כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת אִישׁ (י"א)
עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה (כ"ז)
|
|
סיכום
מֹשֶׁה ממשיך בתיאור הנצחונות של העַם מול עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן (שהיה אחרון הָרְפָאִים הענקים, ומתוארת מיטתו הענקית). אדמות עבר היַרְדֵּן המזרחי ניתנו לשבטי רְאוּבֵן וגָּד וחֲצִי הַמְנַשֶּׁה, בתנאי שיעזרו לשאר השבטים לכבוש את נחלותיהם ממערב לירדן. ה' לא מסכים לבקשת מֹשֶׁה לבוא לארץ, ומאפשר לו רק להשקיף עליה מהַר נְבוֹ.
תקציר
| אחרי כיבוש ממלכת סִיחֹן, העַם המשיך במסע המלחמה צפונה וניצח את עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן\חֶבֶל-אַרְגֹּב בקרב באֶדְרֶעִי [^]בַּמִּדְבָּר פרק כ"א פסוקים ל"ג-ל"ה: לג
וַיִּפְנוּ וַיַּעֲלוּ דֶּרֶךְ הַבָּשָׁן וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתָם הוּא וְכָל עַמּוֹ לַמִּלְחָמָה אֶדְרֶעִי.
לד
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה אַל תִּירָא אֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ וְאֶת כָּל עַמּוֹ וְאֶת אַרְצוֹ וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְסִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן.
לה
וַיַּכּוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו וְאֶת כָּל עַמּוֹ עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד וַיִּירְשׁוּ אֶת אַרְצוֹ.
. ה' עזר בכיבוש של כל 60 הערים\קריות מוקפות החומות והשערים וגם את ערי הפרזות (חסרות החומה). הערים הוחרמו, כלומר הושמדו כל האנשים\מְתִם, כולל הַנָּשִׁים וְהַטָּף, ונלקח מהן רק שלל ובהמות. |
| א וַנֵּפֶן וַנַּעַל דֶּרֶךְ הַבָּשָׁן וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתֵנוּ הוּא וְכָל עַמּוֹ לַמִּלְחָמָה אֶדְרֶעִי. ב וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי אַל תִּירָא אֹתוֹ כִּי בְיָדְךָ נָתַתִּי אֹתוֹ וְאֶת כָּל עַמּוֹ וְאֶת אַרְצוֹ וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ לְסִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר יוֹשֵׁב בְּחֶשְׁבּוֹן. ג וַיִּתֵּן יְהוָה אֱלֹהֵינוּ בְּיָדֵנוּ גַּם אֶת עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וְאֶת כָּל עַמּוֹ וַנַּכֵּהוּ עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד. ד וַנִּלְכֹּד אֶת כָּל עָרָיו בָּעֵת הַהִוא לֹא הָיְתָה קִרְיָה אֲשֶׁר לֹא לָקַחְנוּ מֵאִתָּם שִׁשִּׁים עִיר כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב מַמְלֶכֶת עוֹג בַּבָּשָׁן. ה כָּל אֵלֶּה עָרִים בְּצֻרוֹת חוֹמָה גְבֹהָה דְּלָתַיִם וּבְרִיחַ לְבַד מֵעָרֵי הַפְּרָזִי הַרְבֵּה מְאֹד. ו וַנַּחֲרֵם אוֹתָם כַּאֲשֶׁר עָשִׂינוּ לְסִיחֹן מֶלֶךְ חֶשְׁבּוֹן הַחֲרֵם כָּל עִיר מְתִם הַנָּשִׁים וְהַטָּף. ז וְכָל הַבְּהֵמָה וּשְׁלַל הֶעָרִים בַּזּוֹנוּ לָנוּ. |
