וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן ... (כ"ט)
... וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִיד מְרַקֵּד וּמְשַׂחֵק וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ (כ"ט)
|
|
סיכום
דָוִד בונה את יְרוּשָׁלַיִם ומכין אוהל לשכן בו את אֲרוֹן הברית. הוא מחליט הפעם שרק הלְוִיִּם ישאו את האֲרוֹן בדרך לעיר, והתהלוכה יוצאת יוצאת לכוון יְרוּשָׁלַיִם עם לְוִיִּם רבים, ובהם משוררים, שוערים וכוהנים. מִיכַל (בַּת שָׁאוּל ואשת דָוִד) רואה את דָוִד רוקד בתהלוכה הנכנסת לעיר ובזה לו על התנהגותו הלא מכובדת
[*]הפרק מקביל חלקית למסופר בשְׁמוּאֵל-ב פרק ו
.
תקציר
| דָוִד בונה בָתִּים בְּעִיר דָּוִד שביְרוּשָׁלַיִם, וגם מכין אוהל לשכן בו את אֲרוֹן הברית. הוא מחליט הפעם שרק הלְוִיִּם ישאו את האֲרוֹן בדרך לעיר, כי ה' הטיל עליהם בלבד את המשימה הזאת יחד עם האחריות לשרת אותו באופן כללי [*]ראו למשל בבַּמִּדְבָּר פרק ז פסוק ט . דָוִד מכנס שוב את כל בני יִשְׂרָאֵל
[^]
בַּמִּדְבָּר פרק ז פסוק ט: ט
וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵהֶם בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ.
. הנסיון הקודם שבו עֻזָּא וְאַחְיוֹ בְּנֵי אֲבִינָדָב שלא היו לויים הובילו את האֲרוֹן מבית אביהם נגמר במות עֻזָּא ובעצירת התהלוכה
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק י"ג פסוקים ז-י"ג: ז
וַיַּרְכִּיבוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים עַל עֲגָלָה חֲדָשָׁה מִבֵּית אֲבִינָדָב וְעֻזָּא וְאַחְיוֹ נֹהֲגִים בָּעֲגָלָה.
ח
וְדָוִיד וְכָל יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים בְּכָל עֹז וּבְשִׁירִים וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְצִלְתַּיִם וּבַחֲצֹצְרוֹת.
ט
וַיָּבֹאוּ עַד גֹּרֶן כִּידֹן וַיִּשְׁלַח עֻזָּא אֶת יָדוֹ לֶאֱחֹז אֶת הָאָרוֹן כִּי שָׁמְטוּ הַבָּקָר.
י
וַיִּחַר אַף יְהוָה בְּעֻזָּא וַיַּכֵּהוּ עַל אֲשֶׁר שָׁלַח יָדוֹ עַל הָאָרוֹן וַיָּמָת שָׁם לִפְנֵי אֱלֹהִים.
יא
וַיִּחַר לְדָוִיד כִּי פָרַץ יְהוָה פֶּרֶץ בְּעֻזָּא וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא פֶּרֶץ עֻזָּא עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
יב
וַיִּירָא דָוִיד אֶת הָאֱלֹהִים בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר הֵיךְ אָבִיא אֵלַי אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים.
יג
וְלֹא הֵסִיר דָּוִיד אֶת הָאָרוֹן אֵלָיו אֶל עִיר דָּוִיד וַיַּטֵּהוּ אֶל בֵּית עֹבֵד אֱדֹם הַגִּתִּי.
.[*]מכל שבטי יִשְׂרָאֵל, כפי שעשה גם בנסיון הקודם להעלות את האֲרוֹן כדי להעלות את האֲרוֹן ליְרוּשָׁלַיִם
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק י"ג פסוק ה: ה
וַיַּקְהֵל דָּוִיד אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל מִן שִׁיחוֹר מִצְרַיִם וְעַד לְבוֹא חֲמָת לְהָבִיא אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים מִקִּרְיַת יְעָרִים.
