הנביא יִרְמְיָהוּ, בין הציורים של מיכאלאנג'לו בקפלה הסיסטינית
סיכום
נבואות נחמה ליִשְׂרָאֵל וליְהוּדָה. הָעָם משועבד ומתייסר, אבל ביום הגאולה יוסר ממנו עול הגויים, והוא ישוב לשכון בשלווה בישוביו הקודמים, שיוקמו על חורבותיהם. הגויים שהיכו אותו יוּכּוּ בעצמם באותה הדרך, והָעָם לא יעבוד אותם עוד, אלא רק את ה' ואת בית דָּוִד.
תקציר
| נבואת נחמה: דברי ה' ליִרְמְיָהוּ - כתוב את כל הַדְּבָרִים שאמרתי לך על סֵפֶר [*]כדי שהדורות הבאים יווכחו לדעת שאמנם ניבאת את העתיד במדויק כי בקרוב אני עומד להשיב את השבויים\שְׁבוּת של בני עַמִּי שגלו מממלכות יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה, ואשיב אותם בחזרה לאָרֶץ שנתתי לאבותיהם כדי שירשו אותה. |
| א הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יְהוָה לֵאמֹר. ב כֹּה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר כְּתָב לְךָ אֵת כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ אֶל סֵפֶר. ג כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהוָה וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה אָמַר יְהוָה וַהֲשִׁבֹתִים אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם וִירֵשׁוּהָ. |
| וְאֵלֶּה הדברים שה' אמר לבני יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה - אתם אמנם תזעקו "שמענו קולות של חֲרָדָה כי תקף אותנו פַּחַד ולא היה שָׁלוֹם במקומותנו! חַפְּשׂוּ וראו האם ייתכן שאמנם הזכרים היו ליולדות? למה כל גבר מניח את יָדָיו עַל חֲלָצָיו כמו אישה יולדת, ופני כל הגברים החווירו\היו-ליֵרָקוֹן [*]היֵרָקוֹן היא מחלת דגן כלשהי ?"
[^]
מְלָכִים-א פרק ח פסוק ל"ז: לז
רָעָב כִּי יִהְיֶה בָאָרֶץ דֶּבֶר כִּי יִהְיֶה שִׁדָּפוֹן יֵרָקוֹן אַרְבֶּה חָסִיל כִּי יִהְיֶה כִּי יָצַר לוֹ אֹיְבוֹ בְּאֶרֶץ שְׁעָרָיו כָּל נֶגַע כָּל מַחֲלָה.
, וכאן הכוונה שהפנים של כל הגברים נראו חולניים |
| ד וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה אֶל יִשְׂרָאֵל וְאֶל יְהוּדָה. ה כִּי כֹה אָמַר יְהוָה קוֹל חֲרָדָה שָׁמָעְנוּ פַּחַד וְאֵין שָׁלוֹם. ו שַׁאֲלוּ נָא וּרְאוּ אִם יֹלֵד זָכָר מַדּוּעַ רָאִיתִי כָל גֶּבֶר יָדָיו עַל חֲלָצָיו כַּיּוֹלֵדָה וְנֶהֶפְכוּ כָל פָּנִים לְיֵרָקוֹן. |
| המשך דברי ה': הרי זה בגלל שהגיע יוֹם ה', הגָדוֹל מכל יום אחר, ואשר בו היתה צָרָה גדולה ליִשְׂרָאֵל\יַעֲקֹב, אך הוא עוד יִוָּשַׁע ממנה. כי באותו היום אני גם אֶשְׁבֹּר את העוֹל מֵעַל צַוָּארֶךָ ואנתק מֵעָלֶיךָ את המוסרות\רצועות [*]העוֹל הוא המוט המחובר לצוואר של בהמת עבודה שבו היא מושכת את המשא, כמו בשְׁמוּאֵל-א פרק ו פסוק ז .
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק ו פסוק ז: ז
וְעַתָּה קְחוּ וַעֲשׂוּ עֲגָלָה חֲדָשָׁה אֶחָת וּשְׁתֵּי פָרוֹת עָלוֹת אֲשֶׁר לֹא עָלָה עֲלֵיהֶם עֹל וַאֲסַרְתֶּם אֶת הַפָּרוֹת בָּעֲגָלָה וַהֲשֵׁיבֹתֶם בְּנֵיהֶם מֵאַחֲרֵיהֶם הַבָּיְתָה.
