בָּלָק – עלמפה

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Balaam blessing the Israelites, by illustrators of the 1728 Figures de la Bible, Gerard Hoet (1648-1733), and others, published by P. de Hondt in The Hague in 1728 [Public domain], via Wikimedia Commons

. יג וַיֹּאמֶר אֵלָיו בָּלָק לך לְכָה נָּא אִתִּי אֶל מָקוֹם אַחֵר אֲשֶׁר תִּרְאֶנּוּ מִשָּׁם אֶפֶס קָצֵהוּ תִרְאֶה וְכֻלּוֹ לֹא תִרְאֶה וְקָבְנוֹ לִי מִשָּׁם. וַיִּקָּחֵהוּ שְׂדֵה צֹפִים אֶל רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וַיִּבֶן שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת וַיַּעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ. (י"ג-י"ד)

בָּלָק במקרא

בָּלָק מלך מוֹאָב והמואבים פחדו מבני יִשְׂרָאֵל הרבים, שעִם תום נדודיהם במדבר 40 שנה, חנו על גבול מוֹאָב ליד היַרְדֵּן. בָּלָק שלח שליחים לקרוא לבִּלְעָם ממקום מגוריו בפְּתוֹרָה שליד נהר הפְּרָת כדי שיקלל את העַם. בִּלְעָם ענה שיִתֵּן להם תשובה למחרת, אחרי שה' יאמר לו את דברו בחלום. ה' הופיע לפני בִּלְעָם, ואסר עליו לחזור עם השליחים כי לא יוכל לקלל את העַם המבורך.

בָּלָק שלח משלחת נוספת, ומכובדת אף יותר, כדי לבקש שוב מבִּלְעָם לבוא ולקלל את העַם, והפעם הם הבטיחו לו גם כל תְּמוּרָה שיחפוץ בה. אבל בִּלְעָם ענה שלא יוכל לבוא תמורת כל הון שבעולם, כל עוד ה' מתנגד לכך. הוא הציע להם בכל אופן להשאר וללון עוד לילה אחד בזמן שהוא ישאל שוב את ה' בענין. ה' הופיע שוב לפני בִּלְעָם, והפעם הרשה לו לחזור עם השליחים, אבל לעשות רק מה שה' יאמר לו.

בִּלְעָם יצא לדרך עם אֲתֹנוֹ שראתה עוד לפני בִּלְעָם את המלאך אשר ניצב בדרכם עם חֶרֶב. המַלְאַךְ גער בבִּלְעָם, וצווה עליו להמשיך ללכת עם השליחים, אבל לאמר רק את מה שהמַלְאַךְ יאמר לו להגיד. בָּלָק יצא לקראת בִּלְעָם, ולמחרת בַבֹּקֶר לקח אותו למקום תצפית על קצה המַחֲנֶה של העַם. בִּלְעָם ביקש מבָּלָק לבנות 7 מִזְבְּחֹת ולזבוח עליהם 7 פָּרִים ואֵילִים. בִּלְעָם עזב כדי להתבודד, וה' הופיע לפניו ומסר לו את הדברים אשר יאמר לבָּלָק, ואשר כָּלְלוּ מָשָׁל על עתידו המזהיר של עַם יִשְׂרָאֵל. בָּלָק התאכזב מבִּלְעָם על כך שבֵּרֵךְ במקום לקלל, ויצא איתו למצוא מקום תצפית שני. בִּלְעָם שוב בֵּרֵךְ את העַם, ובָּלָק הכועס לקח אותו למקום תצפית שלישי, אך גם שם בִּלְעָם בֵּרֵךְ את העַם.

בָּלָק כעס הפעם מאוד, וגירש את בִּלְעָם בלי המַתָּנוֹת שהבטיח לו. בִּלְעָם ענה שהרי אמר מראש שלא ינבא דברים שימציא מליבו בִּמְקוֹם את דברי ה'. בִּלְעָם הוסיף להמשיל עוד משלים של חזיונות החוזים את נצחונות עַם יִשְׂרָאֵל על מוֹאָב, אֱדוֹם, עֲמָלֵק, ואת תבוסת בני הַקֵּינִי בידי אַשּׁוּר, ואת תבוסת אַשּׁוּר בידי צִי מכִּתִּים. לסיום, בִּלְעָם ובָּלָק חזרו כל אחד למקומו-.

