סֻכּוֹת – עלמפה

פרטי היוצר\ת

לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Transcription from Deir 'Alla inscription, by Disdero, [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.

כתובת בִּלְעָם בן בְּעור שנמצאה בתל דיר עלא המזוהה עם סֻכּוֹת המקראית

רמת זיהוי : 2 - זיהוי מקובל

כנויים נוספים : תל דיר עלא

סֻכּוֹת במקרא

יש להבחין בין סֻכּוֹת זו שבעבר הַיַּרְדֵּן, לסֻּכֹּת שבמִצְרַיִם שהיתה בין התחנות הראשונות של בני ישראל בנדודיהם. כשיַעֲקֹב התקדם לעבר הארץ לקראת סוף מסעו מחָרָן, הוא נפגש עם אחיו עֵשָׂו באזור פְּנוּאֵל שעל נחל יַבֹּק. אחרי שנפרדו לדרכם, יַעֲקֹב עבר לסֻכּוֹת ובנה שם בָּיִת לעצמו, ו"סֻכּוֹת" כדי לשכן בהן את המִקְנֶה הרב שאיתו הוא הגיע, ולכן קרא למקום בשם זה. סֻכּוֹת נכללה אח"כ בנחלת שבט גָד ששכן בעבר הַיַּרְדֵּן המזרחי. במזמור ס בתְּהִלִּים (ובפסוקים המקבילים במזמור ק"ח) דָוִד שר על ימי ההתנחלות הללו בהם ה' בעצמו מדד את הנחלות וחילק אותן לעַם, ובין הנחלות נזכר "עֵמֶק סֻכּוֹת".

כשהשופט גִּדְעוֹן ערך מרדף בעבר הַיַּרְדֵּן אחרי צבא המדיינים, הוא ביקש מאנשי סֻכּוֹת ופְּנוּאֵל לֶחֶם לאנשיו העייפים. הם סירבו לעזור לו כיוון שעוד לא היה ברור שגִּדְעוֹן ינצח. גִּדְעוֹן הבטיח לחזור לכשינצח, ולהעניש את אַנְשֵׁי סֻכּוֹת בקוצים, ואת פְּנוּאֵל בהרס הַמִּגְדָּל שם. לבסוף גִּדְעוֹן הביס את המדיינים, ואמנם חזר והעניש את זקני סֻכּוֹת בקוצים, אחרי שלכד נער מסֻכּוֹת שמסר לו את רשימת 77 הזקנים (המנהיגים) שם. הוא המשיך וניתץ את המגדל בפְּנוּאֵל, וגם הרג את תושביה.

במכרות שבֵּין סֻכּוֹת וּבֵין צָרְתָן הסמוכות לַיַּרְדֵּן היתה תעשית מתכות, ושם ב"מַעֲבֵה הָאֲדָמָה" יצקו את כלי הנְחֹשֶׁת למקדש בימי שְׁלֹמֹה.

זיהוי המקום

על פי התיאור המקראי שהובא למעלה, סֻכּוֹת היתה עיר ששכנה בעֵמֶק באזור שבין פְּנוּאֵל (המזוהה בד"כ עם תל אַ-דַהַבּ המערבי שעל גדות נחל יַבֹּק) לבין אזור שְׁכֶם, לשם המשיך יַעֲקֹב אחרי ששהה בסֻכּוֹת. העֵמֶק הַפּוֹרֶה שמצפון לשפך נחל יַבֹּק, הנקרא כיום "עֵמֶק סֻכּוֹת", מתאים לתיאור זה. בעֵמֶק ישנם שרידים רבים מתקופת המקרא, ושני תִּלִּים המתחרים על הזיהוי עם העיר סֻכּוֹת המקראית - תל דיר עלא ותל ח'צץ.

תל דיר עלא הוא התל הגדול באזור, ומועדף ע"י רבים גם בגלל שמו, הדומה לכינוי "סכות תרעלה" המופיע בתלמוד הירושלמי. בתל נמצאו שרידי מקדש מוגבה ובו שרידים של חפצי פולחן, וכלי עם "כרטוש" (סמל מלוכה) של הפרעונית טואוסרת. הממצא העיקרי באתר הוא "כתובת בלעם בן בְּעור" שהתגלתה בחפירות בשנת 1967, והמתוארכת לשנים 840–760 לפנה"ס. הכתובת כתובה בדיו על טיט, ולא נשתמרה היטב, והיא כתובה בסגנון שירה ובשפה שֵׁמִית שלא זוהתה בוודאות. הכתובת קשה מאוד לפענוח, אבל נזכר בה "בלעם ברבער" איש חוזה האלוהים ופרטי חזיון הלילה שלו, ומסעו לַשְּׁאוֹל . בִּלְעָם הוא כך הדמות היחידה מהתורה (אך לא משאר התנ"ך) הנזכרת במקור חיצוני. בתל דיר עלא נמצאו גם ממצאים המעידים על תעשית נְחֹשֶׁת מחוץ לעיר, המתאימים אולי לתעשיית הנְחֹשֶׁת של סֻכּוֹת המוזכרת כאמור בפסוק ממְלָכִים-א.

