עַלַמַּפָּה

דָוִד אמר לנָתָן הנביא שהוא גר בבית ארזים מפואר בעוד ה' נמצא באוהל. נָתָן מייעץ לדָוִד לעשות מה שליבו אומר לו כי ה' איתו, אך למחרת מספר שה' נגלה לו ואמר שאין לו צורך בבית ושלמעשה הוא עצמו יקים את בית דָוִד עד עולם.

אחרי שדָוִד הרג את אוּרִיָּה כדי לקחת את אישתו בַּת שֶׁבַע, נָתָן סיפר לדָוִד את סיפור כבשת הרש, על עשיר שגזל מעני את כבשתו היחידה שאהב. כשדָוִד הגיב שאותו עשיר הוא בן מוות וישלם את מחיר הכבשה פי ארבע - נָתָן ענה לו ש"אתה האיש!" ונזף בו שלמרות כל הטובות שעשה לו ה' הוא הרג את אוּרִיָּה וגזל את אישתו. העונש על דָוִד הוא שהחרב לא תסור מביתו ושזרים ישכבו עם נשותיו לעיני העולם. דָוִד הודה בחטאו ונָתָן ענה שדָוִד עצמו יחיה אך בנו ימות, וכך אמנם קרה.

כשנולד שְׁלֹמֹה לדָוִד מבַּת שֶׁבַע - הוא היה אהוב על ה' ונשלח להיות אצל נָתָן. כשאֲדֹנִיָּה בֶן חַגִּית, הבכור הנותר לדָוִד התחיל לנהוג כמלך, בַּת שֶׁבַע ונָתָן שיכנעו את דָוִד לעמוד בשבועתו ולתמוך בהמלכת שְׁלֹמֹה. צָדוֹק הַכֹּהֵן, נָתָן הַנָּבִיא וְבְנָיָהוּ בֶּן יְהוֹיָדָע לקחו את שְׁלֹמֹה על הַפִּרְדָּה של דָוִד למעין הגִּחוֹן, כדי למשוח אותו שם למלך.