פרטי היוצר\ת
סֹלְלָת מצור אשורית על חורבות לכיש, By Wilson44691 [CC-BY-SA-3.0], from Wikimedia Commons
וְשִׁפְכוּ עַל יְרוּשָׁלִַם סֹלְלָה (ו)
פרטי היוצר\ת
שבויים בידי צבא אשור אחרי כיבוש לכיש, Photograph by Mike Peel (www.mikepeel.net). [CC-BY-SA-4.0], from Wikimedia Commons
כִּי גַם אִישׁ עִם אִשָּׁה יִלָּכֵדוּ זָקֵן עִם מְלֵא יָמִים (י"א)
פרטי היוצר\ת
חָרָשׁנָפַח, By Balaram Mahalder [CC-BY-SA-3.0], from Wikimedia Commons
נָחַר מַפֻּחַ מֵאֵשׁ תַּם עֹפָרֶת (כ"ט)
|
|
סיכום
שירים 7-10 על הגוי הבא מצפון להעניש את הָעָם החוטא. הָעָם נקרא לברוח מהעיר מלאת הרשע שתּוּקַּף בצבאות האויב ובסוללת מצור. האויב יכה את כל בני הָעָם כמו בוצר המלקט את אחרוני הפירות מהגֶפֶן, וזאת בניגוד לדברי נביאי השקר שניבאו רק שָׁלוֹם. ה' קרא לעם לבחור בדרך הטובה, ושלח נביאים כדי שיזהירו אותם מפני העונש שיבוא על החוטאים, אך הם לא שמעו וחשבו לכפר על כך בקטורת ובזבחים. האויב יפשוט על הארץ בצבא פרשים אכזר, והָעָם יתבצר ויסבול כמו אישה יולדת. ה' שם את הנביא לבחון את חטאי העם כמו ממגדל. קשה לנתק את החטאים מהָעָם, כמו שקשה להוציא סיגים רעים מגּוּשׁ הכֶּסֶף.
תקציר
| שיר 7: בני שבט בִניָמִן היושבים ביְרוּשָׁלַיִם - בִּרְחוּ-למבצרים\מעוזים (הָעִזוּ)! תִּקְעוּ בשׁוֹפָר בתְקוֹעַ והעלו אש של מַשּׂוּאוֹת בבֵּית הַכָּרֶם כדי להודיע שהצופים המשקיפים צפונה ראו את צבא האויב אשר בא מצָּפוֹן, ועומד להביא רָעָה והרס\שֶׁבֶר גָּדוֹל על יְהוּדָה. |
| א הָעִזוּ בְּנֵי בִניָמִן מִקֶּרֶב יְרוּשָׁלִַם וּבִתְקוֹעַ תִּקְעוּ שׁוֹפָר וְעַל בֵּית הַכֶּרֶם שְׂאוּ מַשְׂאֵת כִּי רָעָה נִשְׁקְפָה מִצָּפוֹן וְשֶׁבֶר גָּדוֹל. |
| יְרוּשָׁלַיִם\בַּת-צִיּוֹן שאותה חשבתי\דָּמִיתִי לאישה יפה\נָאוָוה ומרבה בתענוגים, תהיה למקום שאליו יָבֹאוּ מפקדי חילות האויב כמו רֹעִים אשר באים עם עֶדְרֵיהֶם ותוקעים יתדות של אֹהָלִים מסביב לעיר ורועים כל אחד בסביבה שליָדוֹ [*]כלומר המפקדים חונים מסביב לעיר הנצורה ומשחיתים כל אחד את האזור שתחת פִּיקוּדוֹ . |
| ב הַנָּוָה וְהַמְּעֻנָּגָה דָּמִיתִי בַּת צִיּוֹן. ג אֵלֶיהָ יָבֹאוּ רֹעִים וְעֶדְרֵיהֶם תָּקְעוּ עָלֶיהָ אֹהָלִים סָבִיב רָעוּ אִישׁ אֶת יָדוֹ. |
| דברי האויב: קַדְּשׁוּ מלחמה על יְרוּשָׁלַיִם! בואו נקום ונעלה עליה בַצָּהֳרָיִם! אוֹי לָנוּ כי שעות הצָּהֳרָיִם כבר חלפו והַיּוֹם כבר פָנָה ללכת ונטו הצללים של שעות העָרֶב. אבל לא נורא - בואו נקום ונעלה על העיר בַלָּיְלָה ונהרוס\נַשְׁחִית את אַרְמְנוֹתֶיהָ! |