, והמוֹסֵרוֹת הן הרצועות שבהן נקשר העוֹל לצוואר הבהמה. העוֹל והמוֹסֵרוֹת מסמלות שִׁעְבּוּד כמו ביִרְמְיָהוּ פרק ב פסוק כ
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ב פסוק כ: כ
כִּי מֵעוֹלָם שָׁבַרְתִּי עֻלֵּךְ נִתַּקְתִּי מוֹסְרֹתַיִךְ וַתֹּאמְרִי לֹא אעבד [אֶעֱבוֹר] כִּי עַל כָּל גִּבְעָה גְּבֹהָה וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן אַתְּ צֹעָה זֹנָה.
, יִרְמְיָהוּ פרק כ"ז פסוק ב
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק כ"ז פסוק ב: ב
כֹּה אָמַר יְהוָה אֵלַי עֲשֵׂה לְךָ מוֹסֵרוֹת וּמֹטוֹת וּנְתַתָּם עַל צַוָּארֶךָ.
יְשַׁעְיָהוּ פרק נ"ב פסוק ב
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק נ"ב פסוק ב: ב
הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי יְרוּשָׁלִָם התפתחו [הִתְפַּתְּחִי] מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ שְׁבִיָּה בַּת צִיּוֹן.
ועוד... |
| ז הוֹי כִּי גָדוֹל הַיּוֹם הַהוּא מֵאַיִן כָּמֹהוּ וְעֵת צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ. ח וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת אֶשְׁבֹּר עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ וּמוֹסְרוֹתֶיךָ אֲנַתֵּק וְלֹא יַעַבְדוּ בוֹ עוֹד זָרִים. |
| ואז בני יִשְׂרָאֵל לא יעבדו עוד עמים זרים, אלא רק את ה' אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם אשר את ביתו אקים להם מחדש. |
| ט וְעָבְדוּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם. |
| וְאַתָּה עַבְדִּי יַעֲקֹב\יִשְׂרָאֵל אל תִּירָא\תֵּחַת, כי הנה אני בא להושיע אוֹתְךָ ואת צאצאיך\זַרְעֲךָ מכל המקומות הרחוקים שאליהם יצאת לַשֶּׁבִי ולגלות, ואז יַעֲקֹב\יִשְׂרָאֵל ישוב לשבת בארצו כשהוא שקט ושָׁלֵו\שַׁאֲנַן ואין אויב שמַחֲרִיד אותו ממנוחתו. |
| י וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם יְהֹוָה וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד. |
| כי אז אני אהיה איתך כדי להושיע אוֹתְךָ, ואשמיד\אֲכַלֶּה את כל הַגּוֹיִם שאליהם פיזרתי אוֹתְךָ בגולה. אוֹתְךָ לעומת זאת אני לא אֲכַלֶּה, אבל אייסר אוֹתְךָ במידה המגיעה לך על פי דין\מִּשְׁפָּט ולא אזכה\אנקה אותך. |
| יא כִּי אִתְּךָ אֲנִי נְאֻם יְהוָה לְהוֹשִׁיעֶךָ כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֲפִצוֹתִיךָ שָּׁם אַךְ אֹתְךָ לֹא אֶעֱשֶׂה כָלָה וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ. |
| נבואת נחמה דברי ה' לאוּמָה: אמנם השבר שֶׁלָּךְ היה אָנוּשׁ וגם המכה שֶׁקִּיבַּלְתְּ היתה אנושה\נַחְלָה [*]ראו "נַחְלָה" במובן דומה גם ביְשַׁעְיָהוּ פרק י"ז פסוק י"א . לא היה מי שישפוט אוֹתָךְ לִזְכוּת ויתן לך רפואה\מָזוֹר\תְּעָלָה
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק י"ז פסוק י"א: יא
בְּיוֹם נִטְעֵךְ תְּשַׂגְשֵׂגִי וּבַבֹּקֶר זַרְעֵךְ תַּפְרִיחִי נֵד קָצִיר בְּיוֹם נַחֲלָה וּכְאֵב אָנוּשׁ.
