וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר.
פרטי היוצר\ת
Sciatic nerve, anterior view. From Wikimedia Commons, by K. D. Schroeder. (KDS4444) / [CC-BY-SA-4.0]
"כַּף הַיָּרֵךְ" מזוהה עם המַרְחֶשֶׁת\Acetabulum - היא השקע בתחתית האגן בו נפגש ראש עצם הירך עם אגן הירכיים (משמאל באיור). "גִיד הַנָּשֶׁה" מזוהה עם עצב השת\Nervus ischiadicus - הוא העצב הגדול והרחב ביותר בגוף האדם, העובר דרך האגן בצד האחורי של הירך לכיוון כף הרגל (בצהוב בתמונה)
[1]עולם התנ"ך, ספר בְּרֵאשִׁית עמ' 191.
.
|
|
סיכום
יַעֲקֹב שולח מנחות שלום לעֵשָׂו, ומודאג כשהוא שומע שעֵשָׂו מתקרב אליו עם 400 איש. יַעֲקֹב חוצה את נחל יַבֹּק ונאבק עם מלאך ה'. יַעֲקֹב מחזיק מעמד, אך המלאך פוגע לו בגיד בירך, ומשנה אח"כ את שמו של יַעֲקֹב ל"יִשְׂרָאֵל".
תקציר
| יַעֲקֹב נפרד מלָבָן ומתכונן למפגש עם עֵשָׂו: לָבָן נפרד מיַעֲקֹב ומשאר משפחתו. יַעֲקֹב נתקל בדרכו במלאכי ה' וקורא למקום מַחֲנָיִם. |
| א וַיַּשְׁכֵּם לָבָן בַּבֹּקֶר וַיְנַשֵּׁק לְבָנָיו וְלִבְנוֹתָיו וַיְבָרֶךְ אֶתְהֶם וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב לָבָן לִמְקֹמוֹ. ב וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים. ג וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם. |
| יַעֲקֹב שולח משלחת לאֱדוֹם כדי לפייס את עֵשָׂו ולהציע לו מנחה של בהמות מִקְנֶה. השליחים חוזרים ומספרים שעֵשָׂו מתקרב אליו עם 400 איש. יַעֲקֹב נבהל ומפצל את מחנהו לשני מחנות, כדי שלפחות אחד ישרוד את התקפת עֵשָׂו הצפויה (הסבר נוסף לשם המקום - "מַחֲנָיִם"). |
| ד וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה אֱדוֹם. ה וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה. ו וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ. ז וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים אֶל יַעֲקֹב לֵאמֹר בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו וְגַם הֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ. ח וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וְאֶת הַצֹּאן וְאֶת הַבָּקָר וְהַגְּמַלִּים לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת. ט וַיֹּאמֶר אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה. |
| יַעֲקֹב מתפלל לה' ומזכיר לו שהוא זה שצווה עליו לשוב לארצו [^]בְּרֵאשִׁית פרק ל"א פסוק ג: ג
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל יַעֲקֹב שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וּלְמוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ.
. יַעֲקֹב קטן ולא ראוי לכל החסדים שה' עושה לו, אבל הוא מבקש מה' להגן עליו ועל משפחתו מעֵשָׂו, וכך יתאפשר קיום ההבטחה שצאצאיו יהיו לגוי גדול[^]בְּרֵאשִׁית פרק כ"ח פסוק י"ד: יד
וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה וְנִבְרֲכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ.
