עַלַמַּפָּה

לקראת הגעת העַם לארץ המובטחת הוא נלחם בסִיחֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי וכבש את ממלכתו. אח"כ מֹשֶׁה שלח מרגלים לעיר יַעְזֵר וכבש אותה ואת ערי הלוויין שסביבה. בני השבטים רְאוּבֵן וְגָד שהיו בעלי מִקְנֶה גדול התרשמו מהתאמת אֶרֶץ יַעְזֵר והַגִּלְעָד לגידול מִקְנֶה וביקשו להתנחל באזורים שנכבשו מהָאֱמֹרִים ממזרח לירדן. אחרי שהבטיחו לצאת חלוצים לפני כל העַם כדי לעזור בכיבוש הארץ שממערב ליַרְדֵּן, מֹשֶׁה קבע את האזור שמצפון לאַרְנוֹן כנחלת שבט רְאוּבֵן, ולשבט גָד הוא העניק את האזור שמיַעְזֵר וצפונה כולל את הַגִּלְעָד. אח"כ יַעְזֵר נמנתה גם בין 4 הערים של שבט גָד שהיו לערי לְוִיִּם ונמסרו לְמִשְׁפְּחוֹת בְּנֵי מְרָרִי הַלְוִיִּם.

בתאור המפקד הכללי של העַם שערך יוֹאָב עבור דָוִד נאמר שיוֹאָב ביצע גם מיפקד בנחלות שבעבר הירדן, ועבר גם ביַעְזֵר. נמסר שהתפקדה ביַעְזֵר גם מושבת חַיָּלִים תחת יְרִיָּה החֶבְרוֹנִי מבני קְהָת הלֵוִי.

בימי הנביאים יְשַׁעְיָהוּ ואחריו יִרְמְיָהוּ היתה העיר יַעְזֵר בידי מוֹאָב, ובקינות של נביאים אלה על ממלכת מוֹאָב נמנית יַעְזֵר בין ערי מוֹאָב העתידות להחרב (ויש בקינות אלה הדים וביטויים משותפים אלה לאלה ולקינה הקדומה על חורבן ערי מוֹאָב בימי הכיבוש של סִיחֹן).

לפי האוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית), יַעְזֵר נמצאת 8 מילים ממערב לרבת עַמּוֹן, אבל אח"כ נאמר שהיא נמצא במרחק 10 מילין מרבת עַמּוֹן ו-15 מילין מחֶשְׁבּוֹן, סמוך למוצא נחל היורד לנהר היַרְדֵּן.

אין הסכמה על האתר של יַעְזֵר המקראית, ונמסרו כמה זיהויים אפשריים ומתאימים פחות או יותר לתיאור של אוסביוס. האתר המקובל כתואם ביותר תיאור זה הוא ח'רבת א-צַּאר. אתר זה אמנם קרוב יותר לרבת עַמּוֹן (רק 10 ק"מ ממערב לרבת עַמּוֹן ו-15 ק"מ מצפון לחֶשְׁבּוֹן), אך ההנחה היא שהמספרים אצל אוסביוס לא מתיימרים להיות מדויקים. בכל אופן ח'רבת א-צַּאר נמצאת על תל ממערב לרבת עמון ובסמוך למוצא נחל ואדי א-צִּיר הנשפך לנחל כפרין ומשם ליַרְדֵּן. בתל נמצאו חרסים וחורבות המתוארכים לתקופת הברזל המוקדמת.