_(14779759334).jpg){kind=link}
וַיְהִי מִן הַיּוֹם הַהוּא חֲצִי נְעָרַי עֹשִׂים בַּמְּלָאכָה וְחֶצְיָם מַחֲזִיקִים וְהָרְמָחִים הַמָּגִנִּים וְהַקְּשָׁתוֹת וְהַשִּׁרְיֹנִים (י)
|
|
סיכום
שכני יְהוּדָה מתאחדים לסכל את עבודות הבנייה ונְחֶמְיָה מארגן משמר על הבונים. מחצית האנשים עוסקים בשמירה בעוד האחרים בונים, וגם הבונים אוחזים בנשק תוך כדי עבודתם. בלילה כולם ישנים בין החומות בעוד השמירה נמשכת, ואנשי נְחֶמְיָה אף לא מחליפים בגדים ונשארים כל העת צמודים לנשקם.
תקציר
| שכני יְהוּדָה (כולל סַנְבַלַּט וְטוֹבִיָּה, הָעַרְבִים, הָעַמֹּנִים וְהָאַשְׁדּוֹדִים) כועסים כשהם שומעים על התקדמות מלאכת תיקון החומות [*]"עָלְתָה אֲרוּכָה" משמעו שהפֶּצַע הֶחְלִים , והם מתאחדים כדי לסכל\לתעתע את העבודות. היהודים מתפללים לה' ושמים משמר אבל מתחילים להתייאש מהעבודה הרבה והמתישה, בעוד האויבים מתכננים להתגנב אל בין הבנאים בלי שיראו אותם, להרוג את הבונים ולהשבית את העבודות.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ח פסוק כ"ב: כב
הַצֳרִי אֵין בְּגִלְעָד אִם רֹפֵא אֵין שָׁם כִּי מַדּוּעַ לֹא עָלְתָה אֲרֻכַת בַּת עַמִּי.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ל פסוק י"ז: יז
כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ נְאֻם יְהוָה כִּי נִדָּחָה קָרְאוּ לָךְ צִיּוֹן הִיא דֹּרֵשׁ אֵין לָהּ.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ל"ג פסוק ו: ו
הִנְנִי מַעֲלֶה לָּהּ אֲרֻכָה וּמַרְפֵּא וּרְפָאתִים וְגִלֵּיתִי לָהֶם עֲתֶרֶת שָׁלוֹם וֶאֱמֶת.
|
| א וַיְהִי כַאֲשֶׁר שָׁמַע סַנְבַלַּט וְטוֹבִיָּה וְהָעַרְבִים וְהָעַמֹּנִים וְהָאַשְׁדּוֹדִים כִּי עָלְתָה אֲרוּכָה לְחֹמוֹת יְרוּשָׁלִַם כִּי הֵחֵלּוּ הַפְּרֻצִים לְהִסָּתֵם וַיִּחַר לָהֶם מְאֹד. ב וַיִּקְשְׁרוּ כֻלָּם יַחְדָּו לָבוֹא לְהִלָּחֵם בִּירוּשָׁלִָם וְלַעֲשׂוֹת לוֹ תּוֹעָה. ג וַנִּתְפַּלֵּל אֶל אֱלֹהֵינוּ וַנַּעֲמִיד מִשְׁמָר עֲלֵיהֶם יוֹמָם וָלַיְלָה מִפְּנֵיהֶם. ד וַיֹּאמֶר יְהוּדָה כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל וְהֶעָפָר הַרְבֵּה וַאֲנַחְנוּ לֹא נוּכַל לִבְנוֹת בַּחוֹמָה. ה וַיֹּאמְרוּ צָרֵינוּ לֹא יֵדְעוּ וְלֹא יִרְאוּ עַד אֲשֶׁר נָבוֹא אֶל תּוֹכָם וַהֲרַגְנוּם וְהִשְׁבַּתְנוּ אֶת הַמְּלָאכָה. |
| היהודים החיים במחוזות השכנים הללו מזהירים את הבונים פעמים רבות, ונְחֶמְיָה שָׂם שומרים בחפירות [*]פירוש "מִתַּחְתִּיּוֹת לַמָּקוֹם מֵאַחֲרֵי לַחוֹמָה בַּצְּחִיחִים" אינו ברור, אולי - באזור המדרון שמחוץ לחומות בין צחיחי הסלעים, או אולי דוקא באזור המוגן בצריחים שמאחורי החומות בשטח העיר? ומארגן את העם למשפחות חמושות. הוא מעודד את העם שלא לפחוד מהאויבים, לזכור את עזרת ה', וקורא להם להלחם למען משפחותיהם. |