| כך נכבש כל עבר הירדן המזרחי מהמלכים סִיחֹן ועוֹג, מנחל אַרְנוֹן בדרום ועד לחֶרְמוֹן (הנקרא גם שִׂרְיֹן או שְׂנִיר). האזורים הכבושים כללו את המישורים שבדרום, את הַגִּלְעָד הצפוני יותר, עד סַלְכָה ואֶדְרֶעִי שבבָּשָׁן בצפון. עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן שהובס היה אחרון הָרְפָאִים הענקים. עוד אפשר לראות מוצג ברַבַּת עַמּוֹן את עֶרֶשׂ הברזל הענקי שלו (מיטתו או ארון קבורתו) שמידתו 9X4 אַמּוֹת-אִישׁ [*]כל אמה בערך 0.5 מטר . |
| ח וַנִּקַּח בָּעֵת הַהִוא אֶת הָאָרֶץ מִיַּד שְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִנַּחַל אַרְנֹן עַד הַר חֶרְמוֹן. ט צִידֹנִים יִקְרְאוּ לְחֶרְמוֹן שִׂרְיֹן וְהָאֱמֹרִי יִקְרְאוּ לוֹ שְׂנִיר. י כֹּל עָרֵי הַמִּישֹׁר וְכָל הַגִּלְעָד וְכָל הַבָּשָׁן עַד סַלְכָה וְאֶדְרֶעִי עָרֵי מַמְלֶכֶת עוֹג בַּבָּשָׁן. יא כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת אִישׁ. |
| אדמות עבר הירדן המזרחי שנכבשו, ניתנו כנחלה לשבטי רְאוּבֵן וגָּד וחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה. נחלות רְאוּבֵן וגָּד השתרעו מנַחַל אַרְנֹן בדרום ועד החצי הדרומי של הַגִּלְעָד בצפון (מדרום לנחל יַבֹּק). חצי הַגִּלְעָד (שמצפון ליַבֹּק) נמסר לחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה (למָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה). גם הבָּשָׁן שבצפון, שנקרא אז "אֶרֶץ רְפָאִים", נמסר לחֲצִי הַמְנַשֶּׁה, ויָאִיר משבט הַמְנַשֶּׁה התנחל ב"חַוֹּת יָאִיר" שבבָּשָׁן\אַרְגֹּב, עד גבול ארצות גְּשׁוּר ומַּעֲכָה. היַבֹּק (המזרחי) היה הגבול של השבטים עם ממלכת עַמּוֹן. הגבול המערבי היה נהר היַרְדֵּן בין הכִּנֶּרֶת ליָם הַמֶּלַח\הָעֲרָבָה, לשם השתפלו מערבה המדרונות\אַשְׁדֹּת של הַר נְבוֹ\הַפִּסְגָּה (ראו פסוק כ"ז). |
| יב וְאֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת יָרַשְׁנוּ בָּעֵת הַהִוא מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל נַחַל אַרְנֹן וַחֲצִי הַר הַגִּלְעָד וְעָרָיו נָתַתִּי לָרֻאוּבֵנִי וְלַגָּדִי. יג וְיֶתֶר הַגִּלְעָד וְכָל הַבָּשָׁן מַמְלֶכֶת עוֹג נָתַתִּי לַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה כֹּל חֶבֶל הָאַרְגֹּב לְכָל הַבָּשָׁן הַהוּא יִקָּרֵא אֶרֶץ רְפָאִים. יד יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לָקַח אֶת כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב עַד גְּבוּל הַגְּשׁוּרִי וְהַמַּעֲכָתִי וַיִּקְרָא אֹתָם עַל שְׁמוֹ אֶת הַבָּשָׁן חַוֹּת יָאִיר עַד הַיּוֹם הַזֶּה. טו וּלְמָכִיר נָתַתִּי אֶת הַגִּלְעָד. טז וְלָרֻאוּבֵנִי וְלַגָּדִי נָתַתִּי מִן הַגִּלְעָד וְעַד נַחַל אַרְנֹן תּוֹךְ הַנַּחַל וּגְבֻל וְעַד יַבֹּק הַנַּחַל גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן. יז וְהָעֲרָבָה וְהַיַּרְדֵּן וּגְבֻל מִכִּנֶּרֶת וְעַד יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח תַּחַת אַשְׁדֹּת הַפִּסְגָּה מִזְרָחָה. |
| מֹשֶׁה ציין אז בפני רְאוּבֵן וגָּד וחֲצִי הַמְנַשֶּׁה שהם קיבלו אמנם כבר את נחלתם, אך עליהם לצאת לקרב ראשונים חמושים\חֲלוּצִים ולכבוש יחד עם שאר העַם את הארץ המובטחת שממערב ליַּרְדֵּן. את המשפחות והמקנה הם ישאירו בינתיים בנחלותיהם שבמזרח, וישובו אליהם רק כשכל העַם כבר יתנחל במקומו. |
