וַיּוֹרֶד אֶת הָעָם אֶל הַמָּיִם וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל גִּדְעוֹן כֹּל אֲשֶׁר יָלֹק בִּלְשׁוֹנוֹ מִן הַמַּיִם כַּאֲשֶׁר יָלֹק הַכֶּלֶב תַּצִּיג אוֹתוֹ לְבָד וְכֹל אֲשֶׁר יִכְרַע עַל בִּרְכָּיו לִשְׁתּוֹת (ה)
גִּבְעַת הַמּוֹרֶה - מבט מכוון עֵין חֲרֹד שמדרום לגבעה
מי עֵין חֲרֹד בוקעים ממערת גִדְעוֹן שבשטח הגן הלאומי מַעְיָין חֲרוֹד
|
|
סיכום
בצו ה' גִּדְעוֹן מצמצם את צבאו ל300 ה"מלקקים" בעֵין חֲרֹד. הוא מבהיל את מחנה מדיין בשופרות ולפידים והם נסים על נפשם לעבר הירדן.
תקציר
| צמצום הצבא ע"י שליחת הפחדנים והשארת המלקקים כמו כֶּלֶב: גִדְעוֹן וצבאו חונים בעֵין חֲרֹד ומִדְיָן חונים מצפון לגִּבְעַת הַמּוֹרֶה. ה' טוען שצבא גִדְעוֹן גדול מדי בשביל שיתן בידם את המִדְיָנִים, כי אז בני יִשְׂרָאֵל יתפארו שהם הושיעו את עצמם ולא ה'. |
| א וַיַּשְׁכֵּם יְרֻבַּעַל הוּא גִדְעוֹן וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיַּחֲנוּ עַל עֵין חֲרֹד וּמַחֲנֵה מִדְיָן הָיָה לוֹ מִצָּפוֹן מִגִּבְעַת הַמּוֹרֶה בָּעֵמֶק. ב וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל גִּדְעוֹן רַב הָעָם אֲשֶׁר אִתָּךְ מִתִּתִּי אֶת מִדְיָן בְּיָדָם פֶּן יִתְפָּאֵר עָלַי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יָדִי הוֹשִׁיעָה לִּי. |
| גִדְעוֹן קורא למי שפוחד לעזוב את המחנה ולשבת להשקיף\לצְפֹּר על הקרבות מֵהַר הַגִּלְעָד. עוזבים 22,000 ונותרים 10,000 חיילים. ה' טוען שעדיין הצבא מרובה מדי, ומצווה שגִדְעוֹן יוריד את כולם לעֵין חֲרֹד ושם ה' יאמר לו את מי להשאיר ואת מי לשחרר, ובכך ה' יצרוף את הצבא [*]כפי שצורפים מתכות ע"י כך שמפרידים את סוגי הזיקים ומציאים את החומרים שאינם טהורים. ראו למשל ביְשַׁעְיָהוּ פרק א פסוק כ"ה .
[^]
יְשַׁעְיָהוּ פרק א פסוק כ"ה: כה
וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ וְאָסִירָה כָּל בְּדִילָיִךְ.