| ו וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּאוּ הַיְּהוּדִים הַיֹּשְׁבִים אֶצְלָם וַיֹּאמְרוּ לָנוּ עֶשֶׂר פְּעָמִים מִכָּל הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר תָּשׁוּבוּ עָלֵינוּ. ז וָאַעֲמִיד מִתַּחְתִּיּוֹת לַמָּקוֹם מֵאַחֲרֵי לַחוֹמָה בצחחיים [בַּצְּחִיחִים] וָאַעֲמִיד אֶת הָעָם לְמִשְׁפָּחוֹת עִם חַרְבֹתֵיהֶם רָמְחֵיהֶם וְקַשְּׁתֹתֵיהֶם. ח וָאֵרֶא וָאָקוּם וָאֹמַר אֶל הַחֹרִים וְאֶל הַסְּגָנִים וְאֶל יֶתֶר הָעָם אַל תִּירְאוּ מִפְּנֵיהֶם אֶת אֲדֹנָי הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא זְכֹרוּ וְהִלָּחֲמוּ עַל אֲחֵיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם נְשֵׁיכֶם וּבָתֵּיכֶם. |
| כשהאויבים שומעים שמזימתם התגלתה ושה' שיבש את מזימתם, חוזרים הבונים לעבודתם. אבל מאז והלאה נְחֶמְיָה נתן למחצית אנשיו לעבוד, למחצית השנייה נתן כלי נשק להגנת הבונים, ולשרים נתן את הפיקוד. הבונים בנו, והסבלים נשאו ועמסו את הבהמות ביד אחת ובשנייה החזיקו חרב\שָּׁלַח. הבונים היו עובדים כשחרבם חגורה למותניהם, ונְחֶמְיָה החזיק בשּׁוֹפָר והודיע שבעת סכנה הוא יתקע בו כדי שגם הבנאים המרוחקים ישמעו את השּׁוֹפָר וכולם יתקבצו באזור ההתקפה. |
| ט וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמְעוּ אוֹיְבֵינוּ כִּי נוֹדַע לָנוּ וַיָּפֶר הָאֱלֹהִים אֶת עֲצָתָם ונשוב [וַנָּשָׁב] כֻּלָּנוּ אֶל הַחוֹמָה אִישׁ אֶל מְלַאכְתּוֹ. י וַיְהִי מִן הַיּוֹם הַהוּא חֲצִי נְעָרַי עֹשִׂים בַּמְּלָאכָה וְחֶצְיָם מַחֲזִיקִים וְהָרְמָחִים הַמָּגִנִּים וְהַקְּשָׁתוֹת וְהַשִּׁרְיֹנִים וְהַשָּׂרִים אַחֲרֵי כָּל בֵּית יְהוּדָה. יא הַבּוֹנִים בַּחוֹמָה וְהַנֹּשְׂאִים בַּסֶּבֶל עֹמְשִׂים בְּאַחַת יָדוֹ עֹשֶׂה בַמְּלָאכָה וְאַחַת מַחֲזֶקֶת הַשָּׁלַח. יב וְהַבּוֹנִים אִישׁ חַרְבּוֹ אֲסוּרִים עַל מָתְנָיו וּבוֹנִים וְהַתּוֹקֵעַ בַּשּׁוֹפָר אֶצְלִי. יג וָאֹמַר אֶל הַחֹרִים וְאֶל הַסְּגָנִים וְאֶל יֶתֶר הָעָם הַמְּלָאכָה הַרְבֵּה וּרְחָבָה וַאֲנַחְנוּ נִפְרָדִים עַל הַחוֹמָה רְחוֹקִים אִישׁ מֵאָחִיו. יד בִּמְקוֹם אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר שָׁמָּה תִּקָּבְצוּ אֵלֵינוּ אֱלֹהֵינוּ יִלָּחֶם לָנוּ. |
| בזמן שהבנאים עבדו, נשאו חצי מהם נשק במשך כל היום. אחרי צֵאת הַכּוֹכָבִים התכנסו האנשים לישון בין החומות והשמירה המשיכה גם בשעות הלילה. נְחֶמְיָה ואנשיו לא החליפו בגדים והיו כל הזמן צמודים לנישקם ולמימיהם. |
| טו וַאֲנַחְנוּ עֹשִׂים בַּמְּלָאכָה וְחֶצְיָם מַחֲזִיקִים בָּרְמָחִים מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר עַד צֵאת הַכּוֹכָבִים. טז גַּם בָּעֵת הַהִיא אָמַרְתִּי לָעָם אִישׁ וְנַעֲרוֹ יָלִינוּ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם וְהָיוּ לָנוּ הַלַּיְלָה מִשְׁמָר וְהַיּוֹם מְלָאכָה. יז וְאֵין אֲנִי וְאַחַי וּנְעָרַי וְאַנְשֵׁי הַמִּשְׁמָר אֲשֶׁר אַחֲרַי אֵין אֲנַחְנוּ פֹשְׁטִים בְּגָדֵינוּ אִישׁ שִׁלְחוֹ הַמָּיִם. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ח | "אַל תִּירְאוּ מִפְּנֵיהֶם! אֶת אֲדֹנָי הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא זְכֹרוּ וְהִלָּחֲמוּ עַל אֲחֵיכֶם בְּנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם נְשֵׁיכֶם וּבָתֵּיכֶם". |
| י"א | בְּאַחַת יָדוֹ עֹשֶׂה בַמְּלָאכָה וְאַחַת מַחֲזֶקֶת הַשָּׁלַח. |
| ט"ז | וְהָיוּ לָנוּ הַלַּיְלָה מִשְׁמָר וְהַיּוֹם מְלָאכָה |