מקום
הר חֶרְמוֹן
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Snowy Mount Hermon as seen from Mt. Bental. By Almog, [Public domain], via Wikimedia Commons
הר החֶרְמוֹן המושלג כפי שנראה מפסגת הר בנטל
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

נהר הירדן על רקע הר חרמון. האלקושי [CC-BY-SA-4.0]. Original image size reduced by Allon Adir.
היַרְדֵּן באזור מוצאו למרגלות החרמון, אחרי שהתחברו יוּבַלָּיו - הנחלים שְׂנִיר, דָּן, וחֶרְמוֹן
רמת זיהוי : 1 - זיהוי ודאי
כנויים נוספים : שְׂנִיר\שִׂרְיֹן\שִׂיאֹן?
הר חֶרְמוֹן במקרא
הַר החֶרְמוֹן מתנשא מעל בִּקְעַת הַלְּבָנוֹן
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"א פסוק י"ז: יז מִן הָהָר הֶחָלָק הָעוֹלֶה שֵׂעִיר וְעַד בַּעַל גָּד בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן תַּחַת הַר חֶרְמוֹן וְאֵת כָּל מַלְכֵיהֶם לָכַד וַיַּכֵּם וַיְמִיתֵם.
כחלק מהָרֵי הַלְּבָנוֹן
[^]שׁוֹפְטִים פרק ג פסוק ג: ג חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים וְכָל הַכְּנַעֲנִי וְהַצִּידֹנִי וְהַחִוִּי יֹשֵׁב הַר הַלְּבָנוֹן מֵהַר בַּעַל חֶרְמוֹן עַד לְבוֹא חֲמָת.
, והוא נזכר גם כנמצא ב"אֶרֶץ יַרְדֵּן"
[^]תְּהִלִּים פרק מ"ב פסוק ז: ז אֱ‍לֹהַי עָלַי נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח עַל כֵּן אֶזְכָּרְךָ מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן וְחֶרְמוֹנִים מֵהַר מִצְעָר.
. בחֶרְמוֹן היו שוכנים אֲרָיוֹת ונְמֵרִים
[^]שִׁיר-הַשִּׁירִים פרק ד פסוק ח: ח אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה מֵרֹאשׁ שְׂנִיר וְחֶרְמוֹן מִמְּעֹנוֹת אֲרָיוֹת מֵהַרְרֵי נְמֵרִים.
, והוא נזכר במקרא יחד עם הרים ידועים אחרים, כמו הר תָּבֹר
[^]תְּהִלִּים פרק פ"ט פסוק י"ג: יג צָפוֹן וְיָמִין אַתָּה בְרָאתָם תָּבוֹר וְחֶרְמוֹן בְּשִׁמְךָ יְרַנֵּנוּ.
והר צִיּוֹן (לשם היה החֶרְמוֹן כביכול מוריד את הטַל הרענן שבו
[^]תְּהִלִּים פרק קל"ג פסוק ג: ג כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן כִּי שָׁם צִוָּה יְהוָה אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים עַד הָעוֹלָם.
).

המקרא מזכיר כמה שמות שונים לחֶרְמוֹן: הוא מכונה "שִׂרְיֹן" בפי צִידֹנִים, ו"שְׂנִיר" בפי הָאֱמֹרִים
[^]דְּבָרִים פרק ג פסוק ט: ט צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן שִׂרְיֹן וְהָאֱמֹרִי יִקְרְאוּ לוֹ שְׂנִיר.
, ונאמר שגם "הַר שִׂיאֹן" הוא כינוי לחֶרְמוֹן
[^]דְּבָרִים פרק ד פסוק מ"ח: מח מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל שְׂפַת נַחַל אַרְנֹן וְעַד הַר שִׂיאֹן הוּא חֶרְמוֹן.
. נזכר גם "בַּעַל חֶרְמוֹן" כנראה ככינוי המקודש של ההר בו היה פולחן לאל המקומי
[^]שׁוֹפְטִים פרק ג פסוק ג: ג חֲמֵשֶׁת סַרְנֵי פְלִשְׁתִּים וְכָל הַכְּנַעֲנִי וְהַצִּידֹנִי וְהַחִוִּי יֹשֵׁב הַר הַלְּבָנוֹן מֵהַר בַּעַל חֶרְמוֹן עַד לְבוֹא חֲמָת.
, והעיר בַּעַל גָּד ששכנה למרגלות החֶרְמוֹן
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ג פסוק ה: ה וְהָאָרֶץ הַגִּבְלִי וְכָל הַלְּבָנוֹן מִזְרַח הַשֶּׁמֶשׁ מִבַּעַל גָּד תַּחַת הַר חֶרְמוֹן עַד לְבוֹא חֲמָת.
.