. |
| ג וְעַתָּה קְרָא נָא בְּאָזְנֵי הָעָם לֵאמֹר מִי יָרֵא וְחָרֵד יָשֹׁב וְיִצְפֹּר מֵהַר הַגִּלְעָד וַיָּשָׁב מִן הָעָם עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים נִשְׁאָרוּ. ד וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל גִּדְעוֹן עוֹד הָעָם רָב הוֹרֵד אוֹתָם אֶל הַמַּיִם וְאֶצְרְפֶנּוּ לְךָ שָׁם וְהָיָה אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ זֶה יֵלֵךְ אִתָּךְ הוּא יֵלֵךְ אִתָּךְ וְכֹל אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיךָ זֶה לֹא יֵלֵךְ עִמָּךְ הוּא לֹא יֵלֵךְ. |
| כולם יורדים לשתות במַעְיָין וה' מצווה שמי שמלקק כמו כֶּלֶב יִישָּׁאֵר ומי שכורע על ברכיו לשתות יעזוב לביתו\מקומו\אֹהָלָיו [*]יש המפרשים שהכוונה היא שהמלקקים כמו כֶּלֶב עושים זאת מתוך המים שלקחו לידיהם ולכן נוהגים יותר בחכמה מעשית הנדרשת מחייל. אך ניתן גם לפרש שההתנהגות הכלבית היא לגנאי, ושבכוונה ה' מצווה להשאיר רק אותם בצבא כדי שיהיה ברור יותר שלא הם הושיעו את עצמם אלא שה' הוא האחראי על הנצחון. . נשארים 300 "מלַקְקִים" שיוצאים לְהֵעָרֵךְ לקרב עם שופרות וצידה בידיהם, אל מול מַחֲנֵה מִדְיָן שנפרש בָּעֵמֶק שמתחתם (ראו צילום). |
| ה וַיּוֹרֶד אֶת הָעָם אֶל הַמָּיִם וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל גִּדְעוֹן כֹּל אֲשֶׁר יָלֹק בִּלְשׁוֹנוֹ מִן הַמַּיִם כַּאֲשֶׁר יָלֹק הַכֶּלֶב תַּצִּיג אוֹתוֹ לְבָד וְכֹל אֲשֶׁר יִכְרַע עַל בִּרְכָּיו לִשְׁתּוֹת. ו וַיְהִי מִסְפַּר הַמֲלַקְקִים בְּיָדָם אֶל פִּיהֶם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אִישׁ וְכֹל יֶתֶר הָעָם כָּרְעוּ עַל בִּרְכֵיהֶם לִשְׁתּוֹת מָיִם. ז וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל גִּדְעוֹן בִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ הַמֲלַקְקִים אוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם וְנָתַתִּי אֶת מִדְיָן בְּיָדֶךָ וְכָל הָעָם יֵלְכוּ אִישׁ לִמְקֹמוֹ. ח וַיִּקְחוּ אֶת צֵדָה הָעָם בְּיָדָם וְאֵת שׁוֹפְרֹתֵיהֶם וְאֵת כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל שִׁלַּח אִישׁ לְאֹהָלָיו וּבִשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ הֶחֱזִיק וּמַחֲנֵה מִדְיָן הָיָה לוֹ מִתַּחַת בָּעֵמֶק. |
| חלום צְלִיל לֶחֶם השְּׂעֹרִים: ה' שולח את גִדְעוֹן לרגל במחנה המִדְיָנִים כדי שהדברים שישמע שהם אומרים זה לזה יחזקו את ידיו. הוא קורא לו לצרף אליו את פֻרָה נערו אם הוא חושש ללכת לשם לבדו, והם מגיעים עד קצה המחנה שבעמק שם שומרים הַחֲמֻשִׁים, והמחנה עצמו מלא בחיילים ובגמלים. |
