+תורה
בְּרֵאשִׁית שְׁמוֹת וַיִּקְרָא בַּמִּדְבָּר דְּבָרִים
יְהוֹשֻׁעַ
יְהוֹשֻׁעַ
שׁוֹפְטִים
שׁוֹפְטִים
שְׁמוּאֵל-א
שְׁמוּאֵל-א
שְׁמוּאֵל-ב
שְׁמוּאֵל-ב
מְלָכִים-א
מְלָכִים-א
מְלָכִים-ב
מְלָכִים-ב
יְשַׁעְיָהוּ
יְשַׁעְיָהוּ יִרְמְיָהוּ
יְחֶזְקֵאל
יְחֶזְקֵאל
+תרי-עשר
הוֹשֵׁעַ יוֹאֵל עָמוֹס עֹבַדְיָה יוֹנָה מִיכָה נַחוּם חֲבַקּוּק צְפַנְיָה חַגַּי זְכַרְיָה מַלְאָכִי
+כתובים
תְּהִלִּים מִשְׁלֵי אִיּוֹב שִׁיר-הַשִּׁירִים רוּת אֵיכָה קֹהֶלֶת אֶסְתֵּר דָּנִיֵּאל עֶזְרָא נְחֶמְיָה דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב
א
א
ב
ב
ג
ג
ד
ד
ה
ה
ו
ו
ז
ז
ח
ח
ט
ט
י
י
יא
יא
יב
יב
יג
יג
יד
יד
טו
טו
טז
טז
יז
יז
יח
יח
יט
יט
כ
כ
כא
כא
כב
כב
כג
כג
כד
כד
כה
כה
כו
כו
כז
כז
כח
כח
כט
כט
ל
ל
לא
לא
לב
לב
לג
לג
לד
לד
לה
לה
לו
לו
לז
לז
לח
לח
לט
לט
מ
מ
מא
מא
מב
מב
מג
מג
מד
מד
מה
מה
מו
מו
מז
מז
מח
מח
מט
מט
נ
נ
נא
נא
נב
נב נג נד נה נו נז נח נט ס סא סב סג סד סה סו סז סח סט ע עא עב עג עד עה עו עז עח עט פ פא פב פג פד פה פו פז פח פט צ צא צב צג צד צה צו צז צח צט ק קא קב קג קד קה קו קז קח קט קי קיא קיב קיג קיד קטו קטז קיז קיח קיט קכ קכא קכב קכג קכד קכה קכו קכז קכח קכט קל קלא קלב קלג קלד קלה קלו קלז קלח קלט קמ קמא קמב קמג קמד קמה קמו קמז קמח קמט קנ
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Tissot The Songs of Joy. By James Tissot (1836–1902) [Public domain], via Wikimedia Commons
עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים (ג)
פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

Jacob Blessing Ephraim and Manasseh. By Rembrandt (1606–1669) [Public domain], via Wikimedia Commons
כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא (ח)
סיכום
הנביא חוזה בחלומו גאולה לשבטי יִשְׂרָאֵל הגולים. רָחֵל בוכה על בָּנֶיהָ, וה' עוד זוכר אותם באהבה ("בֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם") ולכן הם יזכו לשוב בשמחה למולדתם ויצטרפו לבני יְהוּדָה ביְרוּשָׁלַיִם. בנים לא יוענשו עוד על חטאי אבותיהם, וה' יכרות עם העַם ברית חדשה שתתקיים כמו שמתקיימים חוקי הטבע. תוקם לה' עיר בהר הבית, והוא לא יעזוב אותה שוב לעולם.
תקציר
נבואת נחמה לתושבי ממלכת יִשְׂרָאֵל לשעבר
[*]יִרְמְיָהו החל לנבא בימי יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה
[^] יִרְמְיָהוּ פרק א פסוק ב: ב אֲשֶׁר הָיָה דְבַר יְהוָה אֵלָיו בִּימֵי יֹאשִׁיָּהוּ בֶן אָמוֹן מֶלֶךְ יְהוּדָה בִּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְמָלְכוֹ.
, אחרי חורבן ממלכת יִשְׂרָאֵל וגלות עשרת השבטים. בימי יֹאשִׁיָּהוּ נחלשה אחיזת אַשּׁוּר בשטחי ממלכת יִשְׂרָאֵל לשעבר ויֹאשִׁיָּהוּ החל לפעול שם
[^] מְלָכִים-ב פרק כ"ג פסוק ט"ו: טו וְגַם אֶת הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בְּבֵית אֵל הַבָּמָה אֲשֶׁר עָשָׂה יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל גַּם אֶת הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא וְאֶת הַבָּמָה נָתָץ וַיִּשְׂרֹף אֶת הַבָּמָה הֵדַק לְעָפָר וְשָׂרַף אֲשֵׁרָה.
והזמין את הפליטים שנותרו שם לחגיגות ביְרוּשָׁלַיִם
[^] דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ל"ה פסוק י"ח: יח וְלֹא נַעֲשָׂה פֶסַח כָּמֹהוּ בְּיִשְׂרָאֵל מִימֵי שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא וְכָל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לֹא עָשׂוּ כַּפֶּסַח אֲשֶׁר עָשָׂה יֹאשִׁיָּהוּ וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וְכָל יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל הַנִּמְצָא וְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלָ‍ִם.
.