[*]מבֵּית עֹבֵד אֱדֹם .
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק י"ג פסוקים י"ג-י"ד: יג
וְלֹא הֵסִיר דָּוִיד אֶת הָאָרוֹן אֵלָיו אֶל עִיר דָּוִיד וַיַּטֵּהוּ אֶל בֵּית עֹבֵד אֱדֹם הַגִּתִּי.
יד
וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן הָאֱלֹהִים עִם בֵּית עֹבֵד אֱדֹם בְּבֵיתוֹ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֶת בֵּית עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ.
|
| א וַיַּעַשׂ לוֹ בָתִּים בְּעִיר דָּוִיד וַיָּכֶן מָקוֹם לַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים וַיֶּט לוֹ אֹהֶל. ב אָז אָמַר דָּוִיד לֹא לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים כִּי אִם הַלְוִיִּם כִּי בָם בָּחַר יְהוָה לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן יְהוָה וּלְשָׁרְתוֹ עַד עוֹלָם. ג וַיַּקְהֵל דָּוִיד אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל אֶל יְרוּשָׁלִָם לְהַעֲלוֹת אֶת אֲרוֹן יְהוָה אֶל מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר הֵכִין לוֹ. |
|
רשימת הלְוִיִּם שאסף דָוִד לנשיאת האֲרוֹן: נבחרו 6 לְוִיִּם (מ 6 בתי אב שונים של בני לֵוִי) להיות שַׂרִים\מנהיגים של קבוצות לְוִיִּם גדולות מבני משפחותיהם
[*]ראו פירוט נוסף על משפחות הלְוִיִּם הנזכרות כאן בדִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ו . |
| ד
וַיֶּאֱסֹף דָּוִיד אֶת בְּנֵי אַהֲרֹן וְאֶת הַלְוִיִּם.
ה לִבְנֵי קְהָת אוּרִיאֵל הַשָּׂר וְאֶחָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים. ו לִבְנֵי מְרָרִי עֲשָׂיָה הַשָּׂר וְאֶחָיו מָאתַיִם וְעֶשְׂרִים. ז לִבְנֵי גֵּרְשׁוֹם יוֹאֵל הַשָּׂר וְאֶחָיו מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים. ח לִבְנֵי אֱלִיצָפָן שְׁמַעְיָה הַשָּׂר וְאֶחָיו מָאתָיִם. ט לִבְנֵי חֶבְרוֹן אֱלִיאֵל הַשָּׂר וְאֶחָיו שְׁמוֹנִים. י לִבְנֵי עֻזִּיאֵל עַמִּינָדָב הַשָּׂר וְאֶחָיו מֵאָה וּשְׁנֵים עָשָׂר. |
| דָוִד קורא לצָדוֹק וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֲנִים ול-6 ראשי הלְוִיִּם שנזכרו למעלה להתקדש יחד עם הלְוִיִּם שעליהם הם הופקדו כדי להעלות את האֲרוֹן למקום שדָוִד הכין עבורו ביְרוּשָׁלַיִם. הנסיון הראשון להעלות את האֲרוֹן נכשל אחרי שזעמו של ה' התפרץ על המובילים [*]גם בתיאור הארוע בפרק י"ג נאמר שה' "פָרַץ" על עֻזָּא, וראו שם כיוון שהם לא חיפשו\דרשו כנדרש את ה'
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק י"ג פסוק י"א: יא
וַיִּחַר לְדָוִיד כִּי פָרַץ יְהוָה פֶּרֶץ בְּעֻזָּא וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא פֶּרֶץ עֻזָּא עַד הַיּוֹם הַזֶּה.
