פרטי היוצר\ת
_Sint-Quintinuskathedraal_10988.JPG){kind=link}
חלום האִילָן, Reinhardhauke [CC-BY-SA-3.0], from Wikimedia Commons. Original image size reduced by Allon Adir.
חלום האִילָן (ח-ט)
.jpg){kind=link}
וּמֵאֱנוֹשׁ גֹּרַשׁ, וְעֵשֶׂב כִּשְׁוָרִים יֹאכַל, וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם גּוּפוֹ יִרְטַב; עַד שֶׁשְּׂעָרוֹ כִּנְשָׁרִים גָּדַל, וְצִפָּרְנָיו - כְּצִפֳּרִים (ל)
|
|
סיכום
תוכן האיגרת של נְבוּכַדְנֶאצַּר לעמו: הוא חלם חלום מבהיל, וקרא לדָּנִיֵּאל אחרי שכל חכמי בָּבֶל לא הצליחו לפרש את החלום. בחלומו, ראה המלך עץ גדול, שבּוֹ ובצילו חוסים חיות וציפורים רבות. אז ירד מלאך וצווה להרוס את העץ אך להותיר את השורשים. את העץ נדרש לכבול בכבלים ולהניח בשדה, כך שירטב בטַל, ויֹאכַל עֵשֶׂב יחד עם שאר חיות השדה. לב האדם שבו יהיה ללב חַיָּה למשך 7 שנים. דָּנִיֵּאל פירש שהעץ הוא המלך, שתיטרף עליו דעתו ושיגורש לחיות בין חיות השדה ל-7 שנים. כעבור שנה התקיימה הנבואה, וכעבור עוד 7 שנים חזרה למלך דעתו, והוא בירך את ה' ששלטונו כללי ונִצְחִי.
תקציר - הפסוקים הצבועים הם באֲרַמִּית. ראו תרגום בקישור כאן לטקסט התנ"כי מתוך פרוייקט ויקיטקסט.
| תוכן האיגרת של נְבוּכַדְנֶאצַּר לכל תושבי ממלכתו, שהפתיח שלה הובא בסוף הפרק הקודם: המלך יָשַׁב בשַׁלְוָה בארמונו וראה חלום מבהיל. הוא קרא לכל חכמי בָּבֶל [*]החַרְטֻמִּים והאַשָּׁפִים הם מיני קּוֹסְמִים הבקיאים בפולחן, בלחשים מרפאים ובפשר חלומות. הכַּשְׂדִּים הנזכרים נודעו בחוכמת האסטרולוגיה. לבוא ולפרש לו את החלום. הם לא הצליחו בכך, והמלך קרא לדָּנִיֵּאל\בֵּלְטְשַׁאצַּר ותיאר לפניו את חלומו: |
| א אֲנָה נְבוּכַדְנֶצַּר שְׁלֵה הֲוֵית בְּבֵיתִי וְרַעְנַן בְּהֵיכְלִי. ב חֵלֶם חֲזֵית וִידַחֲלִנַּנִי וְהַרְהֹרִין עַל מִשְׁכְּבִי וְחֶזְוֵי רֵאשִׁי יְבַהֲלֻנַּנִי. ג וּמִנִּי שִׂים טְעֵם לְהַנְעָלָה קָדָמַי לְכֹל חַכִּימֵי בָבֶל דִּי פְשַׁר חֶלְמָא יְהוֹדְעֻנַּנִי. ד בֵּאדַיִן עללין [עָלִּין] חַרְטֻמַיָּא אָשְׁפַיָּא כשדיא [כַּשְׂדָּאֵי] וְגָזְרַיָּא וְחֶלְמָא אָמַר אֲנָה קֳדָמֵיהוֹן וּפִשְׁרֵהּ לָא מְהוֹדְעִין לִי. ה וְעַד אָחֳרֵין עַל