אָחָז מלך יְהוּדָה
פרטי היוצר\ת
The capture of the city of Astartu by the Assyrian king Tiglath-Pileser III about 730–727 B.C., as depicted on a palace relief now kept on display at the British Museum. By David Castor (dcastor) [Public domain], via Wikimedia Commons
וַיָּבֹא עָלָיו תִּלְּגַת פִּלְנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר (כ). תחריט של כיבוש עיר בידי תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר ה-3.
|
|
סיכום
מלכות אָחָז: הוא מולך מגיל 20 במשך 16 שנה בהם הוא חוטא לה', עובד אלילים זרים, ומשבית את הפולחן במקדש. הוא ממשיך בכך גם כשה' מעניש אותו במכות שאויבי יהודה מכים אותה. אלה כוללים את האֲדוֹמִים, הפְלִשְׁתִּים, אֲרָם, ויִשְׂרָאֵל (ששובה שבויים רבים ואז משחררת אותם בעידודו של עֹדֵד הנביא). אָחָז קורא לעזרת מלך אַשּׁוּר, אבל אז נאלץ לחלק לו מאוצרות המקדש. הוא מת ונקבר לא בקברי המלכים, ובנו חִזְקִיָּהוּ מולך אחריו.
תקציר
| הפרק מתבסס בחלקו על מְלָכִים-ב פרק ט"ז. אָחָז מולך מגיל 20 במשך 16 שנה. אָחָז חָטָא לה' כמו מלכי ישראל ועמי כנען שה' נתן בידי העַם: הוא עשה מסכות לאל הבעל, הקטיר, והבעיר את בניו באש (בגירסה שבמְלָכִים, הוא "הֶעֱבִיר" אֶת בְּנוֹ בָּאֵשׁ), וזבח בבמות ובמקומות מאולתרים. |
| א בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה אָחָז בְּמָלְכוֹ וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְלֹא עָשָׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה כְּדָוִיד אָבִיו. ב וַיֵּלֶךְ בְּדַרְכֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וְגַם מַסֵּכוֹת עָשָׂה לַבְּעָלִים. ג וְהוּא הִקְטִיר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם וַיַּבְעֵר אֶת בָּנָיו בָּאֵשׁ כְּתֹעֲבוֹת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֹרִישׁ יְהוָה מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. ד וַיְזַבֵּחַ וַיְקַטֵּר בַּבָּמוֹת וְעַל הַגְּבָעוֹת וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן. |
| כעונש, מֶלֶךְ אֲרָם (רְצִין) מכה את יהוּדָה ולוקחת שבויים רבים לדמשק. גם פֶּקַח מלך יִשְׂרָאֵל תוקף את יהוּדָה (בשל חטאיה): הוא הורג 120,000 איש, ומפקדו זִכְרִי הורג 3 פקידים בכירים (כולל את בֶּן הַמֶּלֶךְ, את נְגִיד הַבָּיִת, ואת מִשְׁנֵה הַמֶּלֶךְ). חיל יִשְׂרָאֵל גם שובה 200,000 אזרחים, ולוקח אותם יחד עם שלל גדול לשֹׁמְרוֹן. |
| ה וַיִּתְּנֵהוּ יְהוָה אֱלֹהָיו בְּיַד מֶלֶךְ אֲרָם וַיַּכּוּ בוֹ וַיִּשְׁבּוּ מִמֶּנּוּ שִׁבְיָה גְדוֹלָה וַיָּבִיאוּ דַּרְמָשֶׂק וְגַם בְּיַד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל נִתָּן וַיַּךְ בּוֹ מַכָּה גְדוֹלָה. ו וַיַּהֲרֹג פֶּקַח בֶּן רְמַלְיָהוּ בִּיהוּדָה מֵאָה וְעֶשְׂרִים אֶלֶף בְּיוֹם אֶחָד הַכֹּל בְּנֵי חָיִל בְּעָזְבָם אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתָם. ז וַיַּהֲרֹג זִכְרִי גִּבּוֹר אֶפְרַיִם אֶת מַעֲשֵׂיָהוּ בֶּן הַמֶּלֶךְ וְאֶת עַזְרִיקָם נְגִיד הַבָּיִת וְאֶת אֶלְקָנָה מִשְׁנֵה הַמֶּלֶךְ. ח וַיִּשְׁבּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֲחֵיהֶם מָאתַיִם אֶלֶף נָשִׁים בָּנִים וּבָנוֹת וְגַם שָׁלָל רָב בָּזְזוּ מֵהֶם וַיָּבִיאוּ אֶת הַשָּׁלָל לְשֹׁמְרוֹן. |
