ח'רבת כַּעְכּוּל - כיום בגן שכונתי בפסגת-זאב שמצפון לירושלים
|
רמת זיהוי
: 4 - אין זיהוי מבוסס
כנויים נוספים
: חרבת כעכול
גַּלִּים במקרא
דָוִד נישא למִיכַל בת שָׁאוּל, אבל אח"כ נאלץ לעזוב אחרי שהסתכסך עם שָׁאוּל, ונישא גם לאֲבִיגַיִל אלמנת נָבָל הכרמלי ולאֲחִינֹעַם מִיִּזְרְעֶאל, ושָׁאוּל השיא את מִיכַל לפַלְטִי בֶן לַיִשׁ שבא מגַּלִּים
הנביא יְשַׁעְיָהוּ תיאר את מהלך מסע הכיבוש של מֶלֶךְ אַשּׁוּר (סַנְחֵרִיב?) ביְהוּדָה אל עבר יְרוּשָׁלַיִם, אשר עבר (בכוון כללי מצפון לדרום) בעַי, במִגְרוֹן, ובמִכְמָשׂ, שם הצבא חצה את מעברות הנחל הסמוך וְלָן בגֶּבַע. אח"כ הנביא מזכיר את הָרָמָה, גִּבְעַת שָׁאוּל שנבהלו ונטשו את מקומותיהם, והוא קורא לבַּת גַּלִּים לזעוק ("צַהֲלִי קוֹלֵךְ") וללַיְשָׁה ולעֲנָתוֹת לשמוע את המתרחש. לבסוף מציין שגם תושבי מַדְמֵנָה עזבו עד שהכובש הגיע לנֹב ושם "יְנֹפֵף יָדוֹ הַר בַּת צִיּוֹן גִּבְעַת יְרוּשָׁלִָם"
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק כ"ה פסוקים מ"ב-מ"ד: מב
וַתְּמַהֵר וַתָּקָם אֲבִיגַיִל וַתִּרְכַּב עַל הַחֲמוֹר וְחָמֵשׁ נַעֲרֹתֶיהָ הַהֹלְכוֹת לְרַגְלָהּ וַתֵּלֶךְ אַחֲרֵי מַלְאֲכֵי דָוִד וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה.
מג
וְאֶת אֲחִינֹעַם לָקַח דָּוִד מִיִּזְרְעֶאל וַתִּהְיֶיןָ גַּם שְׁתֵּיהֶן לוֹ לְנָשִׁים.
מד
וְשָׁאוּל נָתַן אֶת מִיכַל בִּתּוֹ אֵשֶׁת דָּוִד לְפַלְטִי בֶן לַיִשׁ אֲשֶׁר מִגַּלִּים.
. אחרי מות שָׁאוּל, אַבְנֵר ביקש להצטרף למחנה דָוִד, אך דָוִד דרש שקודם תוחזר לו מִיכַל, והיא נלקחה מבעלה השני פַּלְטִיאֵל שהלך ובכה אחריה עד שאַבְנֵר ביקש ממנו לחזור לביתו (בגַּלִּים?)[^]שְׁמוּאֵל-ב פרק ג פסוקים י"ד-ט"ז: יד
וַיִּשְׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים אֶל אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל לֵאמֹר תְּנָה אֶת אִשְׁתִּי אֶת מִיכַל אֲשֶׁר אֵרַשְׂתִּי לִי בְּמֵאָה עָרְלוֹת פְּלִשְׁתִּים.
טו
וַיִּשְׁלַח אִישׁ בֹּשֶׁת וַיִּקָּחֶהָ מֵעִם אִישׁ מֵעִם פַּלְטִיאֵל בֶּן לוש [לָיִשׁ].
טז
וַיֵּלֶךְ אִתָּהּ אִישָׁהּ הָלוֹךְ וּבָכֹה אַחֲרֶיהָ עַד בַּחֻרִים וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְנֵר לֵךְ שׁוּב וַיָּשֹׁב.