| ד קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ מִלְחָמָה קוּמוּ וְנַעֲלֶה בַצָּהֳרָיִם אוֹי לָנוּ כִּי פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי עָרֶב. ה קוּמוּ וְנַעֲלֶה בַלָּיְלָה וְנַשְׁחִיתָה אַרְמְנוֹתֶיהָ. |
| כי ה' בעצמו קרא לאויב לכרות את העצים שסביב העיר כדי להכין מהם כלי מצור, ולשפוך סוללת עפר על חומות העיר כדי לאפשר לצבא לעלות על החומות, כי ה' פקד את העיר כדי להענישה בגלל מעשי העֹשֶׁק הרבים שבה. |
| ו כִּי כֹה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת כִּרְתוּ עֵצָה וְשִׁפְכוּ עַל יְרוּשָׁלִַם סֹלְלָה הִיא הָעִיר הָפְקַד כֻּלָּהּ עֹשֶׁק בְּקִרְבָּהּ. |
| כמו שהבאר נובעת\מקֵרָה [*]מלשון מָקוֹר - מַעְיָין נובע של מים במים כך גם העיר נובעת במעשים רעים. קולות של שֹׁד\חָמָס נשמעים בה כל הזמן ממש מול פָּנַי[*]תושבי העיר חוטאים ללא בושה ממש מול פני ה' במקדש והעיר מלאה במכאובים\חֳלִי וּבמַכות של הרשעים. |
| ז כְּהָקִיר בור [בַּיִר] מֵימֶיהָ כֵּן הֵקֵרָה רָעָתָהּ חָמָס וָשֹׁד יִשָּׁמַע בָּהּ עַל פָּנַי תָּמִיד חֳלִי וּמַכָּה. |
| דברי ה': יְרוּשָׁלַיִם - קבלי מוסר וחִזְרִי בתשובה, כדי שנפשי לא תנקע מִמֵּךְ [*]הנפש "נקעה" כלומר הזדעזעה וזזה ממקומה כמו בבְּרֵאשִׁית פרק ל"ב פסוק כ"ו ואעשה שארצך תהיה לשְׁמָמָה שאין יושבים בה.
[^]
בְּרֵאשִׁית פרק ל"ב פסוק כ"ו: כו
וַיַּרְא כִּי לֹא יָכֹל לוֹ וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב בְּהֵאָבְקוֹ עִמּוֹ.
|
| ח הִוָּסְרִי יְרוּשָׁלִַם פֶּן תֵּקַע נַפְשִׁי מִמֵּךְ פֶּן אֲשִׂימֵךְ שְׁמָמָה אֶרֶץ לוֹא נוֹשָׁבָה. |
| שיר 8: ה' הודיע שהאויב יהרוג או יִשְׁבֶּה את בני ישראל כמו בוצר המלקט את העוֹלֵלוֹת האחרונות שנשארו על הגֶפֶן [*]לעולל עוֹלֵלוֹת משמעו ללקט את הענבים האחרונים שנותרו על הגֶפֶן אחרי הבציר העיקרי . הנביא פונה לבוצר\לאויב: אנא הָשֵׁב את יָדְךָ מהענפים-הארוכים\הסַלְסִלּוֹת
[^]
דְּבָרִים פרק כ"ד פסוק כ"א: כא
כִּי תִבְצֹר כַּרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל אַחֲרֶיךָ לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה יִהְיֶה.
. כלומר האויב יחפש ויהרוג את אחרוני הפליטים.[*]הענפים עם הפרי מכונים גם "סַנְסִנָּיו" ואל "תקטוף" את אחרוני הפליטים!
[^]
שִׁיר-הַשִּׁירִים פרק ז פסוק ט: ט
אָמַרְתִּי אֶעֱלֶה בְתָמָר אֹחֲזָה בְּסַנְסִנָּיו וְיִהְיוּ נָא שָׁדַיִךְ כְּאֶשְׁכְּלוֹת הַגֶּפֶן וְרֵיחַ אַפֵּךְ כַּתַּפּוּחִים.
