עיר
יַרְמוּת
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
תל ירמות. By Shelly Eshkoli, [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons
שרידי מבנים בתל יַרְמוּת
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
Tel Yarmuth in Beit Shemesh,Israel. By Bukvoed, [CC-BY-4.0], via Wikimedia Commons
בחזית התמונה נראים המבנים ב"עיר התחתית" של יַרְמוּת, על רקע התל ובו ה"אקרופוליס" של העיר.
רמת זיהוי : 1 - זיהוי ודאי
יַרְמוּת במקרא
יַרְמוּת נזכרת ברשימת ערי הַשְּׁפֵלָה (הצפונית) בנחלת יְהוּדָה, יחד עם ערים כמו צָרְעָה ואֶשְׁתָּאוֹל, עֵינַיִם, זָנוֹחַ, שׂוֹכֹה, ועֲזֵקָה וערים נוספות
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוקים ל"ג-ל"ה: לג בַּשְּׁפֵלָה אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה וְאַשְׁנָה. לד וְזָנוֹחַ וְעֵין גַּנִּים תַּפּוּחַ וְהָעֵינָם. לה יַרְמוּת וַעֲדֻלָּם שׂוֹכֹה וַעֲזֵקָה.
. יש להבחין בין יַרְמוּת זו ליַרְמוּת הנזכרת ברשימת ערי הלווים משבט יִשָּׂשכָר
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק כ"א פסוקים כ"ח-כ"ט: כח וּמִמַּטֵּה יִשָּׂשכָר אֶת קִשְׁיוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ אֶת דָּבְרַת וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ. כט אֶת יַרְמוּת וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ אֶת עֵין גַּנִּים וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ עָרִים אַרְבַּע.
, המכונה רֶמֶת
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ט פסוקים י"ז-כ"א: יז לְיִשָּׂשכָר יָצָא הַגּוֹרָל הָרְבִיעִי לִבְנֵי יִשָּׂשכָר לְמִשְׁפְּחוֹתָם. יח וַיְהִי גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה וְהַכְּסוּלֹת וְשׁוּנֵם. יט וַחֲפָרַיִם וְשִׁיאֹן וַאֲנָחֲרַת. כ וְהָרַבִּית וְקִשְׁיוֹן וָאָבֶץ. כא וְרֶמֶת וְעֵין גַּנִּים וְעֵין חַדָּה וּבֵית פַּצֵּץ.
או רָאמוֹת
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ו פסוקים נ"ז-נ"ח: נז וּמִמַּטֵּה יִשָׂשכָר אֶת קֶדֶשׁ וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ אֶת דָּבְרַת וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ. נח וְאֶת רָאמוֹת וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ וְאֶת עָנֵם וְאֶת מִגְרָשֶׁיהָ.
במקומות אחרים במקרא.

חֲמֵשֶׁת מַלְכֵי הָאֱמֹרִי - מלכי יְרוּשָׁלַיִם, חֶבְרוֹן, לָכִישׁ, עֶגְלוֹן, ופִּרְאָם מֶלֶךְ יַרְמוּת נבהלו כששמעו על כיבושי יְהוֹשֻׁעַ ועל הברית שכרת עם הַגִּבְעֹנִים, ועלו להלחם בגִּבְעוֹן
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י פסוקים א-ג: א וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלַ‍ִם כִּי לָכַד יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָעַי וַיַּחֲרִימָהּ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִירִיחוֹ וּלְמַלְכָּהּ כֵּן עָשָׂה לָעַי וּלְמַלְכָּהּ וְכִי הִשְׁלִימוּ יֹשְׁבֵי גִבְעוֹן אֶת יִשְׂרָאֵל וַיִּהְיוּ בְּקִרְבָּם. ב וַיִּירְאוּ מְאֹד כִּי עִיר גְּדוֹלָה גִּבְעוֹן כְּאַחַת עָרֵי הַמַּמְלָכָה וְכִי הִיא גְדוֹלָה מִן הָעַי וְכָל אֲנָשֶׁיהָ גִּבֹּרִים. ג וַיִּשְׁלַח אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלַ‍ִם אֶל הוֹהָם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן וְאֶל פִּרְאָם מֶלֶךְ יַרְמוּת וְאֶל יָפִיעַ מֶלֶךְ לָכִישׁ וְאֶל דְּבִיר מֶלֶךְ עֶגְלוֹן לֵאמֹר.