| ט וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֹּאמֶר אֵלָיו יְהוָה קוּם רֵד בַּמַּחֲנֶה כִּי נְתַתִּיו בְּיָדֶךָ. י וְאִם יָרֵא אַתָּה לָרֶדֶת רֵד אַתָּה וּפֻרָה נַעַרְךָ אֶל הַמַּחֲנֶה. יא וְשָׁמַעְתָּ מַה יְדַבֵּרוּ וְאַחַר תֶּחֱזַקְנָה יָדֶיךָ וְיָרַדְתָּ בַּמַּחֲנֶה וַיֵּרֶד הוּא וּפֻרָה נַעֲרוֹ אֶל קְצֵה הַחֲמֻשִׁים אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה. יב וּמִדְיָן וַעֲמָלֵק וְכָל בְּנֵי קֶדֶם נֹפְלִים בָּעֵמֶק כָּאַרְבֶּה לָרֹב וְלִגְמַלֵּיהֶם אֵין מִסְפָּר כַּחוֹל שֶׁעַל שְׂפַת הַיָּם לָרֹב. |
| גִדְעוֹן שומע איש המספר לחברו על חלום שבו צְלִיל [*]מפורש בד"כ כסוג מאפה עגול שיכול להתגלגל לֶחֶם שְּׂעֹרִים מתגלגל במחנה והופך אוהל. החבר מפרש שה' ייתן לגִדְעוֹן את מחנה מדיין[*]ויש המפרשים שהחבר קישר את הלֶחֶם עם יִשְׂרָאֵל וגִדְעוֹן שהם עובדי אדמה וחובטים חִטִּים, בעוד האוהל מייצג את המִדְיָנִים הנוודים יושבי האוהלים . |
| יג וַיָּבֹא גִדְעוֹן וְהִנֵּה אִישׁ מְסַפֵּר לְרֵעֵהוּ חֲלוֹם וַיֹּאמֶר הִנֵּה חֲלוֹם חָלַמְתִּי וְהִנֵּה צלול [צְלִיל] לֶחֶם שְׂעֹרִים מִתְהַפֵּךְ בְּמַחֲנֵה מִדְיָן וַיָּבֹא עַד הָאֹהֶל וַיַּכֵּהוּ וַיִּפֹּל וַיַּהַפְכֵהוּ לְמַעְלָה וְנָפַל הָאֹהֶל. יד וַיַּעַן רֵעֵהוּ וַיֹּאמֶר אֵין זֹאת בִּלְתִּי אִם חֶרֶב גִּדְעוֹן בֶּן יוֹאָשׁ אִישׁ יִשְׂרָאֵל נָתַן הָאֱלֹהִים בְּיָדוֹ אֶת מִדְיָן וְאֶת כָּל הַמַּחֲנֶה. |
| הקרב במחנה מִדְיָן: כשגִדְעוֹן ונערו שומעים את סיפור החלום ואת פתרונו\שִׁבְרוֹ הם משתחווים וחוזרים למַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל לעודד את הצבא שם. גִדְעוֹן מחלק את 300 החיילים בצבאו ל-3 קבוצות, מחלק לכולם שופרות וכדים שבתוכם יש לפידים. |
| טו וַיְהִי כִשְׁמֹעַ גִּדְעוֹן אֶת מִסְפַּר הַחֲלוֹם וְאֶת שִׁבְרוֹ וַיִּשְׁתָּחוּ וַיָּשָׁב אֶל מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר קוּמוּ כִּי נָתַן יְהוָה בְּיֶדְכֶם אֶת מַחֲנֵה מִדְיָן. טז וַיַּחַץ אֶת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָאִישׁ שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים וַיִּתֵּן שׁוֹפָרוֹת בְּיַד כֻּלָּם וְכַדִּים רֵקִים וְלַפִּדִים בְּתוֹךְ הַכַּדִּים. |
| גִדְעוֹן אומר לאנשיו לנהוג כמוהו כשיגיעו לקצה מחנה האויב, כלומר לתקוע בשופרות מסביב לכל המחנה ולקרוא "לַיהוָה וּלְגִדְעוֹן!". |
| יז וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם מִמֶּנִּי תִרְאוּ וְכֵן תַּעֲשׂוּ וְהִנֵּה אָנֹכִי בָא בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה וְהָיָה כַאֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה כֵּן תַּעֲשׂוּן. יח וְתָקַעְתִּי בַּשּׁוֹפָר אָנֹכִי וְכָל אֲשֶׁר אִתִּי וּתְקַעְתֶּם בַּשּׁוֹפָרוֹת גַּם אַתֶּם סְבִיבוֹת כָּל הַמַּחֲנֶה וַאֲמַרְתֶּם לַיהוָה וּלְגִדְעוֹן. |
| גִדְעוֹן מגיע בראש אחת הקבוצות למחנה מִדְיָן בדיוק בזמן החלפת המשמר בלילה [*]בדיוק העירו את השומרים שאמורים לשמור במשמרת\אַשְׁמֹרֶת האמצעית\תִּיכוֹנָה מבין 3 המשמרות של הלילה. , והם מנפצים את הכדים ותוקעים בשופרות. שתי הקבוצות האחרות נוהגות כמוהם, וכולם שוברים את הכדים, וכשבידיהם רק השופרות והלפידים הם קוראים "חֶרֶב לַיהוָה וּלְגִדְעוֹן!". |