החֶרְמוֹן נכלל בממלכתו של עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ב פסוקים ד-ו: ד וּגְבוּל עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן מִיֶּתֶר הָרְפָאִים הַיּוֹשֵׁב בְּעַשְׁתָּרוֹת וּבְאֶדְרֶעִי. ה וּמֹשֵׁל בְּהַר חֶרְמוֹן וּבְסַלְכָה וּבְכָל הַבָּשָׁן עַד גְּבוּל הַגְּשׁוּרִי וְהַמַּעֲכָתִי וַחֲצִי הַגִּלְעָד גְּבוּל סִיחוֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן. ו מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הִכּוּם וַיִּתְּנָהּ מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה יְרֻשָּׁה לָרֻאוּבֵנִי וְלַגָּדִי וְלַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה.
, והיה לגבול הצפוני של כיבושי ההתנחלות של העַם בימי מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן
[^]דְּבָרִים פרק ג פסוק ח: ח וַנִּקַּח בָּעֵת הַהִוא אֶת הָאָרֶץ מִיַּד שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִנַּחַל אַרְנֹן עַד הַר חֶרְמוֹן.
. בקרב מֵי מֵרוֹם יְהוֹשֻׁעַ הביס את המלכים הַכְּנַעֲנִים שהתקבצו כנגדו שם, וכבש את האזור
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"א פסוקים ג-ה, ט"ז-י"ז: ג הַכְּנַעֲנִי מִמִּזְרָח וּמִיָּם וְהָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי בָּהָר וְהַחִוִּי תַּחַת חֶרְמוֹן בְּאֶרֶץ הַמִּצְפָּה. ד וַיֵּצְאוּ הֵם וְכָל מַחֲנֵיהֶם עִמָּם עַם רָב כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם לָרֹב וְסוּס וָרֶכֶב רַב מְאֹד. ה וַיִּוָּעֲדוּ כֹּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וַיָּבֹאוּ וַיַּחֲנוּ יַחְדָּו אֶל מֵי מֵרוֹם לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל. ... טז וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת הָהָר וְאֶת כָּל הַנֶּגֶב וְאֵת כָּל אֶרֶץ הַגֹּשֶׁן וְאֶת הַשְּׁפֵלָה וְאֶת הָעֲרָבָה וְאֶת הַר יִשְׂרָאֵל וּשְׁפֵלָתֹה. יז מִן הָהָר הֶחָלָק הָעוֹלֶה שֵׂעִיר וְעַד בַּעַל גָּד בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן תַּחַת הַר חֶרְמוֹן וְאֵת כָּל מַלְכֵיהֶם לָכַד וַיַּכֵּם וַיְמִיתֵם.
. כך היה החֶרְמוֹן לגבול הצפוני של נחלת חֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה שהתנחל בבָּשָׁן
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ה פסוק כ"ג: כג וּבְנֵי חֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה יָשְׁבוּ בָּאָרֶץ מִבָּשָׁן עַד בַּעַל חֶרְמוֹן וּשְׂנִיר וְהַר חֶרְמוֹן הֵמָּה רָבוּ.
.
זיהוי המקום
קיימת מחלוקת אם החֶרְמוֹן המקראי מתייחס להרי מול-הלבנון כולם, או ששִׂרְיֹן\שְׂנִיר הם אמנם הרי מול-הלבנון, אך "החֶרְמוֹן" מתייחס רק להר הנקרא כך היום, כלומר לפסגות הדרומיות של הרי מול-הלבנון
[2]לקסיקון מקראי, הוצאת דביר, 1965, מנחם סוליאלי ומשה ברכוז, א-כ, עמוד 318
. בכל מקרה השם שִׂרְיֹן\שְׂנִיר (בצורות כתיב שונות) נזכר במובן של הרי מול הלבנון בכתבים עתיקים, כולל בכתבי המְאֵרוֹת המִצְרִיִים (כתבים מאגיים מתחילת האלף השני לפנה"ס במִצְרַיִם הקדומה, שנועדו לפגוע באויבים השונים של מצרים), בכתבי אוגרית, ובכתובות המתארות את כיבושי תִּגְלַת-פַּלְאֶסֶר השלישי מלך אַשּׁוּר באזור בשנת 741 לפנה"ס (שם נזכר שחֲזָאֵל מלך אֲרַם דַמָּשֶׂק ניסה להתבצר בהר שְׂנִיר שמול הלבנון)
[4]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ג, עמוד 295
.

גובה החֶרְמוֹן הוא כ-2,814 מטר מעל הים (בצד הסורי), והוא ההר הגבוה ביותר בישראל (כאן פסגתו מגיעה לגובה 2,236 מטר). החֶרְמוֹן מושלג כל חורף, והפסגות הגבוהות והקפואות שומרות על השלג שם במשך חודשים ארוכים, אך שאר השלג נמס ומתווסף למקורות היַרְדֵּן שלמרגלות ההר. הצמחייה בפסגות מוגבלת לעשבוניים ולשיחים שונים, אך אזור הדרגות הנמוכות יותר ידוע בעצי הפרי הנשירים המשובחים שלו, כולל דובדבנים, תפוחים, ושזיפים.
פרקים המזכירים את הר חֶרְמוֹן
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על הר חֶרְמוֹן באתר של ויקיפדיה.
טיולים באזור: מסלולי הטיול בהר חרמון, באתר ויקי מסע
המידע המובא באתרי הטיולים השונים המקושרים כאן הוא בגדר המלצה והינו כללי בלבד. אתר עַלַמַּפָּה או מפעיליו כמובן אינם אחראים על המידע המובא באתרים המקושרים, או על תוצאות הטיולים, והאחריות מוטלת על המטייל\ת לנהוג באחריות הנדרשת כולל לימוד המצב העדכני במקורות נוספים, הכנה מתאימה, ושמירה על הזהירות הנדרשת מאופי המקום והמטיילים.