על פי יְהוֹשֻׁעַ, בָּלָק גם נלחם בְּיִשְׂרָאֵל לפני שקרא לבִּלְעָם לקלל את העם, ויְהוֹשֻׁעַ גם הזכיר בערוב ימיו את סיפור בָּלָק ובִּלְעָם ברשימת העזרות והניסים שעשה ה' לעם יִשְׂרָאֵל. גם הנביא מִיכָה הזכיר את סיפור בָּלָק ובִּלְעָם ברשימת החסדים שעשה ה' לעם, בעוד שהעם בגד ועזב את ה' למרות כל אותם החסדים. השופט יִפְתָּח הזכיר את סיפור בָּלָק ובִּלְעָם במהלך המשא והמתן שניהל עם מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן, אשר טען כי נחלות שבטי עבר הירדן בעצם שייכות לו. על פי יִפְתָּח, עם ישראל כבש את ארץ האמורי בצדק ובעזרת ה', והרי מֶלֶךְ עַמּוֹן אינו חזק מִבָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב שגם אותו הביסו בני יִשְׂרָאֵל בעזרת ה', ומאז יושבים בני ישראל בערי מוֹאָב כבר כ-300 שנה.

פרקים המזכירים את בָּלָק

ספר	פרק
בַּמִּדְבָּר	כ”ב	פרשת בִּלְעָם: העַם מסיים את 40 שנות הנדודים וחונה בעַרְבוֹת מוֹאָב שעל גדות היַרְדֵּן. בָּלָק מלך מוֹאָב והמואבים פוחדים מהעַם הרב, ובָּלָק שולח שליחים לקרוא לבִּלְעָם כדי שיקלל את העַם. אחרי המשלחת השנייה בִּלְעָם מסכים לבוא. הוא רוכב על אֲתֹנוֹ ומַלְאַךְ ה' מפריע להם בדרכם. לבסוף המַלְאַךְ מבהיר לבִּלְעָם שעליו לאמר רק את הדברים שה' יאמר לו להגיד. בָּלָק יוצא לקראת בִּלְעָם ולוקח אותו למקום תצפית על העַם.
בַּמִּדְבָּר	כ”ג	בָּלָק לוקח את בִּלְעָם למקום בו ניתן לצפות בקצה המַחֲנֶה של העַם, ובונה שם 7 מִזְבְּחֹת, עליהם הוא זובח 7 פָּרִים ואֵילִים. הוא ממתין ליד המִזְבְּחֹת, בזמן שבִּלְעָם מתרחק ומקבל את דברי ה' הכוללים ברכות לעַם יִשְׂרָאֵל, אותם הוא מוסר לבָּלָק. בָּלָק כועס שהוא הזמין את בִּלְעָם לקלל את העַם, והנה הוא מברך אותם. בָּלָק מנסה מקום מצפה חדש אבל שוב בִּלְעָם מקבל מה' רק ברכות לעַם. הם מנסים תצפית שלישית.
בַּמִּדְבָּר	כ”ד	בִּלְעָם חוזה עוד נבואה המברכת את עתיד יִשְׂרָאֵל, ובָּלָק מגרש אותו ללא המַתָּנוֹת שהבטיח לו. לפני שבִּלְעָם עוזב הוא מַמְשִׁיל עוד 4 מְשָׁלִים החוזים את נצחונות עַם יִשְׂרָאֵל על מוֹאָב, אֱדוֹם, עֲמָלֵק, ואת תבוסת בני הַקֵּינִי בידי אַשּׁוּר, ותבוסת אַשּׁוּר בידי צִי מכִּתִּים.
יְהוֹשֻׁעַ	כ”ד	יְהוֹשֻׁעַ מזכיר לעם את ניסי ה', מחדש את הברית בינם לבין ה', ושם אבן כעדות תחת עץ האֵלָה בשְׁכֶם. יְהוֹשֻׁעַ מת ונקבר באחוזתו שבתִּמְנַת-סֶרַח. עצמות יוֹסֵף מובאות לקבורה בחלקת שדה בשְׁכֶם. אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הכהן מת ונקבר בגבעת פִּינְחָס.
שׁוֹפְטִים	י”א	יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי נבחר להילחם בבני עַמּוֹן. הוא נודר נדר שאם ינצח הוא יקריב את הראשון שיצא אליו מדלת בֵּיתוֹ, וכשהוא אמנם מנצח, בִּתּוֹ היְחִידָה היא היוצאת לקראתו בשמחה. היא מקבלת את גורלה, ואחרי שהיא מבכה את בתוליה בהרים במשך חודשיים היא חוזרת לאָבִיהָ כדי שיקיים את הנדר.
מִיכָה	ו	ההרים נקראים להיות נוכחים במשפט בין ה' לבין העם. העם מואשם שחטא למרות כל החסדים שבהם זכה מידי ה'. העם שואל איך יוכל לחזור בתשובה, והנביא עונה שה' רק דורש עשיית צדק, חֶסֶד, וצניעות. הנביא מאשים בעושק עניים וברמאות במסחר. העם הולך בדרכי מלכי ישראל החוטאים, ולכן ארצם תהיה לשממה.
נְחֶמְיָה	י”ג	נְחֶמְיָה מבקר אצל המלך אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא, ובינתיים אֶלְיָשִׁיב הכהן הגדול נותן לטוֹבִיָּה מקורבו לִשְׁכָּה במקדש. נְחֶמְיָה חוזר ליְרוּשָׁלַיִם ומשליך את חפצי טוֹבִיָּה מהלִשְׁכָּה. הוא מסדיר שוב את התרומות למשרתי המקדש, וסוגר את השערים בשבתות למניעת חילול שבת ע"י הסוחרים. הוא מעניש את הנישאים בנישואי תערובת, ומגרש אף את בנו של יוֹיָדָע הכהן הגדול שנישא לבת של סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי. לסיום, נְחֶמְיָה מבקש מה' שיזכור לו את כל אלה לזכותו.

