נהר\נחל
עֵמֶק הָאֵלָה
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

עמק האלה. נוצר ע"י איתי משה איתח, [CC-BY-SA-4.0], via Wikimedia Commons
עֵמֶק הָאֵלָה
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

THE LAND OF ALLAH. Elah Valley below Adullam. By Davidbena at en.wikipedia, [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons
עֵמֶק הָאֵלָה ליד חורבות עֲדֻלָּם
רמת זיהוי : 1 - זיהוי ודאי
עֵמֶק הָאֵלָה במקרא
בימי מלחמות שָׁאוּל בפְלִשְׁתִּים, חנו הפְלִשְׁתִּים לקראת הקרב "בֵּין שׂוֹכֹה וּבֵין עֲזֵקָה בְּאֶפֶס דַּמִּים" בעוד צבא שָׁאוּל חנה בעֵמֶק הָאֵלָה, כשהצבאות חונים על שני הרים עם הַגַּיְא בֵּינֵיהֶם
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק י"ז פסוקים א-ג: א וַיַּאַסְפוּ פְלִשְׁתִּים אֶת מַחֲנֵיהֶם לַמִּלְחָמָה וַיֵּאָסְפוּ שֹׂכֹה אֲשֶׁר לִיהוּדָה וַיַּחֲנוּ בֵּין שׂוֹכֹה וּבֵין עֲזֵקָה בְּאֶפֶס דַּמִּים. ב וְשָׁאוּל וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל נֶאֶסְפוּ וַיַּחֲנוּ בְּעֵמֶק הָאֵלָה וַיַּעַרְכוּ מִלְחָמָה לִקְרַאת פְּלִשְׁתִּים. ג וּפְלִשְׁתִּים עֹמְדִים אֶל הָהָר מִזֶּה וְיִשְׂרָאֵל עֹמְדִים אֶל הָהָר מִזֶּה וְהַגַּיְא בֵּינֵיהֶם.
. דָּוִד הנער הגיע למחנה בעֵמֶק הָאֵלָה במצוות יִשַׁי אביו עם לָחֶם לאֶחָיו הלוחמים ועם גבינה למפקדם כדי לשאול לשלומם
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק י"ז פסוקים י"ט-כ: יט וְשָׁאוּל וְהֵמָּה וְכָל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּעֵמֶק הָאֵלָה נִלְחָמִים עִם פְּלִשְׁתִּים. כ וַיַּשְׁכֵּם דָּוִד בַּבֹּקֶר וַיִּטֹּשׁ אֶת הַצֹּאן עַל שֹׁמֵר וַיִּשָּׂא וַיֵּלֶךְ כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ יִשָׁי וַיָּבֹא הַמַּעְגָּלָה וְהַחַיִל הַיֹּצֵא אֶל הַמַּעֲרָכָה וְהֵרֵעוּ בַּמִּלְחָמָה.
. אח"כ התעמת שם דָוִד עם גָּלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי מִגַּת והרג אותו עם חַלֻּקֵי אֲבָנִים שאסף מִן הַנַּחַל.