[*]וקיימו את המצווה שרק ללְוִיִּם מותר לשאת את האֲרוֹן - ראו בפירוש לפסוק ב' למעלה . |
| יא וַיִּקְרָא דָוִיד לְצָדוֹק וּלְאֶבְיָתָר הַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם לְאוּרִיאֵל עֲשָׂיָה וְיוֹאֵל שְׁמַעְיָה וֶאֱלִיאֵל וְעַמִּינָדָב. יב וַיֹּאמֶר לָהֶם אַתֶּם רָאשֵׁי הָאָבוֹת לַלְוִיִּם הִתְקַדְּשׁוּ אַתֶּם וַאֲחֵיכֶם וְהַעֲלִיתֶם אֵת אֲרוֹן יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֶל הֲכִינוֹתִי לוֹ. יג כִּי לְמַבָּרִאשׁוֹנָה לֹא אַתֶּם פָּרַץ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ בָּנוּ כִּי לֹא דְרַשְׁנֻהוּ כַּמִּשְׁפָּט. |
| הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם מתקדשים כנדרש לקראת העלאת האֲרוֹן, והַלְוִיִּם נושאים את האֲרוֹן באופן שצווה מֹשֶׁה - ע"י נשיאת המוטות של האֲרוֹן על כתפיהם [^]שְׁמוֹת פרק כ"ה פסוקים י"ג-ט"ו: יג
וְעָשִׂיתָ בַדֵּי עֲצֵי שִׁטִּים וְצִפִּיתָ אֹתָם זָהָב.
יד
וְהֵבֵאתָ אֶת הַבַּדִּים בַּטַּבָּעֹת עַל צַלְעֹת הָאָרֹן לָשֵׂאת אֶת הָאָרֹן בָּהֶם.
טו
בְּטַבְּעֹת הָאָרֹן יִהְיוּ הַבַּדִּים לֹא יָסֻרוּ מִמֶּנּוּ.
[^]בַּמִּדְבָּר פרק ז פסוק ט: ט
וְלִבְנֵי קְהָת לֹא נָתָן כִּי עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵהֶם בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ.
. |
| יד וַיִּתְקַדְּשׁוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְהַעֲלוֹת אֶת אֲרוֹן יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. טו וַיִּשְׂאוּ בְנֵי הַלְוִיִּם אֵת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה כִּדְבַר יְהוָה בִּכְתֵפָם בַּמֹּטוֹת עֲלֵיהֶם. |
| דָוִד מצווה על 6 ראשי הלְוִיִּם שנזכרו למעלה להעמיד את המשוררים מבני משפחותיהם כדי שילוו את השיירה בשירה ובנגינה (בִּמְצִלְתַּיִם, נְבָלִים וכִנֹּרוֹת [*]בפסוק כ"ד נזכרות גם החֲצֹצְרוֹת, ורשימת כלי הנגינה דומה לזאת שנזכרה בתהלוכה הקודמת ). ראשי הלְוִיִּם בחרו במשוררים הֵימָן, אָסָף ואֵיתָן
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק י"ג פסוק ח: ח
וְדָוִיד וְכָל יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי הָאֱלֹהִים בְּכָל עֹז וּבְשִׁירִים וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְצִלְתַּיִם וּבַחֲצֹצְרוֹת.
. הכינור והנבל הם כלי מיתר הנזכרים במקומות נוספים במקרא
[^]
בְּרֵאשִׁית פרק ד פסוק כ"א: כא
וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל הוּא הָיָה אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב.
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק י פסוק ה: ה
אַחַר כֵּן תָּבוֹא גִּבְעַת הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר שָׁם נְצִבֵי פְלִשְׁתִּים וִיהִי כְבֹאֲךָ שָׁם הָעִיר וּפָגַעְתָּ חֶבֶל נְבִיאִים יֹרְדִים מֵהַבָּמָה וְלִפְנֵיהֶם נֵבֶל וְתֹף וְחָלִיל וְכִנּוֹר וְהֵמָּה מִתְנַבְּאִים.
