כִּי מַעֲמָדָם לְיַד בְּנֵי אַהֲרֹן לַעֲבֹדַת בֵּית יְהוָה (כ"ח)
|
|
סיכום
דָוִד ממליך את שְׁלֹמֹה. הוא מונה 38,000 לְוִיִּם ומחלק אותם למחלקות. נמסרות רשימות היחס של בתי האבות של הַלְוִיִּם, ומפורטים תפקידיהם, כולל תַּפְקִידֵי השוערים והמשוררים, ועיקרם לעזור לכוהנים במלאכת הפולחן, שמירה על אזורי המקדש, על כליו, על חומרי אפייה ומדידה, שירת הלל לה' במועדים השונים, ושמירה על אֹהֶל מוֹעֵד (עד לבנית המקדש).
תקציר
| המלכת שְׁלֹמֹה ומִפְקָד הַלְוִיִּם: דָוִד זקן אחרי שחי שנים רבות, והוא ממליך עוד בחייו את בנו שְׁלֹמֹה עַל יִשְׂרָאֵל. הוא אוסף [*]לכבוד טקס ההמלכה את השָׂרִים, הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם, ונספרים בהזדמנות זאת 38,000 לְוִיִּם בני 30 ומעלה[*]משתמע מהכתוב בהמשך שהַלְוִיִּם החלו לכהן בגיל 20 .
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק כ"ג פסוקים כ"ד, כ"ז: כד
אֵלֶּה בְנֵי לֵוִי לְבֵית אֲבֹתֵיהֶם רָאשֵׁי הָאָבוֹת לִפְקוּדֵיהֶם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת לְגֻלְגְּלֹתָם עֹשֵׂה הַמְּלָאכָה לַעֲבֹדַת בֵּית יְהוָה מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה.
... כז
כִּי בְדִבְרֵי דָוִיד הָאַחֲרֹנִים הֵמָּה מִסְפַּר בְּנֵי לֵוִי מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וּלְמָעְלָה.
, ובספר בַּמִּדְבָּר נמסר שהַלְוִיִּם החלו לכהן בגיל 25
[^]
בַּמִּדְבָּר פרק ח פסוק כ"ד: כד
זֹאת אֲשֶׁר לַלְוִיִּם מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה יָבוֹא לִצְבֹא צָבָא בַּעֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד.
. |
| א וְדָוִיד זָקֵן וְשָׂבַע יָמִים וַיַּמְלֵךְ אֶת שְׁלֹמֹה בְנוֹ עַל יִשְׂרָאֵל. ב וַיֶּאֱסֹף אֶת כָּל שָׂרֵי יִשְׂרָאֵל וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם. ג וַיִּסָּפְרוּ הַלְוִיִּם מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמָעְלָה וַיְהִי מִסְפָּרָם לְגֻלְגְּלֹתָם לִגְבָרִים שְׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנָה אָלֶף. |
| אלה כוללים 24,000 לְוִיִּם שהיו אחראים על ניהול הפולחן במקדש, 6000 שוטרים ושופטים, 4000 שוערים [*]השוערים שמרו על שערי הכניסה למתחם המקדש , ו-4000 משוררים שעסקו בשירה של שירי הלל לה' ובנגינה בכלי נגינה מעשי ידיו של דָוִד
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ט פסוק כ"ג: כג
וְהֵם וּבְנֵיהֶם עַל הַשְּׁעָרִים לְבֵית יְהוָה לְבֵית הָאֹהֶל לְמִשְׁמָרוֹת.
, ושמרו גם על לְּשָׁכוֹת המקדש ועל הָאֹצְרוֹת שבהן. השוערים היו לנים בסְבִיבוֹת המקדש והיו אחראים גם על פתיחת דלתות המתחם מִדֵּי בוקר
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ט פסוקים כ"ז-כ"ט: כז
וּסְבִיבוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים יָלִינוּ כִּי עֲלֵיהֶם מִשְׁמֶרֶת וְהֵם עַל הַמַּפְתֵּחַ וְלַבֹּקֶר לַבֹּקֶר.
כח
וּמֵהֶם עַל כְּלֵי הָעֲבוֹדָה כִּי בְמִסְפָּר יְבִיאוּם וּבְמִסְפָּר יוֹצִיאוּם.