דברי ה': עוד בימי הנדודים שלו בַּמִּדְבָּר מָצָא חֵן בעיני אותו עַם של שורדים מחרב המלחמה, ולכן אני הולך להרגיע שוב את עם יִשְׂרָאֵל.
א כֹּה אָמַר יְהוָה מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר עַם שְׂרִידֵי חָרֶב הָלוֹךְ לְהַרְגִּיעוֹ יִשְׂרָאֵל.
דברי יִרְמְיָהו: ה' מסר לי את דברי הנבואה שלהלן עוד ממזמן\מֵרָחוֹק - "תמיד אהבתי אוֹתָךְ אהבה נצחית, בת יִשְׂרָאֵל, ולכן כעת אני אמשוך אוֹתָךְ אלי בחסד."
ב מֵרָחוֹק יְהוָה נִרְאָה לִי וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד.
המשך דברי ה' לבת\בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל
[*]ממלכת יִשְׂרָאֵל נמשלת לבתולה טהורה שעוד לא חדרו אליה
: אני עוד אבנה את הֲרִיסוֹתַיִךְ כך שתִּבָּנִי מחדש, ואַתְּ עוד תשימי עָלַיִךְ תופים ותצאי לרקוד במחול עליז
[*]ראו מְשַׂחֲקִים במובן של רוקדים ומשתעשעים
[^] שְׁמוּאֵל-א פרק י"ח פסוק ז: ז וַתַּעֲנֶינָה הַנָּשִׁים הַמְשַׂחֲקוֹת וַתֹּאמַרְןָ הִכָּה שָׁאוּל באלפו [בַּאֲלָפָיו] וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו.
[^] שְׁמוּאֵל-ב פרק ו פסוק ה: ה וְדָוִד וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי יְהוָה בְּכֹל עֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְנַעַנְעִים וּבְצֶלְצֶלִים.
וגם בפרק הקודם
[^] יִרְמְיָהוּ פרק ל פסוק י"ט: יט וְיָצָא מֵהֶם תּוֹדָה וְקוֹל מְשַׂחֲקִים וְהִרְבִּתִים וְלֹא יִמְעָטוּ וְהִכְבַּדְתִּים וְלֹא יִצְעָרוּ.
. אַתְּ עוד תִּטְּעִי כְרָמִים בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן
[*]בירת ממלכת יִשְׂרָאֵל לשעבר
, והנוטעים מבני יִשְׂרָאֵל גם יזכו עוד "לחלל" את פירות הענבים
[*]לפי חוקי התורה, ב-3 השנים הראשונות של העץ יש להסיר את הפירות "הערלים" ולא לאכול מהם. בשנה ה-4 הפירות מקודשים "קֹדֶשׁ הִלּוּלִים" לה', ומהשנה ה-5 הפירות הם כבר "חוּלִּין" ולא מקודשים, ולכן הם מותרים למאכל
[^] וַיִּקְרָא פרק י"ט פסוקים כ"ג-כ"ה: כג וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל וַעֲרַלְתֶּם עָרְלָתוֹ אֶת פִּרְיוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל. כד וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַיהוָה. כה וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.
. "חִלוּל" הכֶּרֶם הוא הארוע החגיגי שבו פרי הכֶּרֶם נעשה חוּלִּין ומותר למאכל
[^] דְּבָרִים פרק כ פסוק ו: ו וּמִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם וְלֹא חִלְּלוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ פֶּן יָמוּת בַּמִּלְחָמָה וְאִישׁ אַחֵר יְחַלְּלֶנּוּ.
[^] דְּבָרִים פרק כ"ח פסוק ל: ל אִשָּׁה תְאָרֵשׂ וְאִישׁ אַחֵר ישגלנה [יִשְׁכָּבֶנָּה] בַּיִת תִּבְנֶה וְלֹא תֵשֵׁב בּוֹ כֶּרֶם תִּטַּע וְלֹא תְחַלְּלֶנּוּ.
.
.
ג עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים. ד עוֹד תִּטְּעִי כְרָמִים בְּהָרֵי שֹׁמְרוֹן נָטְעוּ נֹטְעִים וְחִלֵּלוּ.
ויבוא עוד היום שבו יקראו זה לזה השומרים\נֹצְרִים שבמקומות הגבוהים בְּהַר אֶפְרָיִם
[*]שבאזור ממלכת יִשְׂרָאֵל לשעבר
: קוּמוּ וְנַעֲלֶה ביחד למקדש ה' ביְרוּשָׁלַיִם!
ה כִּי יֶשׁ יוֹם קָרְאוּ נֹצְרִים בְּהַר אֶפְרָיִם קוּמוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן אֶל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ.
דברי ה': שירו\רָנּוּ בשִׂמְחָה על גאולת יַעֲקֹב\יִשְׂרָאֵל, וקראו-בשמחה\צַהֲלוּ על הָעָם העומד בְּרֹאשׁ כל הַגּוֹיִם
[*]גם הנביא עָמוֹס מכנה את בני ממלכת יִשְׂרָאֵל בכינוי "רֵאשִׁית הַגּוֹיִם"
[^] עָמוֹס פרק ו פסוק א: א הוֹי הַשַּׁאֲנַנִּים בְּצִיּוֹן וְהַבֹּטְחִים בְּהַר שֹׁמְרוֹן נְקֻבֵי רֵאשִׁית הַגּוֹיִם וּבָאוּ לָהֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל.
, הַשְׁמִיעוּ דברי תהילה לה' וקראו לו להושיע את שְׁאֵרִית בני יִשְׂרָאֵל שעוד נותרו בגולה!