קָדָמַי דָּנִיֵּאל דִּי שְׁמֵהּ בֵּלְטְשַׁאצַּר כְּשֻׁם אֱלָהִי וְדִי רוּחַ אֱלָהִין קַדִּישִׁין בֵּהּ וְחֶלְמָא קָדָמוֹהִי אַמְרֵת. ו בֵּלְטְשַׁאצַּר רַב חַרְטֻמַיָּא דִּי אֲנָה יִדְעֵת דִּי רוּחַ אֱלָהִין קַדִּישִׁין בָּךְ וְכָל רָז לָא אָנֵס לָךְ חֶזְוֵי חֶלְמִי דִי חֲזֵית וּפִשְׁרֵהּ אֱמַר. |
| בחלומו, המלך ראה עץ חזק וגבוה עד השמיים אשר נראה בכל הארץ. העץ בעל ענפים יפים, פרי רב, ונותן מזון, צל, וחסות לחיות ולציפורים החיים בו ולצילו. אז ירד מלאך וצווה לקצץ את ענפי העץ, ולפזר את הפרי ואת החיות, אבל להותיר את השורשים. את העץ נדרש לכבול בכבלים ולהניח בשדה, כך שירטב בטַל, ויֹאכַל עֵשֶׂב יחד עם שאר חיות השדה. לב האדם שבו יהיה ללב חַיָּה למשך 7 שנים. זאת כדי שידעו כולם שהאלוהים שולט בממלכות בני האדם, ויתן אותן למי שירצה, כולל לאנשים הפשוטים ביותר. |
| ז וְחֶזְוֵי רֵאשִׁי עַל מִשְׁכְּבִי חָזֵה הֲוֵית וַאֲלוּ אִילָן בְּגוֹא אַרְעָא וְרוּמֵהּ שַׂגִּיא. ח רְבָה אִילָנָא וּתְקִף וְרוּמֵהּ יִמְטֵא לִשְׁמַיָּא וַחֲזוֹתֵהּ לְסוֹף כָּל אַרְעָא. ט עָפְיֵהּ שַׁפִּיר וְאִנְבֵּהּ שַׂגִּיא וּמָזוֹן לְכֹלָּא בֵהּ תְּחֹתוֹהִי תַּטְלֵל חֵיוַת בָּרָא וּבְעַנְפוֹהִי ידרון [יְדוּרָן] צִפֲּרֵי שְׁמַיָּא וּמִנֵּהּ יִתְּזִין כָּל בִּשְׂרָא. י חָזֵה הֲוֵית בְּחֶזְוֵי רֵאשִׁי עַל מִשְׁכְּבִי וַאֲלוּ עִיר וְקַדִּישׁ מִן שְׁמַיָּא נָחִת. יא קָרֵא בְחַיִל וְכֵן אָמַר גֹּדּוּ אִילָנָא וְקַצִּצוּ עַנְפוֹהִי אַתַּרוּ עָפְיֵהּ וּבַדַּרוּ אִנְבֵּהּ תְּנֻד חֵיוְתָא מִן תַּחְתּוֹהִי וְצִפְּרַיָּא מִן עַנְפוֹהִי. יב בְּרַם עִקַּר שָׁרְשׁוֹהִי בְּאַרְעָא שְׁבֻקוּ וּבֶאֱסוּר דִּי פַרְזֶל וּנְחָשׁ בְּדִתְאָא דִּי בָרָא וּבְטַל שְׁמַיָּא יִצְטַבַּע וְעִם חֵיוְתָא חֲלָקֵהּ בַּעֲשַׂב אַרְעָא. יג לִבְבֵהּ מִן אנושא [אֲנָשָׁא] יְשַׁנּוֹן וּלְבַב חֵיוָה יִתְיְהִב לֵהּ וְשִׁבְעָה עִדָּנִין יַחְלְפוּן עֲלוֹהִי. יד בִּגְזֵרַת עִירִין פִּתְגָמָא וּמֵאמַר קַדִּישִׁין שְׁאֵלְתָא עַד דִּבְרַת דִּי יִנְדְּעוּן חַיַּיָּא דִּי שַׁלִּיט עליא [עִלָּאָה] בְּמַלְכוּת אנושא [אֲנָשָׁא] וּלְמַן דִּי יִצְבֵּא יִתְּנִנַּהּ וּשְׁפַל אֲנָשִׁים יְקִים עליה [עֲלַהּ]. טו דְּנָה חֶלְמָא חֲזֵית אֲנָה מַלְכָּא נְבוּכַדְנֶצַּר ואנתה [וְאַנְתְּ] בֵּלְטְשַׁאצַּר פִּשְׁרֵא אֱמַר כָּל קֳבֵל דִּי כָּל חַכִּימֵי מַלְכוּתִי לָא יָכְלִין פִּשְׁרָא לְהוֹדָעֻתַנִי ואנתה [וְאַנְתְּ] כָּהֵל דִּי רוּחַ אֱלָהִין קַדִּישִׁין בָּךְ. |
