וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ דָּוִיד וַיֵּשֶׁב לִפְנֵי יְהוָה וַיֹּאמֶר מִי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהִים וּמִי בֵיתִי כִּי הֲבִיאֹתַנִי עַד הֲלֹם (ט"ז)
סיכום
דָוִד אומר לנָתָן הנביא שהוא עצמו נח בבית אֲרָזִים בעוד שה' שוהה באוהל. נָתָן מספר שה' נגלה לו ואמר שאין לו צורך בבית, ושלמעשה ה' הוא זה שיקים את ביתו של דָוִד עד עולם. דָוִד מתפלל ומודה לה' על חסדיו עימו ועם ישראל
[*]הפרק מקביל למסופר בשְׁמוּאֵל-ב פרק ז
.
תקציר
| נָתָן מוסר לדָוִד את דבר ה' אליו: דָוִד יושב בשלום בביתו, ואומר לנָתָן הנביא שהוא יוֹשֵׁב בארמון מפואר בנוי מעצי אֲרָזִים [*]ששלח לו חִירָם מלך צוֹר בעוד ה' השוכן באֲרוֹן הברית נאלץ להסתפק ביְרִיעוֹת של אוהל כמשכן
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק י"ד פסוק א: א
וַיִּשְׁלַח חירם [חוּרָם] מֶלֶךְ צֹר מַלְאָכִים אֶל דָּוִיד וַעֲצֵי אֲרָזִים וְחָרָשֵׁי קִיר וְחָרָשֵׁי עֵצִים לִבְנוֹת לוֹ בָּיִת.
[^]דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ט"ו פסוק א: א
וַיַּעַשׂ לוֹ בָתִּים בְּעִיר דָּוִיד וַיָּכֶן מָקוֹם לַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיֶּט לוֹ אֹהֶל.
. נָתָן עונה שדָוִד יכול לעשות מה שירצה בעניין כי ה' תומך בכל מעשיו. |
| א וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָשַׁב דָּוִיד בְּבֵיתוֹ וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל נָתָן הַנָּבִיא הִנֵּה אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית הָאֲרָזִים וַאֲרוֹן בְּרִית יְהוָה תַּחַת יְרִיעוֹת. ב וַיֹּאמֶר נָתָן אֶל דָּוִיד כֹּל אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ עֲשֵׂה כִּי הָאֱלֹהִים עִמָּךְ. |
| באותו הלילה נגלה ה' לנָתָן ושלח אותו למסור לדָוִד שהוא כמובן לא יבנה לה' בית לשבת בו, כי מאז ימי יציאת מִּצְרַיִם ה' אינו שוכן בבית אלא באֹהֶל מועד וּבמִשְׁכָּן. ובכל הזמן הזה הוא ליווה את העם ולא דיבר עם אף אחד מהשופטים שאותם הפקיד לשמור על העם כדי לבקש שיבנו לו בית אֲרָזִים. |
| ג וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיְהִי דְּבַר אֱלֹהִים אֶל נָתָן לֵאמֹר. ד לֵךְ וְאָמַרְתָּ אֶל דָּוִיד עַבְדִּי כֹּה אָמַר יְהוָה לֹא אַתָּה תִּבְנֶה לִּי הַבַּיִת לָשָׁבֶת. ה כִּי לֹא יָשַׁבְתִּי בְּבַיִת מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתִי אֶת יִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה וָאֶהְיֶה מֵאֹהֶל אֶל אֹהֶל וּמִמִּשְׁכָּן. ו בְּכֹל אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי בְּכָל יִשְׂרָאֵל הֲדָבָר דִּבַּרְתִּי אֶת אַחַד שֹׁפְטֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר צִוִּיתִי לִרְעוֹת אֶת עַמִּי לֵאמֹר לָמָּה לֹא בְנִיתֶם לִי בֵּית אֲרָזִים. |
| ה' עוד מבקש למסור לדָוִד שהוא לקח אותו מהַנָּוֶה שבו הוא רעה את הַצֹּאן כדי להיוט לשליט\נגיד על עם ה' [^]שְׁמוּאֵל-א פרק ט"ז פסוקים י"א-י"ב: יא
וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי הֲתַמּוּ הַנְּעָרִים וַיֹּאמֶר עוֹד שָׁאַר הַקָּטָן וְהִנֵּה רֹעֶה בַּצֹּאן וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי שִׁלְחָה וְקָחֶנּוּ כִּי לֹא נָסֹב עַד בֹּאוֹ פֹה.