ו כִּי כֹה אָמַר יְהוָה רָנּוּ לְיַעֲקֹב שִׂמְחָה וְצַהֲלוּ בְּרֹאשׁ הַגּוֹיִם הַשְׁמִיעוּ הַלְלוּ וְאִמְרוּ הוֹשַׁע יְהוָה אֶת עַמְּךָ אֵת שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל.
כי הנה אני מֵבִיא ואוסף אותם ממקום גלותם שבאֶרֶץ צָפוֹן הרחוקה, מקצות\יַּרְכְּתֵי האָרֶץ. ודרכם תהיה קלה כך שיוכלו לבוא ביחד איתם גם כל עִוֵּר ונכה\פִסֵּחַ, וכל אישה הָרָה וְיֹלֶדֶת, וכך שקָהָל גָּדוֹל מאוד ישוב לארץ.
ז הִנְנִי מֵבִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ צָפוֹן וְקִבַּצְתִּים מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ בָּם עִוֵּר וּפִסֵּחַ הָרָה וְיֹלֶדֶת יַחְדָּו קָהָל גָּדוֹל יָשׁוּבוּ הֵנָּה.
הם ילכו תוך בכי של שמחה ואני אוביל אותך בעודם מתפללים\מתחננים, וכך אוליך אותם בדרך שופעת מַיִם וישרה, כך שהם לא ימעדו\יִכָּשְׁלוּ בָּהּ
[*]גם הנביא יְשַׁעְיָהוּ מתאר באופן דומה את הדרך הקלה שה' יכין לשבים לארץ
[^] יְשַׁעְיָהוּ פרק מ"א פסוקים י"ז-י"ט: יז הָעֲנִיִּים וְהָאֶבְיוֹנִים מְבַקְשִׁים מַיִם וָאַיִן לְשׁוֹנָם בַּצָּמָא נָשָׁתָּה אֲנִי יְהוָה אֶעֱנֵם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֹא אֶעֶזְבֵם. יח אֶפְתַּח עַל שְׁפָיִים נְהָרוֹת וּבְתוֹךְ בְּקָעוֹת מַעְיָנוֹת אָשִׂים מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמוֹצָאֵי מָיִם. יט אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו.
. כי אני אהיה שוב לְאָב הדואג לבנו יִשְׂרָאֵל, כי אֶפְרַיִם הוא כמו בני הבכור
[*]אֶפְרַיִם למעשה היה הבן הצעיר של יוֹסֵף
[^] בְּרֵאשִׁית פרק מ"א פסוק נ"ב: נב וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי קָרָא אֶפְרָיִם כִּי הִפְרַנִי אֱלֹהִים בְּאֶרֶץ עָנְיִי.
אך יוֹסֵף ברך אותו במיוחד
[^] בְּרֵאשִׁית פרק מ"ח פסוקים י"ד, י"ט: יד וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וְהוּא הַצָּעִיר וְאֶת שְׂמֹאלוֹ עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה שִׂכֵּל אֶת יָדָיו כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר. ... יט וַיְמָאֵן אָבִיו וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי בְנִי יָדַעְתִּי גַּם הוּא יִהְיֶה לְּעָם וְגַם הוּא יִגְדָּל וְאוּלָם אָחִיו הַקָּטֹן יִגְדַּל מִמֶּנּוּ וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם.
, ואֶפְרַיִם ייצג למעשה את כל שבטי ממלכת יִשְׂרָאֵל (למשל ביְשַׁעְיָהוּ פרק ז פסוק ט
[^] יְשַׁעְיָהוּ פרק ז פסוק ט: ט וְרֹאשׁ אֶפְרַיִם שֹׁמְרוֹן וְרֹאשׁ שֹׁמְרוֹן בֶּן רְמַלְיָהוּ אִם לֹא תַאֲמִינוּ כִּי לֹא תֵאָמֵנוּ.
).
.
ח בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא.
אַתֶּם הגּוֹיִם - שִׁמְעוּ את דְבַר ה' וסַפְּרוּ אותו גם לגּוֹיִם היושבים במרחקים: ה' ולא אתם הוא זה שפיזר\זרה את בני יִשְׂרָאֵל בגולה, והוא זה שיאסוף אותם עכשיו וישמור עליהם כמו שרועה צאן שומר על העדר שלו. כי ה' הוא שיפדה את בני יִשְׂרָאֵל\יַעֲקֹב מהעבדות שלהם ויגאל אותם מידי החזקים מהם המעבידים אותם.
ט שִׁמְעוּ דְבַר יְהוָה גּוֹיִם וְהַגִּידוּ בָאִיִּים מִמֶּרְחָק וְאִמְרוּ מְזָרֵה יִשְׂרָאֵל יְקַבְּצֶנּוּ וּשְׁמָרוֹ כְּרֹעֶה עֶדְרוֹ. י כִּי פָדָה יְהוָה אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ.
ואז הם יבואו וישירו\רִנְּנוּ בהר-הבית\בִמְרוֹם-צִיּוֹן, וינהרו בהמוניהם אל כל הטוב שה' יתן להם בארצם - לדָּגָן, ליין\תִּירֹשׁ, לשמן-הזית\יִצְהָר, ולמִקְנִים של צֹאן וּבָקָר, ונַפְשָׁם תהיה מסופקת כמו גן מושקה\רָוֶה במים רבים, והם לא יוסיפו עוד להצטער\לדאוב.