או "זַּלְזַלִּים"
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק י"ח פסוק ה: ה
כִּי לִפְנֵי קָצִיר כְּתָם פֶּרַח וּבֹסֶר גֹּמֵל יִהְיֶה נִצָּה וְכָרַת הַזַּלְזַלִּים בַּמַּזְמֵרוֹת וְאֶת הַנְּטִישׁוֹת הֵסִיר הֵתַז.
, אך יש מפרשים שמדובר בסלים שבהם נאסף הפרי |
| ט כֹּה אָמַר יְהֹוָה צְבָאוֹת עוֹלֵל יְעוֹלְלוּ כַגֶּפֶן שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל הָשֵׁב יָדְךָ כְּבוֹצֵר עַל סַלְסִלּוֹת. |
| אבל אל מי מבני הָעָם החוטא אני אדבר ואעיד על דברי הנבואה הקשים שלי? מי יקשיב לִדְבָרַי, הֲרֵי אָזְנָם אטומה\עֲרֵלָה כך שהם לא יכולים לשמוע וכל דִּבְרֵי ה' שאני מנסה לאמר להם היו להם כמו דִּבְרֵי חֶרְפָּה שהם אינם רוצים\חפצים בהם. |
| י עַל מִי אֲדַבְּרָה וְאָעִידָה וְיִשְׁמָעוּ הִנֵּה עֲרֵלָה אָזְנָם וְלֹא יוּכְלוּ לְהַקְשִׁיב הִנֵּה דְבַר יְהוָה הָיָה לָהֶם לְחֶרְפָּה לֹא יַחְפְּצוּ בוֹ. |
| אך אני חייב לאמר את דברי הכעס\חמה של ה', כי הם מילאו אותי ועייפתי\נִלְאֵיתִי מלנסות להָכִיל אותם בתוכי. לכן עלי לשפוך את הנבואות הקשות שלי שיבואו גם על כל ילד\עוֹלָל המשחק בַּחוּצות העיר, ועל הבַּחוּרִים הנאספים יחדיו [*]"סוֹד" כאן הוא במשמעות של "אסיפה" שבה "מסתודדים" הנאספים , כי גם כל אִישׁ ואִשָּׁה יִלָּכֵדוּ בידי האויב, וכך גם כל זָקֵן יחד עם זה שכבר כמעט מלאו ימי חייו.
[^]
תְּהִלִּים פרק פ"ט פסוק ח: ח
אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו.
[^]
תְּהִלִּים פרק קי"א פסוק א: א
הַלְלוּ יָהּ אוֹדֶה יְהוָה בְּכָל לֵבָב בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה.
|
| יא וְאֵת חֲמַת יְהוָה מָלֵאתִי נִלְאֵיתִי הָכִיל שְׁפֹךְ עַל עוֹלָל בַּחוּץ וְעַל סוֹד בַּחוּרִים יַחְדָּו כִּי גַם אִישׁ עִם אִשָּׁה יִלָּכֵדוּ זָקֵן עִם מְלֵא יָמִים. |
| ובתיהם ביחד עם שדותיהם ונשותיהם יעברו לַאֲחֵרִים, כי אני אַטֶּה אֶת יָדִי להכות את תושבי יְהוּדָה, כי כולם מקטן ועד גדול מלאים בתאוות בֶּצַע [*]הבֶּצַע הוא נֵתַח של כֶּסֶף ש"נבצע" מהגּוּשׁ הגדול , וכל העוסקים בקודש, מהנביאים ועד הכהנים, כולם עושים מעשי רְמִייָּה\שָּׁקֶר. הם "ריפאו" בקלות כביכול את הפחד שנפל על עַמִּי מפני החורבן\שֶׁבֶר הצפוי כשהם ניבאו שָׁלוֹם שוב ושוב, אך השָׁלוֹם לא בא!
[^]
שׁוֹפְטִים פרק ה פסוק י"ט: יט
בָּאוּ מְלָכִים נִלְחָמוּ אָז נִלְחֲמוּ מַלְכֵי כְנַעַן בְּתַעְנַךְ עַל מֵי מְגִדּוֹ בֶּצַע כֶּסֶף לֹא לָקָחוּ.
