הר הזיתים
|
|
סיכום
יבוא יום בו יאספו כל הגויים ויכבשו את ירושלים באכזריות. ה' ילחם בהם, ויעמוד על הַר הַזֵּתִים שיתבקע, והתושבים ינוסו לשם. באותו יום יהיה חושך וקור עד הערב, אז יזרמו נחלים מהעיר מזרחה ומערבה, וה' יהיה למלך על כל הָאָרֶץ. הוא יעשה את סביבות העיר למישור, והעיר תתרומם. תפגע מגיפה בגויים ובבהמותיהם. הגויים שיִישָּׂרְדוּ יעלו כל שנה לרגל לחגוג את הַסֻּכּוֹת, שם הם יִלְווּ מהסירים הרבים כדי לזבוח את הזבח לה'.
תקציר
| יבוא יום בו יאספו כל הגויים ויכבשו את ירושלים. תהיה חלוקת שלל בעיר, הרס בתים, ואונס נשים, מחצית מהתושבים יצאו לגלות, ומחצית ישארו בה. |
| א הִנֵּה יוֹם בָּא לַיהוָה וְחֻלַּק שְׁלָלֵךְ בְּקִרְבֵּךְ. ב וְאָסַפְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֶל יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה וְנִלְכְּדָה הָעִיר וְנָשַׁסּוּ הַבָּתִּים וְהַנָּשִׁים תשגלנה [תִּשָּׁכַבְנָה] וְיָצָא חֲצִי הָעִיר בַּגּוֹלָה וְיֶתֶר הָעָם לֹא יִכָּרֵת מִן הָעִיר. |
| אז ילחם ה' בגוים. הוא יעמוד על הר הזיתים שיתבקע לרוחב - ממערב למזרח, והחצי שמצפון לגיא שנוצר ינוע צפונה, והחצי שמדרומו ינוע דרומה. התושבים ינוסו אל הגיא, שיגיע עד נחל אָצַל (ראו מפה עם מיקום משוער), כמו שנסו בימי רעידת האדמה של ימי עֻזִּיָּהוּ מלך יְהוּדָה (ראו עָמוֹס פרק א). אז יהיו עם ה' כל הקדושים (העַם הנס אליו, או פמליית המלאכים?). |
| ג וְיָצָא יְהוָה וְנִלְחַם בַּגּוֹיִם הָהֵם כְּיוֹם הִלָּחֲמוֹ בְּיוֹם קְרָב. ד וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּתִים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם מִקֶּדֶם וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה וְחֶצְיוֹ נֶגְבָּה. ה וְנַסְתֶּם גֵּיא הָרַי כִּי יַגִּיעַ גֵּי הָרִים אֶל אָצַל וְנַסְתֶּם כַּאֲשֶׁר נַסְתֶּם מִפְּנֵי הָרַעַשׁ בִּימֵי עֻזִּיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה וּבָא יְהוָה אֱלֹהַי כָּל קְדֹשִׁים עִמָּךְ. |
| באותו יום לא יהיה אור, לא יום ולא לילה, אלא קור וקפאון. כך עד הערב, אז ישוב האור. אז יזרמו נחלי מים מַחֲיִים מירושלים לים המזרחי (ים המלח, וראו גם יְחֶזְקֵאל פרק מ"ז), ולים האחרון (האחורי כשמביטים מזרחה, כלומר הים התיכון). אז יהיה ה' למלך על כל הָאָרֶץ. |
| ו וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא לֹא יִהְיֶה אוֹר יְקָרוֹת יקפאון [וְקִפָּאוֹן]. ז וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לַיהוָה לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר. ח וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יֵצְאוּ מַיִם חַיִּים מִירוּשָׁלִַם חֶצְיָם אֶל הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי וְחֶצְיָם אֶל הַיָּם הָאַחֲרוֹן בַּקַּיִץ וּבָחֹרֶף יִהְיֶה. ט וְהָיָה יְהוָה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. |
| ה' יעשה את כל הארץ מסביב לירושלים למישור (עֲרָבָה), מאזור צפון יהודה (העיר גֶּבַע) לדרומה (העיר רִמּוֹן) מדרום לירושלים. העיר עצמה תתרומם ותשב לבטח. כאן מצויינים אתרים בצפון הר הבית (ראו מפה) כולל שער בִּנְיָמִן (כנראה השער המכונה גם שער הצאן), השער הראשון (לא מוכר, אבל לפי סדר השערים כאן, כנראה מדובר בשער אֵפְרָיִם), שַׁעַר הַפִּנִּים (נקרא גם שער הפינה), ומִגְדַּל חֲנַנְאֵל. להסברים נוספים על אתרים אלה, ראו גם נְחֶמְיָה פרק ג, ויִרְמְיָהוּ פרק לא. |
| י יִסּוֹב כָּל הָאָרֶץ כָּעֲרָבָה מִגֶּבַע לְרִמּוֹן נֶגֶב יְרוּשָׁלִָם וְרָאֲמָה וְיָשְׁבָה תַחְתֶּיהָ לְמִשַּׁעַר בִּנְיָמִן עַד מְקוֹם שַׁעַר הָרִאשׁוֹן עַד שַׁעַר הַפִּנִּים וּמִגְדַּל חֲנַנְאֵל עַד יִקְבֵי הַמֶּלֶךְ. יא וְיָשְׁבוּ בָהּ וְחֵרֶם לֹא יִהְיֶה עוֹד וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלִַם לָבֶטַח. |
