וַיָּשֶׂם דָּנִיֵּאל עַל לִבּוֹ אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאַל בְּפַתְבַּג הַמֶּלֶךְ וּבְיֵין מִשְׁתָּיו וַיְבַקֵּשׁ מִשַּׂר הַסָּרִיסִים אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאָל (ח)
|
סיכום
נְבוּכַדְנֶאצַּר מלך בָּבֶל כובש את יְרוּשָׁלַיִם ולוקח את המלך וחלק מכלי המקדש לבָּבֶל. הוא מצווה על רב הסריסים אַשְׁפְּנַז למצוא ולחנך במשך 3 שנים ילדים יהודים נאים וחכמים, וללמדם את לשון בָּבֶל (כַּשְׂדִּית) כדי שיעמדו לפניו בארמונו. ביניהם דָּנִיֵּאל, חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל, ועֲזַרְיָה. דָּנִיֵּאל לא רוצה לאכול מהמזון הלא כשר המוגש להם, והם מקבלים רק זרעים ומים במשך 10 ימים, שבסופם הם נראים בריאים יותר מכל שאר הילדים. המלך מתרשם מחוכמתם הגדולה מזאת של כל שאר חכמי וקוסמי בָּבֶל.
תקציר
בשנת 3 למלכות יְהוֹיָקִים, כובש נְבוּכַדְנֶאצַּר מלך בָּבֶל את יְרוּשָׁלַיִם ולוקח את המלך וחלק מכלי המקדש למקדש אלוהיו באֶרֶץ בָּבֶל\שִׁנְעָר [*]נְבֻכַדְנֶאצַּר אמנם תקף את יְהוֹיָקִים אחרי שזה עבד אותו במשך 3 שנים . נְבוּכַדְנֶאצַּר מצווה על רב הסריסים אַשְׁפְּנַז למצוא ילדים יהודים מהעַם, מבית המלוכה, ומהאצילים (הַפַּרְתְּמִים), שהם ללא מוּם גופני, נאים, וחכמים, וללמדם את לשון בָּבֶל (כַּשְׂדִּית) כדי שיעמדו לפניו בארמונו. כהכנה לקראת הצגתם לפניו, הוא מגדל ומאמן אותם כך במשך 3 שנים, בהן הוא מספק להם מדי יום מזון
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"ד פסוקים א-ב: א
בְּיָמָיו עָלָה נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וַיְהִי לוֹ יְהוֹיָקִים עֶבֶד שָׁלֹשׁ שָׁנִים וַיָּשָׁב וַיִּמְרָד בּוֹ.
ב
וַיְשַׁלַּח יְהוָה בּוֹ אֶת גְּדוּדֵי כַשְׂדִּים וְאֶת גְּדוּדֵי אֲרָם וְאֵת גְּדוּדֵי מוֹאָב וְאֵת גְּדוּדֵי בְנֵי עַמּוֹן וַיְשַׁלְּחֵם בִּיהוּדָה לְהַאֲבִידוֹ כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים.
, אך הכיבוש ולקיחת המלך וכלי המקדש לבָּבֶל התרחשה למעשה רק בימי יְהוֹיָכִין בן יְהוֹיָקִים
[^]
מְלָכִים-ב פרק כ"ד פסוקים י-י"ג: י
בָּעֵת הַהִיא עלה [עָלוּ] עַבְדֵי נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלִָם וַתָּבֹא הָעִיר בַּמָּצוֹר.
יא
וַיָּבֹא נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל עַל הָעִיר וַעֲבָדָיו צָרִים עָלֶיהָ.
יב
וַיֵּצֵא יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ יְהוּדָה עַל מֶלֶךְ בָּבֶל הוּא וְאִמּוֹ וַעֲבָדָיו וְשָׂרָיו וְסָרִיסָיו וַיִּקַּח אֹתוֹ מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת שְׁמֹנֶה לְמָלְכוֹ.
יג
וַיּוֹצֵא מִשָּׁם אֶת כָּל אוֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה וְאוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיְקַצֵּץ אֶת כָּל כְּלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּהֵיכַל יְהוָה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה.
