חלום נְבֻכַדְנֶצַּר
|
|
סיכום
נְבוּכַדְנֶאצַּר חולם חלום ומְצַוֶה על חכמי בָּבֶל לפרש לו אותו, למרות שהוא לא זוכר את תוכנו, וָלֹא הוא יוציאם להורג. הם טוענים שאף אדם לא יכול לבצע זאת, והוא מְצַוֶה להוציא להורג את כל חכמי בָבֶל. כשמגיעים לדָּנִיֵּאל הוא מבקש עזרה מה' שמגלה לו את הסוד. דָּנִיֵּאל מפרש את החלום למלך: פסל מזָהָב, כֶּסֶף, נְחֹשֶׁת, בַּרְזֶל, ובַּרְזֶל מעורב בחרס, נהרס ע"י אבן שהופכת להר. הפירוש הוא שממלכת נְבֻכַדְנֶצַּר (הזהב) תוחלף בממלכות הולכות ופוחתות, ולבסוף תבוא ממלכה שתשאר לנצח. נְבֻכַדְנֶצַּר מכיר בגדולת ה', משתחווה לדָּנִיֵּאל, ומְמַנֶּה אותו ואת חבריו על השלטון בבָּבֶל.
תקציר - הפסוקים הצבועים הם באֲרַמִּית. ראו תרגום בקישור כאן לטקסט התנ"כי מתוך פרוייקט ויקיטקסט.
| בשנה 2 למלכות נְבוּכַדְנֶאצַּר הוא חולם חלום המסעיר את רוחו. הוא מזמן אליו את החַרְטֻמִּים, האַשָּׁפִים, המְכַשְּׁפִים (מיני קוסמים, הבקיאים בפולחן, בלחשים מרפאים, ובפשרי חלומות) והכַּשְׂדִּים (עַם בממלכת בָּבֶל שנודע בחוכמת האסטרונומיה\אסטרולוגיה שלו), ומְצַוֶה עליהם לפרש את החלום. |
| א וּבִשְׁנַת שְׁתַּיִם לְמַלְכוּת נְבֻכַדְנֶצַּר חָלַם נְבֻכַדְנֶצַּר חֲלֹמוֹת וַתִּתְפָּעֶם רוּחוֹ וּשְׁנָתוֹ נִהְיְתָה עָלָיו. ב וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לִקְרֹא לַחַרְטֻמִּים וְלָאַשָּׁפִים וְלַמְכַשְּׁפִים וְלַכַּשְׂדִּים לְהַגִּיד לַמֶּלֶךְ חֲלֹמֹתָיו וַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. ג וַיֹּאמֶר לָהֶם הַמֶּלֶךְ חֲלוֹם חָלָמְתִּי וַתִּפָּעֶם רוּחִי לָדַעַת אֶת הַחֲלוֹם. |
| דברי החכמים בארמית: החכמים מבקשים לשמוע את מה שראה המלך בחלום כדי לפרשו, אך המלך עונה שאם לא יְפָרְשׁוּ את החלום אז הוא יבתר אותם ויהרוס את בתיהם. אם יְפָרְשׁוּ נכון את החלום, אז יזכו במתנות ובכבוד. החכמים מבקשים שוב לשמוע קודם את החלום, אך המלך כועס שהם רק מנסים לקנות עוד זמן ולענות לו בכזבים. החכמים עונים שאף אדם לא יכול לפרש כך חלומות, ואף חכם לא התבקש לעשות כך עד היום, ורק האלים שאינם דָּרִים עם בני האדם יוכלו לענות לו. |
| ד וַיְדַבְּרוּ הַכַּשְׂדִּים לַמֶּלֶךְ אֲרָמִית מַלְכָּא לְעָלְמִין חֱיִי אֱמַר חֶלְמָא לעבדיך [לְעַבְדָךְ] וּפִשְׁרָא נְחַוֵּא. ה עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לכשדיא [לְכַשְׂדָּאֵי] מִלְּתָא מִנִּי אַזְדָּא הֵן לָא תְהוֹדְעוּנַּנִי חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ הַדָּמִין תִּתְעַבְדוּן וּבָתֵּיכוֹן נְוָלִי יִתְּשָׂמוּן. ו וְהֵן חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ תְּהַחֲוֹן מַתְּנָן וּנְבִזְבָּה וִיקָר שַׂגִּיא תְּקַבְּלוּן מִן קֳדָמָי לָהֵן חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ הַחֲוֹנִי. ז עֲנוֹ תִנְיָנוּת וְאָמְרִין מַלְכָּא חֶלְמָא יֵאמַר לְעַבְדוֹהִי וּפִשְׁרָה נְהַחֲוֵה. ח עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר מִן יַצִּיב יָדַע אֲנָה דִּי עִדָּנָא אַנְתּוּן זָבְנִין כָּל קֳבֵל דִּי חֲזֵיתוֹן דִּי אַזְדָּא מִנִּי מִלְּתָא. ט דִּי הֵן חֶלְמָא לָא תְהוֹדְעֻנַּנִי חֲדָה הִיא דָתְכוֹן וּמִלָּה כִדְבָה וּשְׁחִיתָה הזמנתון [הִזְדְּמִנְתּוּן] לְמֵאמַר קָדָמַי עַד דִּי עִדָּנָא יִשְׁתַּנֵּא לָהֵן חֶלְמָא אֱמַרוּ לִי וְאִנְדַּע דִּי פִשְׁרֵהּ תְּהַחֲוֻנַּנִי. י עֲנוֹ כשדיא [כַשְׂדָּאֵי] קֳדָם מַלְכָּא וְאָמְרִין לָא אִיתַי אֲנָשׁ עַל יַבֶּשְׁתָּא דִּי מִלַּת מַלְכָּא יוּכַל לְהַחֲוָיָה כָּל קֳבֵל דִּי כָּל מֶלֶךְ רַב וְשַׁלִּיט מִלָּה כִדְנָה לָא שְׁאֵל לְכָל חַרְטֹּם וְאָשַׁף וְכַשְׂדָּי. יא וּמִלְּתָא דִי מַלְכָּה שָׁאֵל יַקִּירָה וְאָחֳרָן לָא אִיתַי דִּי יְחַוִּנַּהּ קֳדָם מַלְכָּא לָהֵן אֱלָהִין דִּי מְדָרְהוֹן עִם בִּשְׂרָא לָא אִיתוֹהִי. |
| המלך כועס ומְצַוֶה להרוג את כל חכמי בָּבֶל. כשמגיעים להרוג גם את דָּנִיֵּאל וחבריו הוא שואל את אַרְיוֹךְ, אשר הופקד על ההוצאות להורג, להסביר את הסיבה לדבר, ואַרְיוֹךְ עושה זאת. דָּנִיֵּאל מבקש מהמלך זמן כדי לחזור עם תשובתו, מסתגר בביתו ומודיע על כך לחבריו. הוא מבקש אז מה' רחמים ואת גילוי סוד החלום. |
| יב כָּל קֳבֵל דְּנָה מַלְכָּא בְּנַס וּקְצַף שַׂגִּיא וַאֲמַר לְהוֹבָדָה לְכֹל חַכִּימֵי בָבֶל. יג וְדָתָא נֶפְקַת וְחַכִּימַיָּא מִתְקַטְּלִין וּבְעוֹ דָּנִיֵּאל וְחַבְרוֹהִי לְהִתְקְטָלָה. יד בֵּאדַיִן דָּנִיֵּאל הֲתִיב עֵטָא וּטְעֵם לְאַרְיוֹךְ רַב טַבָּחַיָּא דִּי מַלְכָּא דִּי נְפַק לְקַטָּלָה לְחַכִּימֵי בָּבֶל. טו עָנֵה וְאָמַר לְאַרְיוֹךְ שַׁלִּיטָא דִי מַלְכָּא עַל מָה דָתָא מְהַחְצְפָה מִן קֳדָם מַלְכָּא אֱדַיִן מִלְּתָא הוֹדַע אַרְיוֹךְ לְדָנִיֵּאל. טז וְדָנִיֵּאל עַל וּבְעָה מִן מַלְכָּא דִּי זְמָן יִנְתֵּן לֵהּ וּפִשְׁרָא לְהַחֲוָיָה לְמַלְכָּא. יז אֱדַיִן דָּנִיֵּאל לְבַיְתֵהּ אֲזַל וְלַחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה חַבְרוֹהִי מִלְּתָא הוֹדַע. יח וְרַחֲמִין לְמִבְעֵא מִן קֳדָם אֱלָהּ שְׁמַיָּא עַל רָזָה דְּנָה דִּי לָא יְהֹבְדוּן דָּנִיֵּאל וְחַבְרוֹהִי עִם שְׁאָר חַכִּימֵי בָבֶל. |
| סוד החלום נגלה לדָּנִיֵּאל בלילה והוא מברך את ה' בתפילה: שם ה' מבורך מתמיד ולנצח. לו החוכמה והגבורה והיכולת לשנות את הזמנים, להסיר ולהקים מלכים, לתת חוכמה לחכמים ולגלות סודות הנסתרים בחושך, כי האור איתו. דָּנִיֵּאל מודה לה' על החוכמה והגבורה שנתן לו, ועל שענה לבקשתו וגילה לו את סוד חלום המלך. |
| יט אֱדַיִן לְדָנִיֵּאל בְּחֶזְוָא דִי לֵילְיָא רָזָה גֲלִי אֱדַיִן דָּנִיֵּאל בָּרִךְ לֶאֱלָהּ שְׁמַיָּא. כ עָנֵה דָנִיֵּאל וְאָמַר לֶהֱוֵא שְׁמֵהּ דִּי אֱלָהָא מְבָרַךְ מִן עָלְמָא וְעַד עָלְמָא דִּי חָכְמְתָא וּגְבוּרְתָא דִּי לֵהּ הִיא. כא וְהוּא מְהַשְׁנֵא עִדָּנַיָּא וְזִמְנַיָּא מְהַעְדֵּה מַלְכִין וּמְהָקֵים מַלְכִין יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין וּמַנְדְּעָא לְיָדְעֵי בִינָה. כב הוּא גָּלֵא עַמִּיקָתָא וּמְסַתְּרָתָא יָדַע מָה בַחֲשׁוֹכָא ונהירא [וּנְהוֹרָא] עִמֵּהּ שְׁרֵא. כג לָךְ אֱלָהּ אֲבָהָתִי מְהוֹדֵא וּמְשַׁבַּח אֲנָה דִּי חָכְמְתָא וּגְבוּרְתָא יְהַבְתְּ לִי וּכְעַן הוֹדַעְתַּנִי דִּי בְעֵינָא מִנָּךְ דִּי מִלַּת מַלְכָּא הוֹדַעְתֶּנָא. |
| דָּנִיֵּאל חוזר לאַרְיוֹךְ ומבקש ממנו לעצור את ההוצאות להורג, ולהציגו בפני המלך כדי שיפרש את חלומו. הוא מובא בבהילות לפני המלך ששואל אותו לפשר החלום. דָּנִיֵּאל עונה שאף חכם לא יכול לענות לו, אבל ה' מגלה סודות, וגילה למלך את העתיד להתרחש באמצעות החלום שחלם במיטתו. דָּנִיֵּאל מודה שלא גילה את פשר החלום מחוכמתו שלו, אלא קיבל זאת מה' כדי שהמלך יבין את פשר החלום. |
| כד כָּל קֳבֵל דְּנָה דָּנִיֵּאל עַל עַל אַרְיוֹךְ דִּי מַנִּי מַלְכָּא לְהוֹבָדָה לְחַכִּימֵי בָבֶל אֲזַל וְכֵן אֲמַר לֵהּ לְחַכִּימֵי בָבֶל אַל תְּהוֹבֵד הַעֵלְנִי קֳדָם מַלְכָּא וּפִשְׁרָא לְמַלְכָּא אֲחַוֵּא. כה אֱדַיִן אַרְיוֹךְ בְּהִתְבְּהָלָה הַנְעֵל לְדָנִיֵּאל קֳדָם מַלְכָּא וְכֵן אֲמַר לֵהּ דִּי הַשְׁכַּחַת גְּבַר מִן בְּנֵי גָלוּתָא דִּי יְהוּד דִּי פִשְׁרָא לְמַלְכָּא יְהוֹדַע. כו עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר לְדָנִיֵּאל דִּי שְׁמֵהּ בֵּלְטְשַׁאצַּר האיתיך [הַאִיתָךְ] כָּהֵל לְהוֹדָעֻתַנִי חֶלְמָא דִי חֲזֵית וּפִשְׁרֵהּ. כז עָנֵה דָנִיֵּאל קֳדָם מַלְכָּא וְאָמַר רָזָה דִּי מַלְכָּא שָׁאֵל לָא חַכִּימִין אָשְׁפִין חַרְטֻמִּין גָּזְרִין יָכְלִין לְהַחֲוָיָה לְמַלְכָּא. כח בְּרַם אִיתַי אֱלָהּ בִּשְׁמַיָּא גָּלֵא רָזִין וְהוֹדַע לְמַלְכָּא נְבוּכַדְנֶצַּר מָה דִּי לֶהֱוֵא בְּאַחֲרִית יוֹמַיָּא חֶלְמָךְ וְחֶזְוֵי רֵאשָׁךְ עַל מִשְׁכְּבָךְ דְּנָה הוּא. כט אנתה [אַנְתְּ] מַלְכָּא רַעְיוֹנָךְ עַל מִשְׁכְּבָךְ סְלִקוּ מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה וְגָלֵא רָזַיָּא הוֹדְעָךְ מָה דִי לֶהֱוֵא. ל וַאֲנָה לָא בְחָכְמָה דִּי אִיתַי בִּי מִן כָּל חַיַּיָּא רָזָא דְנָה גֱּלִי לִי לָהֵן עַל דִּבְרַת דִּי פִשְׁרָא לְמַלְכָּא יְהוֹדְעוּן וְרַעְיוֹנֵי לִבְבָךְ תִּנְדַּע. |
| דָּנִיֵּאל מזכיר למלך שהוא חלם על פסל גדול וזוהר שעמד מולו, עם ראש מזָהָב, חזה וזרועות מכֶּסֶף, בטן וירכיים מנְחֹשֶׁת, שוקיים מבַּרְזֶל, ורגליים מבַּרְזֶל מעורב בחרס (חומרים הולכים וזולים). אז הופיעה אבן שנחצבה מאליה, הכתה את רגלי הפסל ופוררה אותן, ואחריהן התפורר הפסל כולו, נישא ברוח כמו מֹץ ואבד, והאבן הפכה להר גדול שמילא את כָּל הָאָרֶץ. |
| לא אנתה [אַנְתְּ] מַלְכָּא חָזֵה הֲוַיְתָ וַאֲלוּ צְלֵם חַד שַׂגִּיא צַלְמָא דִּכֵּן רַב וְזִיוֵהּ יַתִּיר קָאֵם לְקָבְלָךְ וְרֵוֵהּ דְּחִיל. לב הוּא צַלְמָא רֵאשֵׁהּ דִּי דְהַב טָב חֲדוֹהִי וּדְרָעוֹהִי דִּי כְסַף מְעוֹהִי וְיַרְכָתֵהּ דִּי נְחָשׁ. לג שָׁקוֹהִי דִּי פַרְזֶל רַגְלוֹהִי מנהון [מִנְּהֵין] דִּי פַרְזֶל ומנהון [וּמִנְּהֵין] דִּי חֲסַף. לד חָזֵה הֲוַיְתָ עַד דִּי הִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן דִּי לָא בִידַיִן וּמְחָת לְצַלְמָא עַל רַגְלוֹהִי דִּי פַרְזְלָא וְחַסְפָּא וְהַדֵּקֶת הִמּוֹן. לה בֵּאדַיִן דָּקוּ כַחֲדָה פַּרְזְלָא חַסְפָּא נְחָשָׁא כַּסְפָּא וְדַהֲבָא וַהֲווֹ כְּעוּר מִן אִדְּרֵי קַיִט וּנְשָׂא הִמּוֹן רוּחָא וְכָל אֲתַר לָא הִשְׁתֲּכַח לְהוֹן וְאַבְנָא דִּי מְחָת לְצַלְמָא הֲוָת לְטוּר רַב וּמְלָת כָּל אַרְעָא. |
| פירוש החלום הוא שהמלך הוא ראש הזָהָב וקיבל את השלטון על בני האדם והחי בעולם. אחריו תקום ממלכה נחותה יותר (מכֶּסֶף), ואחריה שלישית נחותה עוד יותר (מנְחֹשֶׁת) שעדיין תשלוט בעולם. הרביעית תהיה חזקה כבַּרְזֶל. הרגליים וְהָאֶצְבָּעוֹת מבַּרְזֶל מעורב בחרס הם חלוקת המלכות, שתהיה קצת חזקה וקצת שבירה. העירוב דומה לעירוב תושבי הממלכה (שיבואו מעמים שונים) ושלא ידבקו זה בזה כמו שבַּרְזֶל אינו דבק לחרס [*]יש המפרשים את הממלכות כבָּבֶל בימי 4 מלכי בָּבֶל שמלכו אחרי נְבֻכַדְנֶצַּר עד נבונאיד שבימיו נפלה הממלכה בידי כּוֹרֵשׁ מלך פָּרַס, ויש המזהים את 4 הממלכות כממלכות השונות שבאו אחרי בָּבֶל. . |
| לו דְּנָה חֶלְמָא וּפִשְׁרֵהּ נֵאמַר קֳדָם מַלְכָּא. לז אנתה [אַנְתְּ] מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא דִּי אֱלָהּ שְׁמַיָּא מַלְכוּתָא חִסְנָא וְתָקְפָּא וִיקָרָא יְהַב לָךְ. לח וּבְכָל דִּי דארין [דָיְרִין] בְּנֵי אֲנָשָׁא חֵיוַת בָּרָא וְעוֹף שְׁמַיָּא יְהַב בִּידָךְ וְהַשְׁלְטָךְ בְּכָלְּהוֹן אנתה [אַנְתְּ] הוּא רֵאשָׁה דִּי דַהֲבָא. לט וּבָתְרָךְ תְּקוּם מַלְכוּ אָחֳרִי אֲרַעא מִנָּךְ וּמַלְכוּ תליתיא [תְלִיתָאָה] אָחֳרִי דִּי נְחָשָׁא דִּי תִשְׁלַט בְּכָל אַרְעָא. מ וּמַלְכוּ רביעיה [רְבִיעָאָה] תֶּהֱוֵא תַקִּיפָה כְּפַרְזְלָא כָּל קֳבֵל דִּי פַרְזְלָא מְהַדֵּק וְחָשֵׁל כֹּלָּא וּכְפַרְזְלָא דִּי מְרָעַע כָּל אִלֵּין תַּדִּק וְתֵרֹעַ. מא וְדִי חֲזַיְתָה רַגְלַיָּא וְאֶצְבְּעָתָא מנהון [מִנְּהֵן] חֲסַף דִּי פֶחָר ומנהון [וּמִנְּהֵין] פַּרְזֶל מַלְכוּ פְלִיגָה תֶּהֱוֵה וּמִן נִצְבְּתָא דִי פַרְזְלָא לֶהֱוֵא בַהּ כָּל קֳבֵל דִּי חֲזַיְתָה פַּרְזְלָא מְעָרַב בַּחֲסַף טִינָא. מב וְאֶצְבְּעָת רַגְלַיָּא מנהון [מִנְּהֵין] פַּרְזֶל ומנהון [וּמִנְּהֵין] חֲסַף מִן קְצָת מַלְכוּתָא תֶּהֱוֵה תַקִּיפָה וּמִנַּהּ תֶּהֱוֵה תְבִירָה. מג די [וְדִי] חֲזַיְתָ פַּרְזְלָא מְעָרַב בַּחֲסַף טִינָא מִתְעָרְבִין לֶהֱוֹן בִּזְרַע אֲנָשָׁא וְלָא לֶהֱוֹן דָּבְקִין דְּנָה עִם דְּנָה הֵא כְדִי פַרְזְלָא לָא מִתְעָרַב עִם חַסְפָּא. |
| אז ה' יקים ממלכה נוספת שלא תיפול או תיכבש לעולם (מלכות מלך המשיח) - זוהי האבן שלא נחצבה בידי אדם ושהרסה את הפסל. זהו פשר החלום. |
| מד וּבְיוֹמֵיהוֹן דִּי מַלְכַיָּא אִנּוּן יְקִים אֱלָהּ שְׁמַיָּא מַלְכוּ דִּי לְעָלְמִין לָא תִתְחַבַּל וּמַלְכוּתָה לְעַם אָחֳרָן לָא תִשְׁתְּבִק תַּדִּק וְתָסֵיף כָּל אִלֵּין מַלְכְוָתָא וְהִיא תְּקוּם לְעָלְמַיָּא. מה כָּל קֳבֵל דִּי חֲזַיְתָ דִּי מִטּוּרָא אִתְגְּזֶרֶת אֶבֶן דִּי לָא בִידַיִן וְהַדֶּקֶת פַּרְזְלָא נְחָשָׁא חַסְפָּא כַּסְפָּא וְדַהֲבָא אֱלָהּ רַב הוֹדַע לְמַלְכָּא מָה דִּי לֶהֱוֵא אַחֲרֵי דְנָה וְיַצִּיב חֶלְמָא וּמְהֵימַן פִּשְׁרֵהּ. |
| לשמע פשר החלום מפי דָּנִיֵּאל, נְבוּכַדְנֶצַּר נופל על פניו ומשתחווה לו ומְצַוֶה לתת לו מנחות ולנסוך לו בְּשָׂמִים. המלך מודה שה' הוא האלוהים, ומגלה הסודות. המלך מְצַוֶה גם לְמַנּוֹת את דָנִיֵּאל על בָּבֶל ועל החכמים שבה. דָנִיֵּאל מבקש לְמַנּוֹת את 3 חבריו על העבודות הציבוריות בבָּבֶל, ובעצמו יושב בשער הארמון (מקום השופטים והשָׂרִים). |
| מו בֵּאדַיִן מַלְכָּא נְבוּכַדְנֶצַּר נְפַל עַל אַנְפּוֹהִי וּלְדָנִיֵּאל סְגִד וּמִנְחָה וְנִיחֹחִין אֲמַר לְנַסָּכָה לֵהּ. מז עָנֵה מַלְכָּא לְדָנִיֵּאל וְאָמַר מִן קְשֹׁט דִּי אֱלָהֲכוֹן הוּא אֱלָהּ אֱלָהִין וּמָרֵא מַלְכִין וְגָלֵה רָזִין דִּי יְכֵלְתָּ לְמִגְלֵא רָזָה דְנָה. מח אֱדַיִן מַלְכָּא לְדָנִיֵּאל רַבִּי וּמַתְּנָן רַבְרְבָן שַׂגִּיאָן יְהַב לֵהּ וְהַשְׁלְטֵהּ עַל כָּל מְדִינַת בָּבֶל וְרַב סִגְנִין עַל כָּל חַכִּימֵי בָבֶל. מט וְדָנִיֵּאל בְּעָא מִן מַלְכָּא וּמַנִּי עַל עֲבִידְתָּא דִּי מְדִינַת בָּבֶל לְשַׁדְרַךְ מֵישַׁךְ וַעֲבֵד נְגוֹ וְדָנִיֵּאל בִּתְרַע מַלְכָּא. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| א | וּבִשְׁנַת שְׁתַּיִם לְמַלְכוּת נְבֻכַדְנֶצַּר חָלַם נְבֻכַדְנֶצַּר חֲלֹמוֹת, וַתִּתְפָּעֶם רוּחוֹ וּשְׁנָתוֹ נִהְיְתָה עָלָיו. |
| ח | אָכֵן יוֹדֵעַ אָנֹכִי, כִּי זְמַן אַתֶּם קוֹנִים.. |
| כ | יְהִי שֵׁם הָאֱלֹהִים מְבֹרָךְ, מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם, אֲשֶׁר הַחָכְמָה וְהַגְּבוּרָה שֶׁלּוֹ הִיא. |
| ל"א | אַתָּה הַמֶּלֶךְ, רוֹאֶה הָיִיתָ וְהִנֵּה צֶלֶם אֶחָד גָּדוֹל, צֶלֶם זֶה - גָּדוֹל הוּא, וַהֲדָרוֹ רַב - עוֹמֵד נֶגְדְּךָ, וּמַרְאֵהוּ נוֹרָא. |