[^]
נְחֶמְיָה פרק י"ב פסוק כ"ז: כז
וּבַחֲנֻכַּת חוֹמַת יְרוּשָׁלִַם בִּקְשׁוּ אֶת הַלְוִיִּם מִכָּל מְקוֹמֹתָם לַהֲבִיאָם לִירוּשָׁלִָם לַעֲשֹׂת חֲנֻכָּה וְשִׂמְחָה וּבְתוֹדוֹת וּבְשִׁיר מְצִלְתַּיִם נְבָלִים וּבְכִנֹּרוֹת.
, וגם נזכר כבר שדָוִד ידע לנגן בכנור
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק ט"ז פסוק כ"ג: כג
וְהָיָה בִּהְיוֹת רוּחַ אֱלֹהִים אֶל שָׁאוּל וְלָקַח דָּוִד אֶת הַכִּנּוֹר וְנִגֵּן בְּיָדוֹ וְרָוַח לְשָׁאוּל וְטוֹב לוֹ וְסָרָה מֵעָלָיו רוּחַ הָרָעָה.
. המְצִלְתַּיִם היו זוג צלחות מתכת שהשמיעו צליל חזק כשהקישו אותן זו בזו, ונמצאו בארץ כמה זוגות מְצִלְתַּיִם שכאלה באתרים מתקופת המקרא[*]עולם התנ"ך, ספר דניאל עזרא ונחמיה עמ' 147-146 .[*]ראו את היחוס של שלושת משוררים האלה לבני לֵוִי - קְהָת, גֵרְשׁוֹם ומְרָרִי בהתאמה בדִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ו. בפסוק י"ט להלן יצויין שהם נגנו בִּמְצִלְתַּיִם. ותחתיהם כסגנים\מִּשְׁנִים עוד 13 שֹּׁעֲרִים[*]השֹּׁעֲרִים שמרו על שערי מתחם המקדש ומסתבר מפסוק כ' שהם גם ניגנו לעת צורך ומפסוקים כ"ג-כ"ד מסתבר שהם גם שמרו על פתח ההיכל שהוביל לקודש הקודשים שבו הוצב האֲרוֹן. ראו עוד על הייחוס ועל התפקידים של השֹּׁעֲרִים בדִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ט. . |
| טז וַיֹּאמֶר דָּוִיד לְשָׂרֵי הַלְוִיִּם לְהַעֲמִיד אֶת אֲחֵיהֶם הַמְשֹׁרְרִים בִּכְלֵי שִׁיר נְבָלִים וְכִנֹּרוֹת וּמְצִלְתָּיִם מַשְׁמִיעִים לְהָרִים בְּקוֹל לְשִׂמְחָה. יז וַיַּעֲמִידוּ הַלְוִיִּם אֵת הֵימָן בֶּן יוֹאֵל וּמִן אֶחָיו אָסָף בֶּן בֶּרֶכְיָהוּ וּמִן בְּנֵי מְרָרִי אֲחֵיהֶם אֵיתָן בֶּן קוּשָׁיָהוּ. יח וְעִמָּהֶם אֲחֵיהֶם הַמִּשְׁנִים זְכַרְיָהוּ בֵּן וְיַעֲזִיאֵל וּשְׁמִירָמוֹת וִיחִיאֵל וְעֻנִּי אֱלִיאָב וּבְנָיָהוּ וּמַעֲשֵׂיָהוּ וּמַתִּתְיָהוּ וֶאֱלִיפְלֵהוּ וּמִקְנֵיָהוּ וְעֹבֵד אֱדֹם וִיעִיאֵל הַשֹּׁעֲרִים. |
| המשוררים הֵימָן, אָסָף, ואֵיתָן שנזכרו בפסוק י"ז מנגנים בִּמְצִלְתַּיִם מנְחֹשֶׁת. |
| יט וְהַמְשֹׁרְרִים הֵימָן אָסָף וְאֵיתָן בִּמְצִלְתַּיִם נְחֹשֶׁת לְהַשְׁמִיעַ. |
| 8 מבין 13 השֹּׁעֲרִים שנזכרו בפסוק י"ח מנגנים בִּנְבָלִים עַל "עֲלָמוֹת" [*]מושג לא ברור ורבות הפרשנויות - כולל ש"עֲלָמוֹת" הוא כלי נגינה כלשהו או שם של לחן שהותאם למִזְמוֹר. ראו למשל בתְּהִלִּים פרק ט פסוק א .