כט
וּמֵהֶם מְמֻנִּים עַל הַכֵּלִים וְעַל כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְעַל הַסֹּלֶת וְהַיַּיִן וְהַשֶּׁמֶן וְהַלְּבוֹנָה וְהַבְּשָׂמִים.
.[*]שהוא הדובר בפסוק . |
| ד מֵאֵלֶּה לְנַצֵּחַ עַל מְלֶאכֶת בֵּית יְהוָה עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה אָלֶף וְשֹׁטְרִים וְשֹׁפְטִים שֵׁשֶׁת אֲלָפִים. ה וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים שֹׁעֲרִים וְאַרְבַּעַת אֲלָפִים מְהַלְלִים לַיהוָה בַּכֵּלִים אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְהַלֵּל. |
|
מחלקות הַלְוִיִּם: דָוִד מחלק את הלְוִיִּם למחלקות על פי בתי האב שלהם, ונמסר יחוס בתי האב של הלְוִיִּם לִבְנֵי לְוִי
[*]ראו גם רשימות לְוִיִּם דומות בדִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ו. . |
| ו וַיֶּחָלְקֵם דָּוִיד מַחְלְקוֹת לִבְנֵי לֵוִי לְגֵרְשׁוֹן קְהָת וּמְרָרִי. |
| בתי האב של הַלְוִיִּם צאצאי גֵרְשׁוֹן בן לְוִי. אלה כוללים את צאצאי לַעְדָּן הָבכור\רֹאשׁ של גֵרְשׁוֹן [*]במקומות אחרים בכורו של גֵרְשׁוֹן נקרא לִבְנִי וצאצאי בנו השני שִׁמְעִי
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ו פסוק ב: ב
וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי גֵרְשׁוֹם לִבְנִי וְשִׁמְעִי.
[^]
שְׁמוֹת פרק ו פסוק י"ז: יז
בְּנֵי גֵרְשׁוֹן לִבְנִי וְשִׁמְעִי לְמִשְׁפְּחֹתָם.
[^]
בַּמִּדְבָּר פרק ג פסוק י"ח: יח
וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי גֵרְשׁוֹן לְמִשְׁפְּחֹתָם לִבְנִי וְשִׁמְעִי.
[*]נזכרים כאן שני לְוִיִּם בשם שִׁמְעִי יחד עם בניהם. בפסוק ט' מדובר באחד מרָאשֵׁי הָאָבוֹת של הלְוִיִּם מבני או מצאצאי לַעְדָּן (למרות ששִׁמְעִי אינו נמנה בין שלושת בני לַעְדָּן בפסוק ח'), ובפסוק י' מדובר בשִׁמְעִי בן גֵרְשׁוֹן. . ליעוּשׁ וּבְרִיעָה בני שִׁמְעִי לא היו בנים רבים ולכן הם התפקדו למחלקה אחת. |
| ז לַגֵּרְשֻׁנִּי לַעְדָּן וְשִׁמְעִי. ח בְּנֵי לַעְדָּן הָרֹאשׁ יְחִיאֵל וְזֵתָם וְיוֹאֵל שְׁלֹשָׁה. ט בְּנֵי שִׁמְעִי שלמות [שְׁלוֹמִית] וַחֲזִיאֵל וְהָרָן שְׁלֹשָׁה אֵלֶּה רָאשֵׁי הָאָבוֹת לְלַעְדָּן. י וּבְנֵי שִׁמְעִי יַחַת זִינָא וִיעוּשׁ וּבְרִיעָה אֵלֶּה בְנֵי שִׁמְעִי אַרְבָּעָה. יא וַיְהִי יַחַת הָרֹאשׁ וְזִיזָה הַשֵּׁנִי וִיעוּשׁ וּבְרִיעָה לֹא הִרְבּוּ בָנִים וַיִּהְיוּ לְבֵית אָב לִפְקֻדָּה אֶחָת. |
| בתי האב של הַלְוִיִּם צאצאי קְהָת בן לְוִי. נזכרים אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה בְּנֵי עַמְרָם (בכור קְהָת), ומצויין שאַהֲרֹן וצאצאיו נבדלו משאר הַלְוִיִּם כדי שיוקדשו לשרת לָנְצָח ככוהנים ולְהַקְטִיר קטורת לפני ה' במקדש [*]מדובר במִזְבַּח הזהב שנועד להקטרת קְטֹרֶת הסַמִּים וּלְבָרֵךְ את העם בשם ה'
[^]
שְׁמוֹת פרק ל פסוקים ל"ד-ל"ח: לד
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה בַּד בְּבַד יִהְיֶה.
