עַלַמַּפָּה

יִזְרְעֶאל היתה עיר בנחלת יִשָּׂשכָר, ועל שמה קרוי גם המעין והעמק הסמוכים לה. יש להבדיל בין יִזְרְעֶאל זו ליִזְרְעֶאל שבנחלת יְהוּדָה, שממנה כנראה באה אֲחִינֹעַם אשת דָוִד (שסבב באותם הימים באזור יְהוּדָה).

שבטי אֶפְרָיִם ומְנַשֶּׁה התלוננו בפני יְהוֹשֻׁעַ שיהיה קשה להוריש את הכנענים שבאזור בֵית שְׁאָן ועֵמֶק יִזְרְעֶאל כי יש להם שם רכב ברזל, אך יְהוֹשֻׁעַ ענה שהם יצליחו בכיבוש האזור למרות המרכבות של האויב. בעֵמֶק יִזְרְעֶאל נערכו עוד מספר קרבות שנזכרו במקרא. בימי השופט גִּדְעוֹן חנו חילות "מִדְיָן וַעֲמָלֵק וּבְנֵי קֶדֶם" בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל וגִּדְעוֹן חנה כנגדם בעֵין חֲרֹד ולבסוף הביס אותם שם-. בימי המלך שָׁאוּל חנה צבאו ליד עֵין יִזְרְעֶאל לקראת הפְלִשְׁתִּים שבאו לשם מכוון אֲפֵק, ולבסוף נפלו שָׁאוּל ובניו בקרבות שנערכו בהר גִּלְבֹּעַ בגבול הדרומי של העמק.

בימי אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל היתה יִזְרְעֶאל לאחת ממחוזות הממלכה, והעיר נכללה בנציבות החמישית של המלך שְׁלֹמֹה. יִזְרְעֶאל עלתה לגדולה בימי אַחְאָב מלך יִשְׂרָאֵל שהפך אותה לבירתו השנייה (אחרי שִׁמְרוֹן) ולמקום מושבו. כך, אחרי הטבח שערך הנביא אֵלִיָּהוּ בנְבִיאֵי הַבַּעַל בנחל קִישׁוֹן, אַחְאָב רכב בחזרה ליִזְרְעֶאל ואֵלִיָּהוּ רץ כל הדרך פניו.

כשנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי סירב לבקשת אַחְאָב לקנות את כרמו שהיה סמוך לארמון המלך, המלכה אִיזֶבֶל הביאה לסקילת נָבוֹת אחרי משפט מבויים. אֵלִיָּהוּ נזף במלך וניבא את השמדת ביתו, ושכלבים ילקקו את דמו ויאכלו את גופת אִיזֶבֶל. הנבואה אמנם התקיימה שנים אח"כ בימי יוֹרָם בן אַחְאָב. כשיוֹרָם נפצע בקרב עם חֲזָהאֵל מֶלֶךְ אֲרָם הוא חזר להחלים ביִזְרְעֶאל ואֲחַזְיָהוּ מלך יְהוּדָה בא לבקרו שם. בינתיים יֵהוּא קשר קשר כנגד יוֹרָם ומיהר ליִזְרְעֶאל עם נאמניו. הַצֹּפֶה "עַל הַמִּגְדָּל בְּיִזְרְעֶאל" ראה את ההמון מתקרב, ולבסוף יוֹרָם יצא לקראתו ונהרג בשדה נָבוֹת. יֵהוּא הרג את גם אִיזֶבֶל שהושלכה אל מותה מחלון הארמון, והמשיך והוציא להורג את גם המלך אֲחַזְיָהוּ ואת אחיו, ו"אֵת כָּל הַנִּשְׁאָרִים לְבֵית אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל וְכָל גְּדֹלָיו וּמְיֻדָּעָיו וְכֹהֲנָיו עַד בִּלְתִּי הִשְׁאִיר לוֹ שָׂרִיד".

אחרי מאורעות אלה לא נזכרת עוד יִזְרְעֶאל במקרא, מלבד בנבואת הוֹשֵׁעַ אשר ה' צווה עליו לקרוא לבנו בשם "יִזְרְעֶאל", כי ה' עומד להעניש את בית המלוכה בממלכת יִשְׂרָאֵל, ולשבור את כוחו הצבאי, בגלל הדם ששפך שם יֵהוּא.

באוֹנוֹמַסְטִיקוֹן של אוסביוס (ספר גיאוגרפי של ארץ ישראל מהתקופה הביזנטית) יִזְרְעֶאל מתוארת ככפר גדול\מפורסם בין סקיתופוליס (בית שאן) ללגיו (ליד מגידו). גם הנוסע מבורדו (עולה לרגל נוצרי מסביבות 333 לספירה) מזכיר את הישוב Stradela באזור זה. כאן שכן על לימי מלחמת השחרור הכפר הערבי זרעין ששימר כמשוער את שמה של יִזְרְעֶאל הקדומה.

השרידים הקדומים בתל-יִזְרְעֶאל מפוזרים בין חורבות הכפר, וכוללים ממצאים משמעותיים רק החל מתקופת הברזל, כלומר מהתקופה הישראלית המקראית. המקום גם אינו נזכר במקורות קדומים למקרא, ולכן ההשערה היא שהאתר נוסד בימי ההתנחלות הישראלית בארץ. האתר אינו שוכן על תל בולט אלא על שלוחה צפונית-מערבית של הגלבוע, ומשקיף ושולט משם על אזורים נרחבים בעמק יִזְרְעֶאל שסביבו. כך האתר והעמק ישבו על צומת דרכים חשובה בין עמק עכו והים לבין בקעת בית-שאן והירדן, וגם בין הרי השומרון לגליל. מכאן חשיבותו של עמק יִזְרְעֶאל לאורך הדורות, ולכן גם שימש כמקום חניית צבאות פולשים וכאתר קרבות במלחמות רבות לאורך הדורות.

אדמת העמק היא פוריה מאוד אך נוטה לביצתיות, ולכן רוב הישובים הגדולים, כמו יִזְרְעֶאל, התפתחו בפאות הדרומיות או הצפוניות של העמק. יִזְרְעֶאל גם נהנתה ממעיינות סמוכים בעין יזרעאל ובביר א-סויד. העיר יִזְרְעֶאל כאמור שימשה כבירה משנית של ממלכת יִשְׂרָאֵל, וירדה מחשיבותה אחרי נפילת בית עָמְרִי. הישוב במקום אבל המשיך להתקיים ובאתר נמצאו ממצאים רבים (הכוללים שרידי קבורה, חרסים, מטבעות, ועוד) מהתקופה ההלניסטית, הרומאית והביזנטית, וגם מתקופות מאוחרות יותר.