[^]
תְּהִלִּים פרק ט פסוק א: א
לַמְנַצֵּחַ עַלְמוּת לַבֵּן מִזְמוֹר לְדָוִד.
או תְּהִלִּים פרק מ"ו פסוק א
[^]
תְּהִלִּים פרק מ"ו פסוק א: א
לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח עַל עֲלָמוֹת שִׁיר.
. |
| כ וּזְכַרְיָה וַעֲזִיאֵל וּשְׁמִירָמוֹת וִיחִיאֵל וְעֻנִּי וֶאֱלִיאָב וּמַעֲשֵׂיָהוּ וּבְנָיָהוּ בִּנְבָלִים עַל עֲלָמוֹת. |
| 5 הנותרים מבין 13 השֹּׁעֲרִים שנזכרו בפסוק י"ח, יחד עם עֲזַזְיָהוּ, מנגנים בְּכִנֹּרוֹת עַל "הַשְּׁמִינִית" [*]הַשְּׁמִינִית היא אולי כלי נגינה בעל 8 מיתרים. ראו למשל בתְּהִלִּים פרק ו פסוק א ובכך מנצחים על מקהלת המשוררים
[^]
תְּהִלִּים פרק ו פסוק א: א
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת עַל הַשְּׁמִינִית מִזְמוֹר לְדָוִד.
.[*]כלומר הם מלווים את המשוררים בנגינתם ובכך קובעים את קצב השירה. . |
| כא וּמַתִּתְיָהוּ וֶאֱלִיפְלֵהוּ וּמִקְנֵיָהוּ וְעֹבֵד אֱדֹם וִיעִיאֵל וַעֲזַזְיָהוּ בְּכִנֹּרוֹת עַל הַשְּׁמִינִית לְנַצֵּחַ. |
| כְנַנְיָהוּ עמד בראש כל הַלְוִיִּם והדריך אותם בנאום\מַשָּׂא שנשא\יסר [*]ראו "יסר" במובן "נשיאת נאום\מַשָּׂא" גם במִשְׁלֵי פרק ל"א פסוק א כי היה מומחה בתורת הנאום. בֶרֶכְיָה, אֶלְקָנָה, עֹבֵד-אֱדֹם וִיחִיָּה השֹׁעֲרִים מונו לשמור על האָרוֹן, ו-7 כֹּהֲנִים ניגנו\חצרו בַּחֲצֹצְרוֹת לִפְנֵי האֲרוֹן בראש התהלוכה.
[^]
מִשְׁלֵי פרק ל"א פסוק א: א
דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ מַשָּׂא אֲשֶׁר יִסְּרַתּוּ אִמּוֹ.
|
| כב וּכְנַנְיָהוּ שַׂר הַלְוִיִּם בְּמַשָּׂא יָסֹר בַּמַּשָּׂא כִּי מֵבִין הוּא. כג וּבֶרֶכְיָה וְאֶלְקָנָה שֹׁעֲרִים לָאָרוֹן. כד וּשְׁבַנְיָהוּ וְיוֹשָׁפָט וּנְתַנְאֵל וַעֲמָשַׂי וּזְכַרְיָהוּ וּבְנָיָהוּ וֶאֱלִיעֶזֶר הַכֹּהֲנִים מחצצרים [מַחְצְרִים] בַּחֲצֹצְרוֹת לִפְנֵי אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וְעֹבֵד אֱדֹם וִיחִיָּה שֹׁעֲרִים לָאָרוֹן. |
| כך דָוִד ומנהיגי\זִקְנֵי העם והצבא\שָׂרֵי-הָאֲלָפִים מתקדמים בתהלוכה שמחה כדי לְהַעֲלוֹת את האֲרוֹן ליְרוּשָׁלַיִם מבֵּית עֹבֵד אֱדוֹם [*]אחרי כשלון הנסיון הראשון להעלות את האֲרוֹן ליְרוּשָׁלַיִם, הוא הושאר למשך 3 חודשים בבית עֹבֵד אֱדוֹם הַגִּתִּי . ה' עוזר ללְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בדרכם, ומקריבים 7 פָרִים וְ-7 אֵילִים
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק י"ג פסוקים י"ג-י"ד: יג
וְלֹא הֵסִיר דָּוִיד אֶת הָאָרוֹן אֵלָיו אֶל עִיר דָּוִיד וַיַּטֵּהוּ אֶל בֵּית עֹבֵד אֱדֹם הַגִּתִּי.