. |
| י וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי אָבִי יִצְחָק יְהוָה הָאֹמֵר אֵלַי שׁוּב לְאַרְצְךָ וּלְמוֹלַדְתְּךָ וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ. יא קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת. יב הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ פֶּן יָבוֹא וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים. יג וְאַתָּה אָמַרְתָּ הֵיטֵב אֵיטִיב עִמָּךְ וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִסָּפֵר מֵרֹב. |
| יַעֲקֹב שולח לעֵשָׂו מנחות של בהמות מִקְנֶה בקבוצות נפרדות, אחת אחרי השניה. הוא מבקש מכל עֶבֶד המוביל קבוצת בהמות כזאת לאמר לעֵשָׂו שזו מנחה עבורו מיַעֲקֹב, אשר מגיע גם כן בסוף השיירה. יַעֲקֹב שולח כך עזים, תיישים, רחלים, אילים, גמלים, פרות, פרים, אתונות ועיירים, והוא סוקר את כל קבוצות העדרים העוברות על פניו. אח"כ בלילה יַעֲקֹב חוצה בעצמו את נחל יַבֹּק עם משפחתו ורכושו. |
| יד וַיָּלֶן שָׁם בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיִּקַּח מִן הַבָּא בְיָדוֹ מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו. טו עִזִּים מָאתַיִם וּתְיָשִׁים עֶשְׂרִים רְחֵלִים מָאתַיִם וְאֵילִים עֶשְׂרִים. טז גְּמַלִּים מֵינִיקוֹת וּבְנֵיהֶם שְׁלֹשִׁים פָּרוֹת אַרְבָּעִים וּפָרִים עֲשָׂרָה אֲתֹנֹת עֶשְׂרִים וַעְיָרִם עֲשָׂרָה. יז וַיִּתֵּן בְּיַד עֲבָדָיו עֵדֶר עֵדֶר לְבַדּוֹ וַיֹּאמֶר אֶל עֲבָדָיו עִבְרוּ לְפָנַי וְרֶוַח תָּשִׂימוּ בֵּין עֵדֶר וּבֵין עֵדֶר. יח וַיְצַו אֶת הָרִאשׁוֹן לֵאמֹר כִּי יִפְגָּשְׁךָ עֵשָׂו אָחִי וִשְׁאֵלְךָ לֵאמֹר לְמִי אַתָּה וְאָנָה תֵלֵךְ וּלְמִי אֵלֶּה לְפָנֶיךָ. יט וְאָמַרְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹב מִנְחָה הִוא שְׁלוּחָה לַאדֹנִי לְעֵשָׂו וְהִנֵּה גַם הוּא אַחֲרֵינוּ. כ וַיְצַו גַּם אֶת הַשֵּׁנִי גַּם אֶת הַשְּׁלִישִׁי גַּם אֶת כָּל הַהֹלְכִים אַחֲרֵי הָעֲדָרִים לֵאמֹר כַּדָּבָר הַזֶּה תְּדַבְּרוּן אֶל עֵשָׂו בְּמֹצַאֲכֶם אֹתוֹ. כא וַאֲמַרְתֶּם גַּם הִנֵּה עַבְדְּךָ יַעֲקֹב אַחֲרֵינוּ כִּי אָמַר אֲכַפְּרָה פָנָיו בַּמִּנְחָה הַהֹלֶכֶת לְפָנָי וְאַחֲרֵי כֵן אֶרְאֶה פָנָיו אוּלַי יִשָּׂא פָנָי. כב וַתַּעֲבֹר הַמִּנְחָה עַל פָּנָיו וְהוּא לָן בַּלַּיְלָה הַהוּא בַּמַּחֲנֶה. כג וַיָּקָם בַּלַּיְלָה הוּא וַיִּקַּח אֶת שְׁתֵּי נָשָׁיו וְאֶת שְׁתֵּי שִׁפְחֹתָיו וְאֶת אַחַד עָשָׂר יְלָדָיו וַיַּעֲבֹר אֵת מַעֲבַר יַבֹּק. כד וַיִּקָּחֵם וַיַּעֲבִרֵם אֶת הַנָּחַל וַיַּעֲבֵר אֶת אֲשֶׁר לוֹ. |
| יַעֲקֹב נאבק במלאך: יַעֲקֹב מוצא את עצמו לבדו (מעבר ליַבֹּק) ונאבק עם "אִישׁ" עד הבוקר. האִישׁ אינו מצליח לגבור על יַעֲקֹב, ולבסוף נוגע לו בגִיד הַנָּשֶׁה ונוקע ליעקב את כַּף-היֶרֶךְ. האִישׁ מבקש שיַעֲקֹב יניח לו, ויַעֲקֹב דורש ברכה בתמורה. האיש משנה את שם יַעֲקֹב ל"יִשְׂרָאֵל" כי שָׂרִה עִם-ה' ויָכֹל. האִישׁ מסרב לגלות את שמו שלו, אבל מברך את יַעֲקֹב. יַעֲקֹב קורא למקום "פְּנִיאֵל" כי שם ראה את פְּנֵי ה'. בבוקר הולך יַעֲקֹב מהמקום בעודו צולע מפגיעת האִישׁ, ולכן מאז אסורה על בְנֵי יִשְׂרָאֵל אכילת גִיד הַנָּשֶׁה. |
| כה וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר. כו וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ. כז וַיֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי. כח וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַה שְּׁמֶךָ וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב. כט וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל. ל וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הַגִּידָה נָּא שְׁמֶךָ וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם. לא וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים וַתִּנָּצֵל נַפְשִׁי. לב וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ כַּאֲשֶׁר עָבַר אֶת פְּנוּאֵל וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ. לג עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה אֲשֶׁר עַל כַּף הַיָּרֵךְ עַד הַיּוֹם הַזֶּה כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּגִיד הַנָּשֶׁה. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| כ"ט | וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וַתּוּכָל. |