| אז ה' יפיל מגפה על הגויים שצרו על ירושלים: בשרם יירקב בעודם עומדים, עיניהם תרקבנה בחוריהן, והלשון תירקב בפיהם. תהיה מהומה, והגויים יאבקו אלה עם אלה. גם יְהוּדָה תצטרף לקרב בעיר, ויאספו שלל אוצרות רבים מהאויב (זהב, כסף, ובגדים). המגיפה תפגע גם בבהמות שבמחנות האויב (סוס, פרד, גמל, וחמור). |
| יב וְזֹאת תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף יְהוָה אֶת כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר צָבְאוּ עַל יְרוּשָׁלִָם הָמֵק בְּשָׂרוֹ וְהוּא עֹמֵד עַל רַגְלָיו וְעֵינָיו תִּמַּקְנָה בְחֹרֵיהֶן וּלְשׁוֹנוֹ תִּמַּק בְּפִיהֶם. יג וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא תִּהְיֶה מְהוּמַת יְהוָה רַבָּה בָּהֶם וְהֶחֱזִיקוּ אִישׁ יַד רֵעֵהוּ וְעָלְתָה יָדוֹ עַל יַד רֵעֵהוּ. יד וְגַם יְהוּדָה תִּלָּחֵם בִּירוּשָׁלִָם וְאֻסַּף חֵיל כָּל הַגּוֹיִם סָבִיב זָהָב וָכֶסֶף וּבְגָדִים לָרֹב מְאֹד. טו וְכֵן תִּהְיֶה מַגֵּפַת הַסּוּס הַפֶּרֶד הַגָּמָל וְהַחֲמוֹר וְכָל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּמַּחֲנוֹת הָהֵמָּה כַּמַּגֵּפָה הַזֹּאת. |
| שרידי הגויים יכירו בה' ויעלו כל שנה לירושלים לחגוג את הַסֻּכּוֹת. אלה שלא יעלו לחגוג, יענשו בבצורת, מלבד מצרים (הסומכת על הנילוס) שתִּיפָּגַע במגיפה אם לא תבוא ("וְלֹא עֲלֵיהֶם" בפסוק י"ח כנראה אמור להיות "ואף עֲלֵיהֶם"). |
| טז וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר מִכָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל יְרוּשָׁלִָם וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ יְהוָה צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת. יז וְהָיָה אֲשֶׁר לֹא יַעֲלֶה מֵאֵת מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ אֶל יְרוּשָׁלִַם לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ יְהוָה צְבָאוֹת וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּשֶׁם. יח וְאִם מִשְׁפַּחַת מִצְרַיִם לֹא תַעֲלֶה וְלֹא בָאָה וְלֹא עֲלֵיהֶם תִּהְיֶה הַמַּגֵּפָה אֲשֶׁר יִגֹּף יְהוָה אֶת הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת. יט זֹאת תִּהְיֶה חַטַּאת מִצְרָיִם וְחַטַּאת כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יַעֲלוּ לָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת. |
| אז על מְצִלּוֹת (פעמונים\מוטות\מחצלות) הסוסים המביאים את הזובחים יהיה כתוב "קֹדֶשׁ לה'". סִּירוֹת (כלי בישול הבשר במקדש) יהיו קדושים כמו המִּזְרָקִים (מהם היו "זורקים" את הדם על זוויות המזבח במקדש). כל סִיר בעיר וביהוּדָה יוקדש לה', וקהל הבאים לזבוח יִלְווּ את הסירים לבשל את הזבח. הסירים יספיקו לכולם, ולא יהיה צורך ברוכלים (כְנַעֲנִים) בבית המקדש (מנהג שכנראה היה מגונה). |
| כ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה עַל מְצִלּוֹת הַסּוּס קֹדֶשׁ לַיהוָה וְהָיָה הַסִּירוֹת בְּבֵית יְהוָה כַּמִּזְרָקִים לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ. כא וְהָיָה כָּל סִיר בִּירוּשָׁלִַם וּבִיהוּדָה קֹדֶשׁ לַיהוָה צְבָאוֹת וּבָאוּ כָּל הַזֹּבְחִים וְלָקְחוּ מֵהֶם וּבִשְּׁלוּ בָהֶם וְלֹא יִהְיֶה כְנַעֲנִי עוֹד בְּבֵית יְהוָה צְבָאוֹת בַּיּוֹם הַהוּא. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ד | וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם הַהוּא עַל הַר הַזֵּתִים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם מִקֶּדֶם וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה וְחֶצְיוֹ נֶגְבָּה. |
| ט"ז | וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר מִכָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל יְרוּשָׁלִָם וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ יְהוָה צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת. |