| דָּנִיֵּאל הוגה בחלום כשעה ונבהל ממנו. הוא מבקש מהמלך לא להבהל מהחלום, אבל הוא כה איום שדָּנִיֵּאל מאחל את פשר החלום לאויבי המלך. העץ המפואר הוא המלך עצמו השולט ונותן חסות לכל ארץ. |
| טז אֱדַיִן דָּנִיֵּאל דִּי שְׁמֵהּ בֵּלְטְשַׁאצַּר אֶשְׁתּוֹמַם כְּשָׁעָה חֲדָה וְרַעְיֹנֹהִי יְבַהֲלֻנֵּהּ עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר בֵּלְטְשַׁאצַּר חֶלְמָא וּפִשְׁרֵא אַל יְבַהֲלָךְ עָנֵה בֵלְטְשַׁאצַּר וְאָמַר מראי [מָרִי] חֶלְמָא לשנאיך [לְשָׂנְאָךְ] וּפִשְׁרֵהּ לעריך [לְעָרָךְ]. יז אִילָנָא דִּי חֲזַיְתָ דִּי רְבָה וּתְקִף וְרוּמֵהּ יִמְטֵא לִשְׁמַיָּא וַחֲזוֹתֵהּ לְכָל אַרְעָא. יח וְעָפְיֵהּ שַׁפִּיר וְאִנְבֵּהּ שַׂגִּיא וּמָזוֹן לְכֹלָּא בֵהּ תְּחֹתוֹהִי תְּדוּר חֵיוַת בָּרָא וּבְעַנְפוֹהִי יִשְׁכְּנָן צִפֲּרֵי שְׁמַיָּא. יט אנתה [אַנְתְּ] הוּא מַלְכָּא דִּי רְבַית וּתְקֵפְתְּ וּרְבוּתָךְ רְבָת וּמְטָת לִשְׁמַיָּא וְשָׁלְטָנָךְ לְסוֹף אַרְעָא. |
| הֶרֶס העץ והטלתו על הארץ הם הגירוש הצפוי למלך, שיחייה בין חיות השדה, יקבל לאכול עשב יחד עם השְׁוָרִים, ויורטב בטַּל [*]כאחד שנטרפה עליו דעתו והושלך לרעות עם חיות השדה . כך יחיה 7 שנים, עד שיֵדַע שה' הוא השולט בארץ, ושה' יִתֵּן את הארץ למי שירצה. שורשי העץ יושארו, כי הממלכה תִּשָּׁמֵר עבורו שְׁלֵמָה עד שיכיר בשלטון ה'. אבל דָּנִיֵּאל ממליץ למלך לחזור בתשובה מחטאיו ע"י צדקה ועזרה לעניים, ואולי כך לדחות את בוא הרעה. |
| כ וְדִי חֲזָה מַלְכָּא עִיר וְקַדִּישׁ נָחִת מִן שְׁמַיָּא וְאָמַר גֹּדּוּ אִילָנָא וְחַבְּלוּהִי בְּרַם עִקַּר שָׁרְשׁוֹהִי בְּאַרְעָא שְׁבֻקוּ וּבֶאֱסוּר דִּי פַרְזֶל וּנְחָשׁ בְּדִתְאָא דִּי בָרָא וּבְטַל שְׁמַיָּא יִצְטַבַּע וְעִם חֵיוַת בָּרָא חֲלָקֵהּ עַד דִּי שִׁבְעָה עִדָּנִין יַחְלְפוּן עֲלוֹהִי. כא דְּנָה פִשְׁרָא