לה
וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ.
לו
וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה קֹדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם.
לז
וְהַקְּטֹרֶת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּמַתְכֻּנְתָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לְךָ לַיהוָה.
לח
אִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה כָמוֹהָ לְהָרִיחַ בָּהּ וְנִכְרַת מֵעַמָּיו.
ושהוצב במִּשְׁכָּן לפני בד הפָּרֹכֶת שהפרידה בינו לבין האֲרוֹן
[^]
שְׁמוֹת פרק ל פסוקים א-ז: א
וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת עֲצֵי שִׁטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ.
ב
אַמָּה אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ רָבוּעַ יִהְיֶה וְאַמָּתַיִם קֹמָתוֹ מִמֶּנּוּ קַרְנֹתָיו.
ג
וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר אֶת גַּגּוֹ וְאֶת קִירֹתָיו סָבִיב וְאֶת קַרְנֹתָיו וְעָשִׂיתָ לּוֹ זֵר זָהָב סָבִיב.
ד
וּשְׁתֵּי טַבְּעֹת זָהָב תַּעֲשֶׂה לּוֹ מִתַּחַת לְזֵרוֹ עַל שְׁתֵּי צַלְעֹתָיו תַּעֲשֶׂה עַל שְׁנֵי צִדָּיו וְהָיָה לְבָתִּים לְבַדִּים לָשֵׂאת אֹתוֹ בָּהֵמָּה.
ה
וְעָשִׂיתָ אֶת הַבַּדִּים עֲצֵי שִׁטִּים וְצִפִּיתָ אֹתָם זָהָב.
ו
וְנָתַתָּה אֹתוֹ לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת לִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה.
ז
וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה.
. שְׁלֹמֹה עשה מזבח דומה עבור המקדש שבנה, והציב אותו בהֵיכַל שלִפְנֵי הַדְּבִיר שבו הונח האֲרוֹן
[^]
מְלָכִים-א פרק ז פסוק מ"ח: מח
וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית יְהוָה אֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים זָהָב.
.[^]בַּמִּדְבָּר פרק ו פסוקים כ"ג-כ"ז: כג
דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם.
כד
יְבָרֶכְךָ יְהוָה וְיִשְׁמְרֶךָ.
כה
יָאֵר יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ.
כו
יִשָּׂא יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.
כז
וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם.
. לעומת זאת, הצאצאים של מֹשֶׁה אחי אַהֲרֹן התפקדו למחלקות יחד עם שאר הַלְוִיִּם. רְחַבְיָה היה בנו היחידי של אֱלִיעֶזֶר בן מֹשֶׁה, אך היו לו צאצאים רבים. |
| יב בְּנֵי קְהָת עַמְרָם יִצְהָר חֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל אַרְבָּעָה. יג בְּנֵי עַמְרָם אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה וַיִּבָּדֵל אַהֲרֹן לְהַקְדִּישׁוֹ קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא וּבָנָיו עַד עוֹלָם לְהַקְטִיר לִפְנֵי יְהוָה לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד עוֹלָם. יד וּמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּנָיו יִקָּרְאוּ עַל שֵׁבֶט הַלֵּוִי. טו בְּנֵי מֹשֶׁה גֵּרְשֹׁם וֶאֱלִיעֶזֶר. טז בְּנֵי גֵרְשׁוֹם שְׁבוּאֵל הָרֹאשׁ. יז וַיִּהְיוּ בְנֵי אֱלִיעֶזֶר רְחַבְיָה הָרֹאשׁ וְלֹא הָיָה לֶאֱלִיעֶזֶר בָּנִים אֲחֵרִים וּבְנֵי רְחַבְיָה רָבוּ לְמָעְלָה. יח בְּנֵי יִצְהָר שְׁלֹמִית הָרֹאשׁ. יט בְּנֵי חֶבְרוֹן יְרִיָּהוּ הָרֹאשׁ אֲמַרְיָה הַשֵּׁנִי יַחֲזִיאֵל הַשְּׁלִישִׁי וִיקַמְעָם הָרְבִיעִי. כ בְּנֵי עֻזִּיאֵל מִיכָה הָרֹאשׁ וְיִשִּׁיָּה הַשֵּׁנִי. |