.[*]"פַּת בַּג" בפרסית משמעו מנת בשר, והכוונה למנת מזון משובחת שחולקה כאות כבוד משולחן המלך לאנשיו ויין משולחן המלך. ביניהם היו דָּנִיֵּאל, חֲנַנְיָה, מִישָׁאֵל, ועֲזַרְיָה, שקיבלו שמות בָּבְלִיִּים - בֵּלְטְשַׁאצַּר, שַׁדְרַךְ, מֵישַׁךְ, ועֲבֵד נְגוֹ בהתאמה.[*]עולם התנ"ך, ספר דָּנִיֵּאל עֶזְרָא ונְחֶמְיָה עמ' 25-24. |
א בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמַלְכוּת יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה בָּא נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל יְרוּשָׁלִַם וַיָּצַר עָלֶיהָ. ב וַיִּתֵּן אֲדֹנָי בְּיָדוֹ אֶת יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה וּמִקְצָת כְּלֵי בֵית הָאֱלֹהִים וַיְבִיאֵם אֶרֶץ שִׁנְעָר בֵּית אֱלֹהָיו וְאֶת הַכֵּלִים הֵבִיא בֵּית אוֹצַר אֱלֹהָיו. ג וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאַשְׁפְּנַז רַב סָרִיסָיו לְהָבִיא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּמִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וּמִן הַפַּרְתְּמִים. ד יְלָדִים אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם כָּל מאום [מוּם] וְטוֹבֵי מַרְאֶה וּמַשְׂכִּילִים בְּכָל חָכְמָה וְיֹדְעֵי דַעַת וּמְבִינֵי מַדָּע וַאֲשֶׁר כֹּחַ בָּהֶם לַעֲמֹד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ וּלֲלַמְּדָם סֵפֶר וּלְשׁוֹן כַּשְׂדִּים. ה וַיְמַן לָהֶם הַמֶּלֶךְ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ מִפַּת בַּג הַמֶּלֶךְ וּמִיֵּין מִשְׁתָּיו וּלְגַדְּלָם שָׁנִים שָׁלוֹשׁ וּמִקְצָתָם יַעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. ו וַיְהִי בָהֶם מִבְּנֵי יְהוּדָה דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה. ז וַיָּשֶׂם לָהֶם שַׂר הַסָּרִיסִים שֵׁמוֹת וַיָּשֶׂם לְדָנִיֵּאל בֵּלְטְשַׁאצַּר וְלַחֲנַנְיָה שַׁדְרַךְ וּלְמִישָׁאֵל מֵישַׁךְ וְלַעֲזַרְיָה עֲבֵד נְגוֹ. |
דָּנִיֵּאל ביקש מאַשְׁפְּנַז להמנע מלאכול מהמזון והיין שהוגשו לפניהם, כדי שלא יִטָּמֵא\יִתְגָּאָל מהמאכלים הלא כשרים. אַשְׁפְּנַז נטה לו חסד וריחם עליו, אבל טען שהוא פוחד שהמלך יהרוג אותו כשיראה שהרביעייה המורעבת נראית טוב פחות משאר הילדים בני גילם. |
ח וַיָּשֶׂם דָּנִיֵּאל עַל לִבּוֹ אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאַל בְּפַתְבַּג הַמֶּלֶךְ וּבְיֵין מִשְׁתָּיו וַיְבַקֵּשׁ מִשַּׂר הַסָּרִיסִים אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאָל. ט וַיִּתֵּן הָאֱלֹהִים אֶת דָּנִיֵּאל לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים לִפְנֵי שַׂר הַסָּרִיסִים. י וַיֹּאמֶר שַׂר הַסָּרִיסִים לְדָנִיֵּאל יָרֵא אֲנִי אֶת אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר מִנָּה אֶת מַאֲכַלְכֶם וְאֶת מִשְׁתֵּיכֶם אֲשֶׁר לָמָּה יִרְאֶה אֶת פְּנֵיכֶם זֹעֲפִים מִן הַיְלָדִים אֲשֶׁר כְּגִילְכֶם וְחִיַּבְתֶּם אֶת רֹאשִׁי לַמֶּלֶךְ. |
