עַלַמַּפָּה

מִצְרַיִם, האימפריה ששכנה מדרום לארץ יִשְׂרָאֵל ותרבותה העתיקה, שיחקו תפקיד מרכזי בהסטוריה של העַם, והיא נזכרת במקרא ביותר מ-600 פסוקים. בין הארץ למִצְרַיִם התקיימו קשרי תרבות ומסחר. כבר אַבְרָהָם אבינו ירד למִצְרַיִם בשל הרעב שהיה בארץ ולבסוף גם לקח לְאִשָּׁה את הָגָר הַמִּצְרִית. כך כידוע גם ירדו בני יַעֲקֹב למִצְרַיִם בימי הרעב, וסופם שנשארו שם. סיפורי העַבְדוּת במִצְרַיִם, מכות מִצְרַיִם, ויציאת מִצְרַיִם (המסופרים בעיקר בספר שְׁמוֹת) הם בעצם סיפורי הולדתו של עַם יִשְׂרָאֵל, ונזכרים אח"כ אינספור פעמים במקרא כהוכחה לבחירת העַם ע"י ה'.

מִצְרַיִם המשיכה להופיע בתולדות העַם גם בימי המלכים והנביאים. מלכי יהודה ויִשְׂרָאֵל קיימו עם מִצְרַיִם קשרי מסחר, בריתות הגנה, ואפילו נישואין. נביאי יִשְׂרָאֵל זעמו לא פעם על קשרים אלה, ועל ההסתמכות המוגזמת על מִצְרַיִם הגאה (יְשַׁעְיָהוּ למשל מכנה אותה "רַהַב" ומלאת הֶבֶל וָרִיק).

כמה ממלכי מִצְרַיִם, הידועים כולם בתואר "פַּרְעֹה", נזכרים גם הם במקרא (מעל 200 פעמים). חלקם מופיעים רק בשם "פַּרְעֹה", כמו פַּרְעֹה שארח את אַבְרָהָם ואת שָׂרָה, פַּרְעֹה שהעלה לגדולה את יוֹסֵף, פַּרְעֹה שהעביד את העַם בפרך, ופַּרְעֹה בְּנוֹ שבימיו התרחשו המכות ויציאת מִצְרַיִם, וגם פַּרְעֹה חתנו של שְׁלֹמֹה. נזכרים גם כמה פרעונים בשמם המיוחד - כמו פַּרְעֹה שִׁישַׁק שעלה על יְרוּשָׁלַיִם, פַּרְעֹה תִּרְהָקָה מֶלֶך כּוּשׁ ומִצְרַיִם שלחם ללא הצלחה בסַנְחֵרִיב מלך אַשּׁוּר בזמן המצור האַשּׁוּרי על יְרוּשָׁלַיִם, פַּרְעֹה נְכוֹ שיצא להלחם באַשּׁוּר ושהרג את המלך יֹאשִׁיָּהוּ, ופַּרְעֹה חָפְרַע שיצא להלחם בַּבָּבְלִים בעת שֶׁאֵלֶּה צרו על יְרוּשָׁלַיִם. נזכר גם סוֹא מֶלֶךְ מִצְרַיִם, שהוֹשֵׁעַ מלך יִשְׂרָאֵל ניסה לכרות איתו ברית כנגד אַשּׁוּר, אך לא ידוע על מלך מִצְרַיִם בשם זה, ומשוער שאולי מדובר במושל כָּלְשֶׁהוּ.

לאורך נהר הנילוס, הוא הַיְאֹר המקראי, צמחה תרבות מפותחת מהמוקדמות בעולם. מִצְרַיִם היא ברובה ארץ מדברית שְׁחוּנָה, אך הנילוס העולה על גדותיו כל שנה מביא איתו מהדרום אדמה פוריה ומאפשר את ניצול מימיו לחקלאות, בעזרת תעלות וסכרים מלאכותיים. הנילוס גם הִוָּה ציר תחבורה למסחר, לממשל, ולצבאות לוחמים. שפך הנהר לים התיכון (הדלתא של הנילוס), והקרבה לים האדום, נתנו למִצְרַיִם הזדמנויות נרחבות למסחר ולכיבושים (גם בארץ יִשְׂרָאֵל), והמדבר שבצידי הנהר והמפלים באזור אסואן שבדרום נתנו לה גבול בר הגנה.

המרכזים הגדולים של ממשל ובניה מונומנטאלית היו בנֹף שבצפון (ממפיס, ליד קהיר של היום), שם ניבנו הפירמידות הגדולות והספיקנס שבגיזה, ונֹּא אָמוֹן שבדרום (לוּקסוֹר של היום), שם ניתן להתפעל גם בימינו מהמקדשים המרשימים, ומקברי הפרעונים שעל שפת המדבר. בראשית היתה מִצְרַיִם מפוצלת למדינה צפונית ודרומית, אך הן התאחדו בסופו של דבר לאימפריה אחת, עם שלטון מלכותי מרכזי. השרידים הארכאולוגים הרבים, שנשתמרו בגלל תנאי המדבר היבשים, מעידים על תרבות מפותחת, בעלת יכולות טכנולוגיות ואומנותיות, המרשימות את המבקרים בה עד היום.