גבישי הַמֹּר
צמח הנֵרְד
|
סיכום
פתיחה - ייחוס שיר השירים למלך שְׁלֹמֹה. שיר: יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ. שיר: שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה. שיר: לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה. שיר: הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה, עֵינַיִךְ יוֹנִים.
תקציר
כותרת שִׁיר הַשִּׁירִים מייחסת אותו למלך שְׁלֹמֹה. |
א שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה. |
שיר 1: הנערה חושקת במאהבה בשל נשיקותיו, עילוסיו (דודיו) וריח השמנים הבוקע ממנו. היא מבקשת שירוץ איתה לחדריו (שהיא מדמה לחדרי מלך). שם ישמחו ביחד, ויזכירו את עילוסיו הטובים מיין, המביאים לאהוב אותו ישירות. |
ב
יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן.
ג לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ. ד מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בָּךְ נַזְכִּירָה דֹדֶיךָ מִיַּיִן מֵישָׁרִים אֲהֵבוּךָ. |
שיר 2: הנערה גאה בגוון השחור שלה, הַיָּפֶה כמו יריעות האהלים של שבט קֵדָר (שבט נוודים מדברי) וכמו האוהלים העשירים של המלך שְׁלֹמֹה. היא כהה כי אַחֶיהָ הכריחו אותה לשמור על הכרמים בשמש. היא שואלת את אהובה איפה ירעה את עדריו בצהרים כי אינה מעוניינת בחבריו הרועים. הנער ממליץ לה לעקוב אחרי הצאן ולרעות ליד משכנות הרועים. |
ה
שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם כְּאָהֳלֵי קֵדָר כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה.
ו אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי. ז הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם שַׁלָּמָה אֶהְיֶה כְּעֹטְיָה עַל עֶדְרֵי חֲבֵרֶיךָ. ח אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים צְאִי לָךְ בְּעִקְבֵי הַצֹּאן וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים. |
שיר 3: הנער מדמה את אהובתו לסוסי פרעה המקושטים בתכשיטים מפוארים. כך גם האהובה עונדת שרשראות וחרוזים על לחייה וצווארה. הנער מבטיח לה שרשרת זהב עם חרוזי כסף. הנערה עונה שריחות הבשמים שלה (נֵרְדּ, מוֹר, וכֹּפֶר) לא פגים כל עוד אהובה מסב איתה, ונח בין שדיה בכרמי עֵין גֶּדִי (מקור הבשמים). |
ט
לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי.
י נָאווּ לְחָיַיִךְ בַּתֹּרִים צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים. יא תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף. יב עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ. יג צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי בֵּין שָׁדַי יָלִין. יד אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר דּוֹדִי לִי בְּכַרְמֵי עֵין גֶּדִי. |
שיר 4: האוהב משבח את יפי אהובתו, ואת עיניה הדומות ליונים. האהובה משבחת את יפי מאהבה ואת נעימותו. הם בטבע וצמחים רעננים משמשים להם למיטה, קירותיהם עצי אֶרֶז ותיקרתם עצי בְּרוֹשׁ. |
טו
הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים.
טז הִנְּךָ יָפֶה דוֹדִי אַף נָעִים אַף עַרְשֵׂנוּ רַעֲנָנָה. יז קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים רחיטנו [רַהִיטֵנוּ] בְּרוֹתִים. |
ציטוטים נבחרים
פסוקים | |
---|---|
א | שִׁיר הַשִּׁירִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה |
ה | שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה, בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם! |
ט"ו | הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה, עֵינַיִךְ יוֹנִים. |
פרטי היוצר\ת
Flower MARUTHAANI blooming, Sengai Podhuvan, [CC-BY-SA-3.0], via Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
אֶשְׁכֹּל הַכֹּפֶר, ממנו עושים את החִינָה