וַיִּחַר אַף יְהוָה בְּעֻזָּא וַיַּכֵּהוּ עַל אֲשֶׁר שָׁלַח יָדוֹ עַל הָאָרוֹן וַיָּמָת שָׁם לִפְנֵי אֱלֹהִים (י)
|
|
סיכום
דָוִד מחליט, בעֲצַת העַם, להביא את אֲרוֹן הברית בתהלוכה מבית אֲבִינָדָב שבקִרְיַת יְעָרִים ליְרוּשָׁלַיִם. עֻזָּא ואַחְיוֹ, בני אֲבִינָדָב, מובילים את האֲרוֹן על עגלת בקר, בעוד דָוִד והעַם רוקדים ומנגנים. האֲרוֹן נשמט ועֻזָּא אוחז בו ומומת בשל כך ע"י ה'. דָוִד נבהל מהארוע והאֲרוֹן מובל בינתיים אל בֵּית עֹבֵד, אשר מבורך ע"י ה'
[*]הפרק מקביל למסופר בשְׁמוּאֵל-ב פרק ו
.
תקציר
| ההכנות להעלאת אֲרוֹן הברית ליְרוּשָׁלַיִם: דָוִד מתייעץ עם ראשי המחלקות של אלפים ומאות שבצבאו ועם שאר שליטי\נגידי הממלכה. הוא שואל את כל הקהל שהתאסף אם נראה להם טוב ואם ה' יעזור להם לשלוח-לכל-עבר\לפרוץ שליחים לבני העם השוכנים בכל רחבי ארץ יִשְׂרָאֵל וגם לכֹּהֲנִים וללְוִיִּם היושבים בשדותיהם שבעָרֵי הלְוִיִּם [^]יְהוֹשֻׁעַ פרק כ"א פסוק ג: ג
וַיִּתְּנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַלְוִיִּם מִנַּחֲלָתָם אֶל פִּי יְהוָה אֶת הֶעָרִים הָאֵלֶּה וְאֶת מִגְרְשֵׁיהֶן.
, ולקרוא להם להתאסף ביְרוּשָׁלַיִם. |
| א וַיִּוָּעַץ דָּוִיד עִם שָׂרֵי הָאֲלָפִים וְהַמֵּאוֹת לְכָל נָגִיד. ב וַיֹּאמֶר דָּוִיד לְכֹל קְהַל יִשְׂרָאֵל אִם עֲלֵיכֶם טוֹב וּמִן יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נִפְרְצָה נִשְׁלְחָה עַל אַחֵינוּ הַנִּשְׁאָרִים בְּכֹל אַרְצוֹת יִשְׂרָאֵל וְעִמָּהֶם הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם בְּעָרֵי מִגְרְשֵׁיהֶם וְיִקָּבְצוּ אֵלֵינוּ. |
| דָוִד מציע שאז העם יעביר\יסב את אֲרוֹן הברית ליְרוּשָׁלַיִם, כיוון שבימי שָׁאוּל לא התייעצו\דרשו בה' שבארון. כל הַקָּהָל שנאסף מאשר את הצעתו של דָוִד כי היא טובה בעיניהם. |
| ג וְנָסֵבָּה אֶת אֲרוֹן אֱלֹהֵינוּ אֵלֵינוּ כִּי לֹא דְרַשְׁנֻהוּ בִּימֵי שָׁאוּל. ד וַיֹּאמְרוּ כָל הַקָּהָל לַעֲשׂוֹת כֵּן כִּי יָשַׁר הַדָּבָר בְּעֵינֵי כָל הָעָם. |
| דָוִד מכנס את כל בני יִשְׂרָאֵל שבתחום ממלכתו - מגבול הארץ הדרומי בשִׁיחוֹר מִצְרַיִם ועד לגבול הצפוני שבלְבוֹא חֲמָת, כדי שיביאו ליְרוּשָׁלַיִם את אֲרוֹן הברית מקִרְיַת יְעָרִים [*]הארון שכן באותם ימים עדיין בבֵּית אֲבִינָדָב שבַּגִּבְעָה של קִרְיַת יְעָרִים . דָוִד ושאר העם עולים לקִּרְיַת יְעָרִים\בַּעֲלָה
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק ז פסוקים א-ב: א
וַיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי קִרְיַת יְעָרִים וַיַּעֲלוּ אֶת אֲרוֹן יְהוָה וַיָּבִאוּ אֹתוֹ אֶל בֵּית אֲבִינָדָב בַּגִּבְעָה וְאֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ קִדְּשׁוּ לִשְׁמֹר אֶת אֲרוֹן יְהוָה.
ב
וַיְהִי מִיּוֹם שֶׁבֶת הָאָרוֹן בְּקִרְיַת יְעָרִים וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים וַיִּהְיוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה וַיִּנָּהוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי יְהוָה.
