עַלַמַּפָּה

בתיאור המסלול של מסע העונשין שערכו כְּדָרְלָעֹמֶר ובעלי בריתו בארץ, מצוין שהם הכו את הרְפָאִים (הענקים) ב"עַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם", אֶת הַזּוּזִים בְּהָם, ואת הָאֵימִים בְּשָׁוֵה קִרְיָתָיִם. "אֵמִים" הוא כינויים של הרְפָאִים בפי המוֹאָבִים, ו"שָׁוֵה" משמעו כנראה "מישור". כל המקומות הללו שוכנים בעבר הירדן והם מסודרים מצפון לדרום (תיאור מסלול המלחמה עוד ממשיך דרומה משם).

קִרְיָתָיִם היתה חלק מהנחלה שמֹשֶׁה נתן לשבט רְאוּבֵן בעֵבֶר לַיַּרְדֵּן. לפני התנחלות שבט רְאוּבֵן, היתה קִרְיָתָיִם חלק מממלכת מוֹאָב, והנביא יִרְמְיָהוּ מזכיר אותה בנבואת החורבן שלו למוֹאָב יחד עם ערים מוֹאָבִיּוֹת נוספות שיחרבו במלחמה. לא ברור אם קינה זאת מדברת על ארוע עתידי, או שמדובר בגירסא של קינה קדומה על חורבן מוֹאָב בידי סִיחוֹן מלך האמורי, לפני ימי ההתנחלות. נבואת החורבן של יְחֶזְקֵאל על מוֹאָב, מזכירה גם היא את "קִרְיָתָיְמָה" בין ערי מוֹאָב שיִכָּבְשׁוּ, כעונש למוֹאָב על השמחה לאיד ששמחו בגלל נפילת יְהוּדָה.

האתר של קִרְיָתַיִם לא זוהה בוודאות, וקיימות כמה הצעות זיהוי. קִרְיָתַיִם היתה כאמור חלק מממלכת מוֹאָב ועברה לנחלת שבט רְאוּבֵן, כלומר בין נחל אַרְנוֹן בדרום לאזור ממלכת עַמּוֹן בצפון. ההשערה המקובלת היא ש"מישור\שָׁוֵה קִרְיָתַיִם" הוא מישור מֵידְבָא, ושקִרְיָתַיִם היא אחד התלים הקדומים שבאזור, ובמיוחד חִ'רבת אל-קַרְיַה (כ-10 ק"מ מערבית למֵידְבָא) או בתל ג'לול (כ-5 ק"מ ממזרח לה - ראו במפה). האוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית) מציין שקִרְיָתַיִם היתה בימיו כפר נוצרי וששכנה כ-10 מילין מערבה ממֵידְבָא. המעדיפים את הזיהוי עם תל ג'לול נסמכים על היותו התל הגדול במישור מֵידְבָא מתקופות הברונזה והברזל.