יב
וַיִּשְׁלַח וַיְבִיאֵהוּ וְהוּא אַדְמוֹנִי עִם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רֹאִי וַיֹּאמֶר יְהוָה קוּם מְשָׁחֵהוּ כִּי זֶה הוּא.
. מאז ה' לִוָּוה את דָוִד בכל מעשיו והשמיד\הכרית את כל אויביו, ופרסם את שמו כמו שמם של הגדולים בשליטי העולם\הארץ. |
| ז וְעַתָּה כֹּה תֹאמַר לְעַבְדִּי לְדָוִיד כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת אֲנִי לְקַחְתִּיךָ מִן הַנָּוֶה מִן אַחֲרֵי הַצֹּאן לִהְיוֹת נָגִיד עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל. ח וָאֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר הָלַכְתָּ וָאַכְרִית אֶת כָּל אוֹיְבֶיךָ מִפָּנֶיךָ וְעָשִׂיתִי לְךָ שֵׁם כְּשֵׁם הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ. |
| ה' גם הכין מקום בו נטע את עם יִשְׂרָאֵל כדי שיוכל לשכון בו בשלום, ולא ירעד-מפחד\ירגז עוד שאויביו הרשעים\בני-העַוְלָה ימשיכו לכלות\לבלות אותו כפי שעשו בראשונה. כי ה' הפקיד אז שופטים ששמרו על העם, וגם הכניע את כל אויביו של דָוִד, והבטיח לו שיקים לו בית\שושלת מלוכה. |
| ט וְשַׂמְתִּי מָקוֹם לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל וּנְטַעְתִּיהוּ וְשָׁכַן תַּחְתָּיו וְלֹא יִרְגַּז עוֹד וְלֹא יוֹסִיפוּ בְנֵי עַוְלָה לְבַלֹּתוֹ כַּאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה. י וּלְמִיָּמִים אֲשֶׁר צִוִּיתִי שֹׁפְטִים עַל עַמִּי יִשְׂרָאֵל וְהִכְנַעְתִּי אֶת כָּל אוֹיְבֶיךָ וָאַגִּד לָךְ וּבַיִת יִבְנֶה לְּךָ יְהוָה. |
| כאשר יסתיימו במלואם כל ימי החיים של דָוִד והוא יובא לקבורה בחלקת הקבורה של אבותיו, ה' יעמיד לו יורש מבין בניו [*]הכוונה לשְׁלֹמֹה בן דָוִד שיבנה את המקדש ויבסס\יכין את מַמְלַכְתּוֹ, והוא שיבנה בית לשם ה' וה' יעמיד\יכונן את כס מלכותו לעד. אז ה' יהיה לאותו יורש כמו אב והיורש יהיה לו כמו בן, וחסדו של ה' לא יעבור\יסור מאותו יורש כפי שעבר משָׁאוּל, אותו הסיר ה' מהמלוכה לפני שהמליך את דָוִד. |
| יא וְהָיָה כִּי מָלְאוּ יָמֶיךָ לָלֶכֶת עִם אֲבֹתֶיךָ וַהֲקִימוֹתִי אֶת זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֲשֶׁר יִהְיֶה מִבָּנֶיךָ וַהֲכִינוֹתִי אֶת מַלְכוּתוֹ. יב הוּא יִבְנֶה לִּי בָּיִת וְכֹנַנְתִּי אֶת כִּסְאוֹ עַד עוֹלָם. יג אֲנִי אֶהְיֶה לּוֹ לְאָב וְהוּא יִהְיֶה לִּי לְבֵן וְחַסְדִּי לֹא אָסִיר מֵעִמּוֹ כַּאֲשֶׁר הֲסִירוֹתִי מֵאֲשֶׁר הָיָה לְפָנֶיךָ. |
| ה' יציב את אותו היורש לתמיד בבית ה' [*]במקדש, אותו יבנה שְׁלֹמֹה. בגרסת שְׁמוּאֵל מדובר בביתו\שושלתו של דָוִד ובממלכת ה', וכך יתייצב כס מלכותו לנצח. את כל הדברים הללו שהופיעו בחזיון הלילה של נָתָן, הוא מסר לדָוִד כלשונם.
