עַלַמַּפָּה

הנביא יִרְמְיָהוּ קרא לבני בִניָמִן לברוח מיְרוּשָׁלַיִם לקראת בוא האויב (בָּבֶל?), אשר קוֹל שופר בתְקוֹעַ ומשואות בבֵּית הַכֶּרֶם יתריאו על בואו. יְרוּשָׁלַיִם המפונקת תוקף אז ע"י האויב, שימלא את הארץ כמו רועים עם עדריהם.

בימי שיבת ציון תחת השלטון הפרסי, הוביל נְחֶמְיָה את מלאכת שיקום חומות יְרוּשָׁלַיִם, וציין את מוצא הקבוצות שהיו אחראיות על בניית האזורים השונים של החומה. לפעמים האחראי היה שַׂר פֶּלֶךְ או חצי פֶּלֶךְ (מחוז) ב"פחוות יהוד" של האימפריה הפרסית. כך נזכרו השרים של הפלכים - יְרוּשָׁלַיִם, בֵּית הַכֶּרֶם, מִּצְפָּה, בֵּית-צוּר, וקְעִילָה. מַלְכִּיָּה בֶן רֵכָב שַׂר פֶּלֶךְ בֵּית הַכָּרֶם היה אחרי על בניית שַׁעַר הָאַשְׁפּוֹת, והוא גם העמיד את "דַּלְתֹתָיו מַנְעֻלָיו וּבְרִיחָיו". שַׁעַר הָאַשְׁפֹּת שימש כמקום לשפיכת האשפה של העיר (מטה למדרון בכוון גֵיא בֶן הִנֹּם הטמא). ממיקומו היחסי בתיאור חלקי החומה הנזכרים בפרק, מסתבר שהשער נמצא בדרום עִיר דָּוִד - ראו מפה מפורטת של חלקי החומה השונים בעמוד של נְחֶמְיָה פרק ג.

תרגום ה-70 ל מוסיף את כָּרֶם לרשימת ערי יְהוּדָה שמדרום ליְרוּשָׁלַיִם, והיירונימוס מציין בפירוש ל שיישוב שהיהודים מכנים בשם בֵּית הַכֶּרֶם שכן על ההר בין יְרוּשָׁלַיִם לתְקוֹעַ. תיאור זה פוסל את הצעת הזיהוי של בֵּית הַכֶּרֶם עם הכפר עין כֶּרֶם שממערב ליְרוּשָׁלַיִם, אבל מתאים לזיהוי המקובל כיום עם תל רמת-רָחֵל שמדרום לעיר. האתר נמצא על דרך האורך הראשית של יְהוּדָה, שעברה על קו פרשת המים דרך חֶבְרוֹן, בֵּית לָחֶם, יְרוּשָׁלַיִם וצפונה, והמקום הבולט והגבוה של האתר מתאים להדלקת משואות אזהרה כפי שתואר ב. בחפירות שנערכו בתל נמצאו גם ממצאים מתאימים מימי בית ראשון ומהתקופה הפרסית.

היישוב בתל רמת-רָחֵל נוסד במאה ה-8 לפנה"ס, כלומר בתקופת בית ראשון, ונכלל על פי הפסוק שנזכר בתרגום ה-70 במחוז בֵּית לָחֶם של נחלת יְהוּדָה. במאות ה-6-7 לפנה"ס תחת חִזְקִיָּהוּ מלך יְהוּדָה היישוב שימש אולי כעיר מנהל ומחסנים, וזאת על סמך חותמות רבות מסוג "למלך" שנמצאו באתר ואשר מתוארכות לימיו. החותמות הטבועות על ידיות כדים נמצאו באתרים רבים נוספים ברחבי יְהוּדָה, ואחת ההשערות היא שמדובר במאגרי מזון שהוכנו לקראת המרד באַשּׁוּר והפלישה הצפויה של סַנְחֵרִיב מלך אַשּׁוּר ליְהוּדָה (701 לפנה"ס). מעל לשכבת החותמות "למלך", בשכבה המשוערת כשייכת אולי לימי יְהוֹיָקִים מלך יְהוּדָה, נבנתה מצודה שהמשיכה לשמש עד שלהי ימי בית ראשון, והארמון שבמצודה שימש אח"כ כמשוער גם את שלטון הכיבוש הבבלי.

בתקופה הפרסית היתה כאמור בֵּית הַכָּרֶם בירה של אחת מ-5 הפלכים של פחוות "יְהוּד" הפרסית. ארמון המצודה שימש כעת את מרכז השלטון של הפחווה, וניטע בו גן ובו פרדס ומערכת השקייה וברכות נוי. בתל רמת-רָחֵל, כמו במקומות רבים אחרים בתחום הפחווה הפרסית, נמצאו קנקנים עם טביעת חותם ובה הכתובת "יהוד" או "ירשלם" בגירסאות שונות, וברמת-רָחֵל נמצאו גם טביעות חותם המזכירות את שמות שניים מהפחות שמשלו בפחוות יְהוּד - יהועזר ואחזי. באתר נמצאו גם חרסים וממצאים נוספים כולל מערות קבורה מהתקופות ההלניסטית וההרודיאנית, מחנה צבאי ובית מרחץ גדול מהתקופה הרומית, ומנזר עם כנסיה מהתקופה הביזנטית.