. יְהוֹשֻׁעַ קיים את הברית עם הַגִּבְעֹנִים והביס את 5 המלכים בעזרת נסים שעשה ה'. הוא לכד את המלכים שהסתתרו במערה במַקֵּדָה ושם הוציא אותם להורג
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י פסוקים כ"ג-כ"ד, כ"ו-כ"ז: כג וַיַּעֲשׂוּ כֵן וַיֹּצִיאוּ אֵלָיו אֶת חֲמֵשֶׁת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה מִן הַמְּעָרָה אֵת מֶלֶךְ יְרוּשָׁלַ‍ִם אֶת מֶלֶךְ חֶבְרוֹן אֶת מֶלֶךְ יַרְמוּת אֶת מֶלֶךְ לָכִישׁ אֶת מֶלֶךְ עֶגְלוֹן. כד וַיְהִי כְּהוֹצִיאָם אֶת הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה אֶל יְהוֹשֻׁעַ וַיִּקְרָא יְהוֹשֻׁעַ אֶל כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֶל קְצִינֵי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הֶהָלְכוּא אִתּוֹ קִרְבוּ שִׂימוּ אֶת רַגְלֵיכֶם עַל צַוְּארֵי הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וַיִּקְרְבוּ וַיָּשִׂימוּ אֶת רַגְלֵיהֶם עַל צַוְּארֵיהֶם. ... כו וַיַּכֵּם יְהוֹשֻׁעַ אַחֲרֵי כֵן וַיְמִיתֵם וַיִּתְלֵם עַל חֲמִשָּׁה עֵצִים וַיִּהְיוּ תְּלוּיִם עַל הָעֵצִים עַד הָעָרֶב. כז וַיְהִי לְעֵת בּוֹא הַשֶּׁמֶשׁ צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ וַיֹּרִידוּם מֵעַל הָעֵצִים וַיַּשְׁלִכֻם אֶל הַמְּעָרָה אֲשֶׁר נֶחְבְּאוּ שָׁם וַיָּשִׂמוּ אֲבָנִים גְּדֹלוֹת עַל פִּי הַמְּעָרָה עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה.
. 5 המלכים נזכרו אח"כ גם ברשימת 31 המלכים שהִכָּה יְהוֹשֻׁעַ ממערב לירדן
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק י"ב פסוקים ז, י-י"ב: ז וְאֵלֶּה מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכָּה יְהוֹשֻׁעַ וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה מִבַּעַל גָּד בְּבִקְעַת הַלְּבָנוֹן וְעַד הָהָר הֶחָלָק הָעֹלֶה שֵׂעִירָה וַיִּתְּנָהּ יְהוֹשֻׁעַ לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל יְרֻשָּׁה כְּמַחְלְקֹתָם. ... י מֶלֶךְ יְרוּשָׁלַ‍ִם אֶחָד מֶלֶךְ חֶבְרוֹן אֶחָד. יא מֶלֶךְ יַרְמוּת אֶחָד מֶלֶךְ לָכִישׁ אֶחָד. יב מֶלֶךְ עֶגְלוֹן אֶחָד מֶלֶךְ גֶּזֶר אֶחָד.
.

יַרְמוּת נזכרת עוד פעם ברשימת ערי יְהוּדָה שאליהן חזרו השבים מהגלות בימי נְחֶמְיָה, בין צָרְעָה, זָנוֹחַ ועֲדֻלָּם
[^]נְחֶמְיָה פרק י"א פסוקים כ"ה, כ"ט-ל: כה וְאֶל הַחֲצֵרִים בִּשְׂדֹתָם מִבְּנֵי יְהוּדָה יָשְׁבוּ בְּקִרְיַת הָאַרְבַּע וּבְנֹתֶיהָ וּבְדִיבֹן וּבְנֹתֶיהָ וּבִיקַּבְצְאֵל וַחֲצֵרֶיהָ. ... כט וּבְעֵין רִמּוֹן וּבְצָרְעָה וּבְיַרְמוּת. ל זָנֹחַ עֲדֻלָּם וְחַצְרֵיהֶם לָכִישׁ וּשְׂדֹתֶיהָ עֲזֵקָה וּבְנֹתֶיהָ וַיַּחֲנוּ מִבְּאֵר שֶׁבַע עַד גֵּיא הִנֹּם.
.