מַלְכָּא וּגְזֵרַת עליא [עִלָּאָה] הִיא דִּי מְטָת עַל מראי [מָרִי] מַלְכָּא. כב וְלָךְ טָרְדִין מִן אֲנָשָׁא וְעִם חֵיוַת בָּרָא לֶהֱוֵה מְדֹרָךְ וְעִשְׂבָּא כְתוֹרִין לָךְ יְטַעֲמוּן וּמִטַּל שְׁמַיָּא לָךְ מְצַבְּעִין וְשִׁבְעָה עִדָּנִין יַחְלְפוּן עליך [עֲלָךְ] עַד דִּי תִנְדַּע דִּי שַׁלִּיט עליא [עִלָּאָה] בְּמַלְכוּת אֲנָשָׁא וּלְמַן דִּי יִצְבֵּא יִתְּנִנַּהּ. כג וְדִי אֲמַרוּ לְמִשְׁבַּק עִקַּר שָׁרְשׁוֹהִי דִּי אִילָנָא מַלְכוּתָךְ לָךְ קַיָּמָה מִן דִּי תִנְדַּע דִּי שַׁלִּטִן שְׁמַיָּא. כד לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר עליך וחטיך [עֲלָךְ וַחֲטָאָךְ] בְּצִדְקָה פְרֻק וַעֲוָיָתָךְ בְּמִחַן עֲנָיִן הֵן תֶּהֱוֵא אַרְכָה לִשְׁלֵוְתָךְ. |
| פשר החלום התקיים במלואו. אחרי שנה המלך התהלך בארמון והתגאה במראה העיר בָּבֶל שבָּנָה לתפארתו. בעודו מדבר נשמע קול שהודיע שמלכותו עָבְרָה, ושהוא יגורש לִחְיוֹת עם חַיַּת הַשָּׂדֶה ל-7 שנים כפי שחזה בחלום. תוך שעה המלך אמנם גורש וחי כמו חייה, ושֵׂיעָרו וצפורניו גדלו מאוד. |
| כה כֹּלָּא מְּטָא עַל נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא. כו לִקְצָת יַרְחִין תְּרֵי עֲשַׂר עַל הֵיכַל מַלְכוּתָא דִּי בָבֶל מְהַלֵּךְ הֲוָה. כז עָנֵה מַלְכָּא וְאָמַר הֲלָא דָא הִיא בָּבֶל רַבְּתָא דִּי אֲנָה בֱנַיְתַהּ לְבֵית מַלְכוּ בִּתְקַף חִסְנִי וְלִיקָר הַדְרִי. כח עוֹד מִלְּתָא בְּפֻם מַלְכָּא קָל מִן שְׁמַיָּא נְפַל לָךְ אָמְרִין נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא מַלְכוּתָה עֲדָת מִנָּךְ. כט וּמִן אֲנָשָׁא לָךְ טָרְדִין וְעִם חֵיוַת בָּרָא מְדֹרָךְ עִשְׂבָּא כְתוֹרִין לָךְ יְטַעֲמוּן וְשִׁבְעָה עִדָּנִין יַחְלְפוּן עליך [עֲלָךְ] עַד דִּי תִנְדַּע דִּי שַׁלִּיט עליא [עִלָּאָה] בְּמַלְכוּת אֲנָשָׁא וּלְמַן דִּי יִצְבֵּא יִתְּנִנַּהּ. ל בַּהּ שַׁעֲתָא מִלְּתָא סָפַת עַל נְבוּכַדְנֶצַּר וּמִן אֲנָשָׁא טְרִיד וְעִשְׂבָּא כְתוֹרִין יֵאכֻל וּמִטַּל שְׁמַיָּא גִּשְׁמֵהּ יִצְטַבַּע עַד דִּי שַׂעְרֵהּ כְּנִשְׁרִין רְבָה וְטִפְרוֹהִי כְצִפְּרִין. |
