פרטי היוצר\ת
The Temple of Bacchus (left) and the medieval fortifications of Baalbek in front of the city in 1959. By H. Grobe, [CC-BY-3.0], via Wikimedia Commons
מתחם המקדשים מהתקופה הרומית בבעל-בק, למרגלות הרי מול-הלבנון.
|
|
רמת זיהוי
: 4 - אין זיהוי מבוסס
כנויים נוספים
: בַּעַל חֶרְמוֹן\בַּעַלבֵּכּ
בַּעַל גָּד במקרא
בַּעַל גָּד שכנה "בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן תַּחַת הַר חֶרְמוֹן"
בַּעַל גָּד נזכרת גם בקצה הדרומי של הָאָרֶץ שעדיין לא נכבשה בימי יְהוֹשֻׁעַ
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"א פסוק י"ז: יז
מִן הָהָר הֶחָלָק הָעוֹלֶה שֵׂעִיר וְעַד בַּעַל גָּד בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן תַּחַת הַר חֶרְמוֹן וְאֵת כָּל מַלְכֵיהֶם לָכַד וַיַּכֵּם וַיְמִיתֵם.
, והיא נזכרת בתיאור הגבול הצפוני של ארץ ישראל שנכבשה בימי יְהוֹשֻׁעַ ממערב לירדן[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"א פסוקים ט"ז-י"ז: טז
וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת הָהָר וְאֶת כָּל הַנֶּגֶב וְאֵת כָּל אֶרֶץ הַגֹּשֶׁן וְאֶת הַשְּׁפֵלָה וְאֶת הָעֲרָבָה וְאֶת הַר יִשְׂרָאֵל וּשְׁפֵלָתֹה.
יז
מִן הָהָר הֶחָלָק הָעוֹלֶה שֵׂעִיר וְעַד בַּעַל גָּד בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן תַּחַת הַר חֶרְמוֹן וְאֵת כָּל מַלְכֵיהֶם לָכַד וַיַּכֵּם וַיְמִיתֵם.
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ב פסוק ז: ז
וְאֵלֶּה מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה מִבַּעַל גָּד בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן וְעַד הָהָר הֶחָלָק הָעֹלֶה שֵׂעִירָה וַיִּתְּנָהּ יְהוֹשֻׁעַ לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל יְרֻשָּׁה כְּמַחְלְקֹתָם.
. בתיאור הגבול הצפוני של נחלת חֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה נזכרת "בַּעַל חֶרְמוֹן"[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ה פסוק כ"ג: כג
וּבְנֵי חֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה יָשְׁבוּ בָּאָרֶץ מִבָּשָׁן עַד בַּעַל חֶרְמוֹן וּשְׂנִיר וְהַר חֶרְמוֹן הֵמָּה רָבוּ.
, אשר יש המזהים אותה עם בַּעַל גָּד[1]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ב, עמוד 289
.
בַּעַל גָּד נזכרת גם בקצה הדרומי של הָאָרֶץ שעדיין לא נכבשה בימי יְהוֹשֻׁעַ
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ג פסוקים א-ה: א
וִיהוֹשֻׁעַ זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו אַתָּה זָקַנְתָּה בָּאתָ בַיָּמִים וְהָאָרֶץ נִשְׁאֲרָה הַרְבֵּה מְאֹד לְרִשְׁתָּהּ.
ב
זֹאת הָאָרֶץ הַנִּשְׁאָרֶת כָּל גְּלִילוֹת הַפְּלִשְׁתִּים וְכָל הַגְּשׁוּרִי.
ג
מִן הַשִּׁיחוֹר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרַיִם וְעַד גְּבוּל עֶקְרוֹן צָפוֹנָה לַכְּנַעֲנִי תֵּחָשֵׁב חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים הָעַזָּתִי וְהָאַשְׁדּוֹדִי הָאֶשְׁקְלוֹנִי הַגִּתִּי וְהָעֶקְרוֹנִי וְהָעַוִּים.
ד
מִתֵּימָן כָּל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וּמְעָרָה אֲשֶׁר לַצִּידֹנִים עַד אֲפֵקָה עַד גְּבוּל הָאֱמֹרִי.
ה
וְהָאָרֶץ הַגִּבְלִי וְכָל הַלְּבָנוֹן מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ מִבַּעַל גָּד תַּחַת הַר חֶרְמוֹן עַד לְבוֹא חֲמָת.
. ברשימה המקבילה של "הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִנִּיחַ יְהוָה לְנַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל" נזכרת "בַּעַל חֶרְמוֹן" במקום "בַּעַל גָּד" בדרום הארץ הנשארת[^]שׁוֹפְטִים פרק ג פסוקים א-ג: א
וְאֵלֶּה הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִנִּיחַ יְהוָה לְנַסּוֹת בָּם אֶת יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ אֵת כָּל מִלְחֲמוֹת כְּנָעַן.
ב
רַק לְמַעַן דַּעַת דֹּרוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְלַמְּדָם מִלְחָמָה רַק אֲשֶׁר לְפָנִים לֹא יְדָעוּם.