הבעיה בזיהוי של סֻכּוֹת עם תל דיר עלא היא שממצאי החפירות שבה מצביעים על חורבן בשנת 1200 לערך, שאחריו לא היה במקום עוד ישוב עירוני בתקופות המשוערת ככוללת את ימי ההתנחלות והשופטים (בסתירה למסופר על מלחמות גִּדְעוֹן במקרא - ראו למעלה). נראה שגם המקדש שרת בעיקר נוודים שעברו במקום או עלו אליו לרגל. התל השני המזוהה ע"י אחדים עם סֻכּוֹת הוא תל ח'צאץ, בעיקר בזכות משמעות השם בערבית - "סֻכּוֹת".

בכתובת הנצחון של פרעה שִׁישַׁק על מסעו באזור מופיעה רשימת ערים שכבש לאורך מסלולו ממצרים, ויש הקוראים בה את שמות הערים אָדָם, סֻכּוֹת, פְּנִיאֵל ומַּחֲנַיִם (כולן בסביבות עֵמֶק סֻכּוֹת).

פרקים המזכירים את סֻכּוֹת

ספר	פרק
בְּרֵאשִׁית	ל”ג	יַעֲקֹב מתקרב בחשש אל עֵשָׂו, עם לֵאָה, רָחֵל, הַשְּׁפָחוֹת, יוֹסֵף ושאר הבנים. עֵשָׂו רץ לקראתו לחבקו ולנשקו. יַעֲקֹב חונה בסֻכּוֹת ואז רוכש שדה לחנות בו מול שְׁכֶם.
יְהוֹשֻׁעַ	י”ג	יְהוֹשֻׁעַ כבר זקן וה' מציין בפניו שעדיין יש ארץ רבה שיש לרשת ושלא נכבשה, ושבינתיים יש לחלק את מה שיש בין השבטים. מפורטים גבולות השבטים רְאוּבֵן, גָּד, וחצי המְנַשֶּׁה ממזרח ליַרְדֵּן. שבט לֵּוִי לא מקבל נחלה כי ה' הוא נחלתו.
שׁוֹפְטִים	ח	גִּדְעוֹן רודף ומביס את זֶבַח וְצַלְמֻנָּע מַלְכֵי מִדְיָן ואת צבא המדיינים בעבר היַרְדֵּן, ואח"כ חוזר לנקום בתושבי סֻכּוֹת ופְּנוּאֵל שלא עזרו לו כשנצחונו עוד לא היה ברור.
מְלָכִים-א	ז	מבני הארמון - בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן, אוּלָם הָעַמּוּדִים, אוּלָם כִּסֵּא הַמִּשְׁפָּט, בָּיִת לשְׁלֹמֹה ובָּיִת לבת פַּרְעֹה. חִירָם מִצֹּר עושה את כלי הנחושת של המקדש (העַמּוּדִים, היָּם, המְּכֹנוֹת, הכִּיֹּרוֹת, הסִּירוֹת, היָּעִים, והמִּזְרָקוֹת). שְׁלֹמֹה מכין את כלי הזהב - את המזבח, שולחן לחם הַפָּנִים, המנורות וכליהם, ומביא את קודשי דָוִד למקדש.
תְּהִלִּים	ס	דָוִד שר את המִזְמוֹר כאשר נלחם בצבאות אֲרַם, וכשמפקדו - יוֹאָב יצא להלחם באֱדוֹם (וכנראה סבל ממפלות שעליהן מתלונן דָוִד כאן). ה' זנח את העַם וגרם לאדמה לרעוש, אבל עכשיו דָוִד מבקש רפואה ועזרה של ה' לצבא העַם. בחציו השני של המִזְמוֹר (החוזר על פרק ק"ח פסוקים ז-י"דתְּהִלִּים פרק ק"ח פסוקים ז-י"ד: ז לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי. ח אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ אֶעְלֹזָה אֲחַלְּקָה שְׁכֶם וְעֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּד. ט לִי גִלְעָד לִי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחֹקְקִי. י מוֹאָב סִיר רַחְצִי עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי עֲלֵי פְלֶשֶׁת אֶתְרוֹעָע. יא מִי יֹבִלֵנִי עִיר מִבְצָר מִי נָחַנִי עַד אֱדוֹם. יב הֲלֹא אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ וְלֹא תֵצֵא אֱלֹהִים בְּצִבְאֹתֵינוּ. יג הָבָה לָּנוּ עֶזְרָת מִצָּר וְשָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם. יד בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה חָיִל וְהוּא יָבוּס צָרֵינוּ. ) מתוארת עזרת ה' כנגד אויבי העַם בעבר, מול ההזנחה הנוכחית שלו. לכן, המשורר מבקש שה' ילחם שוב לצד העַם.
תְּהִלִּים	ק”ח	בפתיחת המִזְמוֹר (החוזרת על פרק נ"ז פסוקים ח-י"בתְּהִלִּים פרק נ"ז פסוקים ח-י"ב: ח נָכוֹן לִבִּי אֱלֹהִים נָכוֹן לִבִּי אָשִׁירָה וַאֲזַמֵּרָה. ט עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָּׁחַר. י אוֹדְךָ בָעַמִּים אֲדֹנָי אֲזַמֶּרְךָ בַּל אֻמִּים. יא כִּי גָדֹל עַד שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ וְעַד שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ. יב רוּמָה עַל שָׁמַיִם אֱלֹהִים עַל כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ. ) דָוִד מודיע שיכין את עצמו ואת כלי הנגינה שלו וישְׁכִּים לקום לפני עלות השָּׁחַר כדי להעיר את השָּׁחַר בִּנְגִינָתוֹ, בה הוא יהלל את ה'. בחציו השני של המִזְמוֹר (החוזר על פרק ס פסוקים ז-י"דתְּהִלִּים פרק ס פסוקים ז-י"ד: ז לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ ועננו [וַעֲנֵנִי]. ח אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ אֶעְלֹזָה אֲחַלְּקָה שְׁכֶם וְעֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּד. ט לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחֹקְקִי. י מוֹאָב סִיר רַחְצִי עַל אֱדוֹם אַשְׁלִיךְ נַעֲלִי עָלַי פְּלֶשֶׁת הִתְרֹעָעִי. יא מִי יֹבִלֵנִי עִיר מָצוֹר מִי נָחַנִי עַד אֱדוֹם. יב הֲלֹא אַתָּה אֱלֹהִים זְנַחְתָּנוּ וְלֹא תֵצֵא אֱלֹהִים בְּצִבְאוֹתֵינוּ. יג הָבָה לָּנוּ עֶזְרָת מִצָּר וְשָׁוְא תְּשׁוּעַת אָדָם. יד בֵּאלֹהִים נַעֲשֶׂה חָיִל וְהוּא יָבוּס צָרֵינוּ. ) מתוארת עזרת ה' כנגד אויבי העַם בעבר, מול ההזנחה הנוכחית של ה'. לכן, המשורר מבקש שה' ילחם שוב לצד העַם.
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב	ד	פירוט מעשי האומן חִירָם: מִזְבַּח נְחֹשֶׁת ענק, מיכל מים ענק (הַיָּם), כִּיּוֹרִים על מְּכֹנוֹת לשטיפת בשר הקורבנות, 2 העמודים (יָכִין ובֹּעַז) וקישוטיהם, סִּירוֹת, ויָּעִים - כל אלה עשויים נחושת שנוצקה בתוך האדמה. שְׁלֹמֹה עשה את כלי הזָּהָב למקדש - את מִזְבַּח הקטורת, הַשֻּׁלְחָנוֹת, הַמְּנֹרוֹת וכליהם, ומפתחות לדלתות הבַּיִת ולְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים.