[*]בַּעֲלָה הִיא קִרְיַת יְעָרִים שבנחלת יהוּדָה כדי להעלות משם ליְרוּשָׁלַיִם את האֲרוֹן בו שוכן ה' בין הַכְּרוּבִים
[^]
יְהוֹשֻׁעַ פרק ט"ו פסוק ט: ט
וְתָאַר הַגְּבוּל מֵרֹאשׁ הָהָר אֶל מַעְיַן מֵי נֶפְתּוֹחַ וְיָצָא אֶל עָרֵי הַר עֶפְרוֹן וְתָאַר הַגְּבוּל בַּעֲלָה הִיא קִרְיַת יְעָרִים.
[*]את הארון כיסתה כַפֹּרֶת זהב ועליה שני כְּרֻבִים - יצורים פלאיים בעלי כנפיים ואשר האֲרוֹן נקרא על שמו.
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ה פסוקים ט"ז-כ: טז
וְנָתַתָּ אֶל הָאָרֹן אֵת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ.
יז
וְעָשִׂיתָ כַפֹּרֶת זָהָב טָהוֹר אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכָּהּ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבָּהּ.
יח
וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת.
יט
וַעֲשֵׂה כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה וּכְרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה מִן הַכַּפֹּרֶת תַּעֲשׂוּ אֶת הַכְּרֻבִים עַל שְׁנֵי קְצוֹתָיו.
כ
וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו אֶל הַכַּפֹּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים.
|
| ה וַיַּקְהֵל דָּוִיד אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל מִן שִׁיחוֹר מִצְרַיִם וְעַד לְבוֹא חֲמָת לְהָבִיא אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים מִקִּרְיַת יְעָרִים. ו וַיַּעַל דָּוִיד וְכָל יִשְׂרָאֵל בַּעֲלָתָה אֶל קִרְיַת יְעָרִים אֲשֶׁר לִיהוּדָה לְהַעֲלוֹת מִשָּׁם אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים יְהוָה יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים אֲשֶׁר נִקְרָא שֵׁם. |
| הנסיון הראשון להעלאת האֲרוֹן ומות עֻזָּא: הקהל מרכיב את האֲרוֹן על עֲגָלָה חֲדָשָׁה ונושא אותו עליה מִבֵּית אֲבִינָדָב. עֻזָּא וְאַחְיוֹ בְּנֵי אֲבִינָדָב מובילים את הָעֲגָלָה [*]בגרסת שְׁמוּאֵל נאמר במפורש שעֻזָּא וְאַחְיוֹ היו בני אֲבִינָדָב , בעוד דָוִד ושאר הקהל מנגנים\משחקים ושרים לפני ה' שבארון בעוצמה\בעֹז עם כלי נגינה שונים
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ו פסוק ג: ג
וַיַּרְכִּבוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים אֶל עֲגָלָה חֲדָשָׁה וַיִּשָּׂאֻהוּ מִבֵּית אֲבִינָדָב אֲשֶׁר בַּגִּבְעָה וְעֻזָּא וְאַחְיוֹ בְּנֵי אֲבִינָדָב נֹהֲגִים אֶת הָעֲגָלָה חֲדָשָׁה.
. בכל אופן הם לא היו לְוִיִּם כנדרש, ולכן המסע הסתיים באסון. מאוחר יותר דָוִד יקפיד שרק לְוִיִּם יובילו את הארון
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ט"ו פסוק ב: ב
אָז אָמַר דָּוִיד לֹא לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים כִּי אִם הַלְוִיִּם כִּי בָם בָּחַר יְהוָה לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן יְהוָה וּלְשָׁרְתוֹ עַד עוֹלָם.
.[*]הכינור והנבל הם כלי מיתר הנזכרים במקומות נוספים במקרא .
[^]
בְּרֵאשִׁית פרק ד פסוק כ"א: כא
וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל הוּא הָיָה אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב.
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק י פסוק ה: ה
אַחַר כֵּן תָּבוֹא גִּבְעַת הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר שָׁם נְצִבֵי פְלִשְׁתִּים וִיהִי כְבֹאֲךָ שָׁם הָעִיר וּפָגַעְתָּ חֶבֶל נְבִיאִים יֹרְדִים מֵהַבָּמָה וְלִפְנֵיהֶם נֵבֶל וְתֹף וְחָלִיל וְכִנּוֹר וְהֵמָּה מִתְנַבְּאִים.
[^]
נְחֶמְיָה פרק י"ב פסוק כ"ז: כז
וּבַחֲנֻכַּת חוֹמַת יְרוּשָׁלִַם בִּקְשׁוּ אֶת הַלְוִיִּם מִכָּל מְקוֹמֹתָם לַהֲבִיאָם לִירוּשָׁלִָם לַעֲשֹׂת חֲנֻכָּה וְשִׂמְחָה וּבְתוֹדוֹת וּבְשִׁיר מְצִלְתַּיִם נְבָלִים וּבְכִנֹּרוֹת.
, וגם נזכר כבר שדָוִד ידע לנגן בכנור
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק ט"ז פסוק כ"ג: כג
וְהָיָה בִּהְיוֹת רוּחַ אֱלֹהִים אֶל שָׁאוּל וְלָקַח דָּוִד אֶת הַכִּנּוֹר וְנִגֵּן בְּיָדוֹ וְרָוַח לְשָׁאוּל וְטוֹב לוֹ וְסָרָה מֵעָלָיו רוּחַ הָרָעָה.
