וָאָקוּם לַיְלָה אֲנִי וַאֲנָשִׁים מְעַט עִמִּי וְלֹא הִגַּדְתִּי לְאָדָם מָה אֱלֹהַי נֹתֵן אֶל לִבִּי לַעֲשׂוֹת לִירוּשָׁלִָם וּבְהֵמָה אֵין עִמִּי כִּי אִם הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֲנִי רֹכֵב בָּהּ (י"ב)
|
|
סיכום
נְחֶמְיָה מקבל רשות וסיוע מאַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא לבנות את חומות יְרוּשָׁלַיִם. הוא מגיע ליְרוּשָׁלַיִם ונאלץ לפעול בהסתר בשל התנגדות המחוזות השכנים (בראשות סַנְבַלַּט, טוֹבִיָּה, וגֶשֶׁם). הוא יוצא לסיור לילי כדי לבחון את מצב החומות ושעריהן ומקבל את הסכמת העם לתוכניותיו.
תקציר
| בחודש נִיסָן של שנת ה-20 למלך [*]~445 לפנה"ס - כמה חודשים לאחר ארועי הפרק הקודם לאחר האבל והצום של נְחֶמְיָה הוא משרת את אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא ביין והמלך שם לב לפניו ה"רעות" של נְחֶמְיָה. הוא מעיר (אולי בקנטרנות?) שמדובר ברוע לב של נְחֶמְיָה ונְחֶמְיָה נבהל ומסביר את מראהו באבל שלו על מצבה החרב של עיר אבותיו ושעריה.
[^]
נְחֶמְיָה פרק א פסוק א: א
דִּבְרֵי נְחֶמְיָה בֶּן חֲכַלְיָה וַיְהִי בְחֹדֶשׁ כסלו [כִּסְלֵיו] שְׁנַת עֶשְׂרִים וַאֲנִי הָיִיתִי בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה.
|
| א וַיְהִי בְּחֹדֶשׁ נִיסָן שְׁנַת עֶשְׂרִים לְאַרְתַּחְשַׁסְתְּא הַמֶּלֶךְ יַיִן לְפָנָיו וָאֶשָּׂא אֶת הַיַּיִן וָאֶתְּנָה לַמֶּלֶךְ וְלֹא הָיִיתִי רַע לְפָנָיו. ב וַיֹּאמֶר לִי הַמֶּלֶךְ מַדּוּעַ פָּנֶיךָ רָעִים וְאַתָּה אֵינְךָ חוֹלֶה אֵין זֶה כִּי אִם רֹעַ לֵב וָאִירָא הַרְבֵּה מְאֹד. ג וָאֹמַר לַמֶּלֶךְ הַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם יִחְיֶה מַדּוּעַ לֹא יֵרְעוּ פָנַי אֲשֶׁר הָעִיר בֵּית קִבְרוֹת אֲבֹתַי חֲרֵבָה וּשְׁעָרֶיהָ אֻכְּלוּ בָאֵשׁ. |
| המלך שואל למבוקשו של נְחֶמְיָה, ונְחֶמְיָה מתפלל לה' ומבקש שהמלך ישלח אותו לבנות את יְרוּשָׁלַיִם. המלך (שלידו יושבת ומקשיבה גם הגבירה הראשית - הַשֵּׁגַל) מבקש לדעת מתי נְחֶמְיָה ישוב אליו ומעניק לו את מבוקשו, בצירוף חיל פרשים ואיגרות לצורך מעבר בטוח במחוז עֵבֶר הַנָּהָר (בוא נמצאת א"י), ואיגרות לאָסָף שֹׁמֵר הַפַּרְדֵּס לצורך אספקת עצים לעבודות הבנייה. אלה כוללות את החומה, שערי מערך הביצורים של הר הבית (הַבִּירָה), ובית המושל בו יֵשֵׁב נְחֶמְיָה. |