יא וּבָאוּ וְרִנְּנוּ בִמְרוֹם צִיּוֹן וְנָהֲרוּ אֶל טוּב יְהוָה עַל דָּגָן וְעַל תִּירֹשׁ וְעַל יִצְהָר וְעַל בְּנֵי צֹאן וּבָקָר וְהָיְתָה נַפְשָׁם כְּגַן רָוֶה וְלֹא יוֹסִיפוּ לְדַאֲבָה עוֹד.
ואז כל בְּתוּלָה תצא במחול של שמחה, ובַחֻרִים צעירים ישמחו ביחד עם זקנים, ואני אהפוך את האבל שלהם לְשָׂשׂוֹן, ואני אנחם אותם על צערם ואשמח אותם. ואני אעשה שהנפש של הכהנים תהיה רְווּיָה בדשן של הקורבנות הרבים שיוקרבו במקדש, וגם כל שאר הָעָם שלי יִשְׂבַּע מהטוב שאתן להם.
יב אָז תִּשְׂמַח בְּתוּלָה בְּמָחוֹל וּבַחֻרִים וּזְקֵנִים יַחְדָּו וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן וְנִחַמְתִּים וְשִׂמַּחְתִּים מִיגוֹנָם. יג וְרִוֵּיתִי נֶפֶשׁ הַכֹּהֲנִים דָּשֶׁן וְעַמִּי אֶת טוּבִי יִשְׂבָּעוּ נְאֻם יְהוָה.
נשמע קולה של רָחֵל ברָמָה
[*]העיר רָמָה שכנה בגבול נחלות בִּנְיָמִן ואֶפְרַיִם, וקבר רָחֵל נמצא גם כן באזור זה, לפי המסופר בשְׁמוּאֵל-א פרק י פסוק ב
[^] שְׁמוּאֵל-א פרק י פסוק ב: ב בְּלֶכְתְּךָ הַיּוֹם מֵעִמָּדִי וּמָצָאתָ שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִם קְבֻרַת רָחֵל בִּגְבוּל בִּנְיָמִן בְּצֶלְצַח וְאָמְרוּ אֵלֶיךָ נִמְצְאוּ הָאֲתֹנוֹת אֲשֶׁר הָלַכְתָּ לְבַקֵּשׁ וְהִנֵּה נָטַשׁ אָבִיךָ אֶת דִּבְרֵי הָאֲתֹנוֹת וְדָאַג לָכֶם לֵאמֹר מָה אֶעֱשֶׂה לִבְנִי.
. אך יש המפרשים את הפסוק כאן במובן שהקול של רָחֵל נשמע במרומים. רָחֵל היתה אמו של יוֹסֵף - אבי מְנַשֶּׁה ואֶפְרָיִם.
והקול הוא של אנחות\נְהִי ובְּכִי מר, והיא מסרבת להתנחם על בָּנֶיהָ שאינם נמצאים עוד בנחלתם.
יד כֹּה אָמַר יְהוָה קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ.
ה' אמר לרָחֵל: עצרי את קוֹלֵךְ מלבכות ואת עֵינַיִךְ מלדמוע, כי יש תמורה\שָׂכָר לבכי שֶׁלָּךְ ובָּנַיִךְ עומדים לשוב מהגלות שלהם באֶרֶץ האוֹיֵב. יש עוד תִּקְוָה לסוף טוב לבָּנַיִךְ, כי הם ישובו לגבולות נחלותיהם!
טו כֹּה אָמַר יְהוָה מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם יְהוָה וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. טז וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם יְהוָה וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם.
דברי ה': שמעתי את בני אֶפְרַיִם מנידים ראשם בצער אמיתי על חטאיהם ואומרים - "אתה יִסַּרְתָּ אותי כמו איכר אשר מרביץ לעֵגֶל צעיר שעדיין לא הורגל לעבוד כראוי. ואני אומנם סבלתי יסורים אבל כעת תשיב אותי אליך ואני אשוב כי אתה הוא אֱלֹהָי!"
יז שָׁמוֹעַ שָׁמַעְתִּי אֶפְרַיִם מִתְנוֹדֵד יִסַּרְתַּנִי וָאִוָּסֵר כְּעֵגֶל לֹא לֻמָּד הֲשִׁיבֵנִי וְאָשׁוּבָה כִּי אַתָּה יְהוָה אֱלֹהָי.
המשך דברי אֶפְרַיִם: "כי אחרי שחזרתי בתשובה, התחרטתי\נִחַמְתִּי על החטאים שלי, ואחרי שהכרתי בהם, הִכִּיתִי על היָרֵךְ שלי כסימן לבושה וכלימה כי נָשָׂאתִי עלי את הבושה\חֶרְפָּה על חטאי נְעוּרָי."
יח כִּי אַחֲרֵי שׁוּבִי נִחַמְתִּי וְאַחֲרֵי הִוָּדְעִי סָפַקְתִּי עַל יָרֵךְ בֹּשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי כִּי נָשָׂאתִי חֶרְפַּת נְעוּרָי.
דברי ה': האם אֶפְרַיִם אינו בן יקר לי? האם אינו יֶלֶד השַׁעֲשֻׁעִים שלי? הרי כל פעם שאני מדבר עליו אני נזכר בו שוב ולכן המעיים שלי הומים כשהם מתמלאים ברחמים לאֶפְרַיִם!
יט הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אֲ‍רַחֲמֶנּוּ נְאֻם יְהוָה.
בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל - הַצִּיבִי לָךְ צִיּוּנֵי-דרך\תַּמְרוּרִים ושימי לב לדרך שבה הָלָכְתְּ לגולה, כדי שתשובי באותה הדרך לערים שֶׁלָּךְ! עד מתי תמשיכי להתחבא\להתחמק ממני, בַּת שּׁוֹבֵבָה
[*]כינוי של חיבה, אבל גם תזכורת לחטאי העבר של יִשְׂרָאֵל
? כי נראה שה' הנהיג מנהג חדש שבו האישה (בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל) מחזרת אחרי הגָּבֶר (ה'), ולא ההיפך כמקובל.
כ הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים שִׁתִי לִבֵּךְ לַמְסִלָּה דֶּרֶךְ הלכתי [הָלָכְתְּ] שׁוּבִי בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל שֻׁבִי אֶל עָרַיִךְ אֵלֶּה. כא עַד מָתַי תִּתְחַמָּקִין הַבַּת הַשּׁוֹבֵבָה כִּי בָרָא יְהוָה חֲדָשָׁה בָּאָרֶץ נְקֵבָה תְּסוֹבֵב גָּבֶר.
דבר ה': והשבים מהגולה עוד יאמרו את הדבר הזה כשיגיעו לְעָרֵי יְהוּדָה: שה' יברך אוֹתָךְ צִיּוֹן, אַתְּ שֶׁהִנָּךְ מעון לַצֶּדֶק, השוכנת על הַר-הבית\הַר-הַקֹּדֶשׁ.
כב כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד יֹאמְרוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה וּבְעָרָיו בְּשׁוּבִי אֶת שְׁבוּתָם יְבָרֶכְךָ יְהוָה נְוֵה צֶדֶק הַר הַקֹּדֶשׁ.
ושבט יְהוּדָה יתיישב שוב בעָרָיו ואיתם יתיישבו גם האִכָּרִים בערי השדה ורועי הצאן הנודדים בבטחה עם עדריהם. כי אני ארווה כל נפש עֲיֵפָה וכואבת ואמלא אותה בטוב.
כג וְיָשְׁבוּ בָהּ יְהוּדָה וְכָל עָרָיו יַחְדָּו אִכָּרִים וְנָסְעוּ בַּעֵדֶר. כד כִּי הִרְוֵיתִי נֶפֶשׁ עֲיֵפָה וְכָל נֶפֶשׁ דָּאֲבָה מִלֵּאתִי.
דברי יִרְמְיָהוּ: ובעודי רואה את חזון הגאולה הזה בחלום - התעוררתי משנתי הנעימה.
כה עַל זֹאת הֱקִיצֹתִי וָאֶרְאֶה וּשְׁנָתִי עָרְבָה לִּי.
הבְּרִית החֲדָשָׁה דבר ה': בקרוב אני "אזרע" שוב בארץ את בני יִשְׂרָאֵל ויְהוּדָה
[*]כלומר בני שתי הממלכות, כולל ממלכת יִשְׂרָאֵל לשעבר
ו"אזרע" שם גם את בהמותיהם כדי שירבו להם. וכמו ששָׁקַדְתִּי לעקור\לִנְתוֹשׁ, לנתץ, להרוס, להשמיד\לְהַאֲבִיד וּלְהָרֵעַ להם, כך אני גם אֶשְׁקֹד לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ אותם מחדש באדמתם
[*]ראו דברים דומים של ה' בזמן הקדשת יִרְמְיָהוּ לנבואה
[^] יִרְמְיָהוּ פרק א פסוקים י-י"ב: י רְאֵה הִפְקַדְתִּיךָ הַיּוֹם הַזֶּה עַל הַגּוֹיִם וְעַל הַמַּמְלָכוֹת לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד וְלַהֲרוֹס לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ. יא וַיְהִי דְבַר יְהוָה אֵלַי לֵאמֹר מָה אַתָּה רֹאֶה יִרְמְיָהוּ וָאֹמַר מַקֵּל שָׁקֵד אֲנִי רֹאֶה. יב וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי הֵיטַבְתָּ לִרְאוֹת כִּי שֹׁקֵד אֲנִי עַל דְּבָרִי לַעֲשֹׂתוֹ.
.
כו הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהוָה וְזָרַעְתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה זֶרַע אָדָם וְזֶרַע בְּהֵמָה. כז וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׁקַדְתִּי עֲלֵיהֶם לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וְלַהֲרֹס וּלְהַאֲבִיד וּלְהָרֵעַ כֵּן אֶשְׁקֹד עֲלֵיהֶם לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ נְאֻם יְהוָה.
באותם ימים של גאולה לֹא יתלוננו עוֹד שהבנים סובלים בגלל חטאי אבותיהם
[*]האבות אכלו פרי בוסר שלא הבשיל, והבנים הם שישלמו את המחיר כשהשיניים שלהם יאבדו את הַחַדּוּת שלהן. כך אמרו בני הגולים שמצאו את עצמם בגולה בגלל החטאים של אבותיהם.
, כי אז רק החוטא ולא אַחֵר יָמוּת בגלל חטאו, ורק זה שיאכל פרי בוסר (ולא בנו) תִּקְהֶינָה שִׁנָּיו.
כח בַּיָּמִים הָהֵם לֹא יֹאמְרוּ עוֹד אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה. כט כִּי אִם אִישׁ בַּעֲו‍ֹנוֹ יָמוּת כָּל הָאָדָם הָאֹכֵל הַבֹּסֶר תִּקְהֶינָה שִׁנָּיו.
