עיר
צָרְתָן
רמת זיהוי : 4 - אין זיהוי מבוסס
כנויים נוספים : תל אֻם-חַמָאד
צָרְתָן במקרא
במקרא נזכרות מספר ערים בשמות קרובים לצָרְתָן - כולל גם צְרֵרָתָה, צָרְתַנָה, צְרֵדָתָה, וצְּרֵדָה. חלק מהשמות השונים נזכרים בהקשרים דומים מבחינה גיאוגרפית או מבחינת הסיפור (כמו צָרְתָן וצְרֵדָתָה הנזכרות בפסוקים מקבילים בספרי מְלָכִים ודִּבְרֵי-הַיָּמִים), אך חלק מהקשרים אינם נוגעים זה לזה, וחלוקות הדיעות אם מדובר באותה העיר, בזוג ערים, או ב-3 ערים שונות
[1]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ו, עמוד 768-765
. להלן האיזכורים השונים של השמות הללו:

• כשיְהוֹשֻׁעַ והעם הגיעו לנהר היַרְדֵּן בסוף הנדודים במדבר ולקראת הכניסה לארץ המובטחת, ה' צווה על הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אָרוֹן הַבְּרִית לצעוד עד הירדן שם יתרחש נס שיאפשר לעם לחצות את הנהר. ברגע שרגלי הַכֹּהֲנִים נִטְבְּלוּ בִּקְצֵה הַמָּיִם, ובעוד "הַיַּרְדֵּן מָלֵא עַל כָּל גְּדוֹתָיו", עמדו לפתע המים הרחק בצפון הנהר באזור "אָדָם הָעִיר אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן", והָעָם חצה את ערוץ הנהר בֶּחָרָבָה
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ג פסוק ט"ז: טז וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמַעְלָה קָמוּ נֵד אֶחָד הַרְחֵק מְאֹד באדם [מֵאָדָם] הָעִיר אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן וְהַיֹּרְדִים עַל יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח תַּמּוּ נִכְרָתוּ וְהָעָם עָבְרוּ נֶגֶד יְרִיחוֹ.
.

• במכרות שבֵּין סֻכּוֹת וּבֵין צָרְתָן
[^]מְלָכִים-א פרק ז פסוקים מ"ה-מ"ו: מה וְאֶת הַסִּירוֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְרָקוֹת וְאֵת כָּל הַכֵּלִים האהל [הָאֵלֶּה] אֲשֶׁר עָשָׂה חִירָם לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית יְהוָה נְחֹשֶׁת מְמֹרָט. מו בְּכִכַּר הַיַּרְדֵּן יְצָקָם הַמֶּלֶךְ בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה בֵּין סֻכּוֹת וּבֵין צָרְתָן.
\צְרֵדָתָה
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ד פסוקים ט"ז-י"ז: טז וְאֶת הַסִּירוֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְלָגוֹת וְאֶת כָּל כְּלֵיהֶם עָשָׂה חוּרָם אָבִיו לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לְבֵית יְהוָה נְחֹשֶׁת מָרוּק. יז בְּכִכַּר הַיַּרְדֵּן יְצָקָם הַמֶּלֶךְ בַּעֲבִי הָאֲדָמָה בֵּין סֻכּוֹת וּבֵין צְרֵדָתָה.
הסמוכות לַיַּרְדֵּן היתה תעשית מתכות, ושם ב"מַעֲבֵה הָאֲדָמָה" יצקו את כלי הנְחֹשֶׁת למקדש בימי שְׁלֹמֹה.

• אחרי נצחון צבא גִּדְעוֹן על המִדְיָנִים שחנו מצפון לגִּבְעַת הַמּוֹרֶה, נס הצבא המובס לכוון עבר היַרְדֵּן "עַד בֵּית הַשִּׁטָּה צְרֵרָתָה עַד שְׂפַת אָבֵל מְחוֹלָה" וגִּדְעוֹן צווה לתפוס את מעברות היַרְדֵּן
[^]שׁוֹפְטִים פרק ז פסוקים כ"ב-כ"ד: כב וַיִּתְקְעוּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הַשּׁוֹפָרוֹת וַיָּשֶׂם יְהוָה אֵת חֶרֶב אִישׁ בְּרֵעֵהוּ וּבְכָל הַמַּחֲנֶה וַיָּנָס הַמַּחֲנֶה עַד בֵּית הַשִּׁטָּה צְרֵרָתָה עַד שְׂפַת אָבֵל מְחוֹלָה עַל טַבָּת. כג וַיִּצָּעֵק אִישׁ יִשְׂרָאֵל מִנַּפְתָּלִי וּמִן אָשֵׁר וּמִן כָּל מְנַשֶּׁה וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרֵי מִדְיָן. כד וּמַלְאָכִים שָׁלַח גִּדְעוֹן בְּכָל הַר אֶפְרַיִם לֵאמֹר רְדוּ לִקְרַאת מִדְיָן וְלִכְדוּ לָהֶם אֶת הַמַּיִם עַד בֵּית בָּרָה וְאֶת הַיַּרְדֵּן וַיִּצָּעֵק כָּל אִישׁ אֶפְרַיִם וַיִּלְכְּדוּ אֶת הַמַּיִם עַד בֵּית בָּרָה וְאֶת הַיַּרְדֵּן.
.