ג
חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים וְכָל הַכְּנַעֲנִי וְהַצִּידֹנִי וְהַחִוִּי יֹשֵׁב הַר הַלְּבָנוֹן מֵהַר בַּעַל חֶרְמוֹן עַד לְבוֹא חֲמָת.
.
זיהוי המקום
רכס הרי הַלְּבָנוֹן נישא מצפון לדרום במרכז מדינת לְּבָנוֹן של היום במקביל לים התיכון. ממזרח ובמקביל לו נישא רכס נפרד של הרי "מול הַלְּבָנוֹן" (הכולל את הר החֶרְמוֹן באזורו הדרומי), ובין שתי שורות הרכסים המקבילות מתפרסת "בִּקְעַת הַלְּבָנוֹן".
בַּעַל גָּד שכנה כאמור "בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן תַּחַת הַר חֶרְמוֹן". האתר של העיר לא זוהה בוודאות, והוצעו כמה אתרים קדומים למרגלות החֶרְמוֹן, כמו בחורבות העיר בַּאנִיאַס, או בכפר הלבנוני חַצְבֵיֶה שממערב לחֶרְמוֹן
לעומת זאת יש הטוענים שהר חֶרְמוֹן המקראי מתייחס לא רק להר החֶרְמוֹן של היום בפסגות הדרומיות של הרי מול-הַלְּבָנוֹן, אלא לכל הרי מול הַלְּבָנוֹן. הגבול הצפוני של הארץ המובטחת עובר בכל אופן צפונית בהרבה מהר החֶרְמוֹן של היום (ראו למשל בבַּמִּדְבָּר פרק ל"ד), ולכן יש המחפשים את בַּעַל גָּד שבגבול הצפוני של הארץ שנכבשה בפועל בימי יְהוֹשֻׁעַ גם כן באזור צפוני יותר, ואחת ההצעות המקובלות היא עם בַּעַלבֵּכּ השוכנת בעמק הנמצא מעט ממזרח לחלק צפוני יותר של בִּקְעַת הַלְּבָנוֹן (ראו במפה). כיום ידועה בַּעַלבֵּכּ בעיקר בשל מתחם המקדשים המרשים שלה מהתקופה הרומית (ראו צילום), אך על התל שעליו נבנה המתחם שכן יישוב כנעני כבר בתקופת הברונזה המוקדמת (2900 לפנה"ס), והמשיך להיות מיושב כמעט ברציפות לאורך הדורות.
העמק הפורה בו שוכנת בַּעַלבֵּכּ מושקה ע"י מעיינות ומי השלגים הנמסים מהרי מול-הלבנון באביב. העיר לא היתה בעלת חשיבות מסחרית מיוחדת אך כנראה שהייתה מרכז לפולחן דתי כבר בתקופה הכנענית, כפי שמרמז שמה - בַּעַל הוא האל הכנעני הידוע, ויש ששיערו שבַּעַל-בֵּכּ הוא אולי "אדון הבקעה" (אך אין הדבר וודאי). בכל אופן במתחם המקדשים הרומי ניצבו לפני כן מקדשים לאלים הכנענים הראשיים.
[2]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ב, עמוד 286
.
לעומת זאת יש הטוענים שהר חֶרְמוֹן המקראי מתייחס לא רק להר החֶרְמוֹן של היום בפסגות הדרומיות של הרי מול-הַלְּבָנוֹן, אלא לכל הרי מול הַלְּבָנוֹן. הגבול הצפוני של הארץ המובטחת עובר בכל אופן צפונית בהרבה מהר החֶרְמוֹן של היום (ראו למשל בבַּמִּדְבָּר פרק ל"ד), ולכן יש המחפשים את בַּעַל גָּד שבגבול הצפוני של הארץ שנכבשה בפועל בימי יְהוֹשֻׁעַ גם כן באזור צפוני יותר, ואחת ההצעות המקובלות היא עם בַּעַלבֵּכּ השוכנת בעמק הנמצא מעט ממזרח לחלק צפוני יותר של בִּקְעַת הַלְּבָנוֹן (ראו במפה). כיום ידועה בַּעַלבֵּכּ בעיקר בשל מתחם המקדשים המרשים שלה מהתקופה הרומית (ראו צילום), אך על התל שעליו נבנה המתחם שכן יישוב כנעני כבר בתקופת הברונזה המוקדמת (2900 לפנה"ס), והמשיך להיות מיושב כמעט ברציפות לאורך הדורות.
העמק הפורה בו שוכנת בַּעַלבֵּכּ מושקה ע"י מעיינות ומי השלגים הנמסים מהרי מול-הלבנון באביב. העיר לא היתה בעלת חשיבות מסחרית מיוחדת אך כנראה שהייתה מרכז לפולחן דתי כבר בתקופה הכנענית, כפי שמרמז שמה - בַּעַל הוא האל הכנעני הידוע, ויש ששיערו שבַּעַל-בֵּכּ הוא אולי "אדון הבקעה" (אך אין הדבר וודאי). בכל אופן במתחם המקדשים הרומי ניצבו לפני כן מקדשים לאלים הכנענים הראשיים.
פרקים המזכירים את בַּעַל גָּד
ציטוטים נבחרים
ניתן לקרוא עוד על בַּעַל גָּד באתר של ויקיפדיה.