| יט וַיָּבֹא גִדְעוֹן וּמֵאָה אִישׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה רֹאשׁ הָאַשְׁמֹרֶת הַתִּיכוֹנָה אַךְ הָקֵם הֵקִימוּ אֶת הַשֹּׁמְרִים וַיִּתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת וְנָפוֹץ הַכַּדִּים אֲשֶׁר בְּיָדָם. כ וַיִּתְקְעוּ שְׁלֹשֶׁת הָרָאשִׁים בַּשּׁוֹפָרוֹת וַיִּשְׁבְּרוּ הַכַּדִּים וַיַּחֲזִיקוּ בְיַד שְׂמאוֹלָם בַּלַּפִּדִים וּבְיַד יְמִינָם הַשּׁוֹפָרוֹת לִתְקוֹעַ וַיִּקְרְאוּ חֶרֶב לַיהוָה וּלְגִדְעוֹן. |
| מנוסת המִדְיָנִים: אנשי גִדְעוֹן נשארים לעמוד במקומם מסביב למחנה מִדְיָן, ויושבי המחנה נבהלים ומתחילים לרוץ להריע ולנוס על נפשם. כל 300 אנשי גִדְעוֹן תוקעים בשּׁוֹפָרוֹת יחדיו וה' גורם למִדְיָנִים לתקוע את חרבותיהם אלה באלה, וכולם בורחים בחזרה מזרחה דרך בֵּית הַשִּׁטָּה, צְרֵרָתָה ועד שְׂפַת אָבֵל מְחוֹלָה על טַבָּת [*]ברור שמסלול המנוסה היה מזרחה לעבר הירדן, אך האתרים שנזכרו לא זוהו בוודאות - ראו בערכים של המקומות הנזכרים . |
| כא וַיַּעַמְדוּ אִישׁ תַּחְתָּיו סָבִיב לַמַּחֲנֶה וַיָּרָץ כָּל הַמַּחֲנֶה וַיָּרִיעוּ ויניסו [וַיָּנוּסוּ]. כב וַיִּתְקְעוּ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הַשּׁוֹפָרוֹת וַיָּשֶׂם יְהוָה אֵת חֶרֶב אִישׁ בְּרֵעֵהוּ וּבְכָל הַמַּחֲנֶה וַיָּנָס הַמַּחֲנֶה עַד בֵּית הַשִּׁטָּה צְרֵרָתָה עַד שְׂפַת אָבֵל מְחוֹלָה עַל טַבָּת. |
| בני יִשְׂרָאֵל מבני נַּפְתָּלִי, אָשֵׁר, ומְנַשֶּׁה מתאספים [*]ע"י צעקת אזעקה ורודפים אחרי המִדְיָנִים, וגִדְעוֹן שולח שליחים להזעיק גם את בני אֶפְרַיִם שלוכדים את מעברות הַיַּרְדֵּן[*]כדי למנוע מכל האויבים להמלט בחזרה אל מעבר ליַּרְדֵּן מזרחה עד בֵּית בָּרָה[*]מקומה של בֵּית בָּרָה לא זוהה ומביאים לגִדְעוֹן את הראשים הכרותים שרי מִדְיָן - עֹרֵב וזְאֵב. |
| כג וַיִּצָּעֵק אִישׁ יִשְׂרָאֵל מִנַּפְתָּלִי וּמִן אָשֵׁר וּמִן כָּל מְנַשֶּׁה וַיִּרְדְּפוּ אַחֲרֵי מִדְיָן. כד וּמַלְאָכִים שָׁלַח גִּדְעוֹן בְּכָל הַר אֶפְרַיִם לֵאמֹר רְדוּ לִקְרַאת מִדְיָן וְלִכְדוּ לָהֶם אֶת הַמַּיִם עַד בֵּית בָּרָה וְאֶת הַיַּרְדֵּן וַיִּצָּעֵק כָּל אִישׁ אֶפְרַיִם וַיִּלְכְּדוּ אֶת הַמַּיִם עַד בֵּית בָּרָה וְאֶת הַיַּרְדֵּן. כה וַיִּלְכְּדוּ שְׁנֵי שָׂרֵי מִדְיָן אֶת עֹרֵב וְאֶת זְאֵב וַיַּהַרְגוּ אֶת עוֹרֵב בְּצוּר עוֹרֵב וְאֶת זְאֵב הָרְגוּ בְיֶקֶב זְאֵב וַיִּרְדְּפוּ אֶל מִדְיָן וְרֹאשׁ עֹרֵב וּזְאֵב הֵבִיאוּ אֶל גִּדְעוֹן מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן. |
ציטוטים נבחרים
| פסוקים | |
|---|---|
| ה | וַיּוֹרֶד אֶת הָעָם אֶל הַמָּיִם, וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל גִּדְעוֹן: "כֹּל אֲשֶׁר יָלֹק בִּלְשׁוֹנוֹ מִן הַמַּיִם כַּאֲשֶׁר יָלֹק הַכֶּלֶב תַּצִּיג אוֹתוֹ לְבָד |