בקרוב אני אכרות שוב עם בני יִשְׂרָאֵל ויְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה, והיא לא תהיה כמו הברית שכָּרַתִּי עם אבותיהם כשהובלתי אותם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לארץ, ואֲשֶׁר אותה הם הֵפֵרוּ ואני בתגובה "בָּעַלְתִּי" אותם
[*]הכוונה שהענשתי אותם, אולי כמו בעל את עבדו או את אישתו
.
ל הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהוָה וְכָרַתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה בְּרִית חֲדָשָׁה. לא לֹא כַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת אֲבוֹתָם בְּיוֹם הֶחֱזִיקִי בְיָדָם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר הֵמָּה הֵפֵרוּ אֶת בְּרִיתִי וְאָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָם נְאֻם יְהוָה.
כי על פי הברית החדשה שאני אכרות איתם באותם ימים של גאולה, אני אכניס את תורת ה' לתוך גופם, ואכתוב אותה עַל לִבָּם, וכך אני אהיה לאלוהיהם והם יהיו לי לְעָם.
לב כִּי זֹאת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֶכְרֹת אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי הַיָּמִים הָהֵם נְאֻם יְהוָה נָתַתִּי אֶת תּוֹרָתִי בְּקִרְבָּם וְעַל לִבָּם אֶכְתֲּבֶנָּה וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם.
ובגלל שהתורה תהיה כתובה כך עַל לִבָּם, הם לא יצטרכו עוד ללמד אִישׁ את חברו או את אָחִיו שעליהם לדעת אותי, כי כולם, מקטן ועד גדול, יֵדְעוּ אוֹתִי כיוון שאני אֶסְלַח להם על חטאיהם ולֹא אֶזְכָּר אותם עוֹד.
לג וְלֹא יְלַמְּדוּ עוֹד אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ וְאִישׁ אֶת אָחִיו לֵאמֹר דְּעוּ אֶת יְהוָה כִּי כוּלָּם יֵדְעוּ אוֹתִי לְמִקְטַנָּם וְעַד גְּדוֹלָם נְאֻם יְהוָה כִּי אֶסְלַח לַעֲו‍ֹנָם וּלְחַטָּאתָם לֹא אֶזְכָּר עוֹד.
דברי ה' אשר נתן לעולם את השֶׁמֶשׁ כדי שתתן אור יום, וקבע את חוּקֵי היָרֵחַ והכוֹכָבִים המאירים בלָיְלָה, הוא שבִּרְצוֹנו מרגיע את הים וּבִרְצוֹנו עושה שגַּלָּיו הסוערים ירעישו\יהמו
[*]ראו ביטוי דומה של הנביא יְשַׁעְיָהוּ
[^] יְשַׁעְיָהוּ פרק נ"א פסוק ט"ו: טו וְאָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַּלָּיו יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ.
: רק אם יוסרו חוקי הטבע הללו מִלְּפָנַי יחדלו גם בני יִשְׂרָאֵל מלהיות הָעָם הנמצא תמיד לְפָנַי!
[*]כלומר הדבר לא יקרה לעולם
לד כֹּה אָמַר יְהוָה נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו יְהוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ. לה אִם יָמֻשׁוּ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה מִלְּפָנַי נְאֻם יְהוָה גַּם זֶרַע יִשְׂרָאֵל יִשְׁבְּתוּ מִהְיוֹת גּוֹי לְפָנַי כָּל הַיָּמִים.
רק אם יצליחו למדוד את גובה השָׁמַיִם מִלְמַעְלָה ולחקור את יסודות הארץ לְמָטָּה, אז אני אֶמְאַס בכל בני יִשְׂרָאֵל בגלל החטאים שלהם
[*]כלומר הדבר לא יקרה לעולם
.
לו כֹּה אָמַר יְהוָה אִם יִמַּדּוּ שָׁמַיִם מִלְמַעְלָה וְיֵחָקְרוּ מוֹסְדֵי אֶרֶץ לְמָטָּה גַּם אֲנִי אֶמְאַס בְּכָל זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַל כָּל אֲשֶׁר עָשׂוּ נְאֻם יְהוָה.
בקרוב תִּבָּנֶה עיר לה' באזור הר הבית. הגבול הצפוני: אזור העיר יהיה מְתוּחָם מצפון מִאזור מִּגְדַּל חֲנַנְאֵל שבצפון מזרח החומה הצפונית, ועד לשַׁעַר הַפִּנָּה שבצפון מערב החומה הצפונית
[*]ראו את המקומות המשוערים של האתרים הנזכרים בפסקה זו במפת יְרוּשָׁלַיִם המוצגת למטה
.
לז הִנֵּה יָמִים [בָּאִים] נְאֻם יְהוָה וְנִבְנְתָה הָעִיר לַיהוָה מִמִּגְדַּל חֲנַנְאֵל שַׁעַר הַפִּנָּה.
הגבול המערבי והדרומי: קָו הגבול של העיר יוצא דרומה ממול לשַׁעַר הַפִּנָּה אל גִּבְעַת גָּרֵב
[*]אתר לא ידוע, כנראה באזור הדרום-מערבי של הר-הבית
ומשם הוא פונה\נָסַב מזרחה לכוון "גֹּעָ"
[*]אתר לא ידוע, כנראה באזור הדרום-מזרחי של הר-הבית
.