| בתי האב של הַלְוִיִּם צאצאי מְרָרִי בן לְוִי. לאֶלְעָזָר בכור מַחְלִי בכור מְרָרִי לא היו בָּנִים אלא רק בָּנוֹת, אשר נישאו לבני קִישׁ אחי אֶלְעָזָר. |
| כא בְּנֵי מְרָרִי מַחְלִי וּמוּשִׁי בְּנֵי מַחְלִי אֶלְעָזָר וְקִישׁ. כב וַיָּמָת אֶלְעָזָר וְלֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים כִּי אִם בָּנוֹת וַיִּשָּׂאוּם בְּנֵי קִישׁ אֲחֵיהֶם. כג בְּנֵי מוּשִׁי מַחְלִי וְעֵדֶר וִירֵמוֹת שְׁלֹשָׁה. |
| אֵלֶּה היו רשימות בתי האב של הַלְוִיִּם בני ה-20 ומעלה [*]ראו בפירוש לפסוק ג' למעלה על הגילאים השונים שנמסרו כגילאי הכהונה של הַלְוִיִּם. שהתפקדו ונספרו בשמותיהם, ואשר הופקדו על עבודות הפולחן במקדש. |
| כד אֵלֶּה בְנֵי לֵוִי לְבֵית אֲבֹתֵיהֶם רָאשֵׁי הָאָבוֹת לִפְקוּדֵיהֶם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת לְגֻלְגְּלֹתָם עֹשֵׂה הַמְּלָאכָה לַעֲבֹדַת בֵּית יְהוָה מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמָעְלָה. |
| תפקידי הַלְוִיִּם: דָוִד אומר שה' הביא מנוחה לעַם והחליט לשכון מכאן והלאה ביְרוּשָׁלַיִם, והַלְוִיִּם כבר לא יצטרכו לשאת את הַמִּשְׁכָּן ואת כלי הפולחן שלו בנדודיהם [*]הַמִּשְׁכָּן עם האֲרוֹן נדדו יחד עם בני יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, ואח"כ שכנו בשִׁלֹה .
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק א פסוק ג: ג וְעָלָה הָאִישׁ הַהוּא מֵעִירוֹ מִיָּמִים יָמִימָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת וְלִזְבֹּחַ לַיהוָה צְבָאוֹת בְּשִׁלֹה וְשָׁם שְׁנֵי בְנֵי עֵלִי חָפְנִי וּפִנְחָס כֹּהֲנִים לַיהוָה.
, נשבו בידי הפְּלִשְׁתִּים ונדדו בין עריהם, הושבו לבֵּית שֶׁמֶשׁ, ומשם לבית אֲבִינָדָב שבקִרְיַת יְעָרִים
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק ז פסוקים א-ב: א
וַיָּבֹאוּ אַנְשֵׁי קִרְיַת יְעָרִים וַיַּעֲלוּ אֶת אֲרוֹן יְהוָה וַיָּבִאוּ אֹתוֹ אֶל בֵּית אֲבִינָדָב בַּגִּבְעָה וְאֶת אֶלְעָזָר בְּנוֹ קִדְּשׁוּ לִשְׁמֹר אֶת אֲרוֹן יְהוָה.
ב
וַיְהִי מִיּוֹם שֶׁבֶת הָאָרוֹן בְּקִרְיַת יְעָרִים וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים וַיִּהְיוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה וַיִּנָּהוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי יְהוָה.
, ובאופן זמני לבֵּית עֹבֵד
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק י"ג פסוקים י"ג-י"ד: יג
וְלֹא הֵסִיר דָּוִיד אֶת הָאָרוֹן אֵלָיו אֶל עִיר דָּוִיד וַיַּטֵּהוּ אֶל בֵּית עֹבֵד אֱדֹם הַגִּתִּי.
יד
וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן הָאֱלֹהִים עִם בֵּית עֹבֵד אֱדֹם בְּבֵיתוֹ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֶת בֵּית עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ.