וביִרְמְיָהוּ פרק י פסוק י"ט
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק י פסוק י"ט: יט
אוֹי לִי עַל שִׁבְרִי נַחְלָה מַכָּתִי וַאֲנִי אָמַרְתִּי אַךְ זֶה חֳלִי וְאֶשָּׂאֶנּוּ.
[*]מָזוֹר משמעו "סחיטה" כמו בשׁוֹפְטִים פרק ו פסוק ל"ח .
[^]
שׁוֹפְטִים פרק ו פסוק ל"ח: לח
וַיְהִי כֵן וַיַּשְׁכֵּם מִמָּחֳרָת וַיָּזַר אֶת הַגִּזָּה וַיִּמֶץ טַל מִן הַגִּזָּה מְלוֹא הַסֵּפֶל מָיִם.
, וכאן הכוונה לסחיטת המוּגְלָה הרכה מהפצע הטרי - כמו ביְשַׁעְיָהוּ פרק א פסוק ו
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק א פסוק ו: ו
מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה לֹא זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ וְלֹא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶן.
. גם "תְּעָלָה" היא מילה נרדפת לרְפֻאוֹת - כמו ביִרְמְיָהוּ פרק מ"ו פסוק י"א
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק מ"ו פסוק י"א: יא
עֲלִי גִלְעָד וּקְחִי צֳרִי בְּתוּלַת בַּת מִצְרָיִם לַשָּׁוְא הרביתי [הִרְבֵּית] רְפֻאוֹת תְּעָלָה אֵין לָךְ.
. |
| יב כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אָנוּשׁ לְשִׁבְרֵךְ נַחְלָה מַכָּתֵךְ. יג אֵין דָּן דִּינֵךְ לְמָזוֹר רְפֻאוֹת תְּעָלָה אֵין לָךְ. |
| כל המאהבים שלך שכחו אוֹתָךְ ולא יחפשו\יִדְרֹשׁוּ אוֹתָךְ עוד [*]האוּמָה נמשלת לאישה בוגדנית אשר שמה את מבטחה במאהבים שלה במקום בבעלה החוקי, כלומר האוּמָה נטשה את ה' וְשָׂמָה את מבטחה במלכים זרים. ראו דימוי דומה גם ביִרְמְיָהוּ פרק ב פסוק כ"ה כי נתתי לאויב להכות אוֹתָךְ, וייסרתי אוֹתָךְ באכזריות כעונש על העוונות\חטאים הרבים והגדולים שֶׁלָּךְ. למה את זועקת על השבר האָנוּשׁ ועל הכאב שֶׁלָּךְ? הרי אני עשיתי לָךְ כָּךְ בגלל עוונות\חטאים הרבים והגדולים שֶׁלָּךְ.
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק ב פסוק כ"ה: כה
מִנְעִי רַגְלֵךְ מִיָּחֵף וגורנך [וּגְרוֹנֵךְ] מִצִּמְאָה וַתֹּאמְרִי נוֹאָשׁ לוֹא כִּי אָהַבְתִּי זָרִים וְאַחֲרֵיהֶם אֵלֵךְ.
וביִרְמְיָהוּ פרק כ"ב פסוק כ
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק כ"ב פסוק כ: כ
עֲלִי הַלְּבָנוֹן וּצְעָקִי וּבַבָּשָׁן תְּנִי קוֹלֵךְ וְצַעֲקִי מֵעֲבָרִים כִּי נִשְׁבְּרוּ כָּל מְאַהֲבָיִךְ.