, והתאווה אליו מסמלת את אהבת הכֶּסֶף הבאה ביחד עם עשיית חטאים
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק ח פסוק ג: ג
וְלֹא הָלְכוּ בָנָיו בדרכו [בִּדְרָכָיו] וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע וַיִּקְחוּ שֹׁחַד וַיַּטּוּ מִשְׁפָּט.
. |
| יב וְנָסַבּוּ בָתֵּיהֶם לַאֲחֵרִים שָׂדוֹת וְנָשִׁים יַחְדָּו כִּי אַטֶּה אֶת יָדִי עַל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ נְאֻם יְהוָה. יג כִּי מִקְּטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם כֻּלּוֹ בּוֹצֵעַ בָּצַע וּמִנָּבִיא וְעַד כֹּהֵן כֻּלּוֹ עֹשֶׂה שָּׁקֶר. יד וַיְרַפְּאוּ אֶת שֶׁבֶר עַמִּי עַל נְקַלָּה לֵאמֹר שָׁלוֹם שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם. |
| כך הם יְאַכְזְבוּ\יובִישׁוּ את מאמיניהם, כי למרות כל מעשי התוֹעֵבָה שלהם, הם לא יָדָעוּ איך להתמלא בבושה וכלימה עליהם. ולכן גם הם ימעדו\יִכָּשְׁלוּ ויִפְּלוּ בין שאר הנופלים ביום שבו אני אפקוד את הָעָם כדי להענישו על חטאיו. |
| טו הֹבִישׁוּ כִּי תוֹעֵבָה עָשׂוּ גַּם בּוֹשׁ לֹא יֵבוֹשׁוּ גַּם הַכְלִים לֹא יָדָעוּ לָכֵן יִפְּלוּ בַנֹּפְלִים בְּעֵת פְּקַדְתִּים יִכָּשְׁלוּ אָמַר יְהוָה. |
| שיר 9: דברי ה': כשתעמדו על צומת דְּרָכִים - בידקו וחפשו מהן הדרכים\נְתִבוֹת שתמיד היו הדרכים הטובות ולכו בדרך הטובה כי שם תמצאו מַרְגּוֹעַ לְנַפְשְׁכֶם! אך בני הָעָם אמרו - "לֹא נֵלֵךְ בדרך הטובה!" |
| טז כֹּה אָמַר יְהוָה עִמְדוּ עַל דְּרָכִים וּרְאוּ וְשַׁאֲלוּ לִנְתִבוֹת עוֹלָם אֵי זֶה דֶרֶךְ הַטּוֹב וּלְכוּ בָהּ וּמִצְאוּ מַרְגּוֹעַ לְנַפְשְׁכֶם וַיֹּאמְרוּ לֹא נֵלֵךְ. |
| הצבתי את הנביאים שלי כדי שיהיו כמו צופים על החומות ויקראו לכם לשמוע את קול השׁוֹפָר שלהם, אשר יזהיר על האויב העומד לבוא כעונש על חטאיכם, אך בני הָעָם אמרו - "לֹא נַקְשִׁיב לאזהרת קול השׁוֹפָר!" |
| יז וַהֲקִמֹתִי עֲלֵיכֶם צֹפִים הַקְשִׁיבוּ לְקוֹל שׁוֹפָר וַיֹּאמְרוּ לֹא נַקְשִׁיב. |
| לָכֵן שִׁמְעוּ, אַתֶּם קהל\עֲדַת הַגּוֹיִם אויבי הָעָם, ודעו מה שעומד לקרות להם. ושִׁמְעִי, אַתְּ הָאָרֶץ\התבל וכל הַגּוֹיִם שֶׁבָּךְ: הִנֵּה אני מֵבִיא אסון רע על הָעָם החוטא הזה, והעונש יהיה התוצאה\פְּרִי של מחשבותיהם הרעות. כי הם לא הִקְשִׁיבוּ לעצתי [*]לבחור בדרך הטובה ולשמוע לאזהרות של נְבִיאַי - ראו בפסוקים ט"ז-י"ז ומאסו במצוות שבתוֹרָתִי. |
| יח לָכֵן שִׁמְעוּ הַגּוֹיִם וּדְעִי עֵדָה אֶת אֲשֶׁר בָּם. יט שִׁמְעִי הָאָרֶץ הִנֵּה אָנֹכִי מֵבִיא רָעָה אֶל הָעָם הַזֶּה פְּרִי מַחְשְׁבוֹתָם כִּי עַל דְּבָרַי לֹא הִקְשִׁיבוּ וְתוֹרָתִי וַיִּמְאֲסוּ בָהּ. |
| בשביל מה אני צריך את בָּשְׂמֵי הקטורת היקרים שאתם מקטירים לי, כמו הלְבוֹנָה שאתם מביאים משְּׁבָא או קְנֵה הבֹּשֶׂם\קָנֶה-הַטּוֹב שמיובא מֵאֶרֶץ רחוקה. גם קורבנות העוֹלָה [*]העֹלָה היא סוג של קורבן המיועד להשרף במלואו - ראו בדף של וַיִּקְרָא פרק א. ושאר הזבחים שלכם לא היו נעימים לי[*]כי בני הָעָם מקריבים את הקורבנות בעודם טמאים מרוב חטאים. גם הנביא יְשַׁעְיָהוּ אמר דברים דומים .