| ד וַיֹּאמֶר לִי הַמֶּלֶךְ עַל מַה זֶּה אַתָּה מְבַקֵּשׁ וָאֶתְפַּלֵּל אֶל אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם. ה וָאֹמַר לַמֶּלֶךְ אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב וְאִם יִיטַב עַבְדְּךָ לְפָנֶיךָ אֲשֶׁר תִּשְׁלָחֵנִי אֶל יְהוּדָה אֶל עִיר קִבְרוֹת אֲבֹתַי וְאֶבְנֶנָּה. ו וַיֹּאמֶר לִי הַמֶּלֶךְ וְהַשֵּׁגַל יוֹשֶׁבֶת אֶצְלוֹ עַד מָתַי יִהְיֶה מַהֲלָכֲךָ וּמָתַי תָּשׁוּב וַיִּיטַב לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלָחֵנִי וָאֶתְּנָה לוֹ זְמָן. ז וָאוֹמַר לַמֶּלֶךְ אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב אִגְּרוֹת יִתְּנוּ לִי עַל פַּחֲווֹת עֵבֶר הַנָּהָר אֲשֶׁר יַעֲבִירוּנִי עַד אֲשֶׁר אָבוֹא אֶל יְהוּדָה. ח וְאִגֶּרֶת אֶל אָסָף שֹׁמֵר הַפַּרְדֵּס אֲשֶׁר לַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר יִתֶּן לִי עֵצִים לְקָרוֹת אֶת שַׁעֲרֵי הַבִּירָה אֲשֶׁר לַבַּיִת וּלְחוֹמַת הָעִיר וְלַבַּיִת אֲשֶׁר אָבוֹא אֵלָיו וַיִּתֶּן לִי הַמֶּלֶךְ כְּיַד אֱלֹהַי הַטּוֹבָה עָלָי. ט וָאָבוֹא אֶל פַּחֲווֹת עֵבֶר הַנָּהָר וָאֶתְּנָה לָהֶם אֵת אִגְּרוֹת הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח עִמִּי הַמֶּלֶךְ שָׂרֵי חַיִל וּפָרָשִׁים. |
| סַנְבַלַּט [*]משוער כמושל אזור שומרון וטוֹבִיָּה[*]יהודי מכובד מאזור עבר הירדן מתנגדים לתוכניותיו של נְחֶמְיָה ולכן הוא נאלץ לפעול בהסתר. 3 ימים לאחר בואו הוא יוצא לסיור לילי עם מעט מלווים ובהמת מסע בודדת כדי לבחון את מצב החומות ושעריהן. |
| י וַיִּשְׁמַע סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי וְטוֹבִיָּה הָעֶבֶד הָעַמֹּנִי וַיֵּרַע לָהֶם רָעָה גְדֹלָה אֲשֶׁר בָּא אָדָם לְבַקֵּשׁ טוֹבָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. יא וָאָבוֹא אֶל יְרוּשָׁלִָם וָאֱהִי שָׁם יָמִים שְׁלֹשָׁה. יב וָאָקוּם לַיְלָה אֲנִי וַאֲנָשִׁים מְעַט עִמִּי וְלֹא הִגַּדְתִּי לְאָדָם מָה אֱלֹהַי נֹתֵן אֶל לִבִּי לַעֲשׂוֹת לִירוּשָׁלִָם וּבְהֵמָה אֵין עִמִּי כִּי אִם הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֲנִי רֹכֵב בָּהּ. |
| תיאור מהלך הסיור הלילי. ראו מפה ותיאור מפורט של הסיור להלן. |
| יג וָאֵצְאָה בְשַׁעַר הַגַּיא לַיְלָה וְאֶל פְּנֵי עֵין הַתַּנִּין וְאֶל שַׁעַר הָאַשְׁפֹּת וָאֱהִי שֹׂבֵר בְּחוֹמֹת יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר המפרוצים [הֵם פְּרוּצִים] וּשְׁעָרֶיהָ אֻכְּלוּ בָאֵשׁ. יד וָאֶעֱבֹר אֶל שַׁעַר הָעַיִן וְאֶל בְּרֵכַת הַמֶּלֶךְ וְאֵין מָקוֹם לַבְּהֵמָה לַעֲבֹר תַּחְתָּי. טו וָאֱהִי עֹלֶה בַנַּחַל לַיְלָה וָאֱהִי שֹׂבֵר בַּחוֹמָה וָאָשׁוּב וָאָבוֹא בְּשַׁעַר הַגַּיְא וָאָשׁוּב. |