ציטוטים נבחרים

פרק	פסוק
בַּמִּדְבָּר-כ"ב	ב-ה	וַיַּרְא בָּלָק בֶּן צִפּוֹר אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמֹרִי. וַיָּגָר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד כִּי רַב הוּא וַיָּקָץ מוֹאָב מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר מוֹאָב אֶל זִקְנֵי מִדְיָן עַתָּה יְלַחֲכוּ הַקָּהָל אֶת כָּל סְבִיבֹתֵינוּ כִּלְחֹךְ הַשּׁוֹר אֵת יֶרֶק הַשָּׂדֶה וּבָלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ לְמוֹאָב בָּעֵת הַהִוא. וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר פְּתוֹרָה אֲשֶׁר עַל הַנָּהָר אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹ לִקְרֹא לוֹ לֵאמֹר הִנֵּה עַם יָצָא מִמִּצְרַיִם הִנֵּה כִסָּה אֶת עֵין הָאָרֶץ וְהוּא יֹשֵׁב מִמֻּלִי.
בַּמִּדְבָּר-כ"ב	ל"ו	וַיִּשְׁמַע בָּלָק כִּי בָא בִלְעָם וַיֵּצֵא לִקְרָאתוֹ אֶל עִיר מוֹאָב אֲשֶׁר עַל גְּבוּל אַרְנֹן אֲשֶׁר בִּקְצֵה הַגְּבוּל.
בַּמִּדְבָּר-כ"ג	א-י"א	וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל בָּלָק בְּנֵה לִי בָזֶה שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת וְהָכֵן לִי בָּזֶה שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים. וַיַּעַשׂ בָּלָק כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר בִּלְעָם וַיַּעַל בָּלָק וּבִלְעָם פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ... וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם מֶה עָשִׂיתָ לִי לָקֹב אֹיְבַי לְקַחְתִּיךָ וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ.
בַּמִּדְבָּר-כ"ד	י-כ"ה	וַיִּחַר אַף בָּלָק אֶל בִּלְעָם וַיִּסְפֹּק אֶת כַּפָּיו וַיֹּאמֶר בָּלָק אֶל בִּלְעָם לָקֹב אֹיְבַי קְרָאתִיךָ וְהִנֵּה בֵּרַכְתָּ בָרֵךְ זֶה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. וְעַתָּה בְּרַח לְךָ אֶל מְקוֹמֶךָ אָמַרְתִּי כַּבֵּד אֲכַבֶּדְךָ וְהִנֵּה מְנָעֲךָ יְהוָה מִכָּבוֹד ... וַיָּקָם בִּלְעָם וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לִמְקֹמוֹ וְגַם בָּלָק הָלַךְ לְדַרְכּוֹ.
יְהוֹשֻׁעַ-כ"ד	ט	וַיָּקָם בָּלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ מוֹאָב וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא לְבִלְעָם בֶּן בְּעוֹר לְקַלֵּל אֶתְכֶם.
שׁוֹפְטִים-י"א	י"ב-כ"ה	וַיִּשְׁלַח יִפְתָּח מַלְאָכִים אֶל מֶלֶךְ בְּנֵי עַמּוֹן לֵאמֹר מַה לִּי וָלָךְ כִּי בָאתָ אֵלַי לְהִלָּחֵם בְּאַרְצִי ... וְעַתָּה הֲטוֹב טוֹב אַתָּה מִבָּלָק בֶּן צִפּוֹר מֶלֶךְ מוֹאָב הֲרוֹב רָב עִם יִשְׂרָאֵל אִם נִלְחֹם נִלְחַם בָּם.
מִיכָה-ו	ב-ה	שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב יְהוָה וְהָאֵתָנִים מֹסְדֵי אָרֶץ כִּי רִיב לַיהוָה עִם עַמּוֹ וְעִם יִשְׂרָאֵל יִתְוַכָּח ... עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִן הַשִּׁטִּים עַד הַגִּלְגָּל לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת יְהוָה.