.
הנביא יְשַׁעְיָהוּ תיאר את מהלך מסע הכיבוש של מֶלֶךְ אַשּׁוּר (סַנְחֵרִיב?) ביְהוּדָה אל עבר יְרוּשָׁלַיִם, אשר עבר (בכוון כללי מצפון לדרום) בעַי, במִגְרוֹן, ובמִכְמָשׂ, שם הצבא חצה את מעברות הנחל הסמוך וְלָן בגֶּבַע. אח"כ הנביא מזכיר את הָרָמָה, גִּבְעַת שָׁאוּל שנבהלו ונטשו את מקומותיהם, והוא קורא לבַּת גַּלִּים לזעוק ("צַהֲלִי קוֹלֵךְ") וללַיְשָׁה ולעֲנָתוֹת לשמוע את המתרחש. לבסוף מציין שגם תושבי מַדְמֵנָה עזבו עד שהכובש הגיע לנֹב ושם "יְנֹפֵף יָדוֹ הַר בַּת צִיּוֹן גִּבְעַת יְרוּשָׁלִָם"
[^]יְשַׁעְיָהוּ פרק י פסוקים כ"ח-ל"ב: כח
בָּא עַל עַיַּת עָבַר בְּמִגְרוֹן לְמִכְמָשׂ יַפְקִיד כֵּלָיו.
כט
עָבְרוּ מַעְבָּרָה גֶּבַע מָלוֹן לָנוּ חָרְדָה הָרָמָה גִּבְעַת שָׁאוּל נָסָה.
ל
צַהֲלִי קוֹלֵךְ בַּת גַּלִּים הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה עֲנִיָּה עֲנָתוֹת.
לא
נָדְדָה מַדְמֵנָה יֹשְׁבֵי הַגֵּבִים הֵעִיזוּ.
לב
עוֹד הַיּוֹם בְּנֹב לַעֲמֹד יְנֹפֵף יָדוֹ הַר בית [בַּת] צִיּוֹן גִּבְעַת יְרוּשָׁלִָם.
. ראו מפה עם כל האתרים הללו בעמוד של יְשַׁעְיָהוּ פרק י.
זיהוי המקום
האתר של גַּלִּים\בַּת-גַּלִּים לא זוהה ורק ניתן להעזר ברמז שברשימת המסע של מֶלֶךְ אַשּׁוּר ליְרוּשָׁלַיִם לפי יְשַׁעְיָהוּ נזכרת כאמור בַּת גַּלִּים אחרי גִּבְעָה ולפני עֲנָתוֹת. יש המציעים את הזיהוי המשוער עם ח'רבת כַּעְכּוּל
[1]עולם התנ"ך, ספר שְׁמוּאֵל-א עמ' 204.
, הנמצאת בין האתרים המשוערים של גִּבְעָה ועֲנָתוֹת המקראיים (ראו במפה). ח'רבת כַּעְכּוּל היא אמנם החורבה החשובה באזור זה[2]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ב, עמוד 508
ונמצאו בה גם חרסים מתקופת הברזל ב' (הישראלית), אך השרידים המשמעותיים באתר הם משלהי התקופה ההלניסטית והלאה. לכן אין זיהוי מוסכם לגַּלִּים, ויש אף המשערים שבַּת-גַּלִּים, לַיְשָׁה, מַדְמֵנָה והַגֵּבִים שגם הם נזכרים בין גִּבְעָה ליְרוּשָׁלַיִם ברשימה של יְשַׁעְיָהוּ ושגם אתרם לא זוהה, הם כולם שמות של יישובים באזור הכללי של מסע החורבן של מֶלֶךְ אַשּׁוּר ולא היו תחנות בנתיב המסע עצמו[4]עולם התנ"ך, ספר יְשַׁעְיָהוּ עמ' 68.
.
פרקים המזכירים את גַּלִּים
ציטוטים נבחרים