עיר
קִינָה
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן
חורבת עוזה מעל נחל קינה בבקעת ערד, יוצר: ליאור גולגר Lior Golgher רשיון שימוש: [CC-BY-2.5]. 2010. מתוך Wikimedia Commons, דרך PikiWiki - Israel free image collection project.
חורבת עוּזָה, מעל נחל קינה (ואדי אל-קִינִי) בבקעת עֲרָד
רמת זיהוי : 3 - זיהוי משוער
כנויים נוספים : ח'רבת עוּזָה\עַ'זַּה
קִינָה במקרא
קִינָה היתה עיר במחוז הַנֶּגֶב של נחלת שבט יְהוּדָה
[^]יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוקים כ"א-כ"ב: כא וַיִּהְיוּ הֶעָרִים מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה אֶל גְּבוּל אֱדוֹם בַּנֶּגְבָּה קַבְצְאֵל וְעֵדֶר וְיָגוּר. כב וְקִינָה וְדִימוֹנָה וְעַדְעָדָה.
. שמה של העיר קשור באזור הנדודים של בני הַקֵּינִי, שהתייחסו אל יִתְרוֹ\חֹבָב חֹתֵן מֹשֶׁה, ומאז קיימו יחסי ידידות עם בני ישראל, ואף הצטרפו בימי ההתנחלות בארץ לבני יְהוּדָה בְּנֶגֶב עֲרָד
[^]שׁוֹפְטִים פרק א פסוק ט"ז: טז וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים אֶת בְּנֵי יְהוּדָה מִדְבַּר יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּנֶגֶב עֲרָד וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב אֶת הָעָם.
. כששָׁאוּל הכה אֶת בני עֲמָלֵק באזור דרום הארץ עד לשׁוּר שעל גבול מִצְרָיִם
[*]"שׁוּר" היא חומה בארמית
[^] עֶזְרָא פרק ד פסוק י"ג: יג כְּעַן יְדִיעַ לֶהֱוֵא לְמַלְכָּא דִּי הֵן קִרְיְתָא דָךְ תִּתְבְּנֵא וְשׁוּרַיָּה יִשְׁתַּכְלְלוּן מִנְדָּה בְלוֹ וַהֲלָךְ לָא יִנְתְּנוּן וְאַפְּתֹם מַלְכִים תְּהַנְזִק.
, והכוונה כאן היא ל"חומת מִצְרָיִם" - שורת מבצרים שהגנו על גבול מִצְרָיִם באזור איסמעליה שעל תעלת סואץ של ימינו
[*]דרכים ואתרים - פרקים בתולדות ישראל וארצו, יוחנן אהרוני, הוצאת הקיבוץ המאוחד תשל"א, עמ' 12
[*]עולם התנ"ך, ספר בְּרֵאשִׁית עמ' 114-115
.
הוא הרחיק משם מראש את בני הַקֵּינִי כדי שלא לפגוע בהם
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק ט"ו פסוקים ו-ז: ו וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל הַקֵּינִי לְכוּ סֻּרוּ רְדוּ מִתּוֹךְ עֲמָלֵקִי פֶּן אֹסִפְךָ עִמּוֹ וְאַתָּה עָשִׂיתָה חֶסֶד עִם כָּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּעֲלוֹתָם מִמִּצְרָיִם וַיָּסַר קֵינִי מִתּוֹךְ עֲמָלֵק. ז וַיַּךְ שָׁאוּל אֶת עֲמָלֵק מֵחֲוִילָה בּוֹאֲךָ שׁוּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מִצְרָיִם.
. בימים בהם שהה דָוִד בצִקְלָג תחת חסותו של אָכִישׁ מלך גַּת הוא פשט משם על שבטים נוודים בדרום הארץ עד שׁוּר מִצְרָיִם, אך טען בפני אָכִישׁ כאילו הוא תקף אזורים באזור הַנֶּגֶב שבנחלת יְהוּדָה, כולל נֶגֶב הַיַּרְחְמְאֵלִי
[*]אזור בנֶּגֶב יְהוּדָה בו התנחלו בני יְּרַחְמְאֵלִ בְּכוֹר חֶצְרוֹן, בנו של פֶרֶץ בן יְהוּדָה
[^] דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ב פסוקים ה, ט: ה בְּנֵי פֶרֶץ חֶצְרוֹן וְחָמוּל. ... ט וּבְנֵי חֶצְרוֹן אֲשֶׁר נוֹלַד לוֹ אֶת יְרַחְמְאֵל וְאֶת רָם וְאֶת כְּלוּבָי.