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק א פסוקים י-ט"ו: י
שִׁמְעוּ דְבַר יְהוָה קְצִינֵי סְדֹם הַאֲזִינוּ תּוֹרַת אֱלֹהֵינוּ עַם עֲמֹרָה.
יא
לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְהוָה שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי.
יב
כִּי תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם רְמֹס חֲצֵרָי.
יג
לֹא תוֹסִיפוּ הָבִיא מִנְחַת שָׁוְא קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא לִי חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא לֹא אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה.
יד
חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי הָיוּ עָלַי לָטֹרַח נִלְאֵיתִי נְשֹׂא.
טו
וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ.
. |
| כ לָמָּה זֶּה לִי לְבוֹנָה מִשְּׁבָא תָבוֹא וְקָנֶה הַטּוֹב מֵאֶרֶץ מֶרְחָק עֹלוֹתֵיכֶם לֹא לְרָצוֹן וְזִבְחֵיכֶם לֹא עָרְבוּ לִי. |
| לָכֵן אני אשים מִכְשֹׁלִים בדרך החטאים שבה בחרו בני הָעָם, והם ימעדו\יכשלו בה וימותו\יאבדו - אָבוֹת ימעדו ביחד עם בניהם, ושָׁכֵן ימות ביחד עם שְׁכֵנוֹ וחברו\רֵעוֹ. |
| כא לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי נֹתֵן אֶל הָעָם הַזֶּה מִכְשֹׁלִים וְכָשְׁלוּ בָם אָבוֹת וּבָנִים יַחְדָּו שָׁכֵן וְרֵעוֹ יאבדו [וְאָבָדוּ]. |
| שיר 10: דברי ה': הִנֵּה בא עַם\גוֹי גָּדוֹל מֵאֶרֶץ צפונית ויתעורר ממרבצו שבקצה\יַּרְכְּתֵי האָרֶץ [*]ראו יַּרְכָתַיִם במובן קצה אחורי . חייליו יחזיקו בקֶשֶׁת ובכִידוֹן\חנית, וילחמו באכזריות וללא רחמים. קוֹלָם ירעיש\יֶהֱמֶה כמו יָּם סוער, והם יבואו רכובים על סוּסִים כשהם ערוכים לעלות עָלַיִךְ למִּלְחָמָה, בַּת צִיּוֹן, כאִישׁ אחד.
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק כ"ד פסוק ג: ג
וַיָּבֹא אֶל גִּדְרוֹת הַצֹּאן עַל הַדֶּרֶךְ וְשָׁם מְעָרָה וַיָּבֹא שָׁאוּל לְהָסֵךְ אֶת רַגְלָיו וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו בְּיַרְכְּתֵי הַמְּעָרָה יֹשְׁבִים.