| עֹדֵד, נביא ה', יוצא לקראת צבא יִשְׂרָאֵל המתקרב לשֹׁמְרוֹן עם השבויים ונואם להם: ה' נתן להם אמנם לנצח את בני יהוּדָה בגלל חטאיהם, אבל שֵׁמַע ההרג הרב שהם עשו בהם הגיע לַשָּׁמַיִם. בני יִשְׂרָאֵל חושבים להגדיל את חטאם שלהם (התפלגותם מיהוּדָה) ולקחת עבדים מיהוּדָה. עליהם לשחרר את השבויים ולמנוע את כעס ה'. |
| ט וְשָׁם הָיָה נָבִיא לַיהוָה עֹדֵד שְׁמוֹ וַיֵּצֵא לִפְנֵי הַצָּבָא הַבָּא לְשֹׁמְרוֹן וַיֹּאמֶר לָהֶם הִנֵּה בַּחֲמַת יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם עַל יְהוּדָה נְתָנָם בְּיֶדְכֶם וַתַּהַרְגוּ בָם בְזַעַף עַד לַשָּׁמַיִם הִגִּיעַ. י וְעַתָּה בְּנֵי יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם אַתֶּם אֹמְרִים לִכְבֹּשׁ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת לָכֶם הֲלֹא רַק אַתֶּם עִמָּכֶם אֲשָׁמוֹת לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם. יא וְעַתָּה שְׁמָעוּנִי וְהָשִׁיבוּ הַשִּׁבְיָה אֲשֶׁר שְׁבִיתֶם מֵאֲחֵיכֶם כִּי חֲרוֹן אַף יְהוָה עֲלֵיכֶם. |
| 3 ממנהיגי יִשְׂרָאֵל קוראים לקבל את דברי עֹדֵד. החיילים החמושים\חלוצים שהחזיקו בשבויים משחררים אותם ואת הבִּיזָּה. 3 המנהיגים מלבישים ומַנְעִילים את השבויים, נותנים להם מזון ושתיה, מושחים את גופם בשמן, ומובילים אותם בחזרה ליריחו (שביהוּדָה), ונותנים גם חמורים למתקשים בהליכה. |
| יב וַיָּקֻמוּ אֲנָשִׁים מֵרָאשֵׁי בְנֵי אֶפְרַיִם עֲזַרְיָהוּ בֶן יְהוֹחָנָן בֶּרֶכְיָהוּ בֶן מְשִׁלֵּמוֹת וִיחִזְקִיָּהוּ בֶּן שַׁלֻּם וַעֲמָשָׂא בֶּן חַדְלָי עַל הַבָּאִים מִן הַצָּבָא. יג וַיֹּאמְרוּ לָהֶם לֹא תָבִיאוּ אֶת הַשִּׁבְיָה הֵנָּה כִּי לְאַשְׁמַת יְהוָה עָלֵינוּ אַתֶּם אֹמְרִים לְהֹסִיף עַל חַטֹּאתֵינוּ וְעַל אַשְׁמָתֵינוּ כִּי רַבָּה אַשְׁמָה לָנוּ וַחֲרוֹן אָף עַל יִשְׂרָאֵל. יד וַיַּעֲזֹב הֶחָלוּץ אֶת הַשִּׁבְיָה וְאֶת הַבִּזָּה לִפְנֵי הַשָּׂרִים וְכָל הַקָּהָל. טו וַיָּקֻמוּ הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר נִקְּבוּ בְשֵׁמוֹת וַיַּחֲזִיקוּ בַשִּׁבְיָה וְכָל מַעֲרֻמֵּיהֶם הִלְבִּישׁוּ מִן הַשָּׁלָל וַיַּלְבִּשׁוּם וַיַּנְעִלוּם וַיַּאֲכִלוּם וַיַּשְׁקוּם וַיְסֻכוּם וַיְנַהֲלוּם בַּחֲמֹרִים לְכָל כּוֹשֵׁל וַיְבִיאוּם יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים אֵצֶל אֲחֵיהֶם וַיָּשׁוּבוּ שֹׁמְרוֹן. |
| בגלל חטאי אָחָז, ה' מוסר את יהוּדָה בידי אויביה: האֲדוֹמִים מכים אותה ושובים שבויים, הפְלִשְׁתִּים לוכדים (6) ערים בשְּׁפֵלָה וְבנֶּגֶב. אָחָז קורא למלך אַשּׁוּר (תִּלְּגַת פִּלְנְאֶסֶר - הוא תִּגְלַת פִּלְאֶסֶר ה-3) לעזרה מול אויביו, אבל מלך אַשּׁוּר בא ובמקום לעזור לאָחָז הוא רק גורם לו לצרות ואָחָז נאלץ לחלק לו מאוצרות המקדש (ראו מְלָכִים-ב פרק ט"ז פסוק חמְלָכִים-ב פרק ט"ז פסוק ח: ח
וַיִּקַּח אָחָז אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב הַנִּמְצָא בֵּית יְהוָה וּבְאֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר שֹׁחַד.