ונֶגֶב הַקֵּינִי, וזאת כדי ליצור את הרושם שהוא נטש סופית את עמו לטובת אָכִישׁ והפלישתים
[^]שְׁמוּאֵל-א פרק כ"ז פסוקים י-י"ב: י וַיֹּאמֶר אָכִישׁ אַל פְּשַׁטְתֶּם הַיּוֹם וַיֹּאמֶר דָּוִד עַל נֶגֶב יְהוּדָה וְעַל נֶגֶב הַיַּרְחְמְאֵלִי וְאֶל נֶגֶב הַקֵּינִי. יא וְאִישׁ וְאִשָּׁה לֹא יְחַיֶּה דָוִד לְהָבִיא גַת לֵאמֹר פֶּן יַגִּדוּ עָלֵינוּ לֵאמֹר כֹּה עָשָׂה דָוִד וְכֹה מִשְׁפָּטוֹ כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר יָשַׁב בִּשְׂדֵה פְלִשְׁתִּים. יב וַיַּאֲמֵן אָכִישׁ בְּדָוִד לֵאמֹר הַבְאֵשׁ הִבְאִישׁ בְּעַמּוֹ בְיִשְׂרָאֵל וְהָיָה לִי לְעֶבֶד עוֹלָם.
. מאוחר יותר חילק דָוִד את שלל מלחמתו בעמלקים בין תושבי אזור יְהוּדָה, כולל לתושבי עָרֵי הַיְּרַחְמְאֵלִי והַקֵּינִי.
זיהוי המקום
בני הַקֵּינִי נדדו כאמור באזור הַנֶּגֶב ובמיוחד באזור נֶגֶב עֲרָד
[^]שׁוֹפְטִים פרק א פסוק ט"ז: טז וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים אֶת בְּנֵי יְהוּדָה מִדְבַּר יְהוּדָה אֲשֶׁר בְּנֶגֶב עֲרָד וַיֵּלֶךְ וַיֵּשֶׁב אֶת הָעָם.
. אחד מחרסי עֲרָד
[1]הערך על מכתבי ערד בויקיפדיה
המתוארכים לסוף ימי בית-ראשון, כולל פקודה לשלוח חיילים מעֲרָד ומקִינָה להגנת רמת-נגב מפני הכובש האדומי, שהחל להשתלט על הַנֶּגֶב באותם הימים
[2]ארץ ישראל בתקופת המקרא, יוחנן אהרוני, מהדורה מתוקנת בעריכת ישראל אפעל, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשמ"ח, עמוד 312
ולפיכך לרוב מחפשים את האתר של קִינָה באחת מהמצודות הישראליות שבאזור עֲרָד. יש המזהים את קִינָה עם ח'רבת עוּזָה\עַ'זַּה כ-8.5 ק"מ מדרום-מזרח לעֲרָד. המצודה הישראלית באתר היא מהמאות ה-6-7 לפנה"ס והיא חולשת על ואדי אל-קיני
[3]הערך על נחל קינה בויקיפדיה
אשר משמר כמשוער את שמה של קִינָה או של בני הַקֵּינִי
[4]עולם התנ"ך, ספר שְׁמוּאֵל-א עמ' 214.
. לצד המצודה התקיים יישוב שהתפרס על כ-7 דונם, ובשני האתרים התגלו 17 אוסטרקונים
[*]כתובות על חרסים
בנושאים מנהלתיים, כולם כתובים בעברית מלבד אחד הכתוב בארמית. המצודה שופצה מספר פעמים ושימשה גם בתקופה ההלניסטית והרומית
[5]הערך על חורבת עוזה בויקיפדיה
. אחרים מזהים את ח'רבת עוּזָה עם רמת-נגב הנזכרת בחרס עֲרָד שהוזכר למעלה, ואת קִינָה עם המצודה הישראלית שבח'רבת טייב, כ-5.5 ק"מ מצפון מזרח לעֲרָד. באתר זה נמצאו שרידי מצודה ישראלית ויישוב, כולל באר עתיקה
[6]אנציקלופדיה מקראית, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1950, כרך ז, עמוד 125-124
.
פרקים המזכירים את קִינָה
ציטוטים נבחרים

ניתן לקרוא עוד על קִינָה באתרים של ויקיפדיה, עמוד ענן ורשות העתיקות.
טיולים באזור: נחל קינה, מתוך אתר "הושבילים - מסלולים ואתרים בארץ ובעולם"
המידע המובא באתרי הטיולים השונים המקושרים כאן הוא בגדר המלצה והינו כללי בלבד. אתר עַלַמַּפָּה או מפעיליו כמובן אינם אחראים על המידע המובא באתרים המקושרים, או על תוצאות הטיולים, והאחריות מוטלת על המטייל\ת לנהוג באחריות הנדרשת כולל לימוד המצב העדכני במקורות נוספים, הכנה מתאימה, ושמירה על הזהירות הנדרשת מאופי המקום והמטיילים.