לח וְיָצָא עוֹד קוה [קָו] הַמִּדָּה נֶגְדּוֹ עַל גִּבְעַת גָּרֵב וְנָסַב גֹּעָתָה.
הגבול המזרחי: הגבול המזרחי ממשיך צפונה דרך הָעֵמֶק אשר שימש שם כבית-קברות וכמקום שבו היו שופכים את הַדֶּשֶׁן של הקורבנות מהמקדש הסמוך, ודרך השדות\שְּׁדֵמוֹת שעל גדות נחל קִדְרוֹן עד לאזור שַׁעַר הַסּוּסִים במזרח. כל התחום שתואר יהיה מקודש לה' והוא לא יְעַקֵּר\יִנָּתֵשׁ עוד ע"י ה' וְלֹא יֵהָרֵס עוֹד לְעוֹלָם
[*]כפי שהובטח בפסוק כ"ז
[^] יִרְמְיָהוּ פרק ל"א פסוק כ"ז: כז וְהָיָה כַּאֲשֶׁר שָׁקַדְתִּי עֲלֵיהֶם לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וְלַהֲרֹס וּלְהַאֲבִיד וּלְהָרֵעַ כֵּן אֶשְׁקֹד עֲלֵיהֶם לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ נְאֻם יְהוָה.
.
לט וְכָל הָעֵמֶק הַפְּגָרִים וְהַדֶּשֶׁן וְכָל השרמות [הַשְּׁדֵמוֹת] עַד נַחַל קִדְרוֹן עַד פִּנַּת שַׁעַר הַסּוּסִים מִזְרָחָה קֹדֶשׁ לַיהוָה לֹא יִנָּתֵשׁ וְלֹא יֵהָרֵס עוֹד לְעוֹלָם.
ציטוטים נבחרים - חלקם מולחנים
פסוקים
י"ד קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ..
ט"ז וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם.
י"ט הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד עַל כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אֲ‍רַחֲמֶנּוּ נְאֻם יְהוָה.
כ הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים שִׁתִי לִבֵּךְ לַמְסִלָּה..
כ"ה עַל זֹאת הֱקִיצֹתִי וָאֶרְאֶה וּשְׁנָתִי עָרְבָה לִּי.
כ"ח- כ"ט בַּיָּמִים הָהֵם לֹא יֹאמְרוּ עוֹד אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה. כִּי אִם אִישׁ בַּעֲו‍ֹנוֹ יָמוּת כָּל הָאָדָם הָאֹכֵל הַבֹּסֶר תִּקְהֶינָה שִׁנָּיו.

העיר שתבנה לה' על הר הבית - לפי יִרְמְיָהוּ פרק ל"א פסוקים ל"ז-ל"ט

פרטי היוצר\ת
לפרטים מלאים על התמונה המקורית, כולל הכותרת, שם היוצר\ת, ורשיון השימוש ניתן להקיש כאן

העיר שתבנה לה' על הר הבית - לפי יִרְמְיָהוּ פרק לא פסוקים לז-לט. נערך על ידי אלון אדיר, על פני מפה טופוגרפית של ירושלים, בעקבות וילסון, עם תיקונים של צימרמן, 1876, של הספריה הלאומית, ואשר נתרמה על ידי אוסף ערן לאור, הספריה הלאומית. ([Public Domain], via Wikimedia Commons ראו פרטים על ידי לחיצה על הקישור).
  • ציוני המקומות במפה להלן מבוססים בעיקר על השערות הזיהוי המובאות בעולם התנ"ך - "דניאל עזרא ונחמיה". מהלך החומות מוסכם בדרך כלל אך שרידים של שערים בודדים בלבד נחשפו, ויש עדיין חילוקי דיעות לגבי מיקום השערים.
  • הגבול הצפוני של אזור העיר שתבנה לה' יוצא מִמִּגְדַּל חֲנַנְאֵל שבצפון-מזרח החומה הצפונית ועד לשַׁעַר הַפִּנָּה שבצפון-מערב החומה הצפונית. קו הגבול הנזכר משַׁעַר הַפִּנָּה ל"גִּבְעַת גָּרֵב" ומשם לכוון "גֹּעָ" מגדיר אולי את הגבול המערבי והדרומי של ההר. הגבול המזרחי הוא נַחַל קִדְרוֹן (דרך האזור ששימש שם כבית-קברות וכמקום שבו היו שופכים את הַדֶּשֶׁן של הקורבנות מהמקדש הסמוך, ודרך השדות\שְּׁדֵמוֹת שעל גדות נחל קִדְרוֹן) עד לאזור שַׁעַר הַסּוּסִים שבמזרח הר הבית.
  • מִּגְדַּל חֲנַנְאֵל ומִגְדַּל הַמֵּאָה נישאו כמשוער מעל שַׁעַר הַצֹּאן שבמזרח החומה הצפונית כמשתמע מתיאור מהלך החומות בימי נְחֶמְיָה
    [^] נְחֶמְיָה פרק ג פסוק א: א וַיָּקָם אֶלְיָשִׁיב הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאֶחָיו הַכֹּהֲנִים וַיִּבְנוּ אֶת שַׁעַר הַצֹּאן הֵמָּה קִדְּשׁוּהוּ וַיַּעֲמִידוּ דַּלְתֹתָיו וְעַד מִגְדַּל הַמֵּאָה קִדְּשׁוּהוּ עַד מִגְדַּל חֲנַנְאֵל.