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ו פסוק כ"ב: כב
וּלְיַרְכְּתֵי הַמִּשְׁכָּן יָמָּה תַּעֲשֶׂה שִׁשָּׁה קְרָשִׁים.
|
| כב כֹּה אָמַר יְהוָה הִנֵּה עַם בָּא מֵאֶרֶץ צָפוֹן וְגוֹי גָּדוֹל יֵעוֹר מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ. כג קֶשֶׁת וְכִידוֹן יַחֲזִיקוּ אַכְזָרִי הוּא וְלֹא יְרַחֵמוּ קוֹלָם כַּיָּם יֶהֱמֶה וְעַל סוּסִים יִרְכָּבוּ עָרוּךְ כְּאִישׁ לַמִּלְחָמָה עָלַיִךְ בַּת צִיּוֹן. |
| דברי הָעָם המותקף: כשרק שָׁמַעְנוּ אֶת שָׁמְעוֹ של אותו אויב נורא כבר נחלשו\רָפוּ יָדֵינוּ, ואחזו בנו כאב\חִיל ורעידות כמו בצירי הלידה של היולדת [*]ראו "צָרָה" במובן של "צירי הלידה" של האישה הכואבת\"חוֹלָה" בלידה הראשונה שלה . אַתֶּם, תושבי צִיּוֹן, התבצרו בבתיכם ואל תֵּצְאוּ לשדות ולדרכים, כי לאויב יש חרב המטילה פחד\מָגוֹר בכל מקום.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ד פסוק ל"א: לא
כִּי קוֹל כְּחוֹלָה שָׁמַעְתִּי צָרָה כְּמַבְכִּירָה קוֹל בַּת צִיּוֹן תִּתְיַפֵּחַ תְּפָרֵשׂ כַּפֶּיהָ אוֹי נָא לִי כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹרְגִים.
|
| כד שָׁמַעְנוּ אֶת שָׁמְעוֹ רָפוּ יָדֵינוּ צָרָה הֶחֱזִיקַתְנוּ חִיל כַּיּוֹלֵדָה. כה אַל תצאי [תֵּצְאוּ] הַשָּׂדֶה וּבַדֶּרֶךְ אַל תלכי [תֵּלֵכוּ] כִּי חֶרֶב לְאֹיֵב מָגוֹר מִסָּבִיב. |
| בַּת עַמִּי [*]"בַּת עַמִּי" הוא כינוי לארץ או לעיר של עַמִּי, כמו למשל "בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל" נַהֲגִי לָךְ במנהגי אבלות וְלִבְשִׁי שָׂק מחוזק בחגורה
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק י"ח פסוק י"ג: יג
לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה שַׁאֲלוּ נָא בַּגּוֹיִם מִי שָׁמַע כָּאֵלֶּה שַׁעֲרֻרִת עָשְׂתָה מְאֹד בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל.
או "בַת צִיּוֹן"
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק א פסוק ח: ח
וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה כְּעִיר נְצוּרָה.
. וראו גם בשיר 2
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ד פסוק י"א: יא
בָּעֵת הַהִיא יֵאָמֵר לָעָם הַזֶּה וְלִירוּשָׁלִַם רוּחַ צַח שְׁפָיִים בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ בַּת עַמִּי לוֹא לִזְרוֹת וְלוֹא לְהָבַר.
.[*]כמו למשל ביְשַׁעְיָהוּ פרק ט"ו פסוק ג והתגלגלי\הִתְפַּלְּשִׁי בָאֵפֶר
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק ט"ו פסוק ג: ג
בְּחוּצֹתָיו חָגְרוּ שָׂק עַל גַּגּוֹתֶיהָ וּבִרְחֹבֹתֶיהָ כֻּלֹּה יְיֵלִיל יֹרֵד בַּבֶּכִי.
[*]כמו למשל ביְחֶזְקֵאל פרק כ"ז פסוק ל . הֲיִי אבלה באֵבֶל כבד כמו של הורים על מות בנם היָחִיד, וְאִמְרִי דִּבְרֵי הֶסְפֵּד מָרִים\תַּמְרוּרִים על המתים שלך, כי האויב בא לשדוד אותנו בפתאומיות.