. המְצִלְתַּיִם היו זוג צלחות מתכת שהשמיעו צליל חזק כשהקישו אותן זו בזו, ונמצאו בארץ כמה זוגות מְצִלְתַּיִם שכאלה באתרים מתקופת המקרא[*]עולם התנ"ך, ספר דניאל עזרא ונחמיה עמ' 147-146 . |
| ז וַיַּרְכִּיבוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים עַל עֲגָלָה חֲדָשָׁה מִבֵּית אֲבִינָדָב וְעֻזָּא וְאַחְיוֹ נֹהֲגִים בָּעֲגָלָה. ח וְדָוִיד וְכָל יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים בְּכָל עֹז וּבְשִׁירִים וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְצִלְתַּיִם וּבַחֲצֹצְרוֹת. |
| כשהתהלוכה מגיעה לגֹּרֶן כִּידֹן [*]אתר לא ידוע בדרך בין קִרְיַת יְעָרִים ליְרוּשָׁלַיִם. בגרסת ספר שְׁמוּאֵל הוא נקרא גֹּרֶן נָכוֹן הַבָּקָר שנשא את העגלה שומט אותה, ועֻזָּא שולח את ידו ואוחז בארון כדי שלא יפול. ה' כועס\חרה-אפו על עֻזָּא ומכה אותו במקום כעונש על שליחת ידו לאָרוֹן, ועֻזָּה מת שם לפני ה' שבארון.
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ו פסוק ו: ו
וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן נָכוֹן וַיִּשְׁלַח עֻזָּא אֶל אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיֹּאחֶז בּוֹ כִּי שָׁמְטוּ הַבָּקָר.
. |
| ט וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן כִּידֹן וַיִּשְׁלַח עֻזָּא אֶת יָדוֹ לֶאֱחֹז אֶת הָאָרוֹן כִּי שָׁמְטוּ הַבָּקָר. י וַיִּחַר אַף יְהוָה בְּעֻזָּא וַיַּכֵּהוּ עַל אֲשֶׁר שָׁלַח יָדוֹ עַל הָאָרוֹן וַיָּמָת שָׁם לִפְנֵי אֱלֹהִים. |
| הארוע חורה לדָּוִד שקורא למקום התקרית בשם "פֶּרֶץ עֻזָּה" כי שם פָּרַץ ה' פֶּרֶץ בְּעֻזָּה [*]בפרק הבא מסופר שה' "פרץ" כמו שטף מים עז על הַפְּלִשְׁתִּים וכך עזר לדָּוִד להביס אותם , וכך נקרא המקום עד ימינו. דָּוִד פוחד\ירא מה' ותוהה איך יצליח להביא את אֲרוֹן ה' אליו ליְרוּשָׁלַיִם?
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק י"ד פסוק י"א: יא
וַיַּעֲלוּ בְּבַעַל פְּרָצִים וַיַּכֵּם שָׁם דָּוִיד וַיֹּאמֶר דָּוִיד פָּרַץ הָאֱלֹהִים אֶת אוֹיְבַי בְּיָדִי כְּפֶרֶץ מָיִם עַל כֵּן קָרְאוּ שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בַּעַל פְּרָצִים.
. בפסוק ב' למעלה השליחים "פורצים" בהמוניהם לכל עבר לאסוף את העם. כאן הפרץ של ה' מביא למותו של עֻזָּה. |
| יא וַיִּחַר לְדָוִיד כִּי פָרַץ יְהוָה פֶּרֶץ בְּעֻזָּא וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא פֶּרֶץ עֻזָּא עַד הַיּוֹם הַזֶּה. יב וַיִּירָא דָוִיד אֶת הָאֱלֹהִים בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר הֵיךְ אָבִיא אֵלַי אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים. |
| בינתיים דָּוִד מחליט שלא להעביר את הארון אליו לעִיר דָּוִד, ובמקום זאת הוא מטה את נתיב הובלת הארון לבֵּית עֹבֵד אֱדוֹם הַגִּתִּי. הארון נשאר אצל בֵּית עֹבֵד אֱדוֹם עוד 3 חודשים בהם ה' מברך את תושבי ביתו ואת רכושו. |
| יג וְלֹא הֵסִיר דָּוִיד אֶת הָאָרוֹן אֵלָיו אֶל עִיר דָּוִיד וַיַּטֵּהוּ אֶל בֵּית עֹבֵד אֱדֹם הַגִּתִּי. יד וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן הָאֱלֹהִים עִם בֵּית עֹבֵד אֱדֹם בְּבֵיתוֹ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֶת בֵּית עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| י | וַיִּחַר אַף יְהוָה בְּעֻזָּא וַיַּכֵּהוּ עַל אֲשֶׁר שָׁלַח יָדוֹ עַל הָאָרוֹן וַיָּמָת שָׁם לִפְנֵי אֱלֹהִים. |
| ח | וְדָוִיד וְכָל יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים בְּכָל עֹז וּבְשִׁירִים וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְצִלְתַּיִם וּבַחֲצֹצְרוֹת. |