דָּנִיֵּאל ביקש מהמֶּלְצַר שאַשְׁפְּנַז מינה עליהם לנסות ולהביא להם לאכול זרעים ומים למשך 10 ימים. כך נעשה, וכעבור 10 ימים רביעיית הילדים נראתה בריאה ומלאה יותר משאר הילדים. |
יא וַיֹּאמֶר דָּנִיֵּאל אֶל הַמֶּלְצַר אֲשֶׁר מִנָּה שַׂר הַסָּרִיסִים עַל דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה. יב נַס נָא אֶת עֲבָדֶיךָ יָמִים עֲשָׂרָה וְיִתְּנוּ לָנוּ מִן הַזֵּרֹעִים וְנֹאכְלָה וּמַיִם וְנִשְׁתֶּה. יג וְיֵרָאוּ לְפָנֶיךָ מַרְאֵינוּ וּמַרְאֵה הַיְלָדִים הָאֹכְלִים אֵת פַּתְבַּג הַמֶּלֶךְ וְכַאֲשֶׁר תִּרְאֵה עֲשֵׂה עִם עֲבָדֶיךָ. יד וַיִּשְׁמַע לָהֶם לַדָּבָר הַזֶּה וַיְנַסֵּם יָמִים עֲשָׂרָה. טו וּמִקְצָת יָמִים עֲשָׂרָה נִרְאָה מַרְאֵיהֶם טוֹב וּבְרִיאֵי בָּשָׂר מִן כָּל הַיְלָדִים הָאֹכְלִים אֵת פַּתְבַּג הַמֶּלֶךְ. טז וַיְהִי הַמֶּלְצַר נֹשֵׂא אֶת פַּתְבָּגָם וְיֵין מִשְׁתֵּיהֶם וְנֹתֵן לָהֶם זֵרְעֹנִים. |
ה' נתן לארבעת הילדים חוכמה וידע בכל ספרי החוכמה, ודָּנִיֵּאל גם למד לפרש חלומות. כשעברו 3 שנות החינוך, אַשְׁפְּנַז הביא את הילדים לפני המלך, ועל כל שאלה שהמלך שאל אותם, הם ידעו לענות פי 10 טוב יותר משאר החַרְטֻמִּים והאַשָּׁפִים (מיני קוסמים, הבקיאים בפולחן, בלחשים מרפאים, ובפשרי חלומות) בממלכה. דָּנִיֵּאל נשאר בחצר המלך עד עליית כּוֹרֶשׁ (מלך פָּרַס שכבש את ממלכת בָּבֶל). |
יז וְהַיְלָדִים הָאֵלֶּה אַרְבַּעְתָּם נָתַן לָהֶם הָאֱלֹהִים מַדָּע וְהַשְׂכֵּל בְּכָל סֵפֶר וְחָכְמָה וְדָנִיֵּאל הֵבִין בְּכָל חָזוֹן וַחֲלֹמוֹת. יח וּלְמִקְצָת הַיָּמִים אֲשֶׁר אָמַר הַמֶּלֶךְ לַהֲבִיאָם וַיְבִיאֵם שַׂר הַסָּרִיסִים לִפְנֵי נְבֻכַדְנֶצַּר. יט וַיְדַבֵּר אִתָּם הַמֶּלֶךְ וְלֹא נִמְצָא מִכֻּלָּם כְּדָנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה וַיַּעַמְדוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. כ וְכֹל דְּבַר חָכְמַת בִּינָה אֲשֶׁר בִּקֵּשׁ מֵהֶם הַמֶּלֶךְ וַיִּמְצָאֵם עֶשֶׂר יָדוֹת עַל כָּל הַחַרְטֻמִּים הָאַשָּׁפִים אֲשֶׁר בְּכָל מַלְכוּתוֹ. כא וַיְהִי דָּנִיֵּאל עַד שְׁנַת אַחַת לְכוֹרֶשׁ הַמֶּלֶךְ. |
ציטוטים נבחרים
פסוקים | |
---|---|
ג- ד | וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאַשְׁפְּנַז רַב סָרִיסָיו לְהָבִיא.. יְלָדִים אֲשֶׁר אֵין בָּהֶם כָּל מוּם וְטוֹבֵי מַרְאֶה וּמַשְׂכִּילִים בְּכָל חָכְמָה וְיֹדְעֵי דַעַת וּמְבִינֵי מַדָּע.. |
ט"ז | וַיְהִי הַמֶּלְצַר נֹשֵׂא אֶת פַּתְבָּגָם וְיֵין מִשְׁתֵּיהֶם וְנֹתֵן לָהֶם זֵרְעֹנִים. |
י"ז | וְהַיְלָדִים הָאֵלֶּה אַרְבַּעְתָּם נָתַן לָהֶם הָאֱלֹהִים מַדָּע וְהַשְׂכֵּל בְּכָל סֵפֶר וְחָכְמָה וְדָנִיֵּאל הֵבִין בְּכָל חָזוֹן וַחֲלֹמוֹת. |