משם הם נדדו בסופו של דבר ליְרוּשָׁלַיִם. |
| כה כִּי אָמַר דָּוִיד הֵנִיחַ יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לְעַמּוֹ וַיִּשְׁכֹּן בִּירוּשָׁלִַם עַד לְעוֹלָם. כו וְגַם לַלְוִיִּם אֵין לָשֵׂאת אֶת הַמִּשְׁכָּן וְאֶת כָּל כֵּלָיו לַעֲבֹדָתוֹ. |
| בצווים המלכותיים האחרונים של דָוִד בימי חייו הוא צווה על הַלְוִיִּם בני ה-20 ומעלה שהתפקדו בטקס ההמלכה, להתייצב לתפקידם במקדש לצד הכוהנים בְּנֵי אַהֲרֹן, ולשמור על הַחֲצֵרוֹת [*]למקדש היתה חצר פְּנִימִית (היא כנראה "חֲצַר הַכֹּהֲנִים") אשר היתה בחזית הַבַּיִת, וחָצֵר חיצונית גְּדוֹלָה (היא הָ"עֲזָרָה הַגְּדוֹלָה") שהקיפה את כל מבני הר הבית ושאליה היו רשאים להכנס כל בני העם. שתי החצרות היו מוקפות בעמודים ועל הַלְּשָׁכוֹת
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק ד פסוק ט: ט
וַיַּעַשׂ חֲצַר הַכֹּהֲנִים וְהָעֲזָרָה הַגְּדוֹלָה וּדְלָתוֹת לָעֲזָרָה וְדַלְתוֹתֵיהֶם צִפָּה נְחֹשֶׁת.
[^]
מְלָכִים-א פרק ו פסוק ל"ו: לו
וַיִּבֶן אֶת הֶחָצֵר הַפְּנִימִית שְׁלֹשָׁה טוּרֵי גָזִית וְטוּר כְּרֻתֹת אֲרָזִים.
[^]
מְלָכִים-א פרק ז פסוק י"ב: יב
וְחָצֵר הַגְּדוֹלָה סָבִיב שְׁלֹשָׁה טוּרִים גָּזִית וְטוּר כְּרֻתֹת אֲרָזִים וְלַחֲצַר בֵּית יְהוָה הַפְּנִימִית וּלְאֻלָם הַבָּיִת.
.[*]בלְּשָׁכוֹת נשמרו כלי הקודש של המקדש, וחומרי הגלם ששימשו בפולחן, כמו הַסֹּלֶת, היַּיִן, הַשֶּׁמֶן, הַלְבוֹנָה וְהַבְּשָׂמִים ששימשו את הכוהנים לרקוח את הבשמים של המקדש ולהיות אחראים על שמירת הטוהרה של כלי הקֹדֶשׁ ועבודות הפולחן במקדש.
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ט פסוקים כ"ו-כ"ט: כו
כִּי בֶאֱמוּנָה הֵמָּה אַרְבַּעַת גִּבֹּרֵי הַשֹּׁעֲרִים הֵם הַלְוִיִּם וְהָיוּ עַל הַלְּשָׁכוֹת וְעַל הָאֹצְרוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים.
כז
וּסְבִיבוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים יָלִינוּ כִּי עֲלֵיהֶם מִשְׁמֶרֶת וְהֵם עַל הַמַּפְתֵּחַ וְלַבֹּקֶר לַבֹּקֶר.
כח
וּמֵהֶם עַל כְּלֵי הָעֲבוֹדָה כִּי בְמִסְפָּר יְבִיאוּם וּבְמִסְפָּר יוֹצִיאוּם.
כט
וּמֵהֶם מְמֻנִּים עַל הַכֵּלִים וְעַל כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְעַל הַסֹּלֶת וְהַיַּיִן וְהַשֶּׁמֶן וְהַלְּבוֹנָה וְהַבְּשָׂמִים.
|
| כז כִּי בְדִבְרֵי דָוִיד הָאַחֲרֹנִים הֵמָּה מִסְפַּר בְּנֵי לֵוִי מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וּלְמָעְלָה. כח כִּי מַעֲמָדָם לְיַד בְּנֵי אַהֲרֹן לַעֲבֹדַת בֵּית יְהוָה עַל הַחֲצֵרוֹת וְעַל הַלְּשָׁכוֹת וְעַל טָהֳרַת לְכָל קֹדֶשׁ וּמַעֲשֵׂה עֲבֹדַת בֵּית הָאֱלֹהִים. |
| הַלְוִיִּם היו אחראים גם על הכנת לֶחֶם הַמַּעֲרֶכֶת [*]הוא לֶחֶם "הַפָּנִים" ש"נערך" בכל יום לפני ה' על שֻּׁלְחָן הַמַּעֲרֶכֶת המוזהב שבמקדש , על הכנת הסֹלֶת לקורבן המִנְחָה
[^]
וַיִּקְרָא פרק כ"ד פסוקים ה-ט: ה
וְלָקַחְתָּ סֹלֶת וְאָפִיתָ אֹתָהּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה חַלּוֹת שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים יִהְיֶה הַחַלָּה הָאֶחָת.