• ברשימת הנציבויות של שְׁלֹמֹה נזכר שבַּעֲנָא בֶּן אֲחִילוּד היה נציב על "תַּעְנַךְ וּמְגִדּוֹ וְכָל בֵּית שְׁאָן אֲשֶׁר אֵצֶל צָרְתַנָה מִתַּחַת לְיִזְרְעֶאל מִבֵּית שְׁאָן עַד אָבֵל מְחוֹלָה עַד מֵעֵבֶר לְיָקְמֳעָם"
[^]מְלָכִים-א פרק ד פסוק י"ב: יב בַּעֲנָא בֶּן אֲחִילוּד תַּעְנַךְ וּמְגִדּוֹ וְכָל בֵּית שְׁאָן אֲשֶׁר אֵצֶל צָרְתַנָה מִתַּחַת לְיִזְרְעֶאל מִבֵּית שְׁאָן עַד אָבֵל מְחוֹלָה עַד מֵעֵבֶר לְיָקְמֳעָם.
.

יָרָבְעָם בֶּן נְבָט, המלך הראשון של ממלכת יִשְׂרָאֵל, היה אֶפְרָתִי מִן הַצְּרֵדָה
[^]מְלָכִים-א פרק י"א פסוק כ"ו: כו וְיָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֶפְרָתִי מִן הַצְּרֵדָה וְשֵׁם אִמּוֹ צְרוּעָה אִשָּׁה אַלְמָנָה עֶבֶד לִשְׁלֹמֹה וַיָּרֶם יָד בַּמֶּלֶךְ.
. ויש להבחין בין צְּרֵדָה זו לשאר הערים הנזכרות למעלה ואשר שוכנות כמשתמע בסמוך יותר לירדן וממזרח לו. ראו בעמוד על צְּרֵדָה.
זיהוי המקום
נראה שרשימת האיזכורים המובאת למעלה אינה מתייחסת בכל מקום לאותה העיר, ובכל מקרה אין זיהוי וודאי לאף אחד מהאתרים הנזכרים. כך צְּרֵדָה של יָרָבְעָם האֶפְרָתִי שכנה כאמור בנחלת אפרים שממערב לירדן. האתרים הנזכרים בהקשר עם אָדָם וסֻכּוֹת מתייחסים כמשוער לעיר אחת או שתיים ששכנו בסמוך לירדן וממזרח לו, וקיימות כמה הצעות זיהוי באזורים אלה. בתלמוד נאמר ש"קרייה וצרתן קרייה שנים עשר מיל מזו לזו", ולפיכך יש שזיהו את העיר עם תל אֶ-סַּעִידִיֶּה שבצפון עמק סֻכּוֹת במרחק מתאים מצפון לאָדָם. בתל נמצאו שרידים מתקופת הברונזה (כנענית) וברזל (ישראלית) ומתקופות מאוחרות יותר. יש אף המרחיקים צפונה ומזהים את צָרְתָן עם תל צְלֵיחַאת (ראו במפה).

אתרים צפוניים אלה מתאימים אולי לאיזכורים של צְרֵרָתָה\צָרְתַנָה בהקשר לאָבֵל מְחוֹלָה (במרדף אחרי המִדְיָנִים ובנציבות שְׁלֹמֹה), אך נראה שהם רחוקים מדי מֵאָדָם הָעִיר כדי שזו תחשב "מִצַּד צָרְתָן", ככתוב ב
יְהוֹשֻׁעַ פרק ג פסוק ט"זיְהוֹשֻׁעַ פרק ג פסוק ט"ז: טז וַיַּעַמְדוּ הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמַעְלָה קָמוּ נֵד אֶחָד הַרְחֵק מְאֹד באדם [מֵאָדָם] הָעִיר אֲשֶׁר מִצַּד צָרְתָן וְהַיֹּרְדִים עַל יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח תַּמּוּ נִכְרָתוּ וְהָעָם עָבְרוּ נֶגֶד יְרִיחוֹ.
. לפיכך יש המזהים את צָרְתָן עם תל אֻם-חַמָאד שבעמק סֻכּוֹת בין סֻכּוֹת לבין אָדָם, ואת התל המקראי שבתל אֶ-סַּעִידִיֶּה מזהים במקום זאת עם העיר צָפוֹן הנזכרת מצפון לסֻכּוֹת ברשימת הערים בנחלת שבט גָד
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ג פסוק כ"ז: כז וּבָעֵמֶק בֵּית הָרָם וּבֵית נִמְרָה וְסֻכּוֹת וְצָפוֹן יֶתֶר מַמְלְכוּת סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן הַיַּרְדֵּן וּגְבֻל עַד קְצֵה יָם כִּנֶּרֶת עֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה.
[5]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 22
.
פרקים המזכירים את צָרְתָן
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על צָרְתָן באתרים של ויקיפדיה ועמוד ענן.