ציטוטים נבחרים

פרק	פסוק
בְּרֵאשִׁית-ל"ג	י"ז	וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת.
יְהוֹשֻׁעַ-י"ג	כ"ז	וּבָעֵמֶק בֵּית הָרָם וּבֵית נִמְרָה וְסֻכּוֹת וְצָפוֹן יֶתֶר מַמְלְכוּת סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן הַיַּרְדֵּן וּגְבֻל עַד קְצֵה יָם כִּנֶּרֶת עֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה.
שׁוֹפְטִים-ח	ה-ו	וַיֹּאמֶר לְאַנְשֵׁי סֻכּוֹת תְּנוּ נָא כִּכְּרוֹת לֶחֶם לָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָי כִּי עֲיֵפִים הֵם וְאָנֹכִי רֹדֵף אַחֲרֵי זֶבַח וְצַלְמֻנָּע מַלְכֵי מִדְיָן. וַיֹּאמֶר שָׂרֵי סֻכּוֹת הֲכַף זֶבַח וְצַלְמֻנָּע עַתָּה בְּיָדֶךָ כִּי נִתֵּן לִצְבָאֲךָ לָחֶם.
שׁוֹפְטִים-ח	ט"ז	וַיִּקַּח אֶת זִקְנֵי הָעִיר וְאֶת קוֹצֵי הַמִּדְבָּר וְאֶת הַבַּרְקֳנִים וַיֹּדַע בָּהֶם אֵת אַנְשֵׁי סֻכּוֹת.
מְלָכִים-א-ז	מ"ו	בְּכִכַּר הַיַּרְדֵּן יְצָקָם הַמֶּלֶךְ בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה בֵּין סֻכּוֹת וּבֵין צָרְתָן.
תְּהִלִּים-ס	ח	אֱלֹהִים דִּבֶּר בְּקָדְשׁוֹ אֶעְלֹזָה אֲחַלְּקָה שְׁכֶם וְעֵמֶק סֻכּוֹת אֲמַדֵּד.

ניתן לקרוא עוד על סֻכּוֹת באתר של ויקיפדיה.