|
| יד כָּל מְאַהֲבַיִךְ שְׁכֵחוּךְ אוֹתָךְ לֹא יִדְרֹשׁוּ כִּי מַכַּת אוֹיֵב הִכִּיתִיךְ מוּסַר אַכְזָרִי עַל רֹב עֲוֹנֵךְ עָצְמוּ חַטֹּאתָיִךְ. טו מַה תִּזְעַק עַל שִׁבְרֵךְ אָנוּשׁ מַכְאֹבֵךְ עַל רֹב עֲוֹנֵךְ עָצְמוּ חַטֹּאתַיִךְ עָשִׂיתִי אֵלֶּה לָךְ. |
| אבל בגלל זה [*]בגלל שתכפרי על החטאים הרבים שֶׁלָּךְ בעונשים הקשים שהבאתי עָלַיִךְ , ביום הגאולה כל האויבים ש"אכלו" אוֹתָךְ יֵאָכֵלוּ בעצמם, וכל האויבים\צָרים שֶׁלָּךְ יֵלֵכוּ בַּשְּׁבִי, והבוזזים\שוסים שֶׁלָּךְ יהיו בעצמם קורבן לביזה\מְשִׁסָּה. |
| טז לָכֵן כָּל אֹכְלַיִךְ יֵאָכֵלוּ וְכָל צָרַיִךְ כֻּלָּם בַּשְּׁבִי יֵלֵכוּ וְהָיוּ שֹׁאסַיִךְ לִמְשִׁסָּה וְכָל בֹּזְזַיִךְ אֶתֵּן לָבַז. |
| כי אני אתן לך מרפא\אֲרֻכָה וארפא אוֹתָךְ מהמכות שֶׁלָּךְ, אַתְּ - שבעבר כינו אוֹתָךְ "עזובה\נִדָּחָה - הִיא צִיּוֹן אשר אין מי שמבקש לעזור לה". |
| יז כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ נְאֻם יְהוָה כִּי נִדָּחָה קָרְאוּ לָךְ צִיּוֹן הִיא דֹּרֵשׁ אֵין לָהּ. |
| נבואת נחמה: דבר ה' - הנה אני עומד להשיב את השבויים\שְׁבוּת של בני יַעֲקֹב\יִשְׂרָאֵל לאהלים שלהם ואֲרַחֵם על שאר מקומות-הישוב\משכנותיהם ההרוסים, וכל עיר חֲרֵבָה שלהם תִּבָּנֶה שוב על גבי תל ההריסות שלה והאַרְמוֹן יוקם שוב במקומו המקורי. |
| יח כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי שָׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקוֹב וּמִשְׁכְּנֹתָיו אֲרַחֵם וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ וְאַרְמוֹן עַל מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵׁב. |
| ואז יבקעו שוב ממקומות הישוב הללו קולות של דברי תודה לה' וקולות של רוקדים-בעליזות\מְשַׂחֲקִים [*]ראו מְשַׂחֲקִים במובן של רוקדים ומשתעשעים . ואני אעשה שהם יתרבו ולא יתמעטו עוד, ושיהיו רבים\כבדים ולא יתמעטו\יִצְעָרוּ
[^]
שְׁמוּאֵל-א פרק י"ח פסוק ז: ז
וַתַּעֲנֶינָה הַנָּשִׁים הַמְשַׂחֲקוֹת וַתֹּאמַרְןָ הִכָּה שָׁאוּל באלפו [בַּאֲלָפָיו] וְדָוִד בְּרִבְבֹתָיו.
[^]
שְׁמוּאֵל-ב פרק ו פסוק ה: ה
וְדָוִד וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים לִפְנֵי יְהוָה בְּכֹל עֲצֵי בְרוֹשִׁים וּבְכִנֹּרוֹת וּבִנְבָלִים וּבְתֻפִּים וּבִמְנַעַנְעִים וּבְצֶלְצֶלִים.
[*]ראו "מִצְעַר" במובן "מעט" גם בדִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ד פסוק כ"ד . ובני יַעֲקֹב יחזרו להיות כפי שהיו בימי קדם וקהל\עדת הָעָם תתבסס\תִּכּוֹן לְפָנַי, ואני אפקוד ואעניש את אויביהם אשר לחצו עליהם.
[^]
דִּבְרֵי-הַיָּמִים-ב פרק כ"ד פסוק כ"ד: כד
כִּי בְמִצְעַר אֲנָשִׁים בָּאוּ חֵיל אֲרָם וַיהוָה נָתַן בְּיָדָם חַיִל לָרֹב מְאֹד כִּי עָזְבוּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם וְאֶת יוֹאָשׁ עָשׂוּ שְׁפָטִים.