יד
וַיֵּשֶׁב אֲרוֹן הָאֱלֹהִים עִם בֵּית עֹבֵד אֱדֹם בְּבֵיתוֹ שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים וַיְבָרֶךְ יְהוָה אֶת בֵּית עֹבֵד אֱדֹם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ.
[*]האַיִל הוא זכר הכבשה. בגרסת ספר שְׁמוּאֵל נמסר שכל 6 צעדים של התהלוכה הקריב דָּוִד שׁוֹר וּמְרִיא (בהמה מפוטמת כלשהי) .
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ו פסוק י"ג: יג
וַיְהִי כִּי צָעֲדוּ נֹשְׂאֵי אֲרוֹן יְהוָה שִׁשָּׁה צְעָדִים וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא.
. |
| כה וַיְהִי דָוִיד וְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְשָׂרֵי הָאֲלָפִים הַהֹלְכִים לְהַעֲלוֹת אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה מִן בֵּית עֹבֵד אֱדֹם בְּשִׂמְחָה. כו וַיְהִי בֶּעְזֹר הָאֱלֹהִים אֶת הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה וַיִּזְבְּחוּ שִׁבְעָה פָרִים וְשִׁבְעָה אֵילִים. |
| דָוִד עטוף\מְכֻרְבָּל [*]הכַרְבָּל הוא גם סוג של בגד מפואר - כמו בדָּנִיֵּאל פרק ג פסוק כ"א בבגד מבד-משובח (בּוּץ
[^]
דָּנִיֵּאל פרק ג פסוק כ"א: כא
בֵּאדַיִן גֻּבְרַיָּא אִלֵּךְ כְּפִתוּ בְּסַרְבָּלֵיהוֹן פטישיהון [פַּטְּשֵׁיהוֹן] וְכַרְבְּלָתְהוֹן וּלְבֻשֵׁיהוֹן וּרְמִיו לְגוֹא אַתּוּן נוּרָא יָקִדְתָּא.
[*]ראו למשל באֶסְתֵּר פרק א פסוק ו ) וחָגוּר אֵפוֹד בָּד
[^]
אֶסְתֵּר פרק א פסוק ו: ו
חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן עַל גְּלִילֵי כֶסֶף וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת.
[*]כנהוג אצל המשרתים בקודש , הַלְוִיִּם נושאים את הָאָרוֹן, והַמְשֹׁרְרִים ובראשם כְנַנְיָה הנואם מַעֲלִים אֶת האֲרוֹן בתהלוכה לקול תרועת שופרות וכלי נגינה
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק ב פסוק י"ח: יח וּשְׁמוּאֵל מְשָׁרֵת אֶת פְּנֵי יְהוָה נַעַר חָגוּר אֵפוֹד בָּד.
[*]חֲצֹצְרוֹת, מְצִלְתָּיִם, נְבָלִים וְכִנֹּרוֹת שנזכרו למעלה .
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-א פרק ט"ו פסוקים ט"ז, כ"ד: טז
וַיֹּאמֶר דָּוִיד לְשָׂרֵי הַלְוִיִּם לְהַעֲמִיד אֶת אֲחֵיהֶם הַמְשֹׁרְרִים בִּכְלֵי שִׁיר נְבָלִים וְכִנֹּרוֹת וּמְצִלְתָּיִם מַשְׁמִיעִים לְהָרִים בְּקוֹל לְשִׂמְחָה.
... כד
וּשְׁבַנְיָהוּ וְיוֹשָׁפָט וּנְתַנְאֵל וַעֲמָשַׂי וּזְכַרְיָהוּ וּבְנָיָהוּ וֶאֱלִיעֶזֶר הַכֹּהֲנִים מחצצרים [מַחְצְרִים] בַּחֲצֹצְרוֹת לִפְנֵי אֲרוֹן הָאֱלֹהִים וְעֹבֵד אֱדֹם וִיחִיָּה שֹׁעֲרִים לָאָרוֹן.
|
| כז וְדָוִיד מְכֻרְבָּל בִּמְעִיל בּוּץ וְכָל הַלְוִיִּם הַנֹּשְׂאִים אֶת הָאָרוֹן וְהַמְשֹׁרְרִים וּכְנַנְיָה הַשַּׂר הַמַּשָּׂא הַמְשֹׁרְרִים וְעַל דָּוִיד אֵפוֹד בָּד. כח וְכָל יִשְׂרָאֵל מַעֲלִים אֶת אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה בִּתְרוּעָה וּבְקוֹל שׁוֹפָר וּבַחֲצֹצְרוֹת וּבִמְצִלְתָּיִם מַשְׁמִעִים בִּנְבָלִים וְכִנֹּרוֹת. |
| כשהתהלוכה מגיעה לעיר דָוִד, מִיכַל (בַּת שָׁאוּל ואשת דָוִד) משקיפה מחלונה על המתרחש ורואה את דָוִד מְרַקֵּד וּמְשַׂחֵק (באופן לא מכובד עבור מֶּלֶךְ), והיא בזה לו על כך בְּלִבָּהּ [*]בגרסת ספר שְׁמוּאֵל מפורט עוד שמִיכַל העירה לו עך כך, ודָוִד הגיב על דבריה בכעס ומאז לא היו לה עוד ילדים .
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ו פסוקים כ-כ"ג: כ
וַיָּשָׁב דָּוִד לְבָרֵךְ אֶת בֵּיתוֹ וַתֵּצֵא מִיכַל בַּת שָׁאוּל לִקְרַאת דָּוִד וַתֹּאמֶר מַה נִּכְבַּד הַיּוֹם מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִגְלָה הַיּוֹם לְעֵינֵי אַמְהוֹת עֲבָדָיו כְּהִגָּלוֹת נִגְלוֹת אַחַד הָרֵקִים.
כא
וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל מִיכַל לִפְנֵי יְהוָה אֲשֶׁר בָּחַר בִּי מֵאָבִיךְ וּמִכָּל בֵּיתוֹ לְצַוֹּת אֹתִי נָגִיד עַל עַם יְהוָה עַל יִשְׂרָאֵל וְשִׂחַקְתִּי לִפְנֵי יְהוָה.
כב
וּנְקַלֹּתִי עוֹד מִזֹּאת וְהָיִיתִי שָׁפָל בְּעֵינָי וְעִם הָאֲמָהוֹת אֲשֶׁר אָמַרְתְּ עִמָּם אִכָּבֵדָה.
כג
וּלְמִיכַל בַּת שָׁאוּל לֹא הָיָה לָהּ יָלֶד עַד יוֹם מוֹתָהּ.
|
| כט וַיְהִי אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה בָּא עַד עִיר דָּוִיד וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִיד מְרַקֵּד וּמְשַׂחֵק וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| י"ט | וְהַמְשֹׁרְרִים הֵימָן אָסָף וְאֵיתָן בִּמְצִלְתַּיִם נְחֹשֶׁת לְהַשְׁמִיעַ. |
| כ"ט | וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל נִשְׁקְפָה בְּעַד הַחַלּוֹן וַתֵּרֶא אֶת הַמֶּלֶךְ דָּוִיד מְרַקֵּד וּמְשַׂחֵק וַתִּבֶז לוֹ בְּלִבָּהּ. |