[^]
יְחֶזְקֵאל פרק כ"ז פסוק ל: ל
וְהִשְׁמִיעוּ עָלַיִךְ בְּקוֹלָם וְיִזְעֲקוּ מָרָה וְיַעֲלוּ עָפָר עַל רָאשֵׁיהֶם בָּאֵפֶר יִתְפַּלָּשׁוּ.
|
| כו בַּת עַמִּי חִגְרִי שָׂק וְהִתְפַּלְּשִׁי בָאֵפֶר אֵבֶל יָחִיד עֲשִׂי לָךְ מִסְפַּד תַּמְרוּרִים כִּי פִתְאֹם יָבֹא הַשֹּׁדֵד עָלֵינוּ. |
| דברי ה' לנביא: שמתי אותך בתוך עַמִּי כמו במגדל-תצפית\בָּחוֹן [*]ראו "בַחַן\בֹּחַן" במשמעות "מגדל" תצפית מבוצר שממנו ניתן "לבחון" את הסביבה בחומת מִבְצָר, כדי שתוכל להשקיף משם ולהכיר ולבחון את דַּרְכָּם הרעה.
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק כ"ח פסוק ט"ז: טז
לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן אָבֶן אֶבֶן בֹּחַן פִּנַּת יִקְרַת מוּסָד מוּסָּד הַמַּאֲמִין לֹא יָחִישׁ.
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק ל"ב פסוק י"ד: יד
כִּי אַרְמוֹן נֻטָּשׁ הֲמוֹן עִיר עֻזָּב עֹפֶל וָבַחַן הָיָה בְעַד מְעָרוֹת עַד עוֹלָם מְשׂוֹשׂ פְּרָאִים מִרְעֵה עֲדָרִים.
|
| כז בָּחוֹן נְתַתִּיךָ בְעַמִּי מִבְצָר וְתֵדַע וּבָחַנְתָּ אֶת דַּרְכָּם. |
| ותראה מהמגדל שכולם מתרחקים\סרים מדרך הישר יותר מכל שאר הסוֹרְרִים כך, ונוהגים לרכל ולהשמיץ את האחרים. והם כולם כמו סיגים של מתכות זולות של נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל אשר מקלקלים\משחיתים בחטאיהם את גּוּשׁ הכֶּסֶף הטהור שבו הם נמצאים. |
| כח כֻּלָּם סָרֵי סוֹרְרִים הֹלְכֵי רָכִיל נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל כֻּלָּם מַשְׁחִיתִים הֵמָּה. |
| המַפּוּחַ של הנַפָּח כבר התייבש\נָחַר באֵשׁ שבה הוציא הצוֹרֵף את כל העֹפָרֶת הזולה מגּוּשׁ הכֶּסֶף, אך הצוֹרֵף התאמץ לַשָּׁוְא לצרוף את הכֶּסֶף, כי הסיגים הרָעִים של נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל לא נִתְּקוּ ממנו. לכן בני עַמִּי נקראו "כֶּסֶף נִמְאָס" כי ה' מָאַס בָּהֶם [*]גּוּשׁ הכֶּסֶף נדחה\נמאס בגלל שאי אפשר היה להוציא ממנו את הסיגים הרעים, וכך גם ה' ידחה את בני יִשְׂרָאֵל במיאוס בגלל החטאים שלהם שאינם מתנתקים מהם. . |
| כט נָחַר מַפֻּחַ מאשתם [מֵאֵשׁ תַּם] עֹפָרֶת לַשָּׁוְא צָרַף צָרוֹף וְרָעִים לֹא נִתָּקוּ. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ד | קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ מִלְחָמָה קוּמוּ וְנַעֲלֶה בַצָּהֳרָיִם.. |
| י"ד | וַיְרַפְּאוּ אֶת שֶׁבֶר עַמִּי עַל נְקַלָּה לֵאמֹר שָׁלוֹם שָׁלוֹם וְאֵין שָׁלוֹם. |
| כ"ה | אַל תצאי תֵּצְאוּ הַשָּׂדֶה וּבַדֶּרֶךְ אַל תלכי תֵּלֵכוּ כִּי חֶרֶב לְאֹיֵב מָגוֹר מִסָּבִיב. |
לָמָּה זֶּה לִי לְבוֹנָה מִשְּׁבָא תָבוֹא (כ) תמונה של גבישי הלְבוֹנָה
פרטי היוצר\ת
Cymbopogon nardus, the National Arboretum, Washington DC. Photo by David J. Stang [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons.. Original image size reduced by Allon Adir.
וְקָנֶה הַטּוֹב מֵאֶרֶץ מֶרְחָק (כ) תמונה של Cymbopogon nardus מין של עֵשֶׂב לִימוֹן אחת ההשערות לזיהוי קְנֵה הבֹּשֶׂם