ו
וְשַׂמְתָּ אוֹתָם שְׁתַּיִם מַעֲרָכוֹת שֵׁשׁ הַמַּעֲרָכֶת עַל הַשֻּׁלְחָן הַטָּהֹר לִפְנֵי יְהוָה.
ז
וְנָתַתָּ עַל הַמַּעֲרֶכֶת לְבֹנָה זַכָּה וְהָיְתָה לַלֶּחֶם לְאַזְכָּרָה אִשֶּׁה לַיהוָה.
ח
בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת יַעַרְכֶנּוּ לִפְנֵי יְהוָה תָּמִיד מֵאֵת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם.
ט
וְהָיְתָה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וַאֲכָלֻהוּ בְּמָקוֹם קָדֹשׁ כִּי קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לוֹ מֵאִשֵּׁי יְהוָה חָק עוֹלָם.
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ה פסוק ל: ל
וְנָתַתָּ עַל הַשֻּׁלְחָן לֶחֶם פָּנִים לְפָנַי תָּמִיד.
[^]
מְלָכִים-א פרק ז פסוק מ"ח: מח
וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה אֵת כָּל הַכֵּלִים אֲשֶׁר בֵּית יְהוָה אֵת מִזְבַּח הַזָּהָב וְאֶת הַשֻּׁלְחָן אֲשֶׁר עָלָיו לֶחֶם הַפָּנִים זָהָב.
[*]המִנְחָה היא קורבן מן הצומח שהוכן מסֹלֶת שבושלה באופנים שונים, בתוספת שֶׁמֶן או קְטֹרֶת לְבוֹנָה, ומֶלַח , על אפיית רְקִיקֵי הַמַּצּוֹת
[^]
וַיִּקְרָא פרק ב
[*]ראו למשל בשְׁמוֹת פרק כ"ט פסוק ב , על בישול המִנְחָה במַּחֲבַת ובמֻּרְבָּכֶת
[^]
שְׁמוֹת פרק כ"ט פסוק ב: ב
וְלֶחֶם מַצּוֹת וְחַלֹּת מַצֹּת בְּלוּלֹת בַּשֶּׁמֶן וּרְקִיקֵי מַצּוֹת מְשֻׁחִים בַּשָּׁמֶן סֹלֶת חִטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתָם.
. הרקיקים מפורשים כמאפים דקים[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, שמות, עמוד 108 .[*]משמעות ה"מֻרְבֶּכֶת" אינה מובנת, אך הכוונה לאופן מיוחד של אפיית הסֹלֶת של המִנְחָה על המַחֲבַת ועל המדידה\מְשׂוּרָה\מִדָּה של המידות הנכונות של חומרי הגלם ששימשו בפולחן[*]תורה נביאים כתובים, בעריכת מ.ד. קאסוטו, הוצאת יבנה, תל-אביב, 1992, ויקרא, עמוד 21
[^]
וַיִּקְרָא פרק ב פסוק ה: ה
וְאִם מִנְחָה עַל הַמַּחֲבַת קָרְבָּנֶךָ סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן מַצָּה תִהְיֶה.
[^]
וַיִּקְרָא פרק ו פסוקים י"ג-י"ד: יג
זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַיהוָה בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ עֲשִׂירִת הָאֵפָה סֹלֶת מִנְחָה תָּמִיד מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר וּמַחֲצִיתָהּ בָּעָרֶב.
יד
עַל מַחֲבַת בַּשֶּׁמֶן תֵּעָשֶׂה מֻרְבֶּכֶת תְּבִיאֶנָּה תֻּפִינֵי מִנְחַת פִּתִּים תַּקְרִיב רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה.
[^]
וַיִּקְרָא פרק ז פסוק ט: ט
וְכָל מִנְחָה אֲשֶׁר תֵּאָפֶה בַּתַּנּוּר וְכָל נַעֲשָׂה בַמַּרְחֶשֶׁת וְעַל מַחֲבַת לַכֹּהֵן הַמַּקְרִיב אֹתָהּ לוֹ תִהְיֶה.