| רק לאחר הסיור מגלה נְחֶמְיָה למנהיגי העם (החֹרִים וְהסְּגָנִים) על תוכניותיו לשיקום החומה ברשות המלך ובעזרת ה', והם מסכימים לפעול איתו לשם כך. סַנְבַלַּט, טוֹבִיָּה, וגֶשֶׁם הָעַרְבִי [*]משוער כמושל מחוז ערב שמדרום ליְהוּדָה לועגים לבוני החומה ואף מאשימים אותם במרד במלך, ונְחֶמְיָה עונה שה' לצידם ושללועגים לא יהיה חלק ביְרוּשָׁלַיִם.[*]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ב, עמוד 569-568 |
| טז וְהַסְּגָנִים לֹא יָדְעוּ אָנָה הָלַכְתִּי וּמָה אֲנִי עֹשֶׂה וְלַיְּהוּדִים וְלַכֹּהֲנִים וְלַחֹרִים וְלַסְּגָנִים וּלְיֶתֶר עֹשֵׂה הַמְּלָאכָה עַד כֵּן לֹא הִגַּדְתִּי. יז וָאוֹמַר אֲלֵהֶם אַתֶּם רֹאִים הָרָעָה אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ בָהּ אֲשֶׁר יְרוּשָׁלִַם חֲרֵבָה וּשְׁעָרֶיהָ נִצְּתוּ בָאֵשׁ לְכוּ וְנִבְנֶה אֶת חוֹמַת יְרוּשָׁלִַם וְלֹא נִהְיֶה עוֹד חֶרְפָּה. יח וָאַגִּיד לָהֶם אֶת יַד אֱלֹהַי אֲשֶׁר הִיא טוֹבָה עָלַי וְאַף דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר אָמַר לִי וַיֹּאמְרוּ נָקוּם וּבָנִינוּ וַיְחַזְּקוּ יְדֵיהֶם לַטּוֹבָה. יט וַיִּשְׁמַע סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי וְטֹבִיָּה הָעֶבֶד הָעַמּוֹנִי וְגֶשֶׁם הָעַרְבִי וַיַּלְעִגוּ לָנוּ וַיִּבְזוּ עָלֵינוּ וַיֹּאמְרוּ מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹשִׂים הַעַל הַמֶּלֶךְ אַתֶּם מֹרְדִים. כ וָאָשִׁיב אוֹתָם דָּבָר וָאוֹמַר לָהֶם אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם הוּא יַצְלִיחַ לָנוּ וַאֲנַחְנוּ עֲבָדָיו נָקוּם וּבָנִינוּ וְלָכֶם אֵין חֵלֶק וּצְדָקָה וְזִכָּרוֹן בִּירוּשָׁלִָם. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ב | וַיֹּאמֶר לִי הַמֶּלֶךְ: "מַדּוּעַ פָּנֶיךָ רָעִים וְאַתָּה אֵינְךָ חוֹלֶה? אֵין זֶה כִּי אִם רֹעַ לֵב!" |
| ט"ו | וָאֱהִי עֹלֶה בַנַּחַל לַיְלָה וָאֱהִי שֹׂבֵר בַּחוֹמָה, וָאָשׁוּב וָאָבוֹא בְּשַׁעַר הַגַּיְא וָאָשׁוּב. |
| י"ח | וַיֹּאמְרוּ: "נָקוּם וּבָנִינוּ", וַיְחַזְּקוּ יְדֵיהֶם לַטּוֹבָה. |
| כ | "אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, הוּא יַצְלִיחַ לָנוּ, וַאֲנַחְנוּ עֲבָדָיו נָקוּם וּבָנִינוּ, וְלָכֶם אֵין חֵלֶק וּצְדָקָה וְזִכָּרוֹן בִּירוּשָׁלִָם". |
מפת הסיור הלילי של נְחֶמְיָה
פרטי היוצר\ת
.jpg){kind=link}
סיור הלילה של נְחֶמְיָה לאורך חומות ירושלים. נערך על ידי אלון אדיר, על פני מפה טופוגרפית של ירושלים, בעקבות וילסון, עם תיקונים של צימרמן, 1876, של הספריה הלאומית, ואשר נתרמה על ידי אוסף ערן לאור, הספריה הלאומית. ([Public Domain], via Wikimedia Commons ראו פרטים על ידי לחיצה על הקישור).