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ז פסוק ט"ז: טז
וְנֶאְמַן בֵּיתְךָ וּמַמְלַכְתְּךָ עַד עוֹלָם לְפָנֶיךָ כִּסְאֲךָ יִהְיֶה נָכוֹן עַד עוֹלָם.
. |
| יד וְהַעֲמַדְתִּיהוּ בְּבֵיתִי וּבְמַלְכוּתִי עַד הָעוֹלָם וְכִסְאוֹ יִהְיֶה נָכוֹן עַד עוֹלָם. טו כְּכֹל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּכְכֹל הֶחָזוֹן הַזֶּה כֵּן דִּבֶּר נָתָן אֶל דָּוִיד. |
| תפילת דָוִד: דָוִד בא לשבת מול הארון וטוען שם מול ה' שאינו מבין מי הוא שדוקא אותו הביא ה' עד לכאן\הֲלֹם? וגם זה היה עוד לא מספיק בעיני ה', אשר הוסיף ודיבר עוד עַל צאצאי דָוִד בעתיד הרחוק, וה' גם נהג בדָוִד כבעל תואר\תוֹר של אדם רם מַּעֲלָה [*]הבטוי "כְּתוֹר הָאָדָם הַמַּעֲלָה" אינו ברור. בגירסה המקבילה בדִּבְרֵי-הַיָּמִים כתוב "וְזֹאת תּוֹרַת הָאָדָם" . איזה דברים יכול עוד דָוִד להוסיף ולאמר, הרי ה' יודע כבר את כל מחשבותיו של דָוִד.
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ז פסוק י"ט: יט
וַתִּקְטַן עוֹד זֹאת בְּעֵינֶיךָ אֲדֹנָי יְהוִה וַתְּדַבֵּר גַּם אֶל בֵּית עַבְדְּךָ לְמֵרָחוֹק וְזֹאת תּוֹרַת הָאָדָם אֲדֹנָי יְהוִה.
, וגם גירסא זו אינה ברורה. |
| טז וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ דָּוִיד וַיֵּשֶׁב לִפְנֵי יְהוָה וַיֹּאמֶר מִי אֲנִי יְהוָה אֱלֹהִים וּמִי בֵיתִי כִּי הֲבִיאֹתַנִי עַד הֲלֹם. יז וַתִּקְטַן זֹאת בְּעֵינֶיךָ אֱלֹהִים וַתְּדַבֵּר עַל בֵּית עַבְדְּךָ לְמֵרָחוֹק וּרְאִיתַנִי כְּתוֹר הָאָדָם הַמַּעֲלָה יְהוָה אֱלֹהִים. יח מַה יּוֹסִיף עוֹד דָּוִיד אֵלֶיךָ לְכָבוֹד אֶת עַבְדֶּךָ וְאַתָּה אֶת עַבְדְּךָ יָדָעְתָּ. |
| דָוִד יודע שה' עשה את כל הַגְּדוּלָּה הזו עבור דָוִד עבדו, ואף הודיע לו עליה דרך נָתָן, כדי לקיים בכך את רצונו שבלבו [*]כפי שתכנן כבר בימי שְׁמוּאֵל . כל מעשי הַגְּדוּלָּה של ה' ששמענו עליהם מראים שאין עוד מי שידמה לו ואין עוד אלהים מלבדו.
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק ט"ז פסוק א: א
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל שְׁמוּאֵל עַד מָתַי אַתָּה מִתְאַבֵּל אֶל שָׁאוּל וַאֲנִי מְאַסְתִּיו מִמְּלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל מַלֵּא קַרְנְךָ שֶׁמֶן וְלֵךְ אֶשְׁלָחֲךָ אֶל יִשַׁי בֵּית הַלַּחְמִי כִּי רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי מֶלֶךְ.