[*]ראו למשל בדִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ט פסוק כ"ט .
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ט פסוק כ"ט: כט
וּמֵהֶם מְמֻנִּים עַל הַכֵּלִים וְעַל כָּל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְעַל הַסֹּלֶת וְהַיַּיִן וְהַשֶּׁמֶן וְהַלְּבוֹנָה וְהַבְּשָׂמִים.
. המִּדָּה והמְּשׂוּרָה היו גם כנראה שמות של כלי מדידה
[^]
וַיִּקְרָא פרק י"ט פסוק ל"ה: לה
לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה.
. |
| כט וּלְלֶחֶם הַמַּעֲרֶכֶת וּלְסֹלֶת לְמִנְחָה וְלִרְקִיקֵי הַמַּצּוֹת וְלַמַּחֲבַת וְלַמֻּרְבָּכֶת וּלְכָל מְשׂוּרָה וּמִדָּה. |
| נזכרים גם תפקידי הַלְוִיִּם המשוררים להודות וּלְהַלֵּל את ה' כל בֹּקֶר ועָרֶב [*]בזמן הקרבת קורבנות התָּמִיד ובזמן הקרבת הַעֲלוֹת
[^]
וַיִּקְרָא פרק ו פסוק י"ג: יג
זֶה קָרְבַּן אַהֲרֹן וּבָנָיו אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַיהוָה בְּיוֹם הִמָּשַׁח אֹתוֹ עֲשִׂירִת הָאֵפָה סֹלֶת מִנְחָה תָּמִיד מַחֲצִיתָהּ בַּבֹּקֶר וּמַחֲצִיתָהּ בָּעָרֶב.
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ט"ז פסוק מ: מ
לְהַעֲלוֹת עֹלוֹת לַיהוָה עַל מִזְבַּח הָעֹלָה תָּמִיד לַבֹּקֶר וְלָעָרֶב וּלְכָל הַכָּתוּב בְּתוֹרַת יְהוָה אֲשֶׁר צִוָּה עַל יִשְׂרָאֵל.
[*]קורבן הנשרף במלואו - ראו בוַיִּקְרָא פרק א באופן קבוע בשַּׁבָּתוֹת, בראשי חודש, ובמספר המועדים בהתאם למצוות\מִשְׁפָּט התורה. הם גם היו אחראים לשמור על אֹהֶל מוֹעֵד[*]שבו שכן הארון עד הקמת המקדשדִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ו פסוק י"ז ועל הארון\הַקֹּדֶשׁ ויעזרו לאֲחֵיהֶם הכוהנים\בְּנֵי-אַהֲרֹן במלאכות הפולחן השונות במקדש.
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ו פסוק י"ז: יז
וַיִּהְיוּ מְשָׁרְתִים לִפְנֵי מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד בַּשִּׁיר עַד בְּנוֹת שְׁלֹמֹה אֶת בֵּית יְהוָה בִּירוּשָׁלִָם וַיַּעַמְדוּ כְמִשְׁפָּטָם עַל עֲבוֹדָתָם.
|
| ל וְלַעֲמֹד בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר לְהֹדוֹת וּלְהַלֵּל לַיהוָה וְכֵן לָעָרֶב. לא וּלְכֹל הַעֲלוֹת עֹלוֹת לַיהוָה לַשַּׁבָּתוֹת לֶחֳדָשִׁים וְלַמֹּעֲדִים בְּמִסְפָּר כְּמִשְׁפָּט עֲלֵיהֶם תָּמִיד לִפְנֵי יְהוָה. לב וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת אֹהֶל מוֹעֵד וְאֵת מִשְׁמֶרֶת הַקֹּדֶשׁ וּמִשְׁמֶרֶת בְּנֵי אַהֲרֹן אֲחֵיהֶם לַעֲבֹדַת בֵּית יְהוָה. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ג | וַיִּסָּפְרוּ הַלְוִיִּם מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וָמָעְלָה וַיְהִי מִסְפָּרָם לְגֻלְגְּלֹתָם לִגְבָרִים שְׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנָה אָלֶף. |
| כ"ח | כִּי מַעֲמָדָם לְיַד בְּנֵי אַהֲרֹן לַעֲבֹדַת בֵּית יְהוָה |