. ואולי יש כאן גם משחק מילים כי ה' יעשה את בני יִשְׂרָאֵל "מכובדים" ולא עוד מלאי "צער". |
| יט וְיָצָא מֵהֶם תּוֹדָה וְקוֹל מְשַׂחֲקִים וְהִרְבִּתִים וְלֹא יִמְעָטוּ וְהִכְבַּדְתִּים וְלֹא יִצְעָרוּ. כ וְהָיוּ בָנָיו כְּקֶדֶם וַעֲדָתוֹ לְפָנַי תִּכּוֹן וּפָקַדְתִּי עַל כָּל לֹחֲצָיו. |
| ומוֹשְׁלוֹ\אַדִּירוֹ של הָעָם יבוא אז ממנו\מִקִּרְבּוֹ ולא עוד מבין האויבים שכבשו אותו. ואני אֲקָרֵב אֵלַי את בני עַמִּי, ומי מבין אויביהם יעז אז לערוב לנפשו ולָגֶשֶׁת אֵלַי גם כן? כך, אתם תהיו לי שוב לְעָם ואני אהיה לכם לֵאלֹהִים. |
| כא וְהָיָה אַדִּירוֹ מִמֶּנּוּ וּמֹשְׁלוֹ מִקִּרְבּוֹ יֵצֵא וְהִקְרַבְתִּיו וְנִגַּשׁ אֵלָי כִּי מִי הוּא זֶה עָרַב אֶת לִבּוֹ לָגֶשֶׁת אֵלַי נְאֻם יְהוָה. כב וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים. |
| הִנֵּה יָצְאָה סַעֲרַת ה' בכעס\חֵמָה, והסַעַר מִתְחוֹלֵל\מסתובב [*]כאן למעשה נאמר שהסַעַר "מִתְגּוֹרֵר", אך בגירסה שביִרְמְיָהוּ פרק כ"ג פסוקים י"ט-כ מעַל רֹאשׁ הרְשָׁעִים ויפול\יָחוּל עליהם. וה' לא ישוב מכעסו עד שיקיים את התוכניות\מְזִמּוֹת שבלִבּוֹ, ובסוף הַיָּמִים תוכלו להתבונן ולהבין שהנבואה התגשמה
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק כ"ג פסוקים י"ט-כ: יט
הִנֵּה סַעֲרַת יְהוָה חֵמָה יָצְאָה וְסַעַר מִתְחוֹלֵל עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים יָחוּל.
כ
לֹא יָשׁוּב אַף יְהוָה עַד עֲשֹׂתוֹ וְעַד הֲקִימוֹ מְזִמּוֹת לִבּוֹ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּתְבּוֹנְנוּ בָהּ בִּינָה.
נאמר שה"סַעַר מִתְחוֹלֵל" כלומר מסתובב[*]זוהי חזרה על דברי הנבואה שביִרְמְיָהוּ פרק כ"ג פסוקים י"ט-כ .
[^]
יִרְמְיָהוּ פרק כ"ג פסוקים י"ט-כ: יט
הִנֵּה סַעֲרַת יְהוָה חֵמָה יָצְאָה וְסַעַר מִתְחוֹלֵל עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים יָחוּל.
כ
לֹא יָשׁוּב אַף יְהוָה עַד עֲשֹׂתוֹ וְעַד הֲקִימוֹ מְזִמּוֹת לִבּוֹ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּתְבּוֹנְנוּ בָהּ בִּינָה.
|
| כג הִנֵּה סַעֲרַת יְהוָה חֵמָה יָצְאָה סַעַר מִתְגּוֹרֵר עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים יָחוּל. כד לֹא יָשׁוּב חֲרוֹן אַף יְהוָה עַד עֲשֹׂתוֹ וְעַד הֲקִימוֹ מְזִמּוֹת לִבּוֹ בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּתְבּוֹנְנוּ בָהּ. |
| אז אני אהיה שוב לֵאלֹהִים של כל שבטי\מִשְׁפְּחוֹת יִשְׂרָאֵל [*]כלומר גם לבני השבטים של ממלכת יִשְׂרָאֵל לשעבר והם שוב יהיו לי לְעָם! |
| כה בָּעֵת הַהִיא נְאֻם יְהוָה אֶהְיֶה לֵאלֹהִים לְכֹל מִשְׁפְּחוֹת יִשְׂרָאֵל וְהֵמָּה יִהְיוּ לִי לְעָם. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ג | כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם יְהוָה וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה אָמַר יְהוָה וַהֲשִׁבֹתִים אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם וִירֵשׁוּהָ. |
| י"ח | וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ וְאַרְמוֹן עַל מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵׁב. |