שנים אח"כ, כשדָוִד היה בורח ממקום למקום מאימת שָׁאוּל שרדף אחריו, הוא נמלט לנֹב (באזור יְרוּשָׁלַיִם) כדי לקבל שם את עזרת אֲחִימֶלֶךְ הכהן. אֲחִימֶלֶךְ פחד לעזור לדָוִד, אך אחרי השתדלות קצרה הוא הסכים לתת לו לֶחֶם. דָוִד ביקש לעזוב במהרה, וביקש גם כלי נשק מאֲחִימֶלֶךְ, אך אֲחִימֶלֶךְ ענה הנשק היחידי שברשותו הוא חרב גָּלְיָת אותו הכה דָוִד בְּעֵמֶק הָאֵלָה. דָוִד לקח אִתּוֹ את החרב ברצון
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק כ"א פסוקים ט-י: ט וַיֹּאמֶר דָּוִד לַאֲחִימֶלֶךְ וְאִין יֶשׁ פֹּה תַחַת יָדְךָ חֲנִית אוֹ חָרֶב כִּי גַם חַרְבִּי וְגַם כֵּלַי לֹא לָקַחְתִּי בְיָדִי כִּי הָיָה דְבַר הַמֶּלֶךְ נָחוּץ. י וַיֹּאמֶר הַכֹּהֵן חֶרֶב גָּלְיָת הַפְּלִשְׁתִּי אֲשֶׁר הִכִּיתָ בְּעֵמֶק הָאֵלָה הִנֵּה הִיא לוּטָה בַשִּׂמְלָה אַחֲרֵי הָאֵפוֹד אִם אֹתָהּ תִּקַּח לְךָ קָח כִּי אֵין אַחֶרֶת זוּלָתָהּ בָּזֶה וַיֹּאמֶר דָּוִד אֵין כָּמוֹהָ תְּנֶנָּה לִּי.
, ואח"כ שָׁאוּל גילה בזעם על עזרת אֲחִימֶלֶךְ לדָּוִד וצווה על הוצאתו להורג יחד עם כל ביתו ועם כל שאר כהני נֹב.
זיהוי המקום
נחל הָאֵלָה הוא נחל אַכְזָב היוצא מערבה מאזור הרי יהודה מצפון לחֶבְרוֹן, ומעט ממזרח לקיבוץ נתיב הל"ה ולתל שׂוֹכֹה מצטרפים אליו היובלים של נחל סנסן (מצפון מזרח) ונחלי עציונה וגדור (ממזרח), ויוצרים את הבקעה הקטנה (באורך כ-7 ק"מ) והפוריה המכונה "עֵמֶק הָאֵלָה" (ראו במפה). נתיב הנחל מתעקל אח"כ ונעשה שוב צר לקראת תל עֲזֵקָה, ומשם הוא ממשיך ומתפתל אל עבר הַשְּׁפֵלָה, ובדרכו עובר לרגלי תל צָפִית המשוער כאתר של גַּת הפְלִשְׁתִּית, עירו של גָּלְיָת. ערוץ הנחל ממשיך מערבה ומצטרף לנחל לָכִישׁ מעט ממזרח לאַשְׁדּוֹד ויוצא לים מצפון לעיר.

כך עברה לאורך הנחל דרך רוחב קדומה חשובה שהובילה מפְלֶשֶׁת ומהַשְּׁפֵלָה אל עבר הרי יְהוּדָה, ועֵמֶק הָאֵלָה הרחב עצמו שימש כצומת דרכים שממנו המשיכו יובליו השונים של הנחל לאזורים של חֶבְרוֹן או בֵּית לָחֶם
[1]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ו, עמוד 296-295
. לכן גם היה העֵמֶק מקום מפגש טבעי בין צבאות יִשְׂרָאֵל והפְלִשְׁתִּים בימי דָוִד וגָּלְיָת, וגם מאוחר יותר שימש כנראה לפשיטות חוזרות של הפְלִשְׁתִּים, כמו הכיבוש של שׂוֹכֹה בימי אָחָז מלך יְהוּדָה
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ח פסוק י"ח: יח וּפְלִשְׁתִּים פָּשְׁטוּ בְּעָרֵי הַשְּׁפֵלָה וְהַנֶּגֶב לִיהוּדָה וַיִּלְכְּדוּ אֶת בֵּית שֶׁמֶשׁ וְאֶת אַיָּלוֹן וְאֶת הַגְּדֵרוֹת וְאֶת שׂוֹכוֹ וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת תִּמְנָה וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת גִּמְזוֹ וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.
.

הנחל נקרא אולי על שמות מיני הָאֵלָה הצומחים באזור העמק. בערבית עֵמֶק הָאֵלָה נקרא ואדי א-סַנְט, כלומר עמק השיטים, כנראה על שם עצי השִׁטָּה המלבינה הגדלים בכמה אתרים לאורך הנחל
[2]לסייר עם המקורות, בנתיבות השפלה והרי יְהוּדָה. איל דודסון. הוצאת יד בן-צבי. 2008, עמוד 134-132
.
פרקים המזכירים את עֵמֶק הָאֵלָה
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על עֵמֶק הָאֵלָה באתר של ויקיפדיה.
טיולים באזור: גן לאומי עמק האלה. באתר טבע ונופים בישראל iNature.info
המידע המובא באתרי הטיולים השונים המקושרים כאן הוא בגדר המלצה והינו כללי בלבד. אתר עַלַמַּפָּה או מפעיליו כמובן אינם אחראים על המידע המובא באתרים המקושרים, או על תוצאות הטיולים, והאחריות מוטלת על המטייל\ת לנהוג באחריות הנדרשת כולל לימוד המצב העדכני במקורות נוספים, הכנה מתאימה, ושמירה על הזהירות הנדרשת מאופי המקום והמטיילים.