זיהוי המקום
יַרְמוּת הכנענית היא כמשוער "ירמותי" אשר נזכרת במכתב מסוף המאה ה-14 לפנה"ס שנמצא בתַל אל-חַסִי (מדרום לקרית-גת), ובו מתלונן הכותב על קשר של מושל ירמותי כנגד השלטון המצרי
[1]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ג, עמוד 866
. באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית - במאה ה-4 לספירה)
[2]הערך על האוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס בויקיפדיה
נמסר שיַרְמוּת שהתקיימה עוד בימיו שכנה במיל ה-10 על הדרך מבית-גוברין לירושלים
[3]הערך על יַרְמוּת\Iermous באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס בתרגום לאנגלית, עמ 68
. במקום זה נמצא כיום האתר של ח'רבת אל-יַרְמוּכּ (תל יַרְמוּת של היום) אשר שימר כמשוער את שם העיר המקראית. האתר נמצא על גבעה טבעית בלב אזור פורה של חקלאות מפותחת עוד מימי קדם, בין גבעות פוריות וגשומות יחסית, מעיינות, וואדיות ונחלים (נחל ירמות מצפון ונחל האלה מדרום). באתר נמצאו ממצאים החל מתקופת הברונזה\כנענית הקדומה (אמצע אלף 4 לפנה"ס) ועד לתקופה הביזנטית.

העיר הכנענית הגיעה בשיאה לשטח של ה-160 דונם, וכללה "אקרופוליס" - כלומר עיר עליונה מוגנת היטב בחלק הגבוה של התל, ועיר תחתונה שהתפרסה למרגלות האקרופוליס בכוון צפון מערב (ראו צילום). העיר הקדומה (אמצע אלף 4 לפנה"ס) היתה קטנה עדיין אך כבר כללה גם את האקרופוליס ואזור ממערב לו. מאוחר יותר (סוף האלף ה-4) היישוב על שני חלקיו כבר הוקף בחומה עם מגדלים וחלקלקה, ואח"כ (2,650 לפנה"ס) הוקמה מערכת ביצורים חדשה עם חומה שכללה שטח נרחב עוד יותר. שיא שגשוגה של העיר היה בשנים 2,350-2,700 לפנה"ס אז שופצו הביצורים ולתקופה זו שייכים גם מבני המגורים והתעשייה הנראים כיום בעיר התחתונה
[4]לסייר עם המקורות, בנתיבות השפלה והרי יהודה. איל דודסון. הוצאת יד בן-צבי. 2008, עמוד 95-91
. באזור זה גם נמצא מבנה ארמון מלבני גדול (6000 מ"ר) שכלל חצר רחבה מוקפת בחדרי מגורים ומחסנים, ובקירות חזקים בגובה 4-5 מטר. הכניסה הראשית לארמון היתה דרך אולם היפוסטיל\עמודים הנתמך על ידי 3 שורות של 3 עמודים
[5]תל ירמות. עומר שלו ואמיר גולני, חדשות ארכיאולוגיות, חפירות וסקרים בישראל, גיליון 130 לשנת 2018
.

העיר הכנענית נעזבה בסביבות 2,300 לפנה"ס מסיבה לא ברורה, ולא ניכרים באתר סימני מלחמה או חורבן מתקופה זו. האתר נותר נטוש כ-1000 שנה עד שהיישוב התחדש במאה ה-13 לפנה"ס באזור האקרופוליס בלבד, וזהו כמשוער היישוב של ימי יְהוֹשֻׁעַ. היישוב באתר המשיך להתקיים עד לתקופה הביזנטית (של אוסביוס - מאה 4 לספירה) ממנה נמצאו מספר קברים באזור האקרופוליס, ואח"כ האתר נטש סופית
[6]גן לאומי תל ירמות, באתר iNature.info - טבע ונופים בישראל
.
פרקים המזכירים את יַרְמוּת
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על יַרְמוּת באתרים של ויקיפדיה, עמוד ענן ורשות העתיקות.
טיולים באזור: גן לאומי תל ירמות. באתר iNature.info - טבע ונופים בישראל
המידע המובא באתרי הטיולים השונים המקושרים כאן הוא בגדר המלצה והינו כללי בלבד. אתר עַלַמַּפָּה או מפעיליו כמובן אינם אחראים על המידע המובא באתרים המקושרים, או על תוצאות הטיולים, והאחריות מוטלת על המטייל\ת לנהוג באחריות הנדרשת כולל לימוד המצב העדכני במקורות נוספים, הכנה מתאימה, ושמירה על הזהירות הנדרשת מאופי המקום והמטיילים.