|
| יט יְהוָה בַּעֲבוּר עַבְדְּךָ וּכְלִבְּךָ עָשִׂיתָ אֵת כָּל הַגְּדוּלָּה הַזֹּאת לְהֹדִיעַ אֶת כָּל הַגְּדֻלּוֹת. כ יְהוָה אֵין כָּמוֹךָ וְאֵין אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ בְּכֹל אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ בְּאָזְנֵינוּ. |
| ומי עוד דומה לעם יִשְׂרָאֵל הוא עמו של ה', עם\גּוֹי אֶחָד ויחיד בעולם, אשר ה' הלך לפדות אותו מעבדות כדי שיהיה לו לעם? ובכך ה' פרסם גם את שמו שלו, כשעשה מעשים גדולים ונוראים בארץ וגירש גּוֹיִם אויבים מלפני עמו [*]בימי ההתנחלות בארץ תחת יְהוֹשֻׁעַ אותו הוא פדה ממִּצְרַיִם. וה' שָׂם את יִשְׂרָאֵל להיות לו לַנֶּצַח לעם, וה' יהיה להם לֵאלֹהִים. |
| כא וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ אֲשֶׁר הָלַךְ הָאֱלֹהִים לִפְדּוֹת לוֹ עָם לָשׂוּם לְךָ שֵׁם גְּדֻלּוֹת וְנֹרָאוֹת לְגָרֵשׁ מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ מִמִּצְרַיִם גּוֹיִם. כב וַתִּתֵּן אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְךָ לְעָם עַד עוֹלָם וְאַתָּה יְהוָה הָיִיתָ לָהֶם לֵאלֹהִים. |
| ועכשיו דָוִד מבקש שה' יקיים גם את הדברים שהבטיח לדָוִד ולביתו\לשושלתו לַנֶּצַח. כך שמו של ה' יגדל ויהיה נודע בכך שיאמרו עליו שהוא אמנם ה' צְבָאוֹת אלוהי יִשְׂרָאֵל, ובית דָוִד תמיד יעמוד\יכון לפניו כדי לשרתו. |
| כג וְעַתָּה יְהוָה הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ עַל עַבְדְּךָ וְעַל בֵּיתוֹ יֵאָמֵן עַד עוֹלָם וַעֲשֵׂה כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. כד וְיֵאָמֵן וְיִגְדַּל שִׁמְךָ עַד עוֹלָם לֵאמֹר יְהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל וּבֵית דָּוִיד עַבְדְּךָ נָכוֹן לְפָנֶיךָ. |
| כי ה' חשף\גילה את אוזן דָוִד כדי שישמע את הבטחתו לבנות לדָוִד בית\שושלת, ולכן דָוִד כעת מצא לנכון לְהִתְפַּלֵּל לה' את התפילה הזאת: |
| כה כִּי אַתָּה אֱלֹהַי גָּלִיתָ אֶת אֹזֶן עַבְדְּךָ לִבְנוֹת לוֹ בָּיִת עַל כֵּן מָצָא עַבְדְּךָ לְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיךָ. |
| כיוון שה' הוא הָאֱלֹהִים, ואמר עכשיו\עַתָּה על דָוִד את כל הדברים הטובים הללו, הרי שדָוִד מבקש שה' יסכים\יואיל לברך את בית דָוִד שיזכה לעמוד לַנֶּצַח לפני ה' ולשרתו. כי ה' ברך כך את בֵּית דָוִד ולכן בֵּית דָוִד אמנם יהיה מבורך לַנֶּצַח. |
| כו וְעַתָּה יְהוָה אַתָּה הוּא הָאֱלֹהִים וַתְּדַבֵּר עַל עַבְדְּךָ הַטּוֹבָה הַזֹּאת. כז וְעַתָּה הוֹאַלְתָּ לְבָרֵךְ אֶת בֵּית עַבְדְּךָ לִהְיוֹת לְעוֹלָם לְפָנֶיךָ כִּי אַתָּה יְהוָה בֵּרַכְתָּ וּמְבֹרָךְ לְעוֹלָם. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| א | וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל נָתָן הַנָּבִיא הִנֵּה אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּבֵית הָאֲרָזִים וַאֲרוֹן בְּרִית יְהוָה תַּחַת יְרִיעוֹת. |
| י"ד | וְהַעֲמַדְתִּיהוּ בְּבֵיתִי וּבְמַלְכוּתִי עַד הָעוֹלָם וְכִסְאוֹ יִהְיֶה נָכוֹן עַד עוֹלָם. |