| יח וָאֲצַו אֶתְכֶם בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נָתַן לָכֶם אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לְרִשְׁתָּהּ חֲלוּצִים תַּעַבְרוּ לִפְנֵי אֲחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל בְּנֵי חָיִל. יט רַק נְשֵׁיכֶם וְטַפְּכֶם וּמִקְנֵכֶם יָדַעְתִּי כִּי מִקְנֶה רַב לָכֶם יֵשְׁבוּ בְּעָרֵיכֶם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם. כ עַד אֲשֶׁר יָנִיחַ יְהוָה לַאֲחֵיכֶם כָּכֶם וְיָרְשׁוּ גַם הֵם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם נֹתֵן לָהֶם בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וְשַׁבְתֶּם אִישׁ לִירֻשָּׁתוֹ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָכֶם. |
| מֹשֶׁה עודד את יְהוֹשֻׁעַ שכמו שה' עזר לעַם לכבוש את ארצות המלכים סִיחֹן ועוֹג, כך יְהוֹשֻׁעַ גם יכבוש את נחלות הארץ שממערב לירדן בעזרת ה'. |
| כא וְאֶת יְהוֹשׁוּעַ צִוֵּיתִי בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר עֵינֶיךָ הָרֹאֹת אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לִשְׁנֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה כֵּן יַעֲשֶׂה יְהוָה לְכָל הַמַּמְלָכוֹת אֲשֶׁר אַתָּה עֹבֵר שָׁמָּה. כב לֹא תִּירָאוּם כִּי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם הוּא הַנִּלְחָם לָכֶם. |
| מֹשֶׁה התחנן לה' שירשה לו לחצות את הַיַּרְדֵּן ולראות את הָאָרֶץ. ה' כעס\התְעַבֵּר על מֹשֶׁה ודרש ממנו לא לדון עוד בנושא. |
| כג וָאֶתְחַנַּן אֶל יְהוָה בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר. כד אֲדֹנָי יֱהֹוִה אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה אֲשֶׁר מִי אֵל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כְמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרֹתֶךָ. כה אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן. כו וַיִּתְעַבֵּר יְהוָה בִּי לְמַעַנְכֶם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה. |
| ה' צִוָּה את מֹשֶׁה לעלות לרֹאשׁ הַפִּסְגָּה (בהַר נְבוֹ) ולהשקיף משם לכל הכוונים על הָאָרֶץ, כיוון שהוא לא יזכה לבוא אליה. יְהוֹשֻׁעַ כן יזכה לבוא לארץ ולהנחיל בה את העַם, ולכן על מֹשֶׁה לעודד אותו בכך. בינתיים העַם ישב בתחנה שבעמק מוּל בֵית פְּעוֹר. |
| כז עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה. כח וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ כִּי הוּא יַעֲבֹר לִפְנֵי הָעָם הַזֶּה וְהוּא יַנְחִיל אוֹתָם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תִּרְאֶה. כט וַנֵּשֶׁב בַּגָּיְא מוּל בֵּית פְּעוֹר. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| י"א | כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת אִישׁ. |
| כ"ז | עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה. |