    [^] נְחֶמְיָה פרק י"ב פסוק ל"ט: לט וּמֵעַל לְשַׁעַר אֶפְרַיִם וְעַל שַׁעַר הַיְשָׁנָה וְעַל שַׁעַר הַדָּגִים וּמִגְדַּל חֲנַנְאֵל וּמִגְדַּל הַמֵּאָה וְעַד שַׁעַר הַצֹּאן וְעָמְדוּ בְּשַׁעַר הַמַּטָּרָה.
    . שַׁעַר הַצֹּאן שימש כנראה להבאת בעלי חיים לקורבן במקדש הסמוך, והוא זהה אולי עם "שַׁעַר בִּנְיָמִן הָעֶלְיוֹן"
    [^] יִרְמְיָהוּ פרק כ פסוק ב: ב וַיַּכֶּה פַשְׁחוּר אֵת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא וַיִּתֵּן אֹתוֹ עַל הַמַּהְפֶּכֶת אֲשֶׁר בְּשַׁעַר בִּנְיָמִן הָעֶלְיוֹן אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה.
    . מִגְדַּל חֲנַנְאֵל נזכר גם בזְכַרְיָה פרק י"ד פסוק י
    [^] זְכַרְיָה פרק י"ד פסוק י: י יִסּוֹב כָּל הָאָרֶץ כָּעֲרָבָה מִגֶּבַע לְרִמּוֹן נֶגֶב יְרוּשָׁלָ‍ִם וְרָאֲמָה וְיָשְׁבָה תַחְתֶּיהָ לְמִשַּׁעַר בִּנְיָמִן עַד מְקוֹם שַׁעַר הָרִאשׁוֹן עַד שַׁעַר הַפִּנִּים וּמִגְדַּל חֲנַנְאֵל עַד יִקְבֵי הַמֶּלֶךְ.
    .
  • שַׁעַר הַפִּנָּה משוער כשער המערבי בחומה הצפונית של העיר. הוא נזכר גם ב
    מְלָכִים-ב פרק י"ד פסוק י"גמְלָכִים-ב פרק י"ד פסוק י"ג: יג וְאֵת אֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בֶּן יְהוֹאָשׁ בֶּן אֲחַזְיָהוּ תָּפַשׂ יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּבֵית שָׁמֶשׁ ויבאו [וַיָּבֹא] יְרוּשָׁלַ‍ִם וַיִּפְרֹץ בְּחוֹמַת יְרוּשָׁלַ‍ִם בְּשַׁעַר אֶפְרַיִם עַד שַׁעַר הַפִּנָּה אַרְבַּע מֵאוֹת אַמָּה.
    , ב
    דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ה פסוק כ"גדִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ה פסוק כ"ג: כג וְאֵת אֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בֶּן יוֹאָשׁ בֶּן יְהוֹאָחָז תָּפַשׂ יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּבֵית שָׁמֶשׁ וַיְבִיאֵהוּ יְרוּשָׁלַ‍ִם וַיִּפְרֹץ בְּחוֹמַת יְרוּשָׁלַ‍ִם מִשַּׁעַר אֶפְרַיִם עַד שַׁעַר הַפּוֹנֶה אַרְבַּע מֵאוֹת אַמָּה.
    , וב
    דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ו פסוק טדִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ו פסוק ט: ט וַיִּבֶן עֻזִּיָּהוּ מִגְדָּלִים בִּירוּשָׁלַ‍ִם עַל שַׁעַר הַפִּנָּה וְעַל שַׁעַר הַגַּיְא וְעַל הַמִּקְצוֹעַ וַיְחַזְּקֵם.
    . ב
    נְחֶמְיָה פרק ג פסוק ונְחֶמְיָה פרק ג פסוק ו: ו וְאֵת שַׁעַר הַיְשָׁנָה הֶחֱזִיקוּ יוֹיָדָע בֶּן פָּסֵחַ וּמְשֻׁלָּם בֶּן בְּסוֹדְיָה הֵמָּה קֵרוּהוּ וַיַּעֲמִידוּ דַּלְתֹתָיו וּמַנְעֻלָיו וּבְרִיחָיו.
    הוא נקרא "שַׁעַר הַיְשָׁנָה".
  • שַׁעַר הַסּוּסִים היה אחד מהשערים הפנימיים של מתחם הר הבית, ועל פי תיאור מהלך החומות בנְחֶמְיָה פרק ג מסתבר שהוא ניצב במזרח המתחם
    [^] נְחֶמְיָה פרק ג פסוק כ"ח: כח מֵעַל שַׁעַר הַסּוּסִים הֶחֱזִיקוּ הַכֹּהֲנִים אִישׁ לְנֶגֶד בֵּיתוֹ.
    . בתיאור סופה של עֲתַלְיָה מלכת יְהוּדָה מסופר שהיא הובלה דרך "מְבוֹא שַׁעַר הַסּוּסִים" אל הארמון שבדרום הר-הבית
    [^] דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ג פסוק ט"ו: טו וַיָּשִׂימוּ לָהּ יָדַיִם וַתָּבוֹא אֶל מְבוֹא שַׁעַר הַסּוּסִים בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיְמִיתוּהָ שָׁם.
    , כך שאולי שַׁעַר הַסּוּסִים שימש כפתח שדרכו היו נכנסים הסוסים לחצר הארמון.
  • הסברים מפורטים יותר על האתרים של חומת ירושלים מופיעים בנְחֶמְיָה פרק ג.