עֻיוּן מוּסַא - למרגלות הר נבו. צילום משנת 1864.
|
רמת זיהוי
: 4 - אין זיהוי מבוסס
כנויים נוספים
: עֻיוּן מוּסַא
בֵית פְּעוֹר במקרא
"פְּעוֹר" או "בַעַל פְּעוֹר" היה אחד האלילים המוֹאָבִיִּים, ומקדשו\ביתו היה בישוב בֵּית-פְּעוֹר. היישוב שכן על או בסמוך למקום גבוה על הר פְּעוֹר ("רֹאשׁ הַפְּעוֹר") שממנו נשקפים "פְּנֵי הַיְשִׁימֹן" ומראשו צפו בָּלָק ובִּלְעָם על בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
לקראת הכניסה לארץ, העַם חנה בַּגַּיְא שמול בֵּית-פְּעוֹר
בני השבטים רְאוּבֵן וגָד ביקשו להתנחל באזורים שנכבשו מהָאֱמֹרִים ממזרח ליַרְדֵּן. אחרי שהבטיחו לצאת חלוצים לפני כל העַם כדי לעזור בכיבוש הארץ שממערב ליַרְדֵּן, מֹשֶׁה קבע את האזור שמצפון לאַרְנוֹן לנחלת שבט רְאוּבֵן, עד המִּישֹׁר הרחב של מֵידְבָא והעיר חֶשְׁבּוֹן, ובֵית פְּעוֹר נזכרת ברשימת ערי רְאוּבֵן שבאזור זה (כשאחריה חותמות את הרשימה אַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה ובֵּית הַיְשִׁמוֹת)
[^]בַּמִּדְבָּר פרק כ"ג פסוק כ"ח: כח
וַיִּקַּח בָּלָק אֶת בִּלְעָם רֹאשׁ הַפְּעוֹר הַנִּשְׁקָף עַל פְּנֵי הַיְשִׁימֹן.
. בני יִשְׂרָאֵל הודחו ע"י בְּנוֹת מוֹאָב לעבוד את בַעַל פְּעוֹר כשישבו בשִּׁטִּים הסמוכה, וה' הכה אותם במַּגֵּפָה, וחטא זה נזכר עוד מספר פעמים במקרא כסמל לנטייה של העם לחטוא לה' עוד מימי קדם[^]הוֹשֵׁעַ פרק ט פסוק י: י
כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר מָצָאתִי יִשְׂרָאֵל כְּבִכּוּרָה בִתְאֵנָה בְּרֵאשִׁיתָהּ רָאִיתִי אֲבוֹתֵיכֶם הֵמָּה בָּאוּ בַעַל פְּעוֹר וַיִּנָּזְרוּ לַבֹּשֶׁת וַיִּהְיוּ שִׁקּוּצִים כְּאָהֳבָם.
.
לקראת הכניסה לארץ, העַם חנה בַּגַּיְא שמול בֵּית-פְּעוֹר
[^]דְּבָרִים פרק ג פסוק כ"ט: כט
וַנֵּשֶׁב בַּגָּיְא מוּל בֵּית פְּעוֹר.
ושם מסר לו מֹשֶׁה את חוקי הַתּוֹרָה[^]דְּבָרִים פרק ד פסוקים מ"ה-מ"ו: מה
אֵלֶּה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם.
מו
בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּגַּיְא מוּל בֵּית פְּעוֹר בְּאֶרֶץ סִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן אֲשֶׁר הִכָּה מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם.
, ושם גם נקבר אח"כ מֹשֶׁה במקום לא ידוע[^]דְּבָרִים פרק ל"ד פסוקים ה-ו: ה
וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד יְהוָה בְּאֶרֶץ מוֹאָב עַל פִּי יְהוָה.
ו
וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּיְ בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
.
בני השבטים רְאוּבֵן וגָד ביקשו להתנחל באזורים שנכבשו מהָאֱמֹרִים ממזרח ליַרְדֵּן. אחרי שהבטיחו לצאת חלוצים לפני כל העַם כדי לעזור בכיבוש הארץ שממערב ליַרְדֵּן, מֹשֶׁה קבע את האזור שמצפון לאַרְנוֹן לנחלת שבט רְאוּבֵן, עד המִּישֹׁר הרחב של מֵידְבָא והעיר חֶשְׁבּוֹן, ובֵית פְּעוֹר נזכרת ברשימת ערי רְאוּבֵן שבאזור זה (כשאחריה חותמות את הרשימה אַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה ובֵּית הַיְשִׁמוֹת)
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ג פסוקים ט"ו, כ: טו
וַיִּתֵּן מֹשֶׁה לְמַטֵּה בְנֵי רְאוּבֵן לְמִשְׁפְּחֹתָם.
... כ
וּבֵית פְּעוֹר וְאַשְׁדּוֹת הַפִּסְגָּה וּבֵית הַיְשִׁמוֹת.
.
זיהוי המקום
בֵית פְּעוֹר שכנה כאמור סמוך להר בצפון מואב וממזרח לירדן ממנו נשקף המדבר, לא הרחק משִּׁטִּים ובתחום נחלת ראובן שהגיעה כאמור עד מֵידְבָא וחֶשְׁבּוֹן. באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית) נאמר שהר פְּעוֹר נמצא מרחק 7 מילים מחֶשְׁבּוֹן ושבֵּית-פְּעוֹר עצמה נמצאת על הר מול יריחו במרחק 6 מילים מעל ליוויאס (היא בֵּית הָרָן).
האתר של ההר והישוב של בֵּית-פְּעוֹר לא זוהו, אך קיימות מספר הצעות זיהוי באזור זה
[*]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ב, עמודים 98, 290-289
. אחת מהצעות הזיהוי היא עם עֻיוּן מוּסַא - אזור מעיינות הנובעים למרגלות הַר נְבוֹ (ראו במפה), שבו נמצאו ממצאים ארכאולוגים המתאימים לתקופה[3]עולם התנ"ך, ספר יְהוֹשֻׁעַ עמ' 132.
.
פרקים המזכירים את בֵית פְּעוֹר
ציטוטים נבחרים
ניתן לקרוא עוד על בֵית פְּעוֹר באתר של ויקיפדיה.