). |
| טז בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אָחָז עַל מַלְכֵי אַשּׁוּר לַעְזֹר לוֹ. יז וְעוֹד אֲדוֹמִים בָּאוּ וַיַּכּוּ בִיהוּדָה וַיִּשְׁבּוּ שֶׁבִי. יח וּפְלִשְׁתִּים פָּשְׁטוּ בְּעָרֵי הַשְּׁפֵלָה וְהַנֶּגֶב לִיהוּדָה וַיִּלְכְּדוּ אֶת בֵּית שֶׁמֶשׁ וְאֶת אַיָּלוֹן וְאֶת הַגְּדֵרוֹת וְאֶת שׂוֹכוֹ וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת תִּמְנָה וּבְנוֹתֶיהָ וְאֶת גִּמְזוֹ וְאֶת בְּנֹתֶיהָ וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. יט כִּי הִכְנִיעַ יְהוָה אֶת יְהוּדָה בַּעֲבוּר אָחָז מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל כִּי הִפְרִיעַ בִּיהוּדָה וּמָעוֹל מַעַל בַּיהוָה. כ וַיָּבֹא עָלָיו תִּלְּגַת פִּלְנְאֶסֶר מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיָּצַר לוֹ וְלֹא חֲזָקוֹ. כא כִּי חָלַק אָחָז אֶת בֵּית יְהוָה וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים וַיִּתֵּן לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר וְלֹא לְעֶזְרָה לוֹ. |
| אָחָז ממשיך לחטוא לה' אפילו בזמן שה' מעניש אותו על כך. הוא זובח לאלוהי אֲרָם דמשק, כי הוא חושב שאֱלֹהֵיהֶם עוזר להם להצליח כנגדו, אבל הוא כמובן כושל יחד עם העַם בשל כך. הוא סוגר את דלתות המקדש ומקים במקומו מִזְבְּחוֹת ברחבי העיר, וגם מקים במות לאלוהים זרים ברחבי יהוּדָה. |
| כב וּבְעֵת הָצֵר לוֹ וַיּוֹסֶף לִמְעוֹל בַּיהוָה הוּא הַמֶּלֶךְ אָחָז. כג וַיִּזְבַּח לֵאלֹהֵי דַרְמֶשֶׂק הַמַּכִּים בּוֹ וַיֹּאמֶר כִּי אֱלֹהֵי מַלְכֵי אֲרָם הֵם מַעְזְרִים אוֹתָם לָהֶם אֲזַבֵּחַ וְיַעְזְרוּנִי וְהֵם הָיוּ לוֹ לְהַכְשִׁילוֹ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל. כד וַיֶּאֱסֹף אָחָז אֶת כְּלֵי בֵית הָאֱלֹהִים וַיְקַצֵּץ אֶת כְּלֵי בֵית הָאֱלֹהִים וַיִּסְגֹּר אֶת דַּלְתוֹת בֵּית יְהוָה וַיַּעַשׂ לוֹ מִזְבְּחוֹת בְּכָל פִּנָּה בִּירוּשָׁלִָם. כה וּבְכָל עִיר וָעִיר לִיהוּדָה עָשָׂה בָמוֹת לְקַטֵּר לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וַיַּכְעֵס אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתָיו. |
| תולדות אָחָז תועדו בסֵפֶר מַלְכֵי יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל. הא מת ונקבר בעיר דָוִד אבל לא בקברי המלכים. בנו חִזְקִיָּהוּ מולך אחריו. |
| כו וְיֶתֶר דְּבָרָיו וְכָל דְּרָכָיו הָרִאשֹׁנִים וְהָאַחֲרוֹנִים הִנָּם כְּתוּבִים עַל סֵפֶר מַלְכֵי יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל. כז וַיִּשְׁכַּב אָחָז עִם אֲבֹתָיו וַיִּקְבְּרֻהוּ בָעִיר בִּירוּשָׁלִַם כִּי לֹא הֱבִיאֻהוּ לְקִבְרֵי מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּמְלֹךְ יְחִזְקִיָּהוּ בְנוֹ תַּחְתָּיו. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ט"ו | וַיַּחֲזִיקוּ בַשִּׁבְיָה וְכָל מַעֲרֻמֵּיהֶם הִלְבִּישׁוּ מִן הַשָּׁלָל וַיַּלְבִּשׁוּם וַיַּנְעִלוּם וַיַּאֲכִלוּם וַיַּשְׁקוּם וַיְסֻכוּם וַיְנַהֲלוּם בַּחֲמֹרִים לְכָל כּוֹשֵׁל וַיְבִיאוּם יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים אֵצֶל אֲחֵיהֶם וַיָּשׁוּבוּ שֹׁמְרוֹן. |
| כ"ד | ..וַיִּסְגֹּר אֶת דַּלְתוֹת בֵּית יְהוָה וַיַּעַשׂ לוֹ מִזְבְּחוֹת בְּכָל פִּנָּה בִּירוּשָׁלִָם. |