ניתן לקרוא עוד על פִּתֹם באתר של ויקיפדיה.