- ציוני המקומות במפה להלן מבוססים בעיקר על השערות הזיהוי המובאות בעולם התנ"ך - "דניאל עזרא ונחמיה". מהלך החומות מוסכם בדרך כלל אך שרידים של שערים בודדים בלבד נחשפו, ויש עדיין חילוקי דיעות לגבי מיקום השערים ששמם נמסר בספר נְחֶמְיָה. למעשה, תיאורי מהלך החומות בספר נְחֶמְיָה (פרקים ב, ג, י"ב) הם מהמקורות העיקריים להשערת המיקום היחסי של השערים והמגדלים, וזאת מכיוון שהתיאורים עוקבים באופן רצוף אחר אתרי החומה (בסיבוב כנגד השעון בפרק ג ובשני הכוונים בפרק י"ב).
- הסיור הלילי של נְחֶמְיָה התחיל והסתיים ב"שַׁעַר הַגַּיא" (שער 4 במפה). הגיא עובר מאזור שער שכם של היום ודרך רחוב "הגיא" בעיר העתיקה (אזורים שהיו מחוץ לחומות בימי נְחֶמְיָה) ויורד ממערב לעיר דָּוִד עד לנחל קִדְרוֹן. בשנת 1927 גילה ז וו . קראופוט בחפירות מטעם "קרן החקר הבריטית" שרידי שער מתקופת בית ראשון עם שרידי מגדלים משני צדדיו (בערך בנקודה 4 במפה). שער זה מזוהה על ידי רבים כשער הגיא .
-
אחרי שנְחֶמְיָה יצא משער הגיא הוא פנה לכוון דרום. לפי עדויות ארכיאולוגיות והיסטוריות
היה האזור ממערב לעיר דָּוִד מוקף בחומה לפחות מימי החשמונאים (כלומר כמה מאות שנים לאחר ימי נְחֶמְיָה)
אך לא היה מיושב יישוב עירוני לפני ימי החשמונאים. השכונה נקראה "העיר העליונה" בידי יוספוס פלביוס
(בספרו - "מלחמות היהודים").
בעקבות חפירות באזור העיר העתיקה שנערכו אחרי 1967 התגלה קטע מחומה רחבה באזור הצפוני של
קו החומה המשוער כפי שהוא מופיע במפה להלן. קטע החומה שהתגלה הוא מתקופת בית ראשון וקו החומה המשתמע ממנו נפגש עם
הר הבית באזור המתאים לנקודה בה מציין נְחֶמְיָה עצמו את מיקומה של חומה רחבה[^]נְחֶמְיָה פרק ג פסוק ח: ח עַל יָדוֹ הֶחֱזִיק עֻזִּיאֵל בֶּן חַרְהֲיָה צוֹרְפִים וְעַל יָדוֹ הֶחֱזִיק חֲנַנְיָה בֶּן הָרַקָּחִים וַיַּעַזְבוּ יְרוּשָׁלִַם עַד הַחוֹמָה הָרְחָבָה.. עובדות אלה חיזקו את ההשערה שאזור העיר העליונה היה מוקף חומה כבר מימי בית ראשון אך לא היה מיושב אז עדיין ביישוב עירוני צפוף. אחת ההנחות היא שחִזְקִיָּהוּ הקים את החומה הרחבה כחלק מהביצורים שבנה כהכנה למצור האשורי - בנסיון להגן על איזור פרזות כפרי סמוך לעיר. ההשערה היא ש"העיר העליונה" היא שכונת ה"מִּשְׁנֶה" בירושלים הנזכרת למשל ע"י הנביא צְפַנְיָה[^]צְפַנְיָה פרק א פסוק י: י וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה קוֹל צְעָקָה מִשַּׁעַר הַדָּגִים וִילָלָה מִן הַמִּשְׁנֶה וְשֶׁבֶר גָּדוֹל מֵהַגְּבָעוֹת.או כמקום מושבה של חֻלְדָּה הנביאה[^]מְלָכִים-ב פרק כ"ב פסוק י"ד: יד וַיֵּלֶךְ חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן וַאֲחִיקָם וְעַכְבּוֹר וְשָׁפָן וַעֲשָׂיָה אֶל חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה אֵשֶׁת שַׁלֻּם בֶּן תִּקְוָה בֶּן חַרְחַס שֹׁמֵר הַבְּגָדִים וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה וַיְדַבְּרוּ אֵלֶיהָ..
- מכאן נְחֶמְיָה המשיך לכוון "עֵין הַתַּנִּין". שם המעיין אינו ידוע ממקורות נוספים, אך יש המזהים אותו (על סמך הכוון הכללי של מסלולו של נְחֶמְיָה - ראו עולם התנ"ך) עם בִּיר-אַיוּבּ (מעיין 2 במפה) הנזכר במקרא כמה פעמים בשם עין רֹגֵל.
- נְחֶמְיָה עבר ב"שַׁעַר הָאַשְׁפֹּת" (שער 5 במפה) ששימש כמקום לשפיכת האשפה של העיר מטה למדרון בכוון גֵיא בֶן הִנֹּם הטמא. ממיקומו היחסי בתיאור חלקי החומה בנְחֶמְיָה פרק ג נראה שהשער אמור להמצא בדרום עיר דָּוִד.
-
נְחֶמְיָה המשיך ל"שַׁעַר הָעַיִן וְאֶל בְּרֵכַת הַמֶּלֶךְ". הבריכה היא בְּרֵכַת הַשִּׁילוֹחַ שבתוך החומה (מעיין 1 במפה) ששימשה גם להשקיית
גן המלך ממזרח לחומה הסמוכה. הבריכה נמצאת ליד היציאה של נִקְבַּת הַשִּׁלֹחַ שבנה חִזְקִיָּהוּ לקראת המצור של אַשּׁוּר (ממעיין הגִּחוֹן
שנסתם ועד בריכת השילוח[^]מְלָכִים-ב פרק כ פסוק כ: כ וְיֶתֶר דִּבְרֵי חִזְקִיָּהוּ וְכָל גְּבוּרָתוֹ וַאֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַבְּרֵכָה וְאֶת הַתְּעָלָה וַיָּבֵא אֶת הַמַּיִם הָעִירָה הֲלֹא הֵם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לְמַלְכֵי יְהוּדָה.). שַׁעַר הָעַיִן (שער 6 במפה) היה כנראה סמוך לבריכה.
- נְחֶמְיָה ירד לנחל קִדְרוֹן והתקדם צפונה במעלה הנחל, עלה בחזרה מערבה אל עבר החומה ההרוסה וחזר דרכה לתחום עיר דָּוִד. הסיור הסתיים בנקודת המוצא ב"שַׁעַר הַגַּיא". יש המפרשים לעומת זאת את תיאור סיום המסלול כאילו נְחֶמְיָה חזר על עקבותיו בחזרה לשַׁעַר הַגַּיא.
- הסברים על שאר השערים הנזכרים במפה מופיעים בנְחֶמְיָה פרק ג.