| כעבור 7 שנים, הביט המלך לשמים וחזר אליו לב אדם. הוא בירך את ה' ששלטונו נִצְחִי. ה' עושה כרצונו בשָּׁמַיִם ובאָרֶץ, ואף אחד לא מתלונן על מעשיו. באותו רגע חזרה אליו כל תבונתו, ושָׂרַיו החזירו לו את השלטון על הממלכה, ועוד הוסיפו על גדולתו. נְבוּכַדְנֶצַּר סיים את האיגרת בדברי תהילה לה' הנוהג בצדק, והמשפיל את המתגאים בעצמם. |
| לא וְלִקְצָת יוֹמַיָּה אֲנָה נְבוּכַדְנֶצַּר עַיְנַי לִשְׁמַיָּא נִטְלֵת וּמַנְדְּעִי עֲלַי יְתוּב ולעליא [וּלְעִלָּאָה] בָּרְכֵת וּלְחַי עָלְמָא שַׁבְּחֵת וְהַדְּרֵת דִּי שָׁלְטָנֵהּ שָׁלְטָן עָלַם וּמַלְכוּתֵהּ עִם דָּר וְדָר. לב וְכָל דארי [דָּיְרֵי] אַרְעָא כְּלָה חֲשִׁיבִין וּכְמִצְבְּיֵהּ עָבֵד בְּחֵיל שְׁמַיָּא ודארי [וְדָיְרֵי] אַרְעָא וְלָא אִיתַי דִּי יְמַחֵא בִידֵהּ וְיֵאמַר לֵהּ מָה עֲבַדְתְּ. לג בֵּהּ זִמְנָא מַנְדְּעִי יְתוּב עֲלַי וְלִיקַר מַלְכוּתִי הַדְרִי וְזִוִי יְתוּב עֲלַי וְלִי הַדָּבְרַי וְרַבְרְבָנַי יְבַעוֹן וְעַל מַלְכוּתִי הָתְקְנַת וּרְבוּ יַתִּירָה הוּסְפַת לִי. לד כְּעַן אֲנָה נְבוּכַדְנֶצַּר מְשַׁבַּח וּמְרוֹמֵם וּמְהַדַּר לְמֶלֶךְ שְׁמַיָּא דִּי כָל מַעֲבָדוֹהִי קְשֹׁט וְאֹרְחָתֵהּ דִּין וְדִי מַהְלְכִין בְּגֵוָה יָכִל לְהַשְׁפָּלָה. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| א | שָׁלֵו הָיִיתִי בְּבֵיתִי, וְרַעֲנָן בְּהֵיכָלִי. |
| ח- ט | גָּדַל הָאִילָן וְחָזַק, וְרוּמוֹ יַגִּיעַ לַשָּׁמַיִם, וּמַרְאֵהוּ לְסוֹף כָּל הָאָרֶץ. עָפְיוֹ יָפֶה וּפִרְיוֹ רַב, וּמָזוֹן לַכֹּל בּוֹ. תַּחְתָּיו תִּמְצָא צֵל חַיַּת הַשָּׂדֶה, וּבַעֲנָפָיו תָּדֹרְנָה צִפֳּרֵי הַשָּׁמִים, וּמִמֶּנּוּ יִזּוֹן כָּל בָּשָׂר. |
| ל | בָּהּ בַּשָּׁעָה הַדָּבָר כָּלָה עַל נְבוּכַדְנֶצַּר. וּמֵאֱנוֹשׁ גֹּרַשׁ, וְעֵשֶׂב כִּשְׁוָרִים יֹאכַל, וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם גּוּפוֹ יִרְטַב; עַד שֶׁשְּׂעָרוֹ כִּנְשָׁרִים גָּדַל, וְצִפָּרְנָיו - כְּצִפֳּרִים. |
פרטי היוצר\ת
Ruins of the ancient city of Babylon, Mesopotamia, Iraq, 6th century BC, reign of Nebuchadnezzar II. By Osama Shukir Muhammed Amin FRCP(Glasg) [CC-BY-SA